... הורים, חינוך ילדים, מריבות בין אחים, מריבות בבית, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, אחים שכל הזמן רבים, אחים רבים מכות, שנאה בין אחים, אלימות בין אחים, ריבים בין אחים, מריבות בין ילדים, ילדה עצבנית מה עושים כשהילדים רבים בבית ואיך להפסיק מריבות בין אחים? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד להתמודד עם מריבות בין אחים בבית, וכיצד ההורים יכולים ללמד את ילדיהם להתמודד עם מצבים של כעס, תסכול ואלימות. כאשר יש בבית שני ילדים רבים, ובמיוחד אם אחד הילדים נוטה להיות יותר דרמטי, יותר עצבני, או להוציא דברים מפרופורציה, חשוב להבין כיצד לנהל את המצב באופן נכון. למה הילדים שלי רבים כל הזמן ואיך אני יכולה למנוע את זה מראש? ראשית, אליעד מדגיש שהגישה הנכונה היא לא רק להתמודד עם המריבה בזמן אמת, אלא לנסות למנוע אותה מראש על ידי חינוך הילדים לחשיבה הגיונית ולקיחת אחריות אישית. כשהילדים לומדים לבדוק את המציאות ולשאול שאלות על האירועים שמתרחשים סביבם, הם יכולים להיות יותר רגועים ופחות להוציא דברים מפרופורציה. לדוגמה, כאשר אחת הבנות כועסת כי הבקבוק שלה נעלם, להורה זה אולי נראה כדבר לא משמעותי, אך לילדה זה כל עולמה באותו הרגע, בדיוק כמו שמבוגר מתוסכל ממשהו משמעותי כמו ביטול אירוע שהתכונן אליו חודשים ארוכים. ההורה צריך להבין את תחושת הילדה, ולעזור לה להתמודד עם המצב על ידי שאילת שאלות שירגיעו אותה ויגרמו לה להטיל ספק במסקנות שלה בעצמה. כיצד לעזור לילד להתמודד עם כעס וללמוד לקחת דברים בפרופורציה? אליעד ממליץ להתחיל מהדברים הקטנים ביותר שמוציאים את הילדה מפרופורציה. אם הילדה מתעצבנת למשל מכך שאחותה לקחה כפית שהיא רצתה להשתמש בה, ההורה צריך להדריך אותה ולהוביל אותה לחשיבה רציונלית באמצעות שאלות ... לך?, מה יקרה אם לא תקבלי את הכפית?, ולהביא אותה בעצמה להבנה שאין בכך משהו נורא. התהליך הזה צריך להיעשות בצורה הדרגתית, ולא להתחיל מיד בדברים גדולים שהילדה תופסת כקריטיים עבורה. אליעד מדגיש גם כי ההורה חייב בעצמו ללמוד להתמודד עם מצבים מלחיצים בצורה רגועה, מכיוון שאם ההורה לחוץ, גם הילד יהיה לחוץ. חשוב לא רק לתת לילד מסקנות מוכנות (זה לא נורא), אלא לעבור איתו תהליך מחשבתי אמיתי בו הילד מבין לבד מדוע המצב הוא לא כל כך חמור. מה לעשות בזמן שהילדים רבים? כאשר המריבה כבר מתרחשת בפועל, ההורה לא צריך למהר ולהביע את דעתו לגבי מי צודק, או להשתיק את אחד הילדים כדי להשיג שקט. זה אולי יביא לשקט רגעי, אבל לטווח הארוך, זה יזיק לילדים. כאשר ההורה אומר לילד שהוא צודק רק כדי להרגיע אותו, הילד מתרגל למחשבה שהצדק תמיד איתו, וכאשר יגדל יתקשה להתמודד עם מצבים שבהם אחרים לא יסכימו איתו. במקום זאת, אליעד ממליץ לעצור ולשאול את הילדים שאלות ברוגע: מה בדיוק קרה?, איך אתה יודע שזה באמת מה שקרה?, אולי הצד השני בכלל לא התכוון לפגוע בך?. על ידי שאלות אלו, ההורה עוזר לילדים לבדוק בעצמם את האמת מאחורי האירועים ומלמד אותם לקחת אחריות על המחשבות והתגובות שלהם. איך לעזור לילד להתמודד עם אכזבות קטנות? אליעד ממחיש את זה דרך דוגמה נוספת: ילדה שמתוסכלת כי אחותה לקחה לה חולצה חדשה למדוד אותה, והילדה חוששת שזה יהרוס את החולצה. במקום להלחיץ את הילדה עם דעות נגדיות כמו מה אכפת לך שהיא מודדת?, ההורה צריך לשאול שאלות כמו מה מפריע לך?, למה זה כל כך משמעותי עבורך? ולברר את ...

... בילד בעייתי, ילד שלא רוצה לעבוד, חינוך ילדים מתבגרים, בעיות בחינוך ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, ילדה מתבגרת, ילד מתבגר, מריבות עם הילדים, לזרוק את הילד מהבית מה עושים עם ילד מתבגר שלא רוצה לעבוד? כאשר יש ילד מתבגר או ילדה מתבגרת שאינם רוצים לעבוד, נוצרת דילמה קשה מאוד אצל ההורים, במיוחד כאשר ההורה מרגיש אחריות לפרנס את הילד גם לאחר גיל ההתבגרות. בהרצאה זו אליעד כהן מציג גישה מפורטת ויסודית לטיפול במצב זה, כשהוא מדגים ... מתמשכת. מה האפשרויות של ההורה במצב כזה? אליעד מסביר שהורה שמתמודד עם ילד מתבגר שלא עובד ולא מתפקד עצמאית, עומד למעשה בפני שתי אפשרויות עיקריות: אפשרות ראשונה היא לזרוק את הילד מהבית. אפשרות זו אומנם נראית קיצונית, אבל היא קיימת כאופציה ממשית. במקרה זה, הילד יצטרך להתמודד עם החיים בעצמו. למרות שהאפשרות קיימת, לרוב ההורים לא מצליחים באמת להגיע למצב שבו הם ... לבצע אותה עד הסוף, עקב רגשות אשמה או פחד מתגובות שליליות מצד הילד והסביבה. אפשרות שנייה היא להשלים עם המצב כפי שהוא, כלומר, לקבל את העובדה שהילד אינו עובד או מתפקד עצמאית ולחיות עם זה בשלום. משמעות הדבר היא להפסיק לנסות לשנות את הילד או לכעוס על המצב, ופשוט לקבל את המציאות כעובדה מוגמרת. למה קשה להורה לקבל החלטה? אליעד מסביר שקושי ... הוא באמת רוצה. ההורה נשאר תקוע במצב ביניים שבו הוא לא באמת זורק את הילד ולא באמת משלים עם המצב. מצב הביניים הזה גורם לסבל מתמשך. אליעד מדגיש שהבעיה האמיתית אינה עצם העובדה שהילד לא עובד, אלא עצם זה שההורה אינו סגור באופן מלא על ההחלטה שלו. דוגמאות והמחשות להבנת הנושא: כדי להמחיש ... שהם יודעים בבירור שאינם יכולים להשתנות. אך לעומת זאת, כאשר מדובר בילד שלא עובד, ההורה לא באמת משלים עם המצב כי הוא חושב שאולי יש אפשרות אחרת. מחשבה זו משאירה את ההורה במצב ... לעבור דרך קירות, כך ההורה סובל כי הוא לא מקבל לגמרי את העובדה שהילד לא ישתנה או לא יתפקד עצמאית. אליעד משתמש גם בדוגמה נוספת - תשלום ארנונה או חשבון חשמל. רוב האנשים ... אף על פי שזה עולה להם כסף. אליעד מסביר שאם ההורה יצליח לקבל את הילד שלו כמו שהוא מקבל תשלום ארנונה, הסבל יפחת. מדוע ההורה אינו מסוגל לקבל את הילד ללא תנאי? בעיה נוספת שאליעד מדגיש היא חוסר היכולת של ההורה לאהוב את הילד ללא תנאים, משום שלרוב הורים מצפים לתמורה כלשהי מהילדים שלהם. ההורה מרגיש שהילד חייב להחזיר לו משהו על ההשקעה הרבה. מצב זה יוצר תחושת תסכול וחוסר השלמה. אליעד טוען שאין באמת אהבה ... ללא תנאים. ההורה נדרש להבין שיש תנאים מסוימים, וההחלטה לקבל את הילד למרות חוסר התפקוד שלו - היא בעצמה תנאי שההורה שם לעצמו, על מנת לשחרר את עצמו מהסבל הנפשי. איך מגיעים ... יש בסופו של דבר שתי אפשרויות ברורות: להחליט באופן מוחלט לזרוק את הילד מהבית ולשאת בתוצאות, מה שאומר לשחרר את רגשות האשמה. לקבל לגמרי את המציאות של חוסר התפקוד של ה

... בתשובה, הצטרפות לכת, בן חוזר בתשובה, בת חוזרת בתשובה, הורים לילדים נפגעי כתות, ילד חוזר בתשובה, ילדה חוזרת בתשובה, הורים לילדים חוזרים בתשובה, איך מתמודדים עם ילד חוזר בתשובה? התמודדות עם חזרה בתשובה, ילד חזר בתשובה מה לעשות כשהילד חוזר בתשובה או מצטרף לכת? אליעד כהן מסביר שכאשר ילד או מישהו קרוב מחליט לחזור בתשובה, להצטרף לכת או להתחזק בדת, ההורים נמצאים לעיתים קרובות במצב של בלבול וחוסר אונים. הם מרגישים שהילד שלהם הולך לאיבוד ולא יודעים כיצד להתמודד עם המצב החדש. הוא מתאר מצב נפוץ שבו ילד או ילדה מתחילים ללכת לשיעורי תורה, מתחזקים מבחינה דתית, או אפילו מצטרפים לגורו כלשהו, וההורים לא יודעים כיצד לפעול. הוא מדגיש כי למרות שבהתחלה התהליך יכול להיראות חיובי, כמו ילד שהפסיק להשתמש בסמים ומתחיל ללכת לשיעורי תורה, עדיין קיים סיכון גדול. הדברים האלו עלולים להוביל לשטיפת מוח משמעותית, והמצב יכול להחמיר הרבה יותר ... טרור כמו דאעש, גם כשהם אנשים משכילים ונורמטיביים לחלוטין. המטרה היא להדגיש שהסכנה קיימת תמיד ושיש להיות ערניים במיוחד. מהי הדרך היחידה שבטוח תעזור לילד שחוזר בתשובה? אליעד כהן מציין בבירור שקיימות גישות שונות להתמודדות: חלק חושבים שצריך לריב עם הילד, חלק חושבים שצריך לאהוב אותו יותר, חלק רוצים לנווט אותו בעדינות, ואחרים חושבים להפסיק לתמוך בו רגשית או כספית. אך לדעתו, אף אחת מהגישות האלו לא בטוחה ב - 100%. קיימת רק שיטה אחת שהיא ודאית לגמרי, וזאת הדרך של לעודד את הילד לפתח את השכל. למה הדרך הכי טובה היא לעודד את הילד לחשוב בהיגיון? אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שהדרך הוודאית היחידה היא לעודד את האדם להשתמש בשכל שלו. הוא מסביר למה זה כל כך חשוב: כאשר האדם משתמש בשכל ... ציווה עלי להניח תפילין. בצורה כזו הוא לא יזרוק את השכל שלו לפח ולא יהפוך לעיוור באמונתו. אליעד כהן מבהיר את זה עוד יותר על ידי דוגמה קיצונית: אם ילד יחליט להצטרף לדאעש ולהיות מחבל מתאבד, כל עוד הוא באמת פועל מתוך מחשבה הגיונית, ניתן להציל אותו. כי אם ההיגיון שלו אמיתי וצודק, אולי אנחנו צריכים ... או לא הגיוני? אליעד כהן מציג דילמה מעניינת: מצד אחד, זרם דתי לא הגיוני כמו ברסלב, שדוגל בזריקת השכל, יכול להיות קל יותר מבחינה תיאורטית לעזור לילד להשתחרר ממנו - כי הילד נמצא שם רק בגלל צרכים רגשיים. אם מספקים לו את הצרכים האלה בצורה אחרת, הוא עשוי לעזוב את המקום הזה. מצד שני, זרם דתי הגיוני כביכול, שמנמק את הדת והאמונה בצורה לוגית לכאורה, יהיה יותר קשה לעזור לילד לצאת ממנו, כי להורים אולי לא יהיה מספיק ידע או יכולת לסתור את הטיעונים של הרבנים שמשכנעים את הילד. למרות זאת, אליעד כהן ממליץ תמיד לבחור בגישה שמעודדת את השכל, משום שבטווח הארוך זה ייתן את הסיכוי הטוב ביותר לשחרר את הילד. ככל שהילד יפתח את השכל שלו יותר, יהיה קל יותר, בעת הצורך, להתמודד עם הטענות שלו בצורה שכלית ולהוציא אותו מזרמים שגויים. איך לעזור לילד לפתח את השכל? אליעד כהן מציע להורים לעודד את הילד לחשוב בהיגיון, גם אם הוא החליט ללכת לכיוון דתי. המסר צריך להיות ברור לילד: אל תזרוק את השכל שלך לפח. הילד חייב לשמור תמיד על חשיבה ביקורתית ולהבין למה הוא עושה את הדברים שהוא עושה. לא לפעול מתוך אוטומט, לא מתוך לחץ חברתי ולא מתוך פחד. תמיד על בסיס חשיבה ... איך לגרום למישהו להיות יותר חכם. הוא מדגיש שהיכולת לחשוב בהיגיון היא זו שפותרת את כל הבעיות מסוג זה, ולכן זוהי העצה המרכזית שלו לכל הורה שמתמודד עם ילד שחזר בתשובה או הצטרף לכת. איך להתמודד עם ילד שחוזר בתשובה? איך לעזור לילד שהצטרף לכת? איך לשכנע מישהו לעזוב את הדת? איך לפתח את השכל של ה

... הפרעת התרסה, חוצפה, למה הילד עושה דווקא? למה הילד לא מקשיב? למה הילד עושה בכוונה? סמכות הורית, למה הילד לא יודע לקבל לא? מרדנות בגיל ההתבגרות, הפרעת מרדנות, הדרכת הורים, משמעת ילדים מה גורם לילד או לעובד להתריס ולמרוד? הסיבה למרדנות, סרבנות, ועקשנות אצל ילדים, עובדים ואנשים תלויים תלויה במגוון גורמים, ... לכל תופעה זו, תוך הדגמה כיצד ילדים (או עובדים) מתנגדים למה שנאמר להם, גם אם ... שהוא נפרד מהמציאות שמסביבו. כאשר ילד מקבל הוראה מהוריו או מבוגר אחר, לעיתים יש לו ... מקבל. זו הסיבה שבפעמים רבות, הילד לא מקשיב להוראות, אפילו אם הן הגיוניות ועשויות להועיל לו. הילד לא רוצה להרגיש שהוא חלק מהמשמעת או מההוראות של ... האישית שלו. ההסבר לפעולתו של הילד הוא לאו דווקא כי הוא לא מסכים עם ההוראות או כי הוא ... להתנגד למבוגר שמוביל את הדרך. הילד, בתגובה להוראות, מייצר התנגדות שלא בהכרח משמעה ... של הפעולה. למשל, בהנחה שהילד או העובד נמצא במצב שבו הוא מרגיש תלות מוחלטת ... להבין שהמרדנות או ההתנגדות אצל ילדים או עובדים לא נובעת בהכרח ממקום של חוסר ... במקרים רבים, מדובר בניסיון של הילד או העובד לשמור על תחושת האינדיבידואליות והעצמאות ... של ציות עיוור. בעיות משמעת אצל ילדים איך לגרום לילד להקשיב? הדרכת הורים אינדיבידואליות של ילדים הפרעת התנגדות ילדים עבודת צוות עם ילדים בעיות משמעת אצל ילדים, למה הילד סרבן? למה הילדה סרבנית? למה הילד מסרב? למה הילדה מסרבת? למה הילד עקשן? למה הילדה עקשנית? למה הילד מתעקש? למה הילדה מתעקשת? למה ה

... ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים למה ילדים מתאבדים ואיך הורים קשורים לכך? אחת התופעות המדאיגות ביותר בקרב ילדים ובני נוער היא תופעת ההתאבדות. אליעד כהן מסביר בהרצאתו בפירוט את הסיבות להתאבדות ילדים, כיצד למנוע זאת, ומה תפקיד ההורים במניעת או בהעצמת התופעה. האם הרצון למות אצל ילדים הוא מולד? אליעד כהן מדגיש באופן ברור שהרצון להתאבד או הרצון למות אינו רצון מולד. הוא מסביר שילדים נולדים ללא פחד ממוות, וללא הבנה ברורה של המוות או של החיים עצמם. ילד שנולד אינו פוחד למות, אבל מצד שני גם אינו רוצה למות. למעשה, הרצון למות הוא משהו שנלמד במשך ... היא תכונה מולדת. אולם, הרצון למות או הנטייה להתאבד אינן מולדות. מה הקשר בין חרם בבית הספר להתאבדות ילדים? אחת הסיבות המרכזיות להתאבדות ילדים, כפי שמציין אליעד כהן, היא חרם חברתי בבית הספר, בריונות, שיימינג או השפלות מצד בני גילם. הוא מסביר שכאשר ילד עובר השפלה, נידוי או צחוק, הוא עלול להגיע למצב שהוא אינו רוצה לחיות יותר. השאלה החשובה שאליעד מעלה היא: מדוע הילד חושב שזו סיבה מספיק חמורה כדי להתאבד? הוא מסביר שילד חושב שחרם הוא סוף העולם בגלל הדרך שבה חונך בבית. ההורים לימדו את הילד לחשוב שהוא חייב להיות אהוב, שהוא חייב להרגיש טוב, שהוא חייב לקבל הערכה ואהבה מהסביבה. הילד למד מהוריו שהחיים חייבים להיות בדיוק לפי רצונו, ולכן, כשמשהו אינו מתנהל לפי התסריט האידיאלי הזה, הוא חושב שאין טעם להמשיך לחיות. מדוע ההורים אחראים במידה רבה להתאבדות ילדיהם? אליעד כהן מחדד נקודה שנויה במחלוקת אך חשובה מאוד: ההורים הם אחראים חלקית, ולעיתים משמעותית, להתאבדות ילדיהם. הוא מדגיש כי כוונתו אינה להאשים את ההורים באופן מלא, אבל בהחלט להדגיש את האחריות שלהם ביצירת תפיסת עולם מסוימת אצל הילד. לדוגמה, ילד שחונך בבית שאסור לו להרגיש רע, או שהרגשה רעה היא סוף העולם, יפתח פחד וחרדה ממצבים חברתיים שליליים. ההורים, דרך חינוך שאומר לילד שהוא חייב תמיד להיות אהוב או להצליח, למעשה מעצימים את הסיכון להתאבדות במקרה שהילד יתמודד עם מציאות קשה, כמו חרם או דחייה חברתית. הוא מציג דוגמה מפורטת: כשההורים מחבקים, מלטפים ומפנקים את הילד באופן קיצוני (פוצי מוצי), הם אמנם מעניקים לו הרגשה טובה, אך בו זמנית גם גורמים לו להיות תלוי ... הרגשה. כשהוא נתקל במציאות קשה, כמו חרם חברתי או השפלה, הוא חש שאיבד הכל, עד כדי כך שירצה להתאבד. האם הילדים שמבצעים חרם אשמים במוות? אליעד כהן מבהיר שגם ה

... אצלו התניה שמשפיעה על חייו גם שנים רבות לאחר מכן. אליעד כהן מסביר שאנשים שחווים טראומה, בין אם מדובר בזיכרון ילדות כואב או אירוע קשה כמו השואה, מושפעים מאוד מן העבר שלהם. הטראומה גורמת לאדם להתנהג או להרגיש באופן מסוים גם בהווה, ומונעת ממנו התקדמות או שינוי חיובי. לדוגמה, אדם שעבר טראומה של דחייה בילדותו, עלול להתקשות לתת אמון או להתחבר לאנשים אחרים גם בבגרותו. ההשפעה של הטראומה מתבטאת באופן מעשי: בכל פעם שאדם נתקל באירוע שמזכיר את הטראומה, גם אם מדובר ברמז קל ... מסביר שפחד מבעלי חיים, כמו פחד מגוקים או מכלבים, לא תמיד קשור לטראומה ישירה, אלא לעיתים קשור לחינוך שקיבל האדם בילדות. אם האדם מבין שהפחד נובע מחינוך, הוא יכול לבצע תהליך דומה לזה של טיפול בטראומה: לחזור בדמיון לאירוע שבו לימדו אותו לפחד, להטיל ספק באמיתות מה שלימדו אותו, ובכך להשתחרר מהפחד. לדוגמה, אם אדם למד בילדותו שהוריו אמרו לו לפחד מגוקים, הוא יכול לחזור לאותו רגע בדמיון, לשאול את עצמו למה זה משנה מה ההורים אומרים? מי אמר שהם צודקים?, וכך למעשה למחוק את ההתניה המפחידה שנוצרה אצלו. איך דעות קדומות משפיעות על היחס שלנו לבעלי חיים? אליעד נותן דוגמה על אנשים שמזדעזעים מסרטון שבו ילדה קטנה דוחפת חתול ומאשימים את הוריה בחינוך לקוי. הוא מציג את הטענה שהתגובה הרגשית השלילית אינה מחויבת, אלא תלויה בדעות קדומות ובתפיסות מוסריות שהושרשו בנו. הוא משווה ... כשאתה שומע את הדלת נטרקת אתה נזכר ביריות ואז אתה רע לך אלא ברמה של בן אדם מנוהל על ידי טראומה. נגיד בן אדם שבילדות דחו אותו ועכשיו הוא בטראומה של דחייה ואז הוא לא מצליח לתת אמון באנשים כי הוא מפחד כשדוחים אותו, בן אדם שנטשו אותו בן אדם שבגדו בו כל מיני כאלה והוא לא מצליח להתקדם ... ממה נובע זה שאתה משהו? כי יש לי טראומה, טראומה מהעבר בעבר קרה ככה וככה ולכן זה משפיע ככה וככה זיכרון שניצרב לו בילדות מאמא שלו מסבתא שלו מסבא שלו. עכשיו השאלה היא איך מוחקים טראומה איך מנטרלים טראומה מה התשובה? ש: הטלת ספק. אליעד: מה זה אומר תן דוגמה. ש: שיטיל ספק בטראומה. אליעד: מה זה אומר? ש: בעבר. אליעד: מה זה אומר דוגמה, לדוגמה תן דוגמה לטראומה ואיך להטיל ספק. ש: אז דוגמה דחו אותו בילדות. אליעד: בן אדם נגיד פעם רצה מישהי והיא אמרה לו לא השפילה אותו בפני כולם מאז הוא מפחד להתחיל עם בחורות, למה אתה מפחד להתחיל עם בחורות? נזכרתי כי פעם בבית הספר רציתי ... רוצים להיכנס לזה אבל הדרך לצאת ממה שנוצר מהטראומה היא בעקבות זה שנכנסים לטראומה עוד פעם ובן אדם צריך לדמיין שהוא ילד ושאמא שלו נוטשת אותו שהיא עוזבת אותו, שהוא מרגיש חסר אונים שהוא מרגיש אבוד שהוא מרגיש דחוי מה שזה לא יהיה לדמיין את זה, ומה אז? שנייה ולחוות את זה אחרת ועל ידי זה ... צריך להקשיב להם? כי הם יודעים מה נכון, מי אמר שהם יודעים מה נכון?. פשוט לשכתב את המוח מחדש וואלה אז אני כבר כילד לא מאמין להם ואז הכל משתחרר. זה לא מחויב הדברים האלה אבל זה מחויב להיות מסוגל לעשות את הדברים האלה, בן אדם שיש איזה אירוע בעבר ששינה לו איזה משהו במחשבה צריך להיות מסוגל לחזור לעבר ותדמיין שאתה ילד דמיין שכולם אומרים לך ואתה עונה להם במוח שלך לא נכון אז מה אם הם אומרים שזה נכון מי אמר שזה נכון. ש: נוצרות תגובות פיזיות. אליעד: אם אתה מיישם את זה נכון. ש: יכול להיות שזה הופיע משום מקום בלי קשר, זה לא יכול להיות נגיד משפחה שבכלל כולם נגיד לא מפחדים מבעלי חיים וילד אחד. אליעד: אם זה מופיע משום מקום. ש: אני שואל. אליעד: אם זה משום מקום ואתה תכיר בכך שזה משום מקום זה יעלם באותו רגע. ש: לא באופן עקרוני אני שואל כאילו התופעה הזאת קיימת ... שהפרה דומה לך אם יש לך השכלה כמו של פרה זה משהו אחר. קחו אני אתן לכם עוד דוגמה נגיד עכשיו היה איזה סרטון של איזה ילדה לא יודע מי ראה את זה בפייסבוק של איזה ילדה מתעללת בחתול, מה עשתה עם החתול מה ראו בסרטון או מה היה בסרטון שאני ראיתי כי אולי זה היה יותר ארוך שראו שהיא שורפת אותו באש ומה עם הסרטון שאני ראיתי? בסך הכל הייתה איזו ילדה קטנה שהיא כאילו באה לשבת על הכיסא והיא העיפה את החתול בעטה בו משהו העיפה אותו מתחת לכיסא, העיפה אותו זרקה אותו לא יודע מה מתחת העיפה את החתול ואבא שלה כאילו מחא לה כפיים משהו כזה. וכולם כאילו איך האבא מחנך את הילדה להתעלל בבעלי חיים, עכשיו גם זה אם זה היה הפוך והחתול היה יושב על הכיסא והיא הייתה באה מתחת לכיסא ואז החתול היה יכול להעיף אותה הוא לא היה מעיף אותה? מה קרה כאילו בטבע ב ...

... נמצא בהן, כאשר כל דמות מייצגת צדדים שונים של האישיות. לדוגמה, תהילה עשויה להפוך לדמות של ילדה קטנה, ולהתנהג בצורה שונה ממה שהיא בדרך כלל, ולעיתים אף לא זוכרת את מה שעשתה בזמן הזהות האחרת. הפרעה זו נובעת ממנגנון הגנה פסיכולוגי חזק מאוד, שבו אדם ... לספק לאדם את הפתרון שמייתר את הצורך להזדהות עם דמות מסוימת. לדוגמה, אם אדם מזדהה עם דמות של ילד קטן כי זה נותן לו תחושת ביטחון, ניתן לספק לו תחושת ביטחון בדרכים אחרות, ובכך להפחית את הצורך להזדהות עם דמות זו. מהי הפרעת זהות דיסוציאטיבית? איך ... מניתוק של זהותו, כשהוא עובר בין דמויות או אישיות שונות. לדוגמה, תהילה יכולה להיות בדמות של ילדה קטנה, ובמצב זה להתנהג באופן שונה לחלוטין ממי שהיא בדרך כלל, כאשר לעיתים היא כלל לא זוכרת מה קרה לה בזמן שהייתה בדמות האחרת. הפרעה זו, לטענת אליעד, ... וטוענת שהיא לא זוכרת מה קרה או מי הייתה באותו הזמן. למשל, היא עשויה להתקשר למשטרה ולומר שהיא ילד אחר שהלך לאיבוד, וכשיגיעו אליה, תטען שהיא לא יודעת על מה מדובר. לדבריו, יש חשיבות גדולה לכך שהמטפל לא יראה סימני הפתעה או חריגות בהתנהגות, אלא ינסה ... מייצגת משהו שהאדם עצמו מרגיש, אך מנסה להדחיק או להסתיר מעצמו. למשל, אם תהילה אומרת שהיא ילדה קטנה שהולכת לאיבוד, יתכן שזה ביטוי לפחד פנימי שלה להיות לבד או צורך שלה בתשומת לב. אם מטפלים בתחושה או בפחד האמיתי שמאחורי הדמות הזו, הצורך שלה ... אליעד מתייחס לשאלה לגבי מקרים שבהם האדם מזדהה עם דמות בעלת כישורים מיוחדים או מחלות, כמו ילדה עיוורת שמנגנת בפסנתר אף שמעולם לא למדה לנגן. הוא מסביר כי היכולת לנגן בפסנתר היא משהו שהאדם כנראה נחשף אליו בעבר, גם אם באופן מינימלי, או שיש לו ... מטופל, הצורך של האדם להיכנס לאותה דמות ייחלש או ייעלם. לדוגמה, אם האדם מזדהה עם דמות של ילד קטן כי זה נותן לו תחושת ביטחון, אפשר לספק לו תחושת ביטחון באופן אחר, ובכך להפחית את הצורך שלו להתנתק מעצמו. מהי הפרעת זהות דיסוציאטיבית? איך מטפלים ...

... חברתי בבית הספר, חרם חברתי על הילד שלך, איך להתמודד עם ילד שעשו עליו חרם? התמודדות עם חרם חברתי, איך לעזור לילד שעושים עליו חרם? איך לעזור לילד מנודה חברתית? איך לטפל בילד מוחרם חברתית? איך לעזור לילד שאין לו חברים? איך להתמודד עם ילד שעושים עליו חרם בבית הספר? כאשר הורים מגלים כי הילד שלהם נתון לחרם חברתי בבית הספר, הם לרוב נבהלים ומחפשים דרכים ... דברים שצריך לעשות, ויש דברים שצריך להימנע מהם, שכן ההתנהלות הנכונה היא קריטית להצלחת ההתמודדות עם החרם. למה לא כדאי לשדר לחץ לילד כאשר עושים עליו חרם? הסיבה המרכזית לכך שהורים לא צריכים לשדר לחץ או פחד לילד, היא שההורה עשוי להעביר לילד תחושת בהלה ומתח שהופכים את החרם לבעיה הרבה יותר גדולה ממה שהיא באמת. ילדים עשויים ללמוד מההורים שהם אמורים להרגיש פגועים ומפוחדים כאשר עושים להם חרם. אך בפועל, אם הילד יפנים שהחרם הוא לא סוף העולם, הוא יוכל להתמודד עם הסיטואציה בצורה הרבה יותר בריאה, ולהבין שזה לא מאורע שיש להתרגש ממנו עד כדי טראומה. במילים אחרות, חשוב שההורה יבהיר לילד שלא מדובר באסון גדול ושהוא יכול ללמוד להתמודד עם זה ולהמשיך הלאה. איך דוגמת מבוגרים במקום עבודה ממחישה את התגובה הנכונה? למרות שילד בבית הספר לא רוצה להרגיש נידוי חברתי, יש להכיר בכך שגם ... רבים מאמינים כי מקום העבודה הוא מקום שבו אנשים באים כדי לעבוד, ולא בהכרח כדי להיות אהובים על ידי כולם. רעיון זה חשוב להעביר גם לילדים: בית הספר הוא מקום ללמוד ולהתפתח, ולא בהכרח מקום שבו כולם חייבים להיות חברים שלך. כיצד הפגנת חוסן נפשי מצמצמת את תופעת החרם? ילד שמשדר ביטחון עצמי ולא נבהל מההתנהגויות של הסביבה, הוא פחות סביר להיתקל בחרם. אם ילד לא יגיב לכאורה לעג או לצחוק, הסביבה תמצא פחות עניין לפגוע בו. אנשים נוטים לפנות לעבר ילדים שמפגינים חולשה או רגישות גבוהה יותר, בעוד שילדים שמפגינים ביטחון עצמי נהנים פחות מהתסכול של התוקפים. מה לא לעשות כשמנסים להציל את הילד מהחרם? הטעות הנפוצה היא להעצים את הרגש השלילי ולהפוך את החרם לאסון. כאשר הילד רואה שההורה מבוהל או כועס, הוא מסיק שגם הוא אמור להרגיש כך, דבר שמחמיר את התחושה שהוא עובר טראומה. במקום זאת, חשוב לשדר לילד שזו לא בעיה בלתי ניתנת להתמודדות, ולהבהיר לו שניתן לעבוד על כישורים חברתיים כדי למצוא חברים חדשים או להתגבר על הצחוק. איך לחזק את הילד בעולם האמיתי? בדיוק כמו מבוגרים שלפעמים מרגישים לבד או מנותקים חברתית, ילדים יכולים להרגיש לבד כשעושים להם חרם. עם זאת, בעולם ... כולל לימוד לא לפחד ממה שאחרים חושבים ולהתמקד בהפיכת עצמך לחבר טוב יותר. כיצד לפעול ברמה הפרקטית כדי לפתור את החרם? לא לשדר לחץ לילד. להבהיר לו שזה לא אסון שאין לו חברים כרגע. לבדוק אם יש סיבה התנהגותית או אופי שגורמת לו להיות קורבן לחרם (כגון רגישות גבוהה מדי). ללמד את הילד כישורים חברתיים: איך להצטרף לחבורות, איך לפתח קשרים חיוביים. אם יש צורך, לפנות לגורמים חיצוניים, כמו מורים או הורים של ילדים אחרים, רק בשלב מאוחר יותר, אם הסיטואציה קשה מדי. מדוע הגישה של לקחת אחריות כה חשובה להתמודדות? הגישה החשובה ביותר במצבים כאלה היא ללמד את הילד לקחת אחריות על המצב ולפעול לשיפור עצמי במקום לחכות שמישהו אחר יתערב. במקום להתמקד במה אחרים עושים או לא עושים, הילד לומד להתמודד עם המציאות ולהגיב בצורה בריאה לחוויות קשות. זהו ...

... הורים לילדים שעושים סמים, איך לעזור לילד להפסיק להשתמש בסמים? איך לגרום לילד להפסיק לעשן מריחואנה? למה הילד משתמש בסמים? איך להתמודד עם ילד שמעשן סמים? איך להפסיק צריכת סמים? שימוש בסמים בגיל ההתבגרות, סמים אצל בני זוג מה לעשות כשהילד משתמש בסמים? כאשר הילד משתמש בסמים, בין אם מדובר בסמים קלים כמו מריחואנה או בסמים קשים יותר, חשוב להבין תחילה למה הוא בכלל עושה את זה. אליעד כהן מסביר שהמפתח האמיתי להפסקת השימוש בסמים הוא לטפל בשורש הבעיה שגורמת לילד לפנות לסמים מלכתחילה. הוא מדגיש ששימוש בסמים, אפילו שזה מזיק, מספק לילד תחושה טובה שמכסה על מצוקה פנימית או רגשית שהוא אינו יודע לפתור בכוחות עצמו. לכן, השאלה שצריך לשאול היא לא רק איך לגרום לילד להפסיק להשתמש בסמים, אלא למה הילד משתמש בסמים מלכתחילה ומה רע לו בחיים. למה הילד משתמש בסמים? הסיבה שילדים או בני נוער מתחילים להשתמש בסמים נובעת כמעט תמיד ממצוקה רגשית או נפשית שהם לא מצליחים להתמודד איתה בדרכים אחרות. אליעד כהן מדגים שאולי הילד לא מסתדר עם חברים, מתקשה להסתגל למציאות, חווה לחץ, דיכאון, חוסר הערכה עצמית, או אפילו לא יודע לקבל החלטות בעצמו. במצב כזה, הילד פונה לסמים כי הם מספקים לו פתרון מהיר וקל להרגשה טובה, מרגיעה ומנחמת. במילים אחרות, הסמים הם כמו תרופה זמנית לבעיה עמוקה יותר שהילד לא מסוגל לפתור לבדו. איך לגרום לילד להפסיק לעשן מריחואנה? לפי אליעד כהן, הדרך היחידה שבאמת עובדת כדי להפסיק את השימוש בסמים, ובכלל זה במריחואנה או חשיש, היא טיפול בבעיה הרגשית שבגללה הילד פונה לסמים. כל דרך אחרת, כמו איומים או כפייה על הילד להפסיק לעשן, תיכשל בטווח הארוך. הוא מדגיש שגם אם הכפייה תעבוד לזמן קצר, היא עלולה לגרום לבעיות חמורות יותר, כמו הפרעות נפשיות חדשות, כיוון שהילד נשאר ללא הפתרון הזמני שהיה לו לסבל הפנימי. מדוע פתרונות כמו כפייה להפסיק לצרוך סמים לא יעילים לאורך זמן? אליעד כהן ... למשל, אם מישהו פצוע ומדמם, והדימום נעצר בזכות חוסם עורקים, אם נסיר את חוסם העורקים בלי לטפל בפצע, האדם עלול לדמם למוות. כך גם במקרה של סמים: אם נפסיק לילד את השימוש בסם בלי שטיפלנו בגורמים לסבל שלו, הבעיה רק תחמיר, וייתכן שיגיע למצב נפשי קשה יותר ממה שהיה לפני כן. איך אפשר לפתור את הבעיה שגורמת לילד לפנות לסמים? הפתרון, לפי אליעד כהן, הוא בראש ובראשונה זיהוי ברור של הסיבות הרגשיות שהובילו את הילד להשתמש בסמים. צריך לקחת דף, לרשום מה לדעתנו קשה לילד, אילו בעיות יש לו עם עצמו, במה הוא לא מצליח להסתדר, ולהתמקד בלתת לו כלים אמיתיים לחיים. כלים אלה הם היכולת לחשוב באופן הגיוני, לקבל החלטות בצורה נכונה, להתמודד עם אתגרים, להרגיש טוב עם עצמו ולהיות שלם עם חייו. ברגע שהילד ילמד לפתור את הבעיות הרגשיות שלו וירגיש טוב בלי תלות בסמים, הוא יפסיק לצרוך אותם באופן טבעי. מה תפקיד ההורים בפתרון ההתמכרות של הילד לסמים? אליעד כהן טוען שזו האחריות של ההורים ללמד את ילדיהם להתמודד נכון עם החיים. הוא מדגיש שהורות אמיתית איננה מסתכמת רק בדאגה פיזית כמו אוכל, ביגוד או קורת גג, אלא גם בחינוך רגשי ונפשי. לפי דבריו, אם ילד משתמש בסמים זה אומר שההורים לא העניקו לו את הכלים הרגשיים והנפשיים להתמודדות נכונה עם החיים. ההורים חייבים להבין שהילד זקוק להשקעה נפשית ורגשית מצידם, ולא רק חומרית. כהורים, עליהם לקחת אחריות מלאה ולעזור לילד ללמוד כיצד להרגיש טוב עם עצמו בלי להזדקק לסמים. מה קורה אם מפסיקים את צריכת הסמים בלי לפתור את הבעיה הרגשית? אליעד ...

... מבוגר, בחורה צעירה, גרוש עם ילדים, איך להחזיר אהבה? החזרת אהבה, טיפים להיכרויות, טיפים לדייטים, איך לשכנע בחורה לרצות אותך? איך לחזור לאקסית? להחזיר את האקסית, איך מחזירים אהבה? איך לשכנע בחורה צעירה לצאת עם גבר מבוגר גרוש עם ילדים? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לשכנע בחורה צעירה שמעוניינת להתרחק מגבר מבוגר ממנה, שהוא גם גרוש עם ילד. הוא מתאר מצב שבו הגבר המבוגר מנסה לשכנע את הבחורה הצעירה להתגבר על הפער ביניהם, על אף החששות שלה. הבחורה אומרת שהיא לא רוצה אותו משתי סיבות עיקריות: הגיל שלו (הוא מבוגר ממנה בכעשרים שנה), והעובדה שיש לו ילדה מנישואים קודמים. אליעד מסביר שכשבחורה אומרת שהיא לא רוצה אותך מסיבות מסוימות, יש צורך תחילה לברר לעומק את המשמעות של אותן סיבות. ... האמיתית לסירוב של הבחורה? אליעד מסביר שכשבחורה מציגה סיבות, כגון פער גילאים גדול או נוכחות של ילד מנישואים קודמים, לעיתים אלו אינן הסיבות האמיתיות, אלא רק תירוצים או סיבות חיצוניות. כדי לשכנע אותה, קודם כל חשוב להבין מה הסיבה האמיתית לכך שהיא מסרבת. אם היא אומרת שהסיבה היא שיש לך ילדה, אפשר לשאול אותה למה בדיוק זה מפריע לה: האם זה מפריע לה כי היא לא אוהבת ילדים, או שאולי היא מפחדת ממה שאנשים אחרים יחשבו עליה אם תצא עם גבר גרוש שיש לו ילדים? אליעד מסביר את זה כך: ייתכן שהסיבה האמיתית לסירובה היא לא הגיל או הילד עצמו, אלא הפחד שלה מתגובות החברה. לדוגמה, היא חוששת שחברים או משפחה יסתכלו עליה בצורה שלילית בגלל הבחירה שלה לצאת עם מישהו מבוגר יותר וגרוש עם ילדים. במקרה כזה, הסיבה האמיתית היא בכלל לא הילדה, אלא הפחד מתגובות הסביבה. אליעד מציע טכניקה ברורה: במקום להתמודד ישירות עם הטענה אני לא רוצה אותך כי יש לך ילד, להפוך את הטענה לבעיה אחרת, שקל יותר להתמודד איתה. במקום אני לא רוצה אותך כי אתה מבוגר, להפוך את זה לאני מתביישת במה שיגידו עליי. ... להציג בפניה נקודת מבט חיובית יותר. לדוגמה, לומר לה שאולי דווקא הבחירה שלה לצאת עם גבר מבוגר ועם ילדים תיראה אמיצה ואותנטית בעיני אחרים. אפשר להסביר לה שהיא מראה כוח פנימי ואומץ לעשות מה שהיא באמת רוצה, ולא להתפשר רק בגלל הפחד ...