9:53משוגעים - למה כולם משוגעים - לשגע את המשוגע?
למה כולם משוגעים לפי אליעד כהן?
אליעד כהן מסביר את ההבדל בין משוגע לחכם, ואומר שבעיקרון, החכם עושה מעשים למען תכלית ברורה, ואילו המשוגע פועל בלי סיבה ברורה. אם אדם פועל בצורה מוזרה או חסרת היגיון, נאמר שהוא משוגע, אך אם נבין את הסיבה לפעולות שלו, נגיד שהוא חכם או לכל הפחות טועה, בהתאם לתוקף הסיבה שלו.
עם זאת, לפי אליעד, אם נבחן לעומק, נראה שכל בני האדם הם משוגעים לחלוטין, כי אף אחד לא באמת יודע מדוע הוא עושה את מעשיו. רוב האנשים מאמינים שהם פועלים מתוך סיבות הגיוניות, אך למעשה, כאשר חוקרים את סיבותיהם לעומק, מגלים שהן שרירותיות לחלוטין. אליעד נותן דוגמה לכך, שאדם הולך לעבוד כי הוא רוצה להרגיש טוב, אך לא ברור למה העבודה אמורה לספק לו הרגשה טובה. הוא מעלה שאלות כמו למה האדם חייב לעבוד כדי להרגיש טוב? למה לא להרגיש טוב בלי עבודה?
הוא מדגיש שהאדם רודף כל חייו אחר אושר, אבל כלל אינו יודע מהו אותו אושר, מי החליט שחייבים להיות מאושרים, ומה בעצם טוב בזה? מי קבע בכלל שטוב להרגיש טוב ולא להרגיש רע? הוא מוסיף דוגמה ושואל, האם אתה בוחר לרצות להרגיש טוב, או שזה נכפה עליך? כי אם הרצון להרגיש טוב מוכרח, אז גם כל המעשים שלך הם בעצם מוכרחים ואין לך בחירה חופשית אמיתית בשום דבר. ואם יש לך בחירה חופשית, מדוע שתבחר בדבר שאינו גורם לך הנאה?
למה האדם ממשיך לרצות דברים שלא מספקים אותו?
אליעד מציין שאנשים כל הזמן משיגים דברים שהם מראש יודעים שלא ייתנו להם אושר לטווח ארוך. האדם רודף אחרי הישגים חומריים, או אחרי זוגיות, או אחרי עבודה מסוימת, אבל יודע מראש שלאחר השגת הדברים האלה, הוא ירגיש ריקנות וחוסר סיפוק, ובכל זאת ממשיך לרוץ אחריהם כמו משוגע. הדוגמה שהוא נותן לכך היא אדם שמתאמץ מאוד להשיג משהו, וכשישיג אותו, אחרי שבועיים או שלושה, הוא ירגיש ריקנות בדיוק כמו שהרגיש לפני שהשיג אותו.
האם בני האדם יודעים למה הם חיים?
אליעד כהן מציין שאף אחד לא באמת מבין למה הוא חי. האדם חי כ - 70 או 80 שנה, עובד קשה, מתאמץ, אבל בסוף מת. הוא שואל: מה התכלית של כל זה? האם מישהו באמת יודע למה הוא חי? אנשים הולכים לעבודה, חיים את חייהם, אבל מעולם לא עוצרים ושואלים מה המטרה של כל זה. הם פשוט מתנהלים כמו רובוטים או כמו חמורים, בלי להבין מהי המטרה האמיתית של הקיום שלהם.
הוא מוסיף שגם אם יגידו שהמטרה היא "לעשות טוב" או "להרגיש טוב", עדיין צריך לשאול למה דווקא "לעשות טוב"? למה להרגיש טוב זו התכלית? למה בכלל משהו קיים במציאות? ומכיוון שאף אחד לא מבין את התכלית האמיתית של המציאות, ממילא אף אחד גם לא מבין את התכלית של חייו הפרטיים.
האם צריך לפחד להשתגע כשמחפשים את האמת?
אליעד כהן מתייחס לפחד של אנשים להתחיל לשאול שאלות עמוקות, שמא יגרמו לעצמם להשתגע. הוא מרגיע את השומעים באומרו שהם כבר משוגעים, כי הם חיים את כל חייהם בלי להבין למה הם חיים. הם עושים פעולות בלי לדעת למה, הם סובלים ורוצים דברים בלי להבין למה. לכן אין להם ממה לפחד, כי הם כבר עמוק בתוך השיגעון.
לפי אליעד, הדרך היחידה להפוך אדם משוגע לנורמלי היא לשגע אותו עוד יותר. כלומר, הדרך החוצה מהשיגעון היא באמצעות שאילת שאלות על כל פעולה: למה אני עושה דווקא את הפעולה הזאת? למה אני רוצה דווקא את הדבר הזה? למה אני חי בכלל? על ידי השאלות האלה, האדם נכנס למצב של לחץ ותחושת שיגעון, אבל דווקא התחושה הזו מסמנת את הדרך לצאת מהשיגעון האמיתי, שהוא החיים ללא הבנה.
הוא מציע לאנשים להתעמק בשאלות האלה, לא לפחד להשתגע, אלא להבין שהם כבר משוגעים. וכאשר אדם מתמודד עם השאלות העמוקות של החיים ומתחיל להבין את הסיבות האמיתיות לכל דבר, רק אז הוא יוצא מהשיגעון האמיתי ומתחיל לחיות חיים נורמליים.
איך חיים טובים באמת לפי אליעד כהן?
אליעד כהן מסיים בכך שהאדם יכול להמשיך להשתתף במשחק החיים כמשוגע, אבל לפחות יהיה נורמלי בתוך עצמו ויבין למה הוא חי. כשאדם מבין באמת את תכלית החיים, הוא יוכל ליהנות מכל דבר, כי יהיה ברור לו מדוע הוא עושה את כל הפעולות שהוא עושה. הוא מאחל לכל אחד למצוא את הסיבות האמיתיות לקיומו, ואז האדם יתחיל לחיות חיים של סיפוק אמיתי, שבהם הוא יודע בדיוק למה הוא חי ומה התכלית של כל פעולה שהוא עושה.
הוא מבהיר שאף אחד לא יחביא את מי שמגיע להבנה הזו, ושהאדם יוכל להמשיך לחיות עם כולם כרגיל, אבל הוא עצמו יהיה שפוי, לפחות בתוכו. הוא קורא לכל אחד לעשות את המאמץ ולשאול את השאלות שיגרמו לו לצאת מבית המשוגעים של חייו ולהתחיל לחיות בצורה מודעת ואמיתית.
אליעד כהן מסביר את ההבדל בין משוגע לחכם, ואומר שבעיקרון, החכם עושה מעשים למען תכלית ברורה, ואילו המשוגע פועל בלי סיבה ברורה. אם אדם פועל בצורה מוזרה או חסרת היגיון, נאמר שהוא משוגע, אך אם נבין את הסיבה לפעולות שלו, נגיד שהוא חכם או לכל הפחות טועה, בהתאם לתוקף הסיבה שלו.
עם זאת, לפי אליעד, אם נבחן לעומק, נראה שכל בני האדם הם משוגעים לחלוטין, כי אף אחד לא באמת יודע מדוע הוא עושה את מעשיו. רוב האנשים מאמינים שהם פועלים מתוך סיבות הגיוניות, אך למעשה, כאשר חוקרים את סיבותיהם לעומק, מגלים שהן שרירותיות לחלוטין. אליעד נותן דוגמה לכך, שאדם הולך לעבוד כי הוא רוצה להרגיש טוב, אך לא ברור למה העבודה אמורה לספק לו הרגשה טובה. הוא מעלה שאלות כמו למה האדם חייב לעבוד כדי להרגיש טוב? למה לא להרגיש טוב בלי עבודה?
הוא מדגיש שהאדם רודף כל חייו אחר אושר, אבל כלל אינו יודע מהו אותו אושר, מי החליט שחייבים להיות מאושרים, ומה בעצם טוב בזה? מי קבע בכלל שטוב להרגיש טוב ולא להרגיש רע? הוא מוסיף דוגמה ושואל, האם אתה בוחר לרצות להרגיש טוב, או שזה נכפה עליך? כי אם הרצון להרגיש טוב מוכרח, אז גם כל המעשים שלך הם בעצם מוכרחים ואין לך בחירה חופשית אמיתית בשום דבר. ואם יש לך בחירה חופשית, מדוע שתבחר בדבר שאינו גורם לך הנאה?
למה האדם ממשיך לרצות דברים שלא מספקים אותו?
אליעד מציין שאנשים כל הזמן משיגים דברים שהם מראש יודעים שלא ייתנו להם אושר לטווח ארוך. האדם רודף אחרי הישגים חומריים, או אחרי זוגיות, או אחרי עבודה מסוימת, אבל יודע מראש שלאחר השגת הדברים האלה, הוא ירגיש ריקנות וחוסר סיפוק, ובכל זאת ממשיך לרוץ אחריהם כמו משוגע. הדוגמה שהוא נותן לכך היא אדם שמתאמץ מאוד להשיג משהו, וכשישיג אותו, אחרי שבועיים או שלושה, הוא ירגיש ריקנות בדיוק כמו שהרגיש לפני שהשיג אותו.
האם בני האדם יודעים למה הם חיים?
אליעד כהן מציין שאף אחד לא באמת מבין למה הוא חי. האדם חי כ - 70 או 80 שנה, עובד קשה, מתאמץ, אבל בסוף מת. הוא שואל: מה התכלית של כל זה? האם מישהו באמת יודע למה הוא חי? אנשים הולכים לעבודה, חיים את חייהם, אבל מעולם לא עוצרים ושואלים מה המטרה של כל זה. הם פשוט מתנהלים כמו רובוטים או כמו חמורים, בלי להבין מהי המטרה האמיתית של הקיום שלהם.
הוא מוסיף שגם אם יגידו שהמטרה היא "לעשות טוב" או "להרגיש טוב", עדיין צריך לשאול למה דווקא "לעשות טוב"? למה להרגיש טוב זו התכלית? למה בכלל משהו קיים במציאות? ומכיוון שאף אחד לא מבין את התכלית האמיתית של המציאות, ממילא אף אחד גם לא מבין את התכלית של חייו הפרטיים.
האם צריך לפחד להשתגע כשמחפשים את האמת?
אליעד כהן מתייחס לפחד של אנשים להתחיל לשאול שאלות עמוקות, שמא יגרמו לעצמם להשתגע. הוא מרגיע את השומעים באומרו שהם כבר משוגעים, כי הם חיים את כל חייהם בלי להבין למה הם חיים. הם עושים פעולות בלי לדעת למה, הם סובלים ורוצים דברים בלי להבין למה. לכן אין להם ממה לפחד, כי הם כבר עמוק בתוך השיגעון.
לפי אליעד, הדרך היחידה להפוך אדם משוגע לנורמלי היא לשגע אותו עוד יותר. כלומר, הדרך החוצה מהשיגעון היא באמצעות שאילת שאלות על כל פעולה: למה אני עושה דווקא את הפעולה הזאת? למה אני רוצה דווקא את הדבר הזה? למה אני חי בכלל? על ידי השאלות האלה, האדם נכנס למצב של לחץ ותחושת שיגעון, אבל דווקא התחושה הזו מסמנת את הדרך לצאת מהשיגעון האמיתי, שהוא החיים ללא הבנה.
הוא מציע לאנשים להתעמק בשאלות האלה, לא לפחד להשתגע, אלא להבין שהם כבר משוגעים. וכאשר אדם מתמודד עם השאלות העמוקות של החיים ומתחיל להבין את הסיבות האמיתיות לכל דבר, רק אז הוא יוצא מהשיגעון האמיתי ומתחיל לחיות חיים נורמליים.
איך חיים טובים באמת לפי אליעד כהן?
אליעד כהן מסיים בכך שהאדם יכול להמשיך להשתתף במשחק החיים כמשוגע, אבל לפחות יהיה נורמלי בתוך עצמו ויבין למה הוא חי. כשאדם מבין באמת את תכלית החיים, הוא יוכל ליהנות מכל דבר, כי יהיה ברור לו מדוע הוא עושה את כל הפעולות שהוא עושה. הוא מאחל לכל אחד למצוא את הסיבות האמיתיות לקיומו, ואז האדם יתחיל לחיות חיים של סיפוק אמיתי, שבהם הוא יודע בדיוק למה הוא חי ומה התכלית של כל פעולה שהוא עושה.
הוא מבהיר שאף אחד לא יחביא את מי שמגיע להבנה הזו, ושהאדם יוכל להמשיך לחיות עם כולם כרגיל, אבל הוא עצמו יהיה שפוי, לפחות בתוכו. הוא קורא לכל אחד לעשות את המאמץ ולשאול את השאלות שיגרמו לו לצאת מבית המשוגעים של חייו ולהתחיל לחיות בצורה מודעת ואמיתית.
- למה כולם משוגעים?
- איך להפסיק להיות משוגע?
- מה התכלית של החיים?
- האם יש בחירה חופשית?
- איך יוצאים מהשיגעון?
- האם לפחד להשתגע מחיפוש האמת?
- למה להרגיש טוב זו המטרה?
הפעם אדבר על הנושא של משוגעים וחכמים.
מי שיתבונן יראה שיש הרבה הבדל בין משוגעים לחכמים, וההבדל הוא מדוע עושה האדם את הדברים.
החכם עושה את הדברים עבור תכלית מסוימת, והמשוגע עושה את מעשיו ללא שום סיבה.
ומי שיסתכל יראה, שכל בני האדם בעולם משוגעים, כולם ממש.
רוב האנשים בעולם כביכול עושים את הדברים בגלל סיבה מסוימת, אך אם יחקור האדם מה הסיבה, הוא יחשוב שזה בגלל שהוא רוצה לעשות דבר זה ולא אחר, ואז על האדם לשאול את עצמו, למה אתה בוחר לעשות זאת ולא אחרת, אם יש לך בחירה חופשית, אז למה דווקא את זה.
ומצד האמת כולם משוגעים, כי אנשים אין להם שמץ של מושג, למה הוא עושה את הפעולות שלו.
האדם חי בממוצע 80 שנה, והוא לא יודע בכלל למה הוא חי, ולמה הוא במרדף אחרי דברים שהוא לא יודע בכלל למה הוא עושה אותם.
ובסוף עוד זורקים אותו מתחת לאדמה, או לאיפה שזורקים אותו.
למה החלטת בן אדם, שזה יותר טוב מזה, ושזה בכלל רע ולא באמת טוב?
והאדם רץ אחרי האושר, אחרי הרצון להיות מאושר, ומי אמר מה זה אושר?
ומי אמר שצריך בכלל להיות מאושר? על סמך מה החלטת שצריך להיות מאושר ולהרגיש טוב?
והאדם יגיד, מה זאת אומרת, אתה רוצה שאני יסבול?
האם אתה בוחר להיות מאושר? האם אתה בוחר לעשות את כל מה שאתה עושה?
כי אם לא, אז אין לך בכלל בחירה, ואז אתה חייב לעשות את שאתה עושה ממילא.
אם אדם יגיד שאין לו בחירה אם לרצות להרגיש טוב או רע, אז הוא מוכרח לעשות את כל הפעולות, ואז אין לך בחירה בשום דבר ואז אין שאלה.
ואדם יגיד שהוא מוכרח לרצות להרגיש טוב, אבל יש לי בחירה ללכת בדרך אחת ולא אחרת
אבל זה יותר גרוע, כי אם יש לו בחירה באיזו דרך ללכת, למה שיבחר בדבר שלא מרגיש לו טוב.
ובאמת, אדם אין לו מושג בכלל למה הוא עושה את הפעולות שלו, ואם תשאל אותו למה הוא הולך לדוגמא לעבוד. הוא יגיד שרוצה להרגיש טוב וכו', אז תשאל אותו, מה הסיבה שדווקא עבודה תיתן הרגשה זו או אחרת, אז תחליט להרגיש טוב מבלי ללכת לעבוד אם אתה יכול לבחור.
אם אדם יכול לבחור להרגיש טוב או לא, ונאמר שהוא רעב, עכשיו ירצה לאכול, כדי להרגיש טוב
אבל אם הבחירה בידיו, למה שיחליט להרגיש טוב דווקא מהאכילה ולא מדבר אחר?
ומי שיתבונן, יבין שאין לו שמץ של מושג למה הוא עושה את דבריו, כמו משוגע, הוא ממשיך להתאמץ להשיג דברים, למרות שיודע שזה לא יספק אותו.
ואף אחד לא יודע בכלל למה הוא חי, כי אף אחד לא ודע מה התכלית של המציאות, והיא ההבנה של תכלית החיים, ואין לו לאדם הבנה באמת של מה התכלית של חייו של עצמו.
ונאמר שהתכלית היא לעשות טוב, מה הסיבה של לעשות טוב? לחקור את זה, האם זה באמת נכון?
ואדם שהולך כמו חמור יום יום לעבודה, ואינו מבין מה היא התכלית של החיים שלו, האם הוא לא משוגע?
ויש משוגע לכל דבר ועניין, אנשים המתחילים לשאול את השאלות האלו, פוחדים להשתגע
אתה לא צריך לפחד להשתגע, אתה כבר משוגע, אתה חי חיים שלמים בלי להבין בכלל למה אתה חי!!!
אתה הולך לעבוד בלי להבין למה אתה חי, אתה רוצה רצונות בלי להבין למה אתה רוצה אותם
אתה עושה פעולות בלי להבין למה אתה בכלל עושה, אתה לא מבין בכלל למה אתה חי, ואתה כבר משוגע, מעולם לא היית לא משוגע!
וכדי לצאת מהשיגעון הזה, צריך לשגע אותך, אם אתה מרגיש שאתה נכנס לשיגעון מרוב שאלות של חיפוש האמת, ושאלת שאלות, וכשתשאל את השאלות, מה הסיבה לכל דבר, ולמה אני עושה כך ולא אחרת, ותתעמק בכך, זה יוציא אותך מהשיגעון, אז תקבל את הבנה למה אתה חי, ותוכל להתחיל ליהנות מהחיים באמת.
מי שיתבונן יראה שיש הרבה הבדל בין משוגעים לחכמים, וההבדל הוא מדוע עושה האדם את הדברים.
החכם עושה את הדברים עבור תכלית מסוימת, והמשוגע עושה את מעשיו ללא שום סיבה.
ומי שיסתכל יראה, שכל בני האדם בעולם משוגעים, כולם ממש.
רוב האנשים בעולם כביכול עושים את הדברים בגלל סיבה מסוימת, אך אם יחקור האדם מה הסיבה, הוא יחשוב שזה בגלל שהוא רוצה לעשות דבר זה ולא אחר, ואז על האדם לשאול את עצמו, למה אתה בוחר לעשות זאת ולא אחרת, אם יש לך בחירה חופשית, אז למה דווקא את זה.
ומצד האמת כולם משוגעים, כי אנשים אין להם שמץ של מושג, למה הוא עושה את הפעולות שלו.
האדם חי בממוצע 80 שנה, והוא לא יודע בכלל למה הוא חי, ולמה הוא במרדף אחרי דברים שהוא לא יודע בכלל למה הוא עושה אותם.
ובסוף עוד זורקים אותו מתחת לאדמה, או לאיפה שזורקים אותו.
למה החלטת בן אדם, שזה יותר טוב מזה, ושזה בכלל רע ולא באמת טוב?
והאדם רץ אחרי האושר, אחרי הרצון להיות מאושר, ומי אמר מה זה אושר?
ומי אמר שצריך בכלל להיות מאושר? על סמך מה החלטת שצריך להיות מאושר ולהרגיש טוב?
והאדם יגיד, מה זאת אומרת, אתה רוצה שאני יסבול?
האם אתה בוחר להיות מאושר? האם אתה בוחר לעשות את כל מה שאתה עושה?
כי אם לא, אז אין לך בכלל בחירה, ואז אתה חייב לעשות את שאתה עושה ממילא.
אם אדם יגיד שאין לו בחירה אם לרצות להרגיש טוב או רע, אז הוא מוכרח לעשות את כל הפעולות, ואז אין לך בחירה בשום דבר ואז אין שאלה.
ואדם יגיד שהוא מוכרח לרצות להרגיש טוב, אבל יש לי בחירה ללכת בדרך אחת ולא אחרת
אבל זה יותר גרוע, כי אם יש לו בחירה באיזו דרך ללכת, למה שיבחר בדבר שלא מרגיש לו טוב.
ובאמת, אדם אין לו מושג בכלל למה הוא עושה את הפעולות שלו, ואם תשאל אותו למה הוא הולך לדוגמא לעבוד. הוא יגיד שרוצה להרגיש טוב וכו', אז תשאל אותו, מה הסיבה שדווקא עבודה תיתן הרגשה זו או אחרת, אז תחליט להרגיש טוב מבלי ללכת לעבוד אם אתה יכול לבחור.
אם אדם יכול לבחור להרגיש טוב או לא, ונאמר שהוא רעב, עכשיו ירצה לאכול, כדי להרגיש טוב
אבל אם הבחירה בידיו, למה שיחליט להרגיש טוב דווקא מהאכילה ולא מדבר אחר?
ומי שיתבונן, יבין שאין לו שמץ של מושג למה הוא עושה את דבריו, כמו משוגע, הוא ממשיך להתאמץ להשיג דברים, למרות שיודע שזה לא יספק אותו.
ואף אחד לא יודע בכלל למה הוא חי, כי אף אחד לא ודע מה התכלית של המציאות, והיא ההבנה של תכלית החיים, ואין לו לאדם הבנה באמת של מה התכלית של חייו של עצמו.
ונאמר שהתכלית היא לעשות טוב, מה הסיבה של לעשות טוב? לחקור את זה, האם זה באמת נכון?
ואדם שהולך כמו חמור יום יום לעבודה, ואינו מבין מה היא התכלית של החיים שלו, האם הוא לא משוגע?
ויש משוגע לכל דבר ועניין, אנשים המתחילים לשאול את השאלות האלו, פוחדים להשתגע
אתה לא צריך לפחד להשתגע, אתה כבר משוגע, אתה חי חיים שלמים בלי להבין בכלל למה אתה חי!!!
אתה הולך לעבוד בלי להבין למה אתה חי, אתה רוצה רצונות בלי להבין למה אתה רוצה אותם
אתה עושה פעולות בלי להבין למה אתה בכלל עושה, אתה לא מבין בכלל למה אתה חי, ואתה כבר משוגע, מעולם לא היית לא משוגע!
וכדי לצאת מהשיגעון הזה, צריך לשגע אותך, אם אתה מרגיש שאתה נכנס לשיגעון מרוב שאלות של חיפוש האמת, ושאלת שאלות, וכשתשאל את השאלות, מה הסיבה לכל דבר, ולמה אני עושה כך ולא אחרת, ותתעמק בכך, זה יוציא אותך מהשיגעון, אז תקבל את הבנה למה אתה חי, ותוכל להתחיל ליהנות מהחיים באמת.
050-3331-331