אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילדה ✔שכנוע עובדים, ניהול עובדים, לנהל עובדים, ליצור מוטיבציה אצל עובדים, להשפיע על עובדים, אינטרס של עובדים, לשכנע עובדים, לשכנע ילדים, לחנך ילדים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
שכנוע עובדים, ניהול עובדים, לנהל עובדים, ליצור מוטיבציה אצל עובדים, להשפיע על עובדים, אינטרס של עובדים, לשכנע עובדים, לשכנע ילדים, לחנך ילדים, מוטיבציה בעבודה, יעוץ ארגוני, יעוץ ניהולי
איך לשפר את יעילות העובדים ולהעלות את המוטיבציה שלהם?

הסוגיה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ניתן לשפר את היעילות של עובדים בעסק או בארגון. הכוונה ב"יעילות" היא להשיג את מטרות החברה בצורה המיטבית, כלומר, להשיג את המקסימום מהזמן שהעובדים משקיעים ביחס לתפוקה שהם מביאים.

אליעד מסביר שישנן שתי גישות נפוצות בעניין זה: הגישה הראשונה היא מדידה, כלומר, למדוד את הזמן שהעובדים משקיעים, לבדוק את התפוקה שלהם, להציג נתונים ברורים ולנסות לזהות את נקודות החולשה ואת בעיות היעילות כדי לשפר אותן. הגישה השנייה היא ליצור מוטיבציה, כלומר, לתת לעובדים תחושה של אנרגיה והתלהבות כך שירצו מעצמם להשיג יותר.

אליעד מציין שלמעשה, הדרך הנכונה ביותר כוללת את שני ההיבטים גם יחד. הוא מסביר שהבסיס לשיפור ביצועים הוא להבין באופן עמוק יותר את המהות של השאלה. כלומר, כאשר רוצים שעובד יעשה משהו, יש להתמקד בשני דברים עיקריים:
  1. לגרום לעובד לרצות לעשות את העבודה.
  2. לתת לו את הידע והכלים לבצע אותה בפועל.
מבין השניים, אליעד מדגיש שהמוטיבציה (הרצון) חשובה יותר מהידע. זאת מכיוון שברגע שהאדם רוצה לבצע משהו, הוא כבר ימצא דרך להשיג את הידע או את הכלים הדרושים לכך. לעומת זאת, אם לעובד יש ידע אך אין לו רצון, הוא לא יפעל.

כיצד מדידה עלולה לפגוע במוטיבציה של העובדים?

אליעד מסביר שלמרות החשיבות של מדידה ונתונים, יש להיזהר משימוש לא נכון בהם. התמקדות יתר במדדים עלולה לגרום לעובדים להרגיש מוגבלים, קטנים ומנוהלים מדי, וכך לפגוע במוטיבציה שלהם. הוא נותן דוגמה לעובד שמתחילים למדוד לו את התפוקה, וזה גורם לו להרגיש מושפל, כאילו הוא עבד, ולכן הוא מתמרד או הופך להיות "ראש קטן". התוצאה היא הפוכה - במקום לשפר, זה מחליש את הביצועים.

לכן, חשוב מאוד לא רק למדוד, אלא גם לתת לעובד תחושת ערך וסמכות. הכוונה היא לומר לעובד: "זו המטרה שאנחנו רוצים להשיג, תחליט אתה איך לבצע את המשימה". כך העובד מרגיש שהוא בוחר, יוזם ומבטא את עצמו, וזה נותן לו מוטיבציה פנימית גבוהה יותר.

מה המשמעות של לתת סמכות לעובד ואיך זה משפיע על הביצועים?

אליעד מסביר שלתת סמכות לעובד זה למעשה "לשחק משחק" שבו המנהל באמת נמצא מעליו בהיררכיה, אבל נותן לעובד להרגיש שהוא לא מנוהל אלא שותף שווה בקבלת ההחלטות. לדוגמה, במקום להגיד לו בדיוק מה לעשות, שואלים אותו לדעתו: "איך אתה חושב שכדאי לעשות את זה?" כך, העובד מרגיש שמעריכים אותו, שהוא אחראי ובעל יכולת לבחור ולממש את עצמו. זו תחושה שמחזקת את הרצון שלו לעבוד ולהצליח.

יחד עם זאת, אליעד מדגיש שזה לא תמיד הפתרון. יש מצבים הפוכים, שבהם עובד חושב שהוא יכול לעשות מה שבא לו ומתחיל לזלזל בעבודה. במצב כזה, דווקא יש צורך לקחת ממנו סמכויות, להציב לו גבולות ולהגדיר לו באופן ברור מה נדרש ממנו.

מדוע איזון בין חופש לבין גבולות חשוב כל כך בניהול עובדים?

ההסבר המרכזי שאליעד נותן הוא שהעובד לא בא לעבודה רק כדי לעבוד. הוא עובד כדי להשיג תחושת חופש - שיהיה לו כסף ושהוא יוכל להשתמש בזמן שלו למטרות אחרות. לכן, אם הוא מרגיש מוגבל מדי, הוא יאבד מוטיבציה. מצד שני, אם נותנים לו יותר מדי חופש ולא מציבים לו גבולות ומטרות ברורות, הוא גם עלול לאבד כיוון ולא לעשות את העבודה.

האיזון הנכון הוא להגדיר לו מטרות ברורות מצד אחד, אך מצד שני לאפשר לו מרחב פעולה ותחושת עצמאות כדי שלא ירגיש שהוא רק "עבד". איזון זה יוצר אצל העובד מוטיבציה מתמשכת ואמיתית.

איך להתמודד עם תירוצים של עובדים...
ש: השאלה היא כזאת מה כדאי יותר, תכף אני אציג את הבעיה יש לי קבוצת עובדים אני רוצה לשפר את היעילות שלהם, מה זה יעילות זה אומר שבן אדם.

אליעד: שישיגו את המטרות של החברה בצורה הטובה ביותר.

ש: כן אבל אני מבדיל בין העניין של העבודה זמן העבודה שהם משקיעים.

אליעד: ביחס לכמות התפוקה שהם מביאים בזמן הזה.

ש: זהו בקיצור אז זה זה, אז יש לי שיטה שאומרת תמדוד אותם תמדוד את הזמן תראה מה התפוקה, תעשה סקר כזה תראה להם את הנתון ותמצא את הבעיות לאי היעילות ותשפר מדידה. שיטה שניה אומרת משמע תן להם מוטיבציה תן להם אנרגיות הם כבר ירוצו משם.

אליעד: מה השיטה השלישית?

ש: לא לעשות שום דבר.

אליעד: מה הרביעית?

ש: גם זה וגם זה איזשהו מינון חצי מזה חצי מזה שלושת רבעי מזה רבע מזה, איכשהו באמצע.

אליעד: טוב בפשיטות מה אתה שואל מהתחלה תמקד את השאלה.

ש: מה כדאי יותר האם ללכת בצורה מדעית.

אליעד: לך למהות של השאלה, אתה זוכר מה דברנו יש שאלה לך למהות של השאלה.

ש: כן אבל הנושא איך לגרום לכך שיהיה להם מוטיבציה לעשות תפוקה גדולה יותר, אני צריך לגרום להם שהם ישיגו את הרצונות שלהם וגם את הרצונות של החברה.

אליעד: קודם כל כולם הבינו את השאלה הוא אומר יש לו עובדים הוא אומר מה עדיף, עדיף להתחיל למדוד אותם לפי זה או לתת להם יותר מוטיבציה. עכשיו אוקי מה המהות של השאלה, המהות של השאלה אז יש בן אדם שאתה רוצה לגרום לו לעשות משהו, נכון לך למהות במקום ללכת סחור סחור לך למהות יש מישהו שאתה רוצה לגרום לו לעשות משהו, מה אמורים לעשות כדי לגרום למישהו לעשות משהו שני דברים 1. לגרום לו לרצות לעשות את זה 2. לתת לו את הידע איך לעשות את זה, מה יותר חשוב לרצות אם יהיה לו ידע לא בטוח שהוא יעשה אם יהיה לו רצון הוא יכול להשיג את הידע. הבנת מזה תגזור את התשובה מה הבנת, קודם כל לך למהות קודם כל תבין איך לקחנו את השאלה ולך למהות של השאלה.

ש: אוקי אם אתה רוצה לגרום למישהו לעשות משהו.

אליעד: לא רגע אני רק רוצה להסביר לך איך עברתי בין השאלה למהות של השאלה כי זה חשוב שתבין את המהות. אוקי אז מה אתה מבין?

ש: אני צריך לגרום לו לרצות לעשות את זה כדי שהוא יעשה את זה ואז אם הוא ירצה לעשות את זה ולרכוש את הידע איך לעשות.

אליעד: לא רגע אני מנסה להסביר לך משהו אחר כשאתה שואל את עצמך איך אני גורם להם לעשות משהו לעובדים לעבוד יותר על משהו, תחשוב על זה באופן מופשט יש מישהו שאתה רוצה לגרום לו לעשות משהו. עכשיו מה בן אדם אמור לעשות כדי שיהיה לו כדי שהוא יעשה משהו 1. רצון לעשות 2. ידע לעשות, אם אתה רוצה ולא יודע לא יעבוד אתה יודע ולא רוצה לא יעבוד, אמת?

ש: כן.

אליעד: יפה עכשיו מה יותר חשוב רצון או ידע?

ש: רצון.

אליעד: רצון לא רצון יותר חשוב כי עם רצון אתה יכול להשיג ידע עם ידע אתה לא בהכרח יש לך רצון, לכן פרקטית קודם כל אתה אמור לגרום להם לרצות ברמת המוטיבציה לגרום להם לרצות לעשות את זה שזה בפני עצמה איך ודבר שני אתה אמור לספק להם את הידע איך, כאילו הבוא נמדוד ונבדוק וזה זה אמור לבוא מתוך מקום של בוא נשפר את הידע על העשייה.

ש: זה תנאי ראשוני כדי שידעו.

אליעד: לא זה תנאי שני.

ש: לא, להגיד להם חברה זה הנתון עכשיו בא נראה איפה אנחנו שווים שהם ידעו.

אליעד: נכון אבל מה שצריך לשים לב זה למשהו נוסף, לפעמים כשאתה מתמקד רק באיך לעשות זה דופק להם את המוטיבציה, הבנת לא רק שזה לא עוזר זה עוד מזיק. זאת אומרת אם אתה אומר להם "אני רוצה מדדים כאלה וכאלה ונעשה ככה וככה" הרבה פעמים זה דופק להם את המוטיבציה למה זה גורם להם לעבוד יותר גרוע, למה לא בא נלך למהות למה מה בן אדם צריך כדי לעשות משהו חשק, הנה יפה נתן את התשובה מה בן אדם רוצה להרגיש טוב.

אם אתה מתחיל לעשות לו מדדים הרבה פעמים הוא יתחיל להרגיש שהוא עבד זה משפיל אותו ואז הוא אומר "אוקי אז לא רוצה לעבוד" או מתחיל פתאום להיכנס לך לקטנות או דופק לו את המוטיבציה אבל אם אתה נותן לו סמכות או מה שזה לא יהיה ואתה גם מפקח עליו אז גם זה נותן תחושה של רצון "מעריכים אותי אני רוצה לקבל את זה" כאילו את הערכה זה יעבוד יותר טוב. אני מסביר לך עוד פעם שלפעמים אם אתה נכנס עם העובד עכשיו לדברים קטנים זה יגרום לו לא לרצות לעבוד זה יגרום לו לרצות לעבוד פחות טוב, למה כי ברמה הנפשית אתה פגעת בו.

ש: אוקי אז מה זה סמכות כשאתה אומר סמכות?

אליעד: סכמות זה משחק כשאתה משחק משחק כשאתה אומר לו "אני מעליך אבל בוא עמיד פנים שאני לא מעליך".

ש: מעליך?

אליעד: מעליך "אני מעליך אבל בוא נעמיד פנים שאני לא מעליך", אתה מבין?

ש: לא עדיין לו, מה זה לתת לו סמכות אני רוצה.

אליעד: מה זה לתת לו סמכות?

ש: כן.

אליעד: להסביר לו את התפקיד, אני אסביר לך להסביר לו "תקשיב" לתת לו תחושה שהוא יוזם שהוא יוצא, שהוא ממש את עצמו "תקשיב תחליט איך נוח לך לעשות את זה" במקום להגיד לו "אני רוצה שתעשה ככה וככה" להגיד לו "אוקי אני רוצה שיקרה ככה וככה תחליט אתה איך", "וואלה יש לי אחריות יש לי בחירה, אני בוחר אני יכול לממש את עצמי, יכול לבטא את עצמי" או לשאול אותו "מה אתה חושב שהכי נכון כדי לעשות ככה וככה" אתה מגדיר את המטרה ואתה אומר לו "ואיך אתה חושב שהכי כדאי לעשות את זה" או "תסביר לי מה לדעתך צריך לעשות". כל מיני כאלה אז הוא מרגיש שהוא לא סתם מזיז מX לY הוא עושה עוד דברים.

ש: אוקי.

אליעד: אתה מבין, מה הבנת מה הפרט השני שהבנת בעצם?

ש: הפרט השני שלפעמים אם אני נכנס יותר מדי לנושא של המדידות והדיוקים אז אני פוגע בו.

אליעד: עלול לפגוע בו.

ש: כן עלול לפגוע בו ואז יהיה מצב שהוא אולי לא ירצה לעשות את הדבר וירים ידיים יכול להיות, מצד שני אם אני אומר לו מציג לו את המטרה ונותן לו את הסמכות ולהביא הוא הצעות.

אליעד: זה לא מצד שני זה בנוסף, זה לא סותר זה לא מצב שני.

ש: זה לא סותר אבל אתה אומר אתה מגדיש יותר לתת לו את הסמכות.

אליעד: זה בנוסף על כך, לא כשאומרים משהו מצד שני זה כאילו סותר את הקודם "זה היבט אחד אבל ההפך", בנוסף על כך.

ש: ובנוסף על כך אם אני נותן לו את הסמכות לפתור את הבעיה בעצמו, להציג לו מטרה ולהגיד לו שהוא יכול לעשות את זה.

אליעד: אז בעצם יצרת לו עוד אינטרס חוץ מזה במשכורת שהוא מקבל גם יצרת לו אינטרס של תחושה של ערך שאם הוא ימלא את זה הוא בעצם יוכיח שהוא יכול כל מיני דברים כאלה.

ש: למרות שזה במסגרת התפקיד שלו.

אליעד: אז מה אבל יש לו עוד אינטרס הוא לא רוצה רק כסף הוא רוצה גם כבוד ערך כל מיני כאלה. עכשיו מה כן מה מצד שני לא בנוסף מה מצד שני, מצד שני יש את ההפך שיש מקרים שזה הפוך שיש עובד שמזלזל בעבודה ושמה צריך לדעת להוריד ממנו סמכויות ולהגדיר לו מה לעשות, זה לא תמיד נכון שאתה רק צריך לתת לו עוד סמכויות ולפרגן לו לאגו וזה כי לפעמים הוא יכול לזלזל להגיד "כן אני אזלזל" מסיבות כאלה ואחרות. לפעמים זה תהליך הפוך שיש "מנהל" שהוא חושב שהוא מנהל שהוא לא נמדד בשום מדד ואז מנהל והוא עושה מה שבא לו והוא מתבטא, ואז אתה צריך להסביר לו "תקשיב אתה לא מנהל אתה עבד, אתה עובד פה" ולהגדיר לו "תקשיב יש יעד כזה וכזה ככה וככה".

עכשיו צריך לדעת לשחק עם שניהם למה כי העבודה זה שני פרמטרים מצד אחד מה פה ה קאטצ' הוא עובד למה בן אדם עובד בכלל, למה הוא עובד מלכתחילה מה ההיגיון של לעבוד, למה בן אדם עובד כדי להיות חופשי הוא רוצה שיהיה לו את החופש לקנות ככה וככה ואז הוא אומר "אני מוכן לעבוד פה כדי שיהיה לי את החופש להיות שם", נכון אז קודם כל שתבין שכשאתה מדבר עם עובד אתה מדבר עם בן אדם שיש לו תסביך כמו כל בן אדם, למה אתה עובד גם מאותה סיבה שאתה עובד אתה עובד כדי לא לעבוד ולמה אתה עובד כדי שיהיה לך מספיק כסף שתוכל לא לעבוד נכון?

ש: לא במצב שלי אבל לא משנה.

אליעד: לא, ברמת העיקרון אתה גם עובד כדי להגיע למצב שלא תצטרך לעבוד, אז מה אתה רוצה יותר לעבוד או לא לעבוד?

ש: לא לעבוד.

אליעד: אתה מבין יפה אז עכשיו אז מצד אחד אם בן אדם יותר מדי ירצה את החופש אז הוא לא יעבוד מצד שני אם הוא יותר מדי ירגיש שהוא עבד הוא גם לא יעבוד כי הוא עובד בשביל להיות בחופש, זאת אומרת לכאורה אתה אומר הוא בא לפה כדי לעבוד אז מה הבעיה אני אגיד לו מה לעשות והוא יעבוד, מה שאתה שוכח לפעמים זה שהוא לא בא כדי לעבוד הוא בא כדי להרגיש שהוא חופשי בדברים אחרים אבל הוא לא באמת בא בשביל לעבוד אם הוא היה בא בשביל לעבוד אם זה נגיד רובוט לדוגמה היה, הרובוט ככל שתגדיר לו יותר טוב יותר טוב למה כי הוא בא בשביל לעבוד נטו הוא בא אין לו מטרה נוספת מחוץ מלעבוד אבל בן אדם הוא לא בא בשביל לעבוד הוא בא בשביל לקבל את הכסף ולבלות בכלל לעשות משהו אחר.

לכן כשאתה נותן לו את החופש ואת הסמכותיות וכו' אתה בעצם נותן לו עוד מוטיבציה למה שהוא מנסה להשיג באמצעות העבודה אבל צריך לשים לב שזה לא יהיה על חשבון העבודה, רגע ולכן אתה צריך להיות מודע לשני הצדדים האלה לשני ההיבטים האלה לדעת שהבן אדם שמולך גם צריך להגדיר לו מה לעשות כדי שהוא יעבוד בצורה מוגדרת אבל גם צריך לתת לו חופש כדי שהוא לא ירגיש יותר מדי שהוא עובד ואז הוא לא ירצה לעבוד ולדעת לתמרן עם זה צריך לשים לב לשני הדברים.

ש: אוקי בא נניח שאני אגיד לו אוקי יש לך את הסמכות ואתה האדם שיכול לפתור את הבעיה הזאת בצורה שזה אתגר לא קטן, אז הוא יגיד לי אני לא יודע אני לא טוב אני לא יודע איך לעשות את זה, אין לי את הזמן זה שטויות.

אליעד: לא אז רגע כל אחד בפני עצמו מה זאת אומרת אין לי את הזמן את הזמן של מה, למה הוא עושה דברים אחרים באותו זמן?

ש: "במקום להתמקד בזה שזה יותר חשוב עכשיו אתה נותן לי לעשות תוכניות עבודה וגרפים וכל מיני דברים".

אליעד: לא הבנתי אתה באמת נותן לו לעשות גרפים במקום לעבוד?

ש: לא זה התירוץ שהוא יכול להגיד לי.

אליעד: אבל קודם כל אתה הבאת רשימה של תירוצים בא נעבור אחד אחד, אוקי בא נעבור אחד אחד אתה רוצה שנרשום את הרשימה, מה הרשימה אומרת 1. אין לי זמן 2. זה שטויות נכון?

ש: "זה שטויות זה לא הדבר החשוב עכשיו".

אליעד: מה עוד הוא אמר "אין לי ידע איך לעשות את זה, אני לא יודע איך".

ש: לא הוא לא אומר אין לי ידע אבל "לוקח לי המון זמן עד שאני מוציא את הנתונים".

אליעד: זה עוד פעם על רובריקה של "אין לי זמן", אוקי זה התירוצים או שיש עוד תירוצים?

ש: זה העיקריים כן.

אליעד: אז מה העיקריים?

ש: הראשון "לוקח לי המון זמן אין לי זמן להתעסק עם הדבר הזה" זה המניח הראשון.

אליעד: שזה גם קשור לשני וזה נובע מהשני כי הוא אומר, ומה השני?

ש: השני "זה לא הדבר הכי חשוב עכשיו לעשות יש הרבה עבודה".

אליעד: אוקי ואני מסכים איתו אני מסכים גם איתו, אני אסביר לך משהו תסתכל המקרה הזה שהעובד אומר לך "תראה אין לי זמן" קודם כל זה תלוי בזה שהוא חושב שזה לא חשוב כי אם הוא היה חושב שזה חשוב אז הוא היה מבין שזה חשוב. עכשיו "הכשל" שלך הוא בזה שאתה אומר לו מה לעשות ואתה לא מסביר לו מה המטרה של הדבר.

ש: כל מה שאמרתי לו עד עכשיו.

אליעד: אתה הבנת מה אני אמרתי?

ש: כן שניה אבל אני לא אומר לו, אני אומר לו אני רוצה למדוד את זה זה הכל אין לי אפילו נתון אז קודם כל בוא נמדוד מה המצב.

אליעד: לא מה פספסת פה את הלמה.

ש: אבל זה ברור למה.

אליעד: לא זה לא ברור לבן אדם זה לא ברור, אז הוא שכח או שהוא שכח או שהוא מאוים מזה, או שהוא שכח או שהוא רוצה לשכוח. כשאתה אומר למישהו בוא נמדוד יש שני מצבים אחד הוא אומר "רגע אם הוא ימדוד הוא יגלה שאני לא בסדר אחר כך הוא יציק לי ויגיד לי שהוא רוצה יותר אני אגיד לו שאי אפשר למדוד" זאת אפשרות אחת צריך לראות מה עושים איתה, אפשרות שניה שהוא לא מבין למדוד, למה אתה רוצה למדוד?

ש: כי זה לא פעם ראשונה שהסברתי לו הוא יודע, זה התחיל מדבר מאוד בסיסי שצריכה להיות תוכנית עבודה.

אליעד: תקשיב אם אתה אומר למישהו "אני רוצה שנמדוד".

ש: לא זה לא המשפט הראשון, המשפט הראשון שאני אומר צריכים להתייעל למה ככה נרוויח יותר כסף, למה יהיה טוב יותר לכולנו.

אליעד: יפה עם זה הוא מסכים, הוא מסכים עם זה הוא אומר לך נכון?

ש: עם זה הוא מסכים.

אליעד: יפה ואז אתה אומר משהו ואז הוא מתחיל לתרץ לך תירוצים.

ש: השלב הבא זה בוא נבנה תוכנית עבודה מסודרת.

אליעד: שזה אתה אומר זה לא הוא אומר.

ש: הוא אומר לא יש איזו תוכנית עבודה.

אליעד: אני מסביר לך מה הבעיה תבין רוב האנשים בעולם רוצים שיהיה להם הרבה כסף אבל רוב האנשים בעולם לא מוכנים לעבוד בשביל זה, נכון כולם רוצים הרבה דברים ולא מוכנים להתאמץ אתה אומר לו "תקשיב אתה יודע אנחנו להתייעל שנוכל לתת לך עוד כסף" הוא אומר "בסדר לך לשם תייעל אותו שם ומה שהוא ירוויח תביא לי" אתה אומר לו "אוקי אבל אתה גם צריך להתאמץ" הוא אומר לך "לא עזוב". כשאתה אומר לו יש לי מטרה שנרוויח יותר כסף ברור שהוא יסכים איתך כשאתה אומר לו "תקשיב צריך לעשות תוכנית עבודה" מה זאת תוכנית עבודה זה בעצם צריך לצמצם אותו, צריך לתת לו תחושה של צמצום.

ש: אבל למי את הכסף להרוויח אתה לא אומר שאתה גם תקבל מהרווח.

אליעד: לא הוא אומר בהנחה שהוא אומר בהנחה שזה המצב, לא באמת אל תכעס תקשיב רגע אתה לא מכיר את הסיפור נניח שהוא אומר בסדר.

ש: זה גם כן בעיה כאילו הוא באמת ידע כמה הוא יקבל מהרווח.

אליעד: לא משנה בא נתקדם רגע אחד, עוד פעם נניח שזה מנהל שמרוויח כסף לפי אחוזים מהמחלקה בסדר הוא מרוויח כסף לפי אחוזים מהמחלקה כבר יש לו אחוזים קבוע, בסדר יש לו כבר קבוע אחוזים אבל הוא לא רוצה להתאמץ יותר. עכשיו אני מסביר לך משהו תקשיב יש לו את השגרה שלו יש לו את מה שהוא...
להסכים איתך ככה חינוך מה ההיגיון של דעת כעס להגדיר את המטרה תחושת הצמצום לגרום למישהו ל לחנך הדרך הנכונה אינטרס אינטרס של עובדים אינטרסים ארגון בעבודה הדרכה להורים הדרכת הורים חינוך חינוך ילדים יועץ ילד ילדה ילדים יעוץ יעוץ ארגוני יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים יעוץ ניהולי לגרום לילד לגרום לילדים לגרום לעובדים להשפיע להשפיע על להשפיע על עובדים לחנך לחנך ילד לחנך ילדים ליצור ליצור מוטיבציה ליצור מוטיבציה אצל ליצור מוטיבציה אצל עובדים לנהל לנהל עובד לנהל עובדים לשכנע לשכנע ילד לשכנע ילדים לשכנע עובד לשכנע עובדים מוטיבציה מוטיבציה אצל עובדים מוטיבציה בעבודה מחנך מחנכים מנהל ניהול ניהול עובד ניהול עובדים עבודה עובד עובדים שכנוע שכנוע עובדים
הדרכת הורים, חינוך ילדים, מריבות בין אחים, מריבות בבית, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, אחים שכל הזמן רבים, אחים רבים מכות, שנאה בין אחים, אלימות בין אחים, ריבים בין אחים, מריבות בין ילדים, ילדה עצבנית
הדרכת הורים, חינוך ילדים, מריבות בין אחים, מריבות בבית, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, אחים שכל הזמן רבים, אחים רבים מכות, שנאה בין אחים, אלימות בין אחים, ריבים בין אחים, מריבות בין ילדים, ילדה עצבנית
... הורים, חינוך ילדים, מריבות בין אחים, מריבות בבית, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, אחים שכל הזמן רבים, אחים רבים מכות, שנאה בין אחים, אלימות בין אחים, ריבים בין אחים, מריבות בין ילדים, ילדה עצבנית מה עושים כשהילדים רבים בבית ואיך להפסיק מריבות בין אחים? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד להתמודד עם מריבות בין אחים בבית, וכיצד ההורים יכולים ללמד את ילדיהם להתמודד עם מצבים של כעס, תסכול ואלימות. כאשר יש בבית שני ילדים רבים, ובמיוחד אם אחד הילדים נוטה להיות יותר דרמטי, יותר עצבני, או להוציא דברים מפרופורציה, חשוב להבין כיצד לנהל את המצב באופן נכון. למה הילדים שלי רבים כל הזמן ואיך אני יכולה למנוע את זה מראש? ראשית, אליעד מדגיש שהגישה הנכונה היא לא רק להתמודד עם המריבה בזמן אמת, אלא לנסות למנוע אותה מראש על ידי חינוך הילדים לחשיבה הגיונית ולקיחת אחריות אישית. כשהילדים לומדים לבדוק את המציאות ולשאול שאלות על האירועים שמתרחשים סביבם, הם יכולים להיות יותר רגועים ופחות להוציא דברים ... אחת הבנות כועסת כי הבקבוק שלה נעלם, להורה זה אולי נראה כדבר לא משמעותי, אך לילדה זה כל עולמה באותו הרגע, בדיוק כמו שמבוגר מתוסכל ממשהו משמעותי כמו ביטול אירוע שהתכונן אליו חודשים ארוכים. ההורה צריך להבין את תחושת הילדה, ולעזור לה להתמודד עם המצב על ידי שאילת שאלות שירגיעו אותה ויגרמו לה להטיל ספק במסקנות שלה בעצמה. כיצד לעזור לילד להתמודד עם כעס וללמוד לקחת דברים בפרופורציה? אליעד ממליץ להתחיל מהדברים הקטנים ביותר שמוציאים את הילדה מפרופורציה. אם הילדה מתעצבנת למשל מכך שאחותה לקחה כפית שהיא רצתה להשתמש בה, ההורה צריך להדריך אותה ולהוביל אותה לחשיבה רציונלית באמצעות שאלות ... נורא. התהליך הזה צריך להיעשות בצורה הדרגתית, ולא להתחיל מיד בדברים גדולים שהילדה תופסת כקריטיים עבורה. אליעד מדגיש גם כי ההורה חייב בעצמו ללמוד להתמודד עם מצבים מלחיצים בצורה רגועה, מכיוון שאם ההורה לחוץ, גם הילד יהיה לחוץ. חשוב לא רק לתת לילד מסקנות מוכנות (זה לא נורא), אלא לעבור איתו תהליך מחשבתי אמיתי בו הילד מבין לבד מדוע המצב הוא לא כל כך חמור. מה לעשות בזמן שהילדים רבים? כאשר המריבה כבר מתרחשת בפועל, ההורה לא צריך למהר ולהביע את דעתו לגבי מי צודק, או להשתיק את אחד הילדים כדי להשיג שקט. זה אולי יביא לשקט רגעי, אבל לטווח הארוך, זה יזיק לילדים. כאשר ההורה אומר לילד שהוא צודק רק כדי להרגיע אותו, הילד מתרגל למחשבה שהצדק תמיד איתו, וכאשר יגדל יתקשה להתמודד עם מצבים שבהם אחרים לא יסכימו איתו. במקום זאת, אליעד ממליץ לעצור ולשאול את הילדים שאלות ברוגע: מה בדיוק קרה?, איך אתה יודע שזה באמת מה שקרה?, אולי הצד השני בכלל לא התכוון לפגוע בך?. על ידי שאלות אלו, ההורה עוזר לילדים לבדוק בעצמם את האמת מאחורי האירועים ומלמד אותם לקחת אחריות על המחשבות והתגובות שלהם. איך לעזור לילד להתמודד עם אכזבות קטנות? אליעד ממחיש את זה דרך דוגמה נוספת: ילדה שמתוסכלת כי אחותה לקחה לה חולצה חדשה למדוד אותה, והילדה חוששת שזה יהרוס את החולצה. במקום להלחיץ את הילדה עם דעות נגדיות כמו מה אכפת לך שהיא מודדת?, ההורה צריך לשאול שאלות כמו מה מפריע לך?, למה זה כל כך משמעותי עבורך? ולברר את ...
טיפול בילד בעייתי, ילד שלא רוצה לעבוד, חינוך ילדים מתבגרים, בעיות בחינוך ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, ילדה מתבגרת, ילד מתבגר, מריבות עם הילדים, לזרוק את הילד מהבית
טיפול בילד בעייתי, ילד שלא רוצה לעבוד, חינוך ילדים מתבגרים, בעיות בחינוך ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, ילדה מתבגרת, ילד מתבגר, מריבות עם הילדים, לזרוק את הילד מהבית
... בילד בעייתי, ילד שלא רוצה לעבוד, חינוך ילדים מתבגרים, בעיות בחינוך ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, ילדה מתבגרת, ילד מתבגר, מריבות עם הילדים, לזרוק את הילד מהבית מה עושים עם ילד מתבגר שלא רוצה לעבוד? כאשר יש ילד מתבגר או ילדה מתבגרת שאינם רוצים לעבוד, נוצרת דילמה קשה מאוד אצל ההורים, במיוחד כאשר ההורה מרגיש אחריות לפרנס את הילד גם לאחר גיל ההתבגרות. בהרצאה זו ... שהוא. המצב מביא אותה למצב של סבל נפשי ומועקה מתמשכת. מה האפשרויות של ההורה במצב כזה? אליעד מסביר שהורה שמתמודד עם ילד מתבגר שלא עובד ולא מתפקד עצמאית, עומד למעשה בפני שתי אפשרויות עיקריות: אפשרות ראשונה היא לזרוק את הילד מהבית. אפשרות זו אומנם נראית קיצונית, אבל היא קיימת כאופציה ממשית. במקרה זה, הילד יצטרך להתמודד עם החיים בעצמו. למרות ... לרוב ההורים לא מצליחים באמת להגיע למצב שבו הם מסוגלים לבצע אותה עד הסוף, עקב רגשות אשמה או פחד מתגובות שליליות מצד הילד והסביבה. אפשרות שנייה היא להשלים עם המצב כפי שהוא, כלומר, לקבל את העובדה שהילד אינו עובד או מתפקד עצמאית ולחיות עם זה בשלום. משמעות הדבר היא להפסיק לנסות לשנות את הילד או לכעוס על המצב, ופשוט לקבל את ... היכולת של ההורה להחליט בצורה חד - משמעית מה הוא באמת רוצה. ההורה נשאר תקוע במצב ביניים שבו הוא לא באמת זורק את הילד ולא באמת משלים עם המצב. מצב הביניים הזה גורם לסבל מתמשך. אליעד מדגיש שהבעיה האמיתית אינה עצם העובדה שהילד לא עובד, אלא עצם זה שההורה אינו ... - יום. כלומר, בני האדם משלימים בקלות עם דברים שהם יודעים בבירור שאינם יכולים להשתנות. אך לעומת זאת, כאשר מדובר בילד שלא עובד, ההורה לא באמת משלים עם ... כמו שאדם היה סובל אם כל הזמן היה חושב שאולי כן אפשר לעבור דרך קירות, כך ההורה סובל כי הוא לא מקבל לגמרי את העובדה שהילד לא ישתנה או לא יתפקד עצמאית. אליעד ... ולכן זה לא מטריד אותם כל כך. הם מקבלים זאת כעובדה, אף על פי שזה עולה להם כסף. אליעד מסביר שאם ההורה יצליח לקבל את הילד שלו כמו שהוא מקבל תשלום ארנונה, הסבל יפחת. מדוע ההורה אינו מסוגל לקבל את הילד ללא תנאי? בעיה נוספת שאליעד מדגיש היא חוסר היכולת של ההורה לאהוב את הילד ללא תנאים, משום שלרוב הורים מצפים לתמורה כלשהי מהילדים שלהם. ההורה מרגיש שהילד חייב להחזיר לו משהו על ההשקעה הרבה. ... תנאים כלשהם, כמו שאדם לא ייתן לאנשים לשדוד אותו ללא תנאים. ההורה נדרש להבין שיש תנאים מסוימים, וההחלטה לקבל את הילד למרות חוסר התפקוד שלו - היא בעצמה ... איך מגיעים להחלטה הסופית? אליעד אומר שלהורה יש בסופו של דבר שתי אפשרויות ברורות: להחליט באופן מוחלט לזרוק את הילד מהבית ולשאת בתוצאות, מה שאומר לשחרר ...
חזרה בתשובה, הצטרפות לכת, בן חוזר בתשובה, בת חוזרת בתשובה, הורים לילדים נפגעי כתות, ילד חוזר בתשובה, ילדה חוזרת בתשובה, הורים לילדים חוזרים בתשובה, איך מתמודדים עם ילד חוזר בתשובה? התמודדות עם חזרה בתשובה, ילד חזר בתשובה
... בתשובה, הצטרפות לכת, בן חוזר בתשובה, בת חוזרת בתשובה, הורים לילדים נפגעי כתות, ילד חוזר בתשובה, ילדה חוזרת בתשובה, הורים לילדים חוזרים בתשובה, איך מתמודדים עם ילד חוזר בתשובה? התמודדות עם חזרה בתשובה, ילד חזר בתשובה מה לעשות כשהילד חוזר בתשובה או מצטרף לכת? אליעד כהן מסביר שכאשר ילד או מישהו קרוב מחליט לחזור בתשובה, להצטרף לכת או להתחזק בדת, ההורים נמצאים לעיתים קרובות במצב של בלבול וחוסר אונים. הם מרגישים שהילד שלהם הולך לאיבוד ולא יודעים כיצד להתמודד עם המצב החדש. הוא מתאר מצב נפוץ שבו ילד או ילדה מתחילים ללכת לשיעורי תורה, מתחזקים מבחינה דתית, או אפילו מצטרפים לגורו כלשהו, וההורים לא יודעים כיצד לפעול. הוא מדגיש כי למרות שבהתחלה התהליך יכול להיראות חיובי, כמו ילד שהפסיק להשתמש בסמים ומתחיל ללכת לשיעורי תורה, עדיין קיים סיכון גדול. הדברים האלו ... להצטרף לארגוני טרור כמו דאעש, גם כשהם אנשים משכילים ונורמטיביים לחלוטין. המטרה היא להדגיש שהסכנה קיימת תמיד ושיש להיות ערניים במיוחד. מהי הדרך היחידה שבטוח תעזור לילד שחוזר בתשובה? אליעד כהן מציין בבירור שקיימות גישות שונות להתמודדות: חלק חושבים שצריך לריב עם הילד, חלק חושבים שצריך לאהוב אותו יותר, חלק רוצים לנווט אותו בעדינות, ואחרים חושבים להפסיק לתמוך בו רגשית או כספית. אך לדעתו, אף אחת מהגישות האלו לא בטוחה ב - 100%. קיימת רק שיטה אחת שהיא ודאית לגמרי, וזאת הדרך של לעודד את הילד לפתח את השכל. למה הדרך הכי טובה היא לעודד את הילד לחשוב בהיגיון? אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שהדרך הוודאית היחידה היא לעודד את האדם להשתמש בשכל ... אני חושב שהוא ציווה עלי להניח תפילין. בצורה כזו הוא לא יזרוק את השכל שלו לפח ולא יהפוך לעיוור באמונתו. אליעד כהן מבהיר את זה עוד יותר על ידי דוגמה קיצונית: אם ילד יחליט להצטרף לדאעש ולהיות מחבל מתאבד, כל עוד הוא באמת פועל מתוך מחשבה הגיונית, ניתן ... מזרם דתי הגיוני או לא הגיוני? אליעד כהן מציג דילמה מעניינת: מצד אחד, זרם דתי לא הגיוני כמו ברסלב, שדוגל בזריקת השכל, יכול להיות קל יותר מבחינה תיאורטית לעזור לילד להשתחרר ממנו - כי הילד נמצא שם רק בגלל צרכים רגשיים. אם מספקים לו את הצרכים האלה בצורה אחרת, הוא עשוי לעזוב את המקום הזה. מצד שני, זרם דתי הגיוני כביכול, שמנמק את הדת והאמונה בצורה לוגית לכאורה, יהיה יותר קשה לעזור לילד לצאת ממנו, כי להורים אולי לא יהיה מספיק ידע או יכולת לסתור את הטיעונים של הרבנים שמשכנעים את הילד. למרות זאת, אליעד כהן ממליץ תמיד לבחור בגישה שמעודדת את השכל, משום שבטווח הארוך זה ייתן את הסיכוי הטוב ביותר לשחרר את הילד. ככל שהילד יפתח את השכל שלו יותר, יהיה קל יותר, בעת הצורך, להתמודד עם הטענות שלו בצורה שכלית ולהוציא אותו מזרמים שגויים. איך לעזור לילד לפתח את השכל? אליעד כהן מציע להורים לעודד את הילד לחשוב בהיגיון, גם אם הוא החליט ללכת לכיוון דתי. המסר צריך להיות ברור לילד: אל תזרוק את השכל שלך לפח. הילד חייב לשמור תמיד על חשיבה ביקורתית ולהבין למה הוא עושה את הדברים שהוא עושה. לא לפעול מתוך ... של מישהו אחר או איך לגרום למישהו להיות יותר חכם. הוא מדגיש שהיכולת לחשוב בהיגיון היא זו שפותרת את כל הבעיות מסוג זה, ולכן זוהי העצה המרכזית שלו לכל הורה שמתמודד עם ילד שחזר בתשובה או הצטרף לכת. איך להתמודד עם ילד שחוזר בתשובה? איך לעזור לילד שהצטרף לכת? איך לשכנע מישהו לעזוב את הדת? איך לפתח את השכל של ה
מרדנות, סרבנות, עקשנות, הפרעת התנגדות, הפרעת התרסה, חוצפה, למה הילד עושה דווקא? למה הילד לא מקשיב? למה הילד עושה בכוונה? סמכות הורית, למה הילד לא יודע לקבל לא? מרדנות בגיל ההתבגרות, הפרעת מרדנות, הדרכת הורים, משמעת ילדים
מרדנות, סרבנות, עקשנות, הפרעת התנגדות, הפרעת התרסה, חוצפה, למה הילד עושה דווקא? למה הילד לא מקשיב? למה הילד עושה בכוונה? סמכות הורית, למה הילד לא יודע לקבל לא? מרדנות בגיל ההתבגרות, הפרעת מרדנות, הדרכת הורים, משמעת ילדים
... סרבנות, עקשנות, הפרעת התנגדות, הפרעת התרסה, חוצפה, למה הילד עושה דווקא? למה הילד לא מקשיב? למה הילד עושה בכוונה? סמכות הורית, למה הילד לא יודע לקבל לא? מרדנות בגיל ההתבגרות, הפרעת מרדנות, הדרכת הורים, משמעת ילדים מה גורם לילד או לעובד להתריס ולמרוד? הסיבה למרדנות, סרבנות, ועקשנות אצל ילדים , עובדים ואנשים תלויים תלויה במגוון גורמים, אחד מהם הוא הרצון להרגיש אינדיבידואליות. אליעד כהן מציע הסבר פסיכולוגי לכל תופעה זו, תוך הדגמה כיצד ילדים (או עובדים) מתנגדים למה שנאמר להם, גם אם ההוראה הגיונית ונכונה עבורם. על פי אליעד כהן, המרדנות או ההתנגדות לא תמיד נובעת ... רצון של האדם להתנסות בעצמאות ולחוש אינדיבידואליות. מדובר בתופעה ביולוגית ופסיכולוגית המובילה את האדם לרצות להרגיש שהוא נפרד מהמציאות שמסביבו. כאשר ילד מקבל הוראה מהוריו או מבוגר אחר, לעיתים יש לו רצון פנימי להרגיש שהוא אינדיבידואל, חלק נפרד מהסביבה ומההוראות שהוא מקבל. זו הסיבה שבפעמים רבות, הילד לא מקשיב להוראות, אפילו אם הן הגיוניות ועשויות להועיל לו. הילד לא רוצה להרגיש שהוא חלק מהמשמעת או מההוראות של אחרים, ובמקום זאת הוא בוחר להתנגד כדי לשמור על תחושת העצמאות האישית שלו. ההסבר לפעולתו של הילד הוא לאו דווקא כי הוא לא מסכים עם ההוראות או כי הוא רוצה להפריע למבוגרים, אלא כי הוא רוצה להרגיש שהוא קיים כישות נפרדת, והדרך היחידה להרגיש כך היא להתנגד למבוגר שמוביל את הדרך. הילד, בתגובה להוראות, מייצר התנגדות שלא בהכרח משמעה חוסר הסכמה אלא צורך אישי להרגיש את עצמאותו. אם נתבונן בתופעה זו בהקשר לעובדים או כל ... שהוא שומר על זהותו האישית, הדרך להתמודד היא לעזור לו להרגיש שהוא יכול לשמור על עצמיותו גם בתוך ההוראות או בקונטקסט של הפעולה. למשל, בהנחה שהילד או העובד נמצא במצב שבו הוא מרגיש תלות מוחלטת במבוגר או בסמכות, הדרך לפתור את הבעיה היא לגרום לו להרגיש שהוא עושה את הבחירה בעצמו. ... פעולות רק מתוך ציות או מתוך כפייה. על ידי כך הוא יכול להרגיש את תחושת העצמאות שלו תוך כדי פעולה. באופן כללי, חשוב להבין שהמרדנות או ההתנגדות אצל ילדים או עובדים לא נובעת בהכרח ממקום של חוסר הסכמה או כוונה רעה. במקרים רבים, מדובר בניסיון של הילד או העובד לשמור על תחושת האינדיבידואליות והעצמאות שלו. ברגע שמבינים את הסיבה הפסיכולוגית מאחורי ההתנהגות הזו, ניתן להתמודד עמה בצורה חכמה ומבוססת על עקרונות של העצמה אישית, ולא בהכרח על דרך של ציות עיוור. בעיות משמעת אצל ילדים איך לגרום לילד להקשיב? הדרכת הורים אינדיבידואליות של ילדים הפרעת התנגדות ילדים עבודת צוות עם ילדים בעיות משמעת אצל ילדים, למה הילד סרבן? למה הילדה סרבנית? למה הילד מסרב? למה הילדה מסרבת? למה הילד עקשן? למה הילדה עקשנית? למה הילד מתעקש? למה הילדה מתעקשת? למה ה
התאבדות ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים
התאבדות ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים
... ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים למה ילדים מתאבדים ואיך הורים קשורים לכך? אחת התופעות המדאיגות ביותר בקרב ילדים ובני נוער היא תופעת ההתאבדות. אליעד כהן מסביר בהרצאתו בפירוט את הסיבות להתאבדות ילדים, כיצד למנוע זאת, ומה תפקיד ההורים במניעת או בהעצמת התופעה. האם הרצון למות אצל ילדים הוא מולד? אליעד כהן מדגיש באופן ברור שהרצון להתאבד או הרצון למות אינו רצון מולד. הוא מסביר שילדים נולדים ללא פחד ממוות, וללא הבנה ברורה של המוות או של החיים עצמם. ילד שנולד אינו פוחד למות, אבל מצד שני גם אינו רוצה למות. למעשה, הרצון למות הוא משהו שנלמד במשך החיים. לדוגמה, הוא מציג את ... אולם, הרצון למות או הנטייה להתאבד אינן מולדות. מה הקשר בין חרם בבית הספר להתאבדות ילדים? אחת הסיבות המרכזיות להתאבדות ילדים, כפי שמציין אליעד כהן, היא חרם חברתי בבית הספר, בריונות, שיימינג או השפלות מצד בני גילם. הוא מסביר שכאשר ילד עובר השפלה, נידוי או צחוק, הוא עלול להגיע למצב שהוא אינו רוצה לחיות יותר. השאלה החשובה שאליעד מעלה היא: מדוע הילד חושב שזו סיבה מספיק חמורה כדי להתאבד? הוא מסביר שילד חושב שחרם הוא סוף העולם בגלל הדרך שבה חונך בבית. ההורים לימדו את הילד לחשוב שהוא חייב להיות אהוב, שהוא חייב להרגיש טוב, שהוא חייב לקבל הערכה ואהבה מהסביבה. הילד למד מהוריו שהחיים חייבים להיות בדיוק לפי רצונו, ולכן, כשמשהו אינו מתנהל לפי התסריט האידיאלי הזה, הוא חושב שאין טעם להמשיך לחיות. מדוע ההורים אחראים במידה רבה להתאבדות ילדיהם? אליעד כהן מחדד נקודה שנויה במחלוקת אך חשובה מאוד: ההורים הם אחראים חלקית, ולעיתים משמעותית, להתאבדות ילדיהם. הוא מדגיש כי כוונתו אינה להאשים את ההורים באופן מלא, אבל בהחלט להדגיש את האחריות שלהם ביצירת תפיסת עולם מסוימת אצל הילד. לדוגמה, ילד שחונך בבית שאסור לו להרגיש רע, או שהרגשה רעה היא סוף העולם, יפתח פחד וחרדה ממצבים חברתיים שליליים. ההורים, דרך חינוך שאומר לילד שהוא חייב תמיד להיות אהוב או להצליח, למעשה מעצימים את הסיכון להתאבדות במקרה שהילד יתמודד עם מציאות קשה, כמו חרם או דחייה חברתית. הוא מציג דוגמה מפורטת: כשההורים מחבקים, מלטפים ומפנקים את הילד באופן קיצוני (פוצי מוצי), הם אמנם מעניקים לו הרגשה טובה, אך בו זמנית גם גורמים לו להיות תלוי בהרגשה הזאת ולפחד מאיבוד אותה ... במציאות קשה, כמו חרם חברתי או השפלה, הוא חש שאיבד הכל, עד כדי כך שירצה להתאבד. האם הילדים שמבצעים חרם אשמים במוות? אליעד כהן מבהיר שגם ה
שיטות לטיפול בטראומה, איך למחוק זיכרון? איך לטפל בטראומה? להצליח להתחבר לרגשות, ניתוק רגשי, טיפול בדמיון מודרך, מחיקת זיכרון רע, צמחונות, התעללות בבעלי חיים, טראומה רגשית
שיטות לטיפול בטראומה, איך למחוק זיכרון? איך לטפל בטראומה? להצליח להתחבר לרגשות, ניתוק רגשי, טיפול בדמיון מודרך, מחיקת זיכרון רע, צמחונות, התעללות בבעלי חיים, טראומה רגשית
... כהן מסביר שאנשים שחווים טראומה, בין אם מדובר בזיכרון ילדות כואב או אירוע קשה כמו השואה, מושפעים מאוד מן העבר שלהם. הטראומה גורמת לאדם להתנהג או להרגיש באופן מסוים גם בהווה, ... או שינוי חיובי. לדוגמה, אדם שעבר טראומה של דחייה בילדותו, עלול להתקשות לתת אמון או להתחבר לאנשים אחרים גם בבגרותו. ההשפעה של הטראומה מתבטאת באופן מעשי: בכל פעם שאדם נתקל ... קשור לטראומה ישירה, אלא לעיתים קשור לחינוך שקיבל האדם בילדות. אם האדם מבין שהפחד נובע מחינוך, הוא יכול לבצע תהליך דומה לזה של טיפול בטראומה: לחזור בדמיון לאירוע שבו לימדו אותו ... מה שלימדו אותו, ובכך להשתחרר מהפחד. לדוגמה, אם אדם למד בילדותו שהוריו אמרו לו לפחד מגוקים, הוא יכול לחזור לאותו רגע בדמיון, לשאול את עצמו למה זה משנה מה ההורים אומרים? מי אמר ... חיים? אליעד נותן דוגמה על אנשים שמזדעזעים מסרטון שבו ילדה קטנה דוחפת חתול ומאשימים את הוריה בחינוך לקוי. הוא מציג את הטענה שהתגובה הרגשית השלילית אינה מחויבת, אלא תלויה בדעות ... אלא ברמה של בן אדם מנוהל על ידי טראומה. נגיד בן אדם שבילדות דחו אותו ועכשיו הוא בטראומה של דחייה ואז הוא לא מצליח לתת אמון באנשים כי הוא מפחד כשדוחים אותו, בן אדם שנטשו אותו ... קרה ככה וככה ולכן זה משפיע ככה וככה זיכרון שניצרב לו בילדות מאמא שלו מסבתא שלו מסבא שלו. עכשיו השאלה היא איך מוחקים טראומה איך מנטרלים טראומה מה התשובה? ש: הטלת ספק. אליעד: מה ... תן דוגמה לטראומה ואיך להטיל ספק. ש: אז דוגמה דחו אותו בילדות. אליעד: בן אדם נגיד פעם רצה מישהי והיא אמרה לו לא השפילה אותו בפני כולם מאז הוא מפחד להתחיל עם בחורות, למה אתה מפחד ... זה שנכנסים לטראומה עוד פעם ובן אדם צריך לדמיין שהוא ילד ושאמא שלו נוטשת אותו שהיא עוזבת אותו, שהוא מרגיש חסר אונים שהוא מרגיש אבוד שהוא מרגיש דחוי מה שזה לא יהיה לדמיין את ... מה נכון?. פשוט לשכתב את המוח מחדש וואלה אז אני כבר כילד לא מאמין להם ואז הכל משתחרר. זה לא מחויב הדברים האלה אבל זה מחויב להיות מסוגל לעשות את הדברים האלה, בן אדם שיש איזה אירוע ... משהו במחשבה צריך להיות מסוגל לחזור לעבר ותדמיין שאתה ילד דמיין שכולם אומרים לך ואתה עונה להם במוח שלך לא נכון אז מה אם הם אומרים שזה נכון מי אמר שזה נכון. ש: נוצרות תגובות ... להיות נגיד משפחה שבכלל כולם נגיד לא מפחדים מבעלי חיים וילד אחד. אליעד: אם זה מופיע משום מקום. ש: אני שואל. אליעד: אם זה משום מקום ואתה תכיר בכך שזה משום מקום זה יעלם באותו רגע. ש: ... אני אתן לכם עוד דוגמה נגיד עכשיו היה איזה סרטון של איזה ילדה לא יודע מי ראה את זה בפייסבוק של איזה ילדה מתעללת בחתול, מה עשתה עם החתול מה ראו בסרטון או מה היה בסרטון שאני ראיתי כי אולי זה היה יותר ארוך שראו שהיא שורפת אותו באש ומה עם הסרטון שאני ראיתי? בסך הכל הייתה איזו ילדה קטנה שהיא כאילו באה לשבת על הכיסא והיא העיפה את החתול בעטה בו משהו העיפה אותו מתחת לכיסא, העיפה אותו זרקה אותו לא ... מחא לה כפיים משהו כזה. וכולם כאילו איך האבא מחנך את הילדה להתעלל בבעלי חיים, עכשיו גם זה אם זה היה הפוך והחתול היה יושב על הכיסא והיא הייתה באה מתחת לכיסא ואז החתול היה יכול להעיף ...
הדרכת הורים לילדים שעושים סמים, איך לעזור לילד להפסיק להשתמש בסמים? איך לגרום לילד להפסיק לעשן מריחואנה? למה הילד משתמש בסמים? איך להתמודד עם ילד שמעשן סמים? איך להפסיק צריכת סמים? שימוש בסמים בגיל ההתבגרות, סמים אצל בני זוג
הדרכת הורים לילדים שעושים סמים, איך לעזור לילד להפסיק להשתמש בסמים? איך לגרום לילד להפסיק לעשן מריחואנה? למה הילד משתמש בסמים? איך להתמודד עם ילד שמעשן סמים? איך להפסיק צריכת סמים? שימוש בסמים בגיל ההתבגרות, סמים אצל בני זוג
... הורים לילדים שעושים סמים, איך לעזור לילד להפסיק להשתמש בסמים? איך לגרום לילד להפסיק לעשן מריחואנה? למה הילד משתמש בסמים? איך להתמודד עם ילד שמעשן סמים? איך להפסיק צריכת סמים? שימוש בסמים בגיל ההתבגרות, סמים אצל בני זוג מה לעשות כשהילד משתמש בסמים? כאשר הילד משתמש בסמים, בין אם מדובר בסמים קלים כמו מריחואנה או בסמים קשים יותר, חשוב להבין תחילה למה הוא בכלל עושה את זה. אליעד כהן מסביר שהמפתח האמיתי להפסקת השימוש בסמים הוא לטפל בשורש הבעיה שגורמת לילד לפנות לסמים מלכתחילה. הוא מדגיש ששימוש בסמים, אפילו שזה מזיק, מספק לילד תחושה טובה שמכסה על מצוקה פנימית או רגשית שהוא אינו יודע לפתור בכוחות עצמו. לכן, השאלה שצריך לשאול היא לא רק איך לגרום לילד להפסיק להשתמש בסמים, אלא למה הילד משתמש בסמים מלכתחילה ומה רע לו בחיים. למה הילד משתמש בסמים? הסיבה שילדים או בני נוער מתחילים להשתמש בסמים נובעת כמעט תמיד ממצוקה רגשית או נפשית שהם לא מצליחים להתמודד איתה בדרכים אחרות. אליעד כהן מדגים שאולי הילד לא מסתדר עם חברים, מתקשה להסתגל למציאות, חווה לחץ, דיכאון, חוסר הערכה עצמית, או אפילו לא יודע לקבל החלטות בעצמו. במצב כזה, הילד פונה לסמים כי הם מספקים לו פתרון מהיר וקל להרגשה טובה, מרגיעה ומנחמת. במילים אחרות, הסמים הם כמו תרופה זמנית לבעיה עמוקה יותר שהילד לא מסוגל לפתור לבדו. איך לגרום לילד להפסיק לעשן מריחואנה? לפי אליעד כהן, הדרך היחידה שבאמת עובדת כדי להפסיק את השימוש בסמים, ובכלל זה במריחואנה או חשיש, היא טיפול בבעיה הרגשית שבגללה הילד פונה לסמים. כל דרך אחרת, כמו איומים או כפייה על הילד להפסיק לעשן, תיכשל בטווח הארוך. הוא מדגיש שגם אם הכפייה תעבוד לזמן קצר, היא עלולה לגרום לבעיות חמורות יותר, כמו הפרעות נפשיות חדשות, כיוון שהילד נשאר ללא הפתרון הזמני שהיה לו לסבל הפנימי. מדוע פתרונות כמו כפייה להפסיק לצרוך סמים לא יעילים לאורך זמן? אליעד כהן מדגים שהפסקה בכפייה של שימוש בסמים דומה להורדת פלסטר או ... פצוע ומדמם, והדימום נעצר בזכות חוסם עורקים, אם נסיר את חוסם העורקים בלי לטפל בפצע, האדם עלול לדמם למוות. כך גם במקרה של סמים: אם נפסיק לילד את השימוש בסם בלי שטיפלנו בגורמים לסבל שלו, הבעיה רק תחמיר, וייתכן שיגיע למצב נפשי קשה יותר ממה שהיה לפני כן. איך אפשר לפתור את הבעיה שגורמת לילד לפנות לסמים? הפתרון, לפי אליעד כהן, הוא בראש ובראשונה זיהוי ברור של הסיבות הרגשיות שהובילו את הילד להשתמש בסמים. צריך לקחת דף, לרשום מה לדעתנו קשה לילד, אילו בעיות יש לו עם עצמו, במה הוא לא מצליח להסתדר, ולהתמקד בלתת לו כלים אמיתיים לחיים. כלים אלה הם היכולת לחשוב באופן הגיוני, לקבל החלטות בצורה נכונה, להתמודד עם אתגרים, להרגיש טוב עם עצמו ולהיות שלם עם חייו. ברגע שהילד ילמד לפתור את הבעיות הרגשיות שלו וירגיש טוב בלי תלות בסמים, הוא יפסיק לצרוך אותם באופן טבעי. מה תפקיד ההורים בפתרון ההתמכרות של הילד לסמים? אליעד כהן טוען שזו האחריות של ההורים ללמד את ילדיהם להתמודד נכון עם החיים. הוא מדגיש שהורות אמיתית איננה מסתכמת רק בדאגה פיזית כמו אוכל, ביגוד או קורת גג, אלא גם בחינוך רגשי ונפשי. לפי דבריו, אם ילד משתמש בסמים זה אומר שההורים לא העניקו לו את הכלים הרגשיים והנפשיים להתמודדות נכונה עם החיים. ההורים חייבים להבין שהילד זקוק להשקעה נפשית ורגשית מצידם, ולא רק חומרית. כהורים, עליהם לקחת אחריות מלאה ולעזור לילד ללמוד כיצד להרגיש טוב עם עצמו בלי להזדקק לסמים. מה קורה אם מפסיקים את צריכת הסמים בלי לפתור את הבעיה הרגשית? אליעד כהן מזהיר שאם נפסיק ל
חרם חברתי בבית הספר, חרם חברתי על הילד שלך, איך להתמודד עם ילד שעשו עליו חרם? התמודדות עם חרם חברתי, איך לעזור לילד שעושים עליו חרם? איך לעזור לילד מנודה חברתית? איך לטפל בילד מוחרם חברתית? איך לעזור לילד שאין לו חברים?
חרם חברתי בבית הספר, חרם חברתי על הילד שלך, איך להתמודד עם ילד שעשו עליו חרם? התמודדות עם חרם חברתי, איך לעזור לילד שעושים עליו חרם? איך לעזור לילד מנודה חברתית? איך לטפל בילד מוחרם חברתית? איך לעזור לילד שאין לו חברים?
... חברתי בבית הספר, חרם חברתי על הילד שלך, איך להתמודד עם ילד שעשו עליו חרם? התמודדות עם חרם חברתי, איך לעזור לילד שעושים עליו חרם? איך לעזור לילד מנודה חברתית? איך לטפל בילד מוחרם חברתית? איך לעזור לילד שאין לו חברים? איך להתמודד עם ילד שעושים עליו חרם בבית הספר? כאשר הורים מגלים כי הילד שלהם נתון לחרם חברתי בבית הספר, הם לרוב נבהלים ומחפשים דרכים לטפל בסיטואציה. אך ישנם דברים שצריך לעשות, ויש דברים שצריך להימנע מהם, שכן ההתנהלות הנכונה היא קריטית להצלחת ההתמודדות עם החרם. למה לא כדאי לשדר לחץ לילד כאשר עושים עליו חרם? הסיבה המרכזית לכך שהורים לא צריכים לשדר לחץ או פחד לילד, היא שההורה עשוי להעביר לילד תחושת בהלה ומתח שהופכים את החרם לבעיה הרבה יותר גדולה ממה שהיא באמת. ילדים עשויים ללמוד מההורים שהם אמורים להרגיש פגועים ומפוחדים כאשר עושים להם חרם. אך בפועל, אם הילד יפנים שהחרם הוא לא סוף העולם, הוא יוכל להתמודד עם הסיטואציה בצורה הרבה יותר בריאה, ולהבין שזה לא מאורע שיש להתרגש ממנו עד כדי טראומה. במילים אחרות, חשוב שההורה יבהיר לילד שלא מדובר באסון גדול ושהוא יכול ללמוד להתמודד עם זה ולהמשיך הלאה. איך דוגמת מבוגרים במקום עבודה ממחישה את התגובה הנכונה? למרות שילד בבית הספר לא רוצה להרגיש נידוי חברתי, יש להכיר בכך שגם המבוגרים נתקלים לפעמים במצבים של חוסר חיבור חברתי. במקרים כאלה, רבים מאמינים כי מקום העבודה הוא מקום שבו אנשים באים כדי לעבוד, ולא בהכרח כדי להיות אהובים על ידי כולם. רעיון זה חשוב להעביר גם לילדים: בית הספר הוא מקום ללמוד ולהתפתח, ולא בהכרח מקום שבו כולם חייבים להיות חברים שלך. כיצד הפגנת חוסן נפשי מצמצמת את תופעת החרם? ילד שמשדר ביטחון עצמי ולא נבהל מההתנהגויות של הסביבה, הוא פחות סביר להיתקל בחרם. אם ילד לא יגיב לכאורה לעג או לצחוק, הסביבה תמצא פחות עניין לפגוע בו. אנשים נוטים לפנות לעבר ילדים שמפגינים חולשה או רגישות גבוהה יותר, בעוד שילדים שמפגינים ביטחון עצמי נהנים פחות מהתסכול של התוקפים. מה לא לעשות כשמנסים להציל את הילד מהחרם? הטעות הנפוצה היא להעצים את הרגש השלילי ולהפוך את החרם לאסון. כאשר הילד רואה שההורה מבוהל או כועס, הוא מסיק שגם הוא אמור להרגיש כך, דבר שמחמיר את התחושה שהוא עובר טראומה. במקום זאת, חשוב לשדר לילד שזו לא בעיה בלתי ניתנת להתמודדות, ולהבהיר לו שניתן לעבוד על כישורים חברתיים כדי למצוא חברים חדשים או להתגבר על הצחוק. איך לחזק את הילד בעולם האמיתי? בדיוק כמו מבוגרים שלפעמים מרגישים לבד או מנותקים חברתית, ילדים יכולים להרגיש לבד כשעושים להם חרם. עם זאת, בעולם האמיתי, לא פונים לראש העיר כדי שיכפו על אחרים להיות חברים שלך. במקום זאת, לומדים לפתח ... בצורה בריאה. תהליך זה כולל לימוד לא לפחד ממה שאחרים חושבים ולהתמקד בהפיכת עצמך לחבר טוב יותר. כיצד לפעול ברמה הפרקטית כדי לפתור את החרם? לא לשדר לחץ לילד. להבהיר לו שזה לא אסון שאין לו חברים כרגע. לבדוק אם יש סיבה התנהגותית או אופי שגורמת לו להיות קורבן לחרם (כגון רגישות גבוהה מדי). ללמד את הילד כישורים חברתיים: איך להצטרף לחבורות, איך לפתח קשרים חיוביים. אם יש צורך, לפנות לגורמים חיצוניים, כמו מורים או הורים של ילדים אחרים, רק בשלב מאוחר יותר, אם הסיטואציה קשה מדי. מדוע הגישה של לקחת אחריות כה חשובה להתמודדות? הגישה החשובה ביותר במצבים כאלה היא ללמד את הילד לקחת אחריות על המצב ולפעול לשיפור עצמי במקום לחכות שמישהו אחר יתערב. במקום להתמקד במה אחרים עושים או לא עושים, הילד לומד להתמודד עם המציאות ולהגיב בצורה בריאה לחוויות קשות. זהו תהליך שמחזק את הביטחון העצמי של ה
הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, הנערה בעלת 30 הזהויות, סיפורה של תהילה, הפרעת ריבוי אישיות, טיפול בהפרעת אישיות מרובת פנים, הפרעת זהות מנותקת, הפרעת נתק מהעצמי, פסיכוסומטיה
... מהזהויות שהוא נמצא בהן, כאשר כל דמות מייצגת צדדים שונים של האישיות. לדוגמה, תהילה עשויה להפוך לדמות של ילדה קטנה, ולהתנהג בצורה שונה ממה שהיא ... והמטרה היא לספק לאדם את הפתרון שמייתר את הצורך להזדהות עם דמות מסוימת. לדוגמה, אם אדם מזדהה עם דמות של ילד קטן כי זה נותן לו תחושת ביטחון, ניתן ... שהאדם סובל מניתוק של זהותו, כשהוא עובר בין דמויות או אישיות שונות. לדוגמה, תהילה יכולה להיות בדמות של ילדה קטנה, ובמצב זה להתנהג באופן שונה ... ואז חוזרת וטוענת שהיא לא זוכרת מה קרה או מי הייתה באותו הזמן. למשל, היא עשויה להתקשר למשטרה ולומר שהיא ילד אחר שהלך לאיבוד, וכשיגיעו אליה, תטען ... דמות שמופיעה מייצגת משהו שהאדם עצמו מרגיש, אך מנסה להדחיק או להסתיר מעצמו. למשל, אם תהילה אומרת שהיא ילדה קטנה שהולכת לאיבוד, יתכן שזה ביטוי ... אחרות שלו? אליעד מתייחס לשאלה לגבי מקרים שבהם האדם מזדהה עם דמות בעלת כישורים מיוחדים או מחלות, כמו ילדה עיוורת שמנגנת בפסנתר אף שמעולם לא ... מסופק או הפחד מטופל, הצורך של האדם להיכנס לאותה דמות ייחלש או ייעלם. לדוגמה, אם האדם מזדהה עם דמות של ילד קטן כי זה נותן לו תחושת ביטחון, אפשר ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות ... גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא ... בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות ... מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים ... אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס ... הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר ... מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב ... עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על שכנוע עובדים, ניהול עובדים, לנהל עובדים, ליצור מוטיבציה אצל עובדים, להשפיע על עובדים, אינטרס של עובדים, לשכנע עובדים, לשכנע ילדים, לחנך ילדים, מוטיבציה בעבודה, יעוץ ארגוני, יעוץ ניהולי
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילדה, איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? דיכאון? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? מועקות נפשיות וייאוש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם אכזבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ילדה, איך להצליח בראיון עבודה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להצליח בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך להעביר ביקורת בונה? איך לעשות יותר כסף? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך למצוא זוגיות? איך לשתול מחשבות? איך ליצור אהבה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לפרש חלומות? איך לשנות תכונות אופי? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להאמין בעצמך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לשפר את הזיכרון? איך להעריך את עצמך? איך להתמודד עם גירושין? איך להיגמל מהימורים? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לנהל את הזמן? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לקבל החלטות? איך לא להישחק בעבודה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה העולם קיים? האם הכל אפשרי? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? מה המשמעות של החיים? האם לדומם יש תודעה? האם אפשר לדעת הכל? האם יש בחירה חופשית? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה לא להתאבד? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש או אין אלוהים? איך להיות מאושר? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? אולי אנחנו במטריקס? האם יש משמעות לחיים? האם יש אמת מוחלטת? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? איך להנות בחיים? מי ברא את אלוהים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצר העולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? בשביל מה לחיות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי קואצ'ינג, מאמן אישי להצלחה, מאמן מכירות בנושא ילדה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2949 שניות - עכשיו 18_07_2025 השעה 05:02:15 - wesi1