🖨טיפים לניהול שיחה, איך לשאול שאלה נכון? איך לקבל תשובה לשאלה שלך? איך להגיב כשמישהו נותן תשובות לא נכונות לשאלה שלך? איך לפקס מישהו בשיחה? איך למקד מישהו בשיחה? איך לגרום למישהו לענות לך תשובה עניינית לשאלה שלך? איך לגרום למישהו לא לענות לך תשובות טיפשיות לשאלה שלך? רטוריקה, איך להתווכח נכון? איך לנהל שיחה?וכאן אתן עוד טיפ בנושא של רטוריקה וניהול שיחה. והטיפ הוא לגבי סיטואציה, שבה אתה לדוגמה שואל מישהו איזו שאלה, והוא עונה תשובה, שלדעתך לא עונה על השאלה שלך. וכשאתה שואל אותו שוב את השאלה שלך, הוא שוב ושוב חוזר על התשובה הלא רלוונטית שלו. והשאלה היא, מה לעשות במקרה שכזה? למה זה קורה? איך ניתן למנוע אותו? ועוד.
ואתן דוגמה: נניח שאתה שואל מישהו: "למה לקחת ממני בלי רשות את הפלאפון שלי?" ונניח שהוא עונה לך: "כי רציתי להתקשר לחבר שלי". וכפי שכבר הסברתי (ניתוח סיבתיות), בכל מקרה שבו מוצג לך תהליך סיבתי, כגון כאן של סיבה ותוצאה, שהאדם השני אומר שהסיבה שהוא רצה להתקשר לחבר שלו, גרמה לו לתוצאה שבה הוא לוקח את הפלאפון שלך בלי רשות, בכל מקרה שכזה, צריך לשאול מספר שאלות, שאחת מהן היא, האם הסיבה מחייבת את התוצאה.
שזה בעצם אומר לשאול, האם זה שרצית להתקשר לחבר שלך, מחייב אותך לקחת את הטלפון שלי בלי רשות. שכמובן שהתשובה היא שלא. כי למרות שרצית להתקשר לחבר שלך, עדיין זה לא מצדיק את זה שלקחת את הטלפון ללא רשות, כי יכולת עדיין לבקש רשות, או לא לקחת את הטלפון בלי רשות ולא להתקשר לחבר שלך.
והרבה פעמים נתקלים במצב, שבו שואלים מישהו משהו / מבקשים ממישהו התייחסות לאיזה נושא, והוא עונה תשובה שאולי נראית קשורה כלפי חוץ, אבל תשובה שהיא לא באמת עונה על מה ששאלת אותו. סוג של תשובה מתחמקת, תשובה שנועדה לבלבל אותך. ולפעמים המשיב, באמת חושב שהתשובה שלו נכונה. וצריך לדעת איך לפקס את המשיב ואיך להחזיר אותו לשיחה.
כי בד"כ מה שקורה לדוגמה בתרחיש שכזה, שבד"כ השואל יאמר למשיב, "אבל למה לקחת את הטלפון שלי בלי רשות", והמשיב כנראה יחזור שנית על התשובה שלו שאומרת "כי רציתי להתקשר לחבר שלי". ואז השואל יחזור שוב על השאלה והמשיב שוב על התשובה. והשאלה היא, איך ניתן לצאת מלופ שכזה?
או עוד דוגמה, נניח ששואלים מישהו, "למה הרבצת לחבר שלך". והילד עונה לדוגמה, "כי הוא עשה לי פרצוף שלא אהבתי". ואז אם נחזור ונשאל אותו, "אבל למה הרבצת לו", כי התשובה כמובן לא באמת מספקת מענה לשאלה, מה שכנראה יקרה, זה שהוא כנראה יחזור ויענה, "כי הוא עשה לי פרצוף". וכנ"ל, השאלה היא, איך רטורית ניתן לצאת מלופ שכזה?
ודרך אפשרית לצאת מלופ שכזה, היא על ידי זה, שכאשר מישהו עונה תשובה שלא באמת עונה על מה ששאלת, באפשרותך להגיב לו בשאלת אימות, על מה שהוא ענה לך, כדי שיהיה לו ברור שהבנת את התשובה שלו, וכדי שיהיה לו ברור, שאתה עדיין שואל את השאלה, למרות שהבנת את התשובה שלו.
לדוגמה: "למה הרבצת לחבר שלך?". תשובה: "כי הוא עשה לי פרצוף". שאלה: "אוקיי, אבל למה הרבצת לו?". תשובה: "כי הוא עשה לי פרצוף". שאלת אימות: "רגע, אתה אומר שהוא עשה לך פרצוף?". תשובה: "כן". שאלה: "אוקיי, אז אני מבין שהוא עשה לך פרצוף, אבל למה זה גרם לך להרביץ לו? למה הרבצת לו?".
כאשר הלוגיקה כאן היא, שבעצם, המשיב משיב תשובה שהיא לא באמת עונה על השאלה. כי הסיבה שהוא מציג, לא מחייבת ולא מכריחה את התוצאה. כגון, הסיבה שהוא עשה לך פרצוף, לא מחייבת אותו להרביץ לחבר שלו, והיא לא מצדיקה את זה שהוא הרביץ לחבר שלו. ואז מה שבד"כ קורה, זה שהשואל, מאחר שהוא לא קיבל תשובה שעונה לשאלה שלו, אז בד"כ הוא פשוט חוזר שנית על השאלה המקורית שלו, כפי שהיא הייתה במקור. ואז המשיב בד"כ מניח שהשואל לא הבין / לא שמע / לא התייחס לתשובה שלו, ואז הוא חוזר על התשובה שלו, שוב פעם אחרי פעם, כמובן בלי לענות תשובה לשאלה עצמה.
והכל זה משום, שבשאלה של השואל, בסבב השני והשלישי וזה שאחריו, אין שום התייחסות לתשובה הלא רלוונטית של המשיב. והשאלה שנשאלת בפעם השניה, דומה וזהה לשאלה שנשאלת בפעם הראשונה. עד כדי כך שנראה לפעמים, כאילו שהשואל, לא שמע בכלל את התשובה.
ולכן הלוגיקה היא, לגרום למשיב להבין, ששמעת את התשובה שלו, שאתה מודע לתשובה שלו ושאתה בכל זאת ולמרות זאת שואל אותו את השאלה שלך.
כי בד"כ בן אדם ישיב לך תשובה, שהוא מניח שאתה לא יודע אותה. לדוגמה, המשיב ישיב "כי הוא עשה לי פרצוף", משום שהוא מנסה להוסיף לך מידע שהוא חושב שאתה לא יודע אותו, כדי לענות לך על זה ששאלת אותו, למה הוא הרביץ לחבר שלו.
וברגע שאתה מראה למשיב, שאתה מודע לתשובה שלו, ושאעפ"כ אתה שואל אותו את השאלה שלך שוב, זה מקשה עליו / מפריע לו, לענות לך שוב פעם, את מה שהוא ענה לך בפעם הקודמת. כי זה כאילו משדר לו, שאתה בעצם בשאלה שלך, משקלל כבר את התשובה שלו, ושהוא צריך לתת תשובה אחרת. כי השאלה שלך, היא למרות התשובה שלו. ואתה רוצה תשובה אחרת.
ואיך בעצם אתה מראה למשיב שאתה מודע לתשובה שלו? אז יש כאן מספר דרכים לדוגמה: נניח שהמשיב משיב "כי הוא עשה לי פרצוף", אז באפשרותך להגיב במספר דרכים שונות, שיבהירו למשיב, שאתה מודע לתשובה שלו, ושהשאלה שלך, היא למרות התשובה שלו. ושאתה מצפה לתשובה אחרת, שונה מהתשובה הקודמת שהוא השיב לך. וניתן לעשות זאת במספר דרכים כגון:
1 - "אוקיי, אז הוא עשה לך פרצוף, אבל למה הרבצת לו?".
2 - "רגע, אתה אומר שהוא עשה לך פרצוף?". תשובה: "כן, הוא עשה לי פרצוף". שאלה: "אוקיי, אז הוא עשה לך פרצוף, אבל למה הרבצת לו?".
3 - "באמת, הוא עשה לך פרצוף?". תשובה: "כן, הוא עשה לי פרצוף". שאלה: "איזה פרצוף הוא עשה לך? מה הרגשת לגבי זה? למה לדעתך הוא עשה לך...
למה אתה טיפש? האם אתה חכם? לקבל את עצמך, טיפשות לשמה, לאהוב בלי תנאים, אתה משוגע, אתה חסר שכל, לאהוב את עצמך בלי תנאים, לאהוב את הטיפשות, כמה אתה טיפש, האם אתה טיפש?למה אתה טיפש? האם אתה חכם? לקבל את עצמך, טיפשות לשמה, לאהוב בלי תנאים, אתה משוגע, אתה חסר שכל, לאהוב את עצמך בלי תנאים, לאהוב את הטיפשות, כמה אתה טיפש, האם אתה טיפש?למה אתה טיפש? האם אתה חכם? לקבל את עצמך, טיפשות לשמה, לאהוב בלי תנאים, אתה משוגע, אתה חסר שכל, לאהוב את עצמך בלי תנאים, לאהוב את הטיפשות, כמה אתה טיפש, האם אתה טיפש? למה חשוב לקבל את עצמך כטיפש? הרעיון המרכזי שאליעד מעביר הוא שהיכולת לאהוב ולקבל את עצמך בצורה מלאה, תלויה באופן שבו אתה מתמודד עם הטיפשות שלך. אליעד מסביר שהאדם חייב ללמוד לאהוב ולקבל את עצמו באופן מוחלט, כולל את הטיפשות שלו, אחרת לעולם לא יצליח להגיע לאהבה עצמית מוחלטת. מדוע? כי אם אתה לא יכול לאהוב את הדבר הכי רע או הכי טיפש בעולם, לא תוכל לקבל את עצמך ב - 100%, מאחר שגם בך קיימים הדברים הכי גרועים והכי טיפשיים. האם יש בך את הדבר הכי גרוע בעולם? לפי אליעד, האדם מורכב משני הקצוות - גם מהדברים הכי טובים ... שאתה לא מקבל את עצמך באופן מוחלט, ולכן תמיד תרגיש חוסר שלמות וחוסר סיפוק. לדוגמה, אם אתה מרגיש שאתה טיפש, ואתה דוחה את הטיפשות הזאת או לא מוכן לקבל אותה, אז לעולם לא תגיע לקבלה עצמית מוחלטת. אך אם תצליח לאהוב את הטיפשות שלך במלואה, בלי תנאים, תוכל להגיע לאהבה עצמית מוחלטת, כי למעשה כל חסרונות העולם נמצאים בתוכך. מה המשמעות של קבלת הטיפשות שלך? אליעד נותן דוגמה לאדם ששואל שאלות ומחפש תשובות, אך בפועל הוא רק יוצר לעצמו בעיות מדומות. האדם הזה הוא טיפש בעיני אליעד, כי הוא לא מבין שהשאלה עצמה נובעת מתוך טיפשות - שהכל כבר מושלם מראש, ורק הטיפש יוצר את הבעיה בכך שהוא חושב שיש משהו פגום. כלומר, השאלה היא רק מניפולציה של המוח, והתשובות הן רק אשליה שמנסות לפתור בעיה שלא קיימת. אליעד ממליץ לאדם לקבל באופן מלא את העובדה שהוא טיפש. אם האדם יבין ויקבל שהוא טיפש במאה אחוז, ייעלמו לו כל השאלות, כי הוא יבין שהכל דמיון ושאין שום בעיה לפתור. אם האדם מתנגד לכך שהוא טיפש ואומר לעצמו אני לא באמת טיפש, הוא יוצר עוד סבל, כי אז הוא לא מקבל את עצמו בצורה מלאה. למה אנשים לא מקבלים את הטיפשות שלהם? הסיבה שאנשים מתקשים לקבל את הטיפשות שלהם, לפי אליעד, היא בגלל שהטיפשות עצמה גורמת לאדם לחשוב שטיפשות זה רע. אך אליעד מסביר שדווקא קבלת הטיפשות יכולה להפוך את המצב לטוב יותר. הוא מציע שתי אפשרויות: לקבל באופן מלא שאתה טיפש, ולאהוב את זה. להודות שאתה טיפש ולא לדעת אם זה טוב או רע. שתי האפשרויות הללו הן דרכים להיפטר מהסבל שיוצרת ההתנגדות לטיפשות. האדם שלא מקבל את הטיפשות שלו, הוא הטיפש האמיתי, כי הוא גורם לעצמו לסבל מיותר. איך להרגיש טוב עם זה שאתה טיפש? אליעד מציע שיטה מעשית להרגיש טוב יותר: כל בוקר, תקום ותגיד לעצמך שאתה טיפש. ככל שתודה בזה ותכיר בכך באופן עמוק יותר, כך תרגיש טוב יותר. הרעיון הוא להפסיק להילחם בעצמך ולנסות להיות חכם או אחר ממה שאתה באמת. האדם החכם הוא זה שמבין שהוא טיפש, ושזה בסדר להיות כזה. ככל שאתה מתנגד לטיפשות שלך, כך אתה מגביר את הטיפשות שלך וגורם לעצמך סבל נוסף. מדוע השאלות והתשובות הן טיפשות מוחלטת? אליעד מדגיש שכל תהליך השאלות והתשובות שאנחנו עושים הוא טיפשות מוחלטת, כי הוא נובע מהנחה מוטעית שיש משהו לא בסדר שדורש תיקון או תשובה. לפי אליעד, המציאות מושלמת מראש, ... אין צורך בכל התהליך הזה - כי כל מה שאתה מחפש כבר נמצא בתוכך, ברגע שאתה מקבל את עצמך כטיפש באופן מוחלט. למה ההתנגדות לטיפשות יוצרת סבל? אליעד מסביר שאם אתה מנסה לא להיות טיפש, זה אומר שאתה דוחה את עצמך. הדחייה הזאת יוצרת ...
אלוהים חכם או טיפש? העולם חכם או טיפש? חוכמת האלוהים, כמה אלוהים חכם? השכל של אלוהיםאלוהים חכם או טיפש? העולם חכם או טיפש? חוכמת האלוהים, כמה אלוהים חכם? השכל של אלוהיםאלוהים חכם או טיפש? העולם חכם או טיפש? חוכמת האלוהים, כמה אלוהים חכם? השכל של אלוהים האם אלוהים חכם או טיפש? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם אלוהים הוא חכם או טיפש, ועד כמה נכון לומר שהעולם עצמו הוא חכם או טיפש. אליעד כהן מתייחס תחילה לתפיסת הדתיים, שמעדיפים לחשוב שאלוהים הוא חכם, בעיקר כי הם מאמינים בו ומביכים לומר שהם מאמינים במישהו טיפש או משוגע. אם יכירו בכך שהם מאמינים בישות טיפשה, הם בעצם מודים בשיגעון שלהם עצמם. בנוסף, אליעד מסביר שאם אלוהים הוא חכם, זה נותן הצדקה לסיפורי התורה ולרעיון שיש לעולם תכלית מסוימת, ... את השכל שלו מאלוהים, ולכן אלוהים חייב להיות חכם יותר מכל אדם. אך אליעד מבהיר שזהו טיעון שגוי ואף טיפשי. הוא מדגים זאת בכך שאם בני האדם חכמים, מי נתן את השכל לאנשים טיפשים או למשוגעים? אם אלוהים אחראי גם לשיגעון, אולי הוא משוגע בעצמו. אם משתמשים באותו היגיון, זה אומר שאלוהים לא יכול להיות רק חכם, אלא חייב להיות גם טיפש. מה יש יותר בעולם, חוכמה או טיפשות? אליעד מסביר שהרב מסתכל על האנשים החכמים ומסיק שאלוהים חכם, אבל הוא מתעלם מהמשוגעים ומהטיפשים בעולם. אם אלוהים יצר את הכל, הוא יצר גם את הטיפשות והשיגעון, וזה אומר שבהכרח הוא גם טיפש ומשוגע בעצמו. סטטיסטית, אליעד מסביר, בעולם יש הרבה יותר טיפשות ושיגעון מאשר חוכמה, משום שמספר האנשים החכמים הוא מצומצם יחסית לאנשים הטיפשים ולבעלי החיים והדוממים, שהם רוב מוחלט ואין בהם שום חוכמה גלויה. איך אפשר להגדיר מה זו בכלל חוכמה? אליעד ... מגדירים מה זו חוכמה. הוא נותן דוגמה של תא סרטני שיש לו יכולת התפשטות. האם הוא חכם? אולי הוא טיפש שאינו מצליח לשמור על הכוח שלו באופן מסודר. כך שבעצם היכולת ליצור משהו אינה מוכיחה חוכמה. הוא גם מסביר שאולי האנשים שנראים לנו משוגעים הם למעשה החכמים האמיתיים, והאנשים שאנחנו תופסים כחכמים הם בעצם המשוגעים. לכן הוא מדגיש שצריך קודם כל להגדיר מה זו בכלל חוכמה לפני שקובעים אם אלוהים הוא חכם. האם יכול להיות שאלוהים גם חכם וגם משוגע? אליעד מעלה נקודה מעניינת נוספת - אולי אלוהים הוא גם חכם וגם משוגע. הוא שואל את הדתיים: נניח שאלוהים שלכם חכם אבל גם יש לו הפרעות נפשיות, האם הייתם עדיין מכבדים אותו ... כי חשוב להם להאמין שאלוהים הוא מושלם. אליעד מסביר שבעצם, אם אלוהים יצר עולם שיש בו גם חוכמה וגם טיפשות, חייב להיות בו הפוטנציאל לשניהם - גם לשיגעון, לטיפשות, לכעס, לעצבים ולמחלות נפש. זה אומר שבתוך אלוהים עצמו יש את כל הדברים האלה, או לפחות את הפוטנציאל לייצר אותם. האם אלוהים נמצא מעבר להגדרות של חוכמה וטיפשות? אליעד מסביר לבסוף שהרעיון שאלוהים הוא חכם או טיפש הוא רעיון מוגבל. אלוהים, לטענתו, נמצא מעבר להגדרות האלו - לפני ההבחנה בין חוכמה וטיפשות, לפני הטוב והרע. לומר שאלוהים הוא רק חכם זו טיפשות בדיוק כמו לומר שהוא רק טיפש. אלוהים הוא בעצם משהו אחר לגמרי, מעבר לתפיסה האנושית, והוא כולל בתוכו את כל ההפכים. לכן, אין משמעות אמיתית לומר על אלוהים שהוא חכם או טיפש, מאחר והוא המקור שממנו נובע הכל. האם דבר חכם הוא באמת חכם, או שאנחנו פשוט טיפשים? אליעד מסביר שכאשר אנחנו מתלהבים ממשהו וחושבים שהוא מאוד חכם, זה בעצם בגלל הטיפשות שלנו. ככל שהאדם חכם יותר, ... האפשריים יחד. האם אלוהים חכם או טיפש? איך להגדיר חוכמה? האם העולם חכם או טיפש? האם אלוהים יכול להיות משוגע? חוכמה וטיפשות באלוהים מי נתן לאדם את השכל?
איך לחשוב קדימה? איך לראות את הנולד? איך לנהל משא ומתן? איך להצליח במשא ומתן? אומנות הויכוח, אומנות השכנוע, תורת המשחקים, אסטרטגיית ניהול משא ומתן, טיפול בהתנגדויות, חכם רואה את הנולד, לחשוב כמה צעדים קדימה, רטוריקה... יכול להמשיך להילחם בך. וברמה הרטורית זה אומר כך: נניח שאתה רוצה לטעון טענה שאומרת X הוא בן אדם טיפש. עכשיו, ברגע שתאמר את זה, האדם השני בהנחה שיש ניגוד אינטרסים ביניכם, יכול להשיב לך לדוגמה לא נכון, X הוא לא טיפש, אתה טיפש / למה אתה אומר שX הוא בן אדם טיפש / X הוא בן אדם חכם או כל מיני תגובות אחרות. עכשיו הרעיון הוא כך, אם אתה טיפש, אז אתה בעצם חושף את הקלף שלך, דהיינו, טוען את הטענה שלך, לאחר מכן אתה רואה את התגובה של ... לאחר מכן אתה מחליט / חושב איך להגיב על מה שהוא אמר, כתגובה להתקפה שלך. אבל אם אתה לא טיפש אלא חכם, אז לפני שאתה חושף את הקלף שלך, דהיינו, לפני שאתה טוען את הטענה שלך, מראש אתה חושב על הטענה ... על ידי שיפור הניסוח של הטענה המקורית שלך. או לדוגמה במקרה שלנו, נניח שאתה רוצה לומר ש X הוא טיפש ונניח שאתה חושב לדוגמה שהשומע ינסה להעביר אליך את נטל ההוכחה, שאתה תצטרך להוכיח ש X הוא טיפש, אז במקרה כזה, מראש תעביר את נטל ההוכחה אל השומע. דהיינו,, שהוא יצטרך להוכיח ש X הוא לא טיפש, במקום שאתה תצטרך להוכיח ש X הוא טיפש. לדוגמה: X הוא טיפש, למה נראה לך שלא?!. דהיינו, מראש ניסחת את המשפט בצורה שמראש ממקדת את השומע בכך שנטל ההוכחה האם X הוא טיפש או לא, נטל ההוכחה מוטל עליו. ואם אתה עוד יותר חכם, אז אתה אמור לדעת, שכאשר אתה מתחיל משפט בטענה כלשהי, כגון כאשר אתה אומר X הוא טיפש, אז אוטומטית בתת המודע של השומע, מתעוררת השאלה האם זה נכון או לא. דהיינו, אוטומטית, נטל ההוכחה מוטל עליך, ... מוטל עליך. ולכן מראש עדיף שתאמר (אאכ זה לא אפשרי מסיבות שונות), למה נראה לך ש X הוא לא טיפש, X הוא טיפש. דהיינו, שמראש תמקד את השומע שיחשוב הוא שנטל ההוכחה עליו, ושהוא צריך להוכיח האם X טיפש או לא. ומאחר שאם אתה חכם, אז אתה יודע ש (יש היבט ויש גם יוצא מן הכלל וש) עדיין ... נטל ההוכחה אליך. לכן לדוגמה עדיף שמראש תנסח את המשפט בצורה של למה נראה לך ש X הוא לא טיפש?! X הוא טיפש, למה נראה לך שלא?! ואז גם אמרת את מה שרצית בצורה מפורשת, אבל גם תחמת את הרעיון שלך, בשני רעיונות נוספים, שבהם יש רעיון שאומר, שנטל הוכחה מוטל על הצד השני ושהוא צריך להוכיח אם X הוא טיפש או לא. ואם אתה עוד יותר חכם, אתה יודע לדוגמה שיש גם היבט (ויש גם יוצא מן הכלל), שאומר שברגע שאתה מעביר את נטל ההוכחה על מישהו ומבקש ממנו לדוגמה להוכיח ש X הוא לא טיפש, הרי שממילא הוא תמיד יוכל למצוא הוכחה יחסית כלשהי, לכך ש X הוא לא טיפש. ומאחר שאתה רוצה לנטרל מראש את ההוכחה שהוא יביא לך, לכן מראש עדיף שתאמר לדוגמה אתה באמת בטוח חושב ש X הוא לא טיפש. דהיינו, שתנסח את משפט השאלה שלך, בצורה שמראש תנטרל מהשומע את היכולת שלו לתת תשובה יחסית לשאלה שלך, וכפי שהסברתי את זה במקום אחר. ואם לדוגמה אתה יודע שהשומע יגיד לך, שאין שום הוכחות ש X הוא טיפש, אז מראש אתה בשאלה שלך ובטענה שלך, כבר יכול להוסיף את הרעיון שאומר, שאין שום הוכחות ש X הוא לא טיפש. או לדוגמה לומר, שיש המון ראיות יחסיות לכך ש X הוא טיפש. או לדוגמה לומר שיש הוכחות עמוקות ומורכבות, שמראות ש X הוא טיפש. או כל מיני טענות אחרות, שמראש שוללות את האפשרות שלו להתגונן ולטעון את הטענה שלו. ואם לדוגמה אתה יודע ... לאדם מאוד חכם. אז מראש לדוגמה באפשרותך לנסח את הרעיון שלך, שהוא בעצם אומר, ש X הוא בתקופה הנוכחית טיפש / או הפך להיות טיפש. ואם לדוגמה יאמרו לך, שלא יכול להיות שאדם חכם הפך להיות טיפש, אז מראש באפשרותך לדוגמה לומר, שדברים משתנים וגם אנשים משתנים (וגם כאן כבר יש תשובה להתנגדות נוספת) ו X ... אבל המסר הוא פשוט. ברגע שאתה טוען טענה כלשהי / מעביר מסר כלשהו / מוכר רעיון כלשהו, אם אתה טיפש שלא רואה את הנולד, אז מראש אתה תאמר את מה שיש לך לומר, ואחכ יגיבו לך ואחכ תגיב בהתאם ...
לרדת על אנשים, לקרוא למישהו מפגר, להשפיל אנשים, מורים רוחניים, הגישה של אליעד כהן, להבין שאתה טיפש, התנשאות של מורה רוחני, הגאווה של רבי נחמן מברסלב, שחצנות, יוהרה, יהירות, יחסי מורה ותלמיד, המחלוקת על רבי נחמןלרדת על אנשים, לקרוא למישהו מפגר, להשפיל אנשים, מורים רוחניים, הגישה של אליעד כהן, להבין שאתה טיפש, התנשאות של מורה רוחני, הגאווה של רבי נחמן מברסלב, שחצנות, יוהרה, יהירות, יחסי מורה ותלמיד, המחלוקת על רבי נחמןלרדת על אנשים, לקרוא למישהו מפגר, להשפיל אנשים, מורים רוחניים, הגישה של אליעד כהן, להבין שאתה טיפש, התנשאות של מורה רוחני, הגאווה של רבי נחמן מברסלב, שחצנות, יוהרה, יהירות, יחסי מורה ותלמיד, המחלוקת על רבי נחמן ... אנשים ולקרוא להם מפגרים? אליעד כהן מסביר בהרצאה את הגישה יוצאת הדופן שלו שלפעמים זה מועיל לקרוא לאדם מפגר, טיפש או מטומטם. תחילה, הוא מדגיש שהפעולה הזו נחשבת לרעה ולפסולה כי היא פוגעת באנשים, משפילה אותם, ועלולה לגרום להם ... והאישית. ההסבר הראשון הוא שאדם שנפגע מזה שקראו לו מפגר, מניח בעצמו מספר הנחות נסתרות: שהוא אכן מפגר או טיפש. שלהיות טיפש זה דבר רע. שמי שקרא לו טיפש הוא חכם יותר. שהוא חייב להוכיח שהוא לא טיפש. עצם העובדה שאדם נפגע מזה, מעידה שהוא עצמו מאמין שיש משהו רע בלהיות טיפש. אליעד מסביר שהתגובה הזאת בעצמה היא טיפשית, כי אם האדם היה בטוח שהוא לא טיפש, הוא כלל לא היה נפגע מכך. הוא נותן דוגמה לכך שאם אדם חסר השכלה יאמר לך שאתה טיפש, לא תיפגע ממנו. אבל אם מישהו שאתה תופס כחכם יאמר זאת, זה יפגע בך עמוקות. זאת אומרת, הפגיעה באה ... חשוב מההתפתחות. אליעד מדגיש שזה לא רק תרגיל מניפולטיבי שנועד להשיג מטרה צדדית כלשהי, אלא שהחוויה עצמה של להרגיש טיפש ומושפל חשובה בפני עצמה. היא מאלצת את האדם לשאול את עצמו שאלות כמו האם אני באמת מפגר? ולמה בעצם זה רע להיות מפגר?. מדוע חשוב להבין שאתה טיפש ומפגר? אליעד מסביר באריכות שלפעמים הדרך היחידה להגיע לאמת מוחלטת היא להבין כמה אתה לא יודע, וכמה מה שאתה ... הוא חסר ערך לחלוטין. אם אדם מאמין שהוא חכם, הוא מפסיק לבדוק, לחקור ולהתפתח. לעומת זאת, מי שמבין שהוא טיפש יהיה פתוח יותר ללמוד, להשתנות ולהטיל ספק במה שהוא חושב שהוא יודע. הוא מביא דוגמה נוספת לכך שככל שאדם ... מה הקשר בין להיות אלוהים לבין להבין שאתה מפגר? אליעד מסביר בהמשך שהמושג מפגר הוא יחסי בלבד. כולם בעצם טיפשים ומפגרים ביחס לאמת המוחלטת. אלוהים עצמו, שהוא המציאות כולה, הוא הכי טיפש כי הוא זה שיצר את כל הטיפשות והבלבול בעולם. לכן, כדי להיות אלוהים או להתחבר לשלמות אמיתית, האדם חייב להכיל גם את המחשבה שהוא הכי מפגר בעולם. להבין שאתה טיפש ומפגר זו המעלה הגבוהה ביותר, כי רק מי שיודע שאינו יודע כלום באמת יכול להגיע לתובנה מוחלטת. הוא גם ... אלו שרוצים באמת ללמוד לבין אלו שבאים רק כדי לקבל חיזוקים. מי שלא מוכן להיפגע ולהתמודד עם ההרגשה שהוא טיפש, לא באמת מעוניין לחפש את האמת. איך להבין שאתה משוגע יכול לשחרר אותך? בסיום דבריו, אליעד מוסיף כי כדי להתמודד נכון עם המציאות, עליך להבין שגם אתה וגם המציאות משוגעים באותה מידה. ברגע שתבין שאתה דפוק ומשוגע כמו המציאות עצמה, תפסיק לסבול, כי לא תתנגד למה שקורה. הוא משווה זאת לזוגיות שבה כל צד מאשים את ... נפשי אמיתי. למה לקרוא למישהו מפגר? מדוע רבי נחמן התנשא על אחרים? איך להתפתח רוחנית מהשפלה? מה טוב בלהרגיש טיפש? איך להבין שאתה משוגע? האם להיות טיפש זה רע? לגרום למישהו להרגיש טיפש, לגרום למישהו לחשוב שהוא טיפש, לקרוא למישהו טיפש, לבזות מישהו, לקרוא למישהו בשמות גנאי, להשפיל מישהו
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331