... כאן אכיפה בררנית, כאשר רוצים להעניש טרוריסט פלסטיני יותר מאשר טרוריסט יהודי? והתשובה לכך היא, שהעונש צריך להיות שווה וזהה לכולם. אם יש עונש מוות לטרוריסט ערבי, צריך להיות גם עונש מוות לטרוריסט ישראלי. ואם מגרשים את המשפחה של המחבל הערבי, צריכים לגרש גם את המשפחה של המחבל הישראלי. אלא מה? שחומרת הענישה לא צריכה להיות בהתאם ... מאשר מישהו שמבצע אונס על רקע לאומני. ואם ישראלי יהודי, יבצע פעולת טרור על רקע לאומני, הוא צריך לקבל עונש זהה ומדויק ואולי אפילו חמור יותר מאשר של טרוריסט ערבי, כי עונש על בגידה יכול להיות חמור יותר (עונש מוות לבוגדים). וההיגיון הוא, שלענישה שהפושע מקבל על הפשע שלו, יש כל מיני מטרות. הרתעה, מניעה, נקמה וכל מיני שיקולים אחרים. ... מנסה לגרום לפגיעה במדינת ישראל עצמה. הוא אומנם מבצע פשע, חמור ברמה כזו או אחרת, בהתאם לספר החוקים, אבל אין לו כוונה לפגוע במדינה עצמה. לעומת זאת, טרוריסט ערבי, הוא מנסה לפגוע במדינה עצמה, הוא חפץ בהשמדת מדינת ישראל, הוא היה שמח אם כל תושבי המדינה היו נפגעים, הוא היה רוצה לראות את מדינת ישראל מושמדת. ועל כך שהוא פעל מכוח ... ישראל, מתוך כוונה לאיים על קיומה של מדינת ישראל, הוא צריך להיענש בחומרה יותר קשה, מאשר בן אדם שמבצע פעולה זהה לחלוטין, אבל מתוך כוונה אחרת. ולכן טרוריסט ערבי שבא לפגוע בישראלי על רקע לאומני, הוא צריך להיענש בצורה יותר חמורה, מאשר ישראלי שמבצע פעולה שמוגדרת כפעולת טרור, כנגד ערבים. שאומנם שתי הפעולות אכן זהות, ואומנם שתיהן ...

...שלהם, גם אם הם מבינים בשכל שהם צריכים לעשות אחרת. אליעד מדגיש כי אדם דומה במובן מסוים לרובוט, שכן הוא יכול להבין בשכל שעליו לעשות פעולה אחת, אך במציאות הוא פועל אחרת, מתוך אוטומטיות מוחלטת. התופעה הזו ממחישה את חוסר החיבור בין ההבנה השכלית לבין הפעולה עצמה. מדוע המוח פועל בצורה אוטומטית? המוח האנושי פועל בצורה אוטומטית משום שאין לו מספיק משאבים ואנרגיה כדי לחשב מחדש כל פעולה בכל רגע נתון. כמו מחשב או כמו וייז, אשר לא יכול לחשב כל שניה מחדש את המסלול...

...רע. תחושת רע נובעת מחוסר התאמה בין הרצון של האדם לבין מה שהוא חושב שקורה. אם יש רצון מסוים והמציאות הפוכה - האדם יחווה רע. ככל שהפער גדול יותר, כך הרע חזק יותר. מהו פחד? פחד הוא בעצם התנגדות רצון עתידית - כלומר, הפחד נובע מהפער בין מה שהאדם לא רוצה שיקרה לבין ההערכה שלו כמה זה הולך לקרות. ככל שהאדם משוכנע יותר שמשהו רע הולך לקרות. ככל שהוא מתנגד לזה יותר. כך הפחד שלו חזק יותר. כשהאדם אומר אני רוצה לפחד פחות, בעצם יש פה חוסר ביטחון בכך שהוא רואה את...

...את החיות, וכשיש חיסרון, סימן שהחיות נפגעה. לכן, כשהאדם מרגיש חסר ונאנח, הוא למעשה מבקש להמשיך רוח חיים כדי להשלים את אותו חיסרון. כאן נכנס התפקיד המרכזי של הצדיק: לפי אליעד, הצדיק הוא זה שבכוחו להעניק רוח חיים, מאחר והוא מחובר לתורה שמהווה את מקור החיים. אדם שמחובר לצדיק, כשהוא נאנח על החיסרון שלו, למעשה מושך רוח חיים ישירות מהצדיק, ובכך הוא מתקרב לשלמות. לעומת זאת, אדם שאינו מחובר לצדיק ונאנח על חסרונותיו, אינו מושך את אותה רוח חיים, ולכן הוא נשאר...

...להתרחשויות נוספות. כאשר אדם חושב משהו, מחשבה זו באה לידי ביטוי בפעולותיו, בדיבורו ובהתנהגותו. קריאת מחשבות היא היכולת להסיק מה אדם חושב על בסיס הסימנים החיצוניים שלו. אם יודעים אילו מחשבות מובילות לאילו התנהגויות, ניתן להפוך את התהליך: לראות התנהגות ולשחזר ממנה את המחשבה שקדמה לה. איך ללמוד לשתול ולקרוא מחשבות? הבסיס לשליטה ביכולת שתילת וקריאת מחשבות הוא ניתוח עצמי: - למה אני רוצה משהו? - למה אני מרגיש משהו? - למה אני חושב מחשבה מסוימת? - אילו מחשבות...

...שהרעיון הגיע ממנו. למה רוב האנשים לא יודעים לשתול מחשבות? אליעד אומר שרוב האנשים לא יודעים לשתול מחשבות בצורה מכוונת ומדויקת, כי הם לא מתאמנים על כך או לא מודעים לטכניקות הללו. הוא משווה בין אנשים רגילים לקוסמים מקצועיים, שיכולים לעשות את זה בצורה יעילה על הבמה, אבל לא יודעים לעשות זאת מחוץ להקשר המסוים של המופע שלהם. לכן רוב האנשים מושפעים יותר בקלות ממה שאומרים להם, כי הם מאמינים למחשבות שלהם, מבלי להבין שהמחשבות האלה יכלו להיות שתולות בתוכם מראש...

...המכלול הזה לעומקו. אולם, כיצד יודע האדם שהוא אכן הגיע לשלמות ההבנה הזו? התשובה שמציע אליעד היא חד משמעית ופשוטה באופן מפתיע: כל עוד אתה שואל את עצמך האם הגעת לשלמות ההבנה, זה אומר שטרם הגעת אליה. אליעד חוזר ומדגיש נקודה זו לאורך כל ההסבר ומחדד אותה מזוויות שונות. מדוע השאלה האם הבנתי את המציאות מעידה שטרם הבנת? אליעד כהן מבהיר כי ברגע שאדם מבין את המציאות באמת, השאלה עצמה על הבנת המציאות נעלמת לחלוטין. זאת לא משום שקיימת תשובה ברורה וחיובית לשאלה...

...ונוגע לכל אחד מהמאזינים באופן ישיר. הגוף הראשון (קיומנו, ביטחוננו) גורם לשומע להרגיש שזה נוגע אליו אישית ומחבר אותו באופן רגשי חזק יותר לנושא. איך לדבר בצורה פוזיטיבית במקום שלילית? כשנתניהו אומר שקיומה של מדינת ישראל איננו נושא לוויכוח מפלגתי, הוא למעשה מדבר בצורה שלילית ואוטומטית מדגיש שיש מחלוקת. הדרך הנכונה היא לדבר בצורה פוזיטיבית: קיומנו הוא נושא שכולם מסכימים עליו. בדרך זו נמנע מראש הדיון על המחלוקת ומועבר מסר של הסכמה ואחדות. מה החשיבות של...

...רוצה לכעוס, איך בעצם אפשר להפסיק לכעוס? והתשובה היא, כי יש דבר אחד שמנטרל כעס, והוא הבנה. והבנה משמעותה היא, שהאדם מבין מדוע הדברים הם כפי מה שהם, ולא כפי מה שהוא רוצה. ואז, הרצון של האדם מתאים למציאות, ואז הוא נרגע וחי בשלום עם עצמו וסביבתו. ולכן, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם כעס, היא על ידי הבנה. כאשר משהו מכעיס את האדם, על האדם לנסות להבין מה בדיוק מכעיס אותו. ולנסות להבין למה באמת המציאות היא כפי מה שהיא, ולא כפי מה שהוא רוצה. וככל שהאדם מבין...

...החל בהבהרה של המונח הזדהות, ובדיוק כיצד מילה זו משפיעה על הבנת השאלה. אליעד כהן התחיל להסביר כי בשאלה של האם לפני שנוקטים עמדה צריך להזדהות?, המילה הזדהות נראתה בעייתית לאנשים ששמעו אותה. הם לא הבינו בדיוק את המשמעות של המילה - האם מדובר בהזדהות רגשית עם אחד הצדדים, או הזדהות רעיונית עם הדעה שמובעת? המילה הזדהות הובילה להמון שאלות ותהיות, אך מה שבאמת נדרש היה להבין את הכוונה בשאלה. אליעד הסביר כי השאלה בעצם נועדה להבין את סיבת נקיטת העמדה של אדם...