האם השאלות הפילוסופיות על אלוהים באמת חשובות?

אליעד כהן מסביר שהרבה אנשים מתחילים עם שאלות קיומיות ושאלות פילוסופיות על אלוהים, כגון האם יש אלוהים או למה הוא ברא את העולם, אך מדגיש שהדבר החשוב ביותר שצריך להתמקד בו הוא השאלה "מה אני רוצה?". הוא טוען שהפילוסופיה והעיסוק בשאלות על משמעות החיים ואלוהים הם חסרי תועלת אם האדם לא יודע קודם כל מה הוא בעצמו רוצה להשיג בחייו. אליעד אומר שגם אם האדם יגיע לתשובות על השאלות האלו, כמו האם יש אלוהים או מה המטרה של אלוהים, זה עדיין לא יפתור לו את השאלה איך הוא משיג את הרצונות שלו בחיים.

הוא מדגים זאת בדוגמא של אדם שמנסה לדעת כמה נמלים יש בכדור הארץ. ישנם דברים רבים שאנו לא יודעים ולא נדע לעולם, והספק עצמו לא חייב להפריע לנו. אליעד ממליץ להתמקד במה שאנחנו רוצים בחיים ולנסות להבין איך להשיג את הרצון הזה, במקום להתעסק בשאלות חסרות פתרון כמו משמעות החיים או קיומו של אלוהים.

מה היחס בין מצוות התורה לטוב ורע?

אליעד מסביר שהתורה פועלת בעיקר דרך מנגנון של טוב ורע. אלוהים אומר "אם תשמור את המצוות יהיה לך טוב, ואם לא תשמור יהיה לך רע". במובן הזה, הוא מסביר שהמנגנון המניע את בני האדם להקשיב למצוות התורה הוא הפחד שלהם מלקבל עונש או התקווה לקבל שכר. הוא מדגים זאת באמצעות הדוגמא של התורה שבה אלוהים אומר לבני ישראל: "אני הוצאתי אתכם מארץ מצרים, לכן אל תעבדו אלוהים אחרים". אליעד מסביר שאלוהים, על פי התורה, משתמש במנוף לחץ של טוב ורע כדי לגרום לאנשים להאמין בו ולהקשיב לו.

הוא מחדד זאת עם דוגמא נוספת של אב שמזכיר לבנו שהוא גידל אותו ודאג לו ולכן הוא מצפה ממנו להתנהג בצורה מסוימת. אבל אליעד מסביר שזו לא סיבה מספקת, שכן הבן לא ביקש להיוולד ולא ביקש את העזרה מלכתחילה. באותה צורה, הוא אומר שאלוהים אולי נתן לנו עיניים לראות ואוזניים לשמוע, אך הוא גם נתן לנו מחלות ופחדים בחינם. לכן הטיעון של הכרת תודה לאלוהים אינו רלוונטי מספיק כדי לחייב את האדם לקיים את המצוות.

מה המשמעות של "העם הנבחר"?

אליעד מסביר את המושג "העם הנבחר" בצורה ביקורתית. הוא מציג שההיסטוריה של היהדות מלאה בדוגמאות של אנשים שלא הסכימו עם משה או עם התורה, והם נענשו או הוצאו מהקהילה, כמו קורח, הצדוקים, הקראים והרפורמים. הוא אומר שזה מראה שהיהדות, כמו כל דת אחרת, פועלת לפעמים כמו משטר שמדכא דעות אחרות ולא מאפשר להתנגד או לשאול שאלות, אחרת האדם נענש.

אליעד גם מציג ביקורת על תפיסת היהדות לגבי הייחודיות שלה. הוא שואל מה היהודים המציאו לעולם מעבר למצוות של מותר ואסור. הוא מעלה את הטענה שכל ההישגים המדעיים והטכנולוגיים שנזקפים לזכות יהודים נעשו דווקא על ידי יהודים שעזבו את המסגרת הדתית, ולכן לא ניתן לזקוף את ההישגים האלו לזכות התורה והיהדות.

הוא ממשיך ואומר שהרעיון שהיהודים הם יותר חכמים משאר העמים ומצליחים יותר אינו בהכרח נכון, ויש לבדוק היטב מדוע יהודים זוכים בפרסי נובל והאם הדבר אכן נובע מיתרון כלשהו ביהדות עצמה או אולי מסיבות אחרות.

האם היהדות מעודדת התנשאות כלפי עמים אחרים?

אליעד מביע ביקורת נוספת כלפי היהדות על ההתנשאות שבה, למשל בנושא איסור להתחתן עם גויים, בטענה שיש בכך התנשאות על עמים אחרים. הוא מסביר שאם היינו מפרשים את התורה בצורה אחרת, לא היינו מגיעים למסקנות האלה. הוא מציע שאפשר וצריך לפרש את התורה באופן חיובי יותר, בצורה שלא מובילה להתנשאות או לגזענות כלפי אחרים.

הוא מסביר שבסופו של דבר היהדות, כמו כל דת אחרת, יכולה להיות טובה או רעה בהתאם לפרשנות שנותנים לה. הוא טוען שאין לו בעיה עם התורה עצמה, אלא עם הפרשנות המעשית שלה, שלפעמים מובילה לתוצאות שליליות כמו התנשאות או שנאה.

האם כדאי לחזור בתשובה או לצאת בשאלה?

אליעד מסכם שאנשים שמתלבטים האם לחזור בתשובה או לצאת בשאלה צריכים קודם כל לברר מה הם באמת רוצים להשיג בחייהם. אם המטרה שלהם היא להרגיש טוב, אז הם צריכים לבדוק האם האמונה באלוהים או שמירת המצוות אכן מובילות לתוצאה הזו. אם הם יגלו שהדבר לא מוביל לתחושה הטובה שהם רוצים להשיג, אז אין טעם להמשיך בכך רק בגלל לחץ חיצוני או פחד מעונש.

הוא מדגיש שלא חשוב אם יש אלוהים או אין אלוהים, החשוב ביותר הוא מה אתה רוצה, ואיך אתה יכול להשיג את זה. הוא ממליץ לאנשים לא להיות מושפעים מאיומים או מהבטחות לעולם הבא, אלא להקשיב רק לעצמם ולבחון מה באמת מביא להם תועלת אמיתית בחיים.