מי יותר חכם ממי? טיפש חכם, חכם טיפש, החוכמה שבטיפשות, טרולים חכמים, טענות של דתיים, הוכחות טיפשיות, טעויות לוגיות, גאון או משוגע, מי יותר קרוב לאמת? משוגע או גאון, חכם יותר ממשוגעים, טיפשות חכמה
האם טיפש יכול להיות חכם יותר ממך?
אליעד כהן מסביר שישנו מצב שבו אדם אומר דברים שנתפסים בעיניך כטיפשיים לחלוטין, ואף כל האנשים בעולם חושבים שדבריו טיפשיים, אך עדיין הוא עשוי להיות חכם ממך בנושא הספציפי הזה, גם אם בפועל מה שהוא אומר אינו נכון. כהן מדגים זאת בדוגמה פשוטה: אם מישהו טוען שיש פיל בחדר, וכל האנשים חושבים שאין שם שום פיל, אז ברור שהוא נראה טיפש. אך אם אכן יש פיל והוא היחיד שמבחין בו, מתברר שהוא חכם יותר מכל אלו שהכחישו זאת. במקרה כזה, הוא לא רק חכם אלא הגאון היחיד שראה את המציאות נכוחה, בזמן שכולם טעו וחשבו שהוא טיפש.
עם זאת, אליעד כהן לוקח את הדוגמה צעד נוסף קדימה ומציע מצב הפוך: האם ייתכן שמישהו יאמר משהו שהוא באמת טיפשי ושגוי באופן אובייקטיבי, ובכל זאת ייחשב חכם יותר ממך, למרות שאתה דווקא רואה את האמת נכונה? אליעד מדגים זאת דרך דוגמה נוספת, שבה אדם טוען "יש כאן פיל", אך האמת היא שאין פיל בכלל. כולם יודעים שאין פיל, וכולם בטוחים שהוא טועה. ובכל זאת, אליעד טוען שייתכן מצב שבו האדם הזה חכם יותר ממך למרות הטעות שלו. מדוע? מפני שאותו אדם, גם אם הגיע למסקנה שגויה, ייתכן שעשה זאת מתוך תהליך חשיבה מתוחכם ומפורט יותר. הוא השקיע מחשבה עמוקה יותר בדרכים להגיע למסקנה, גם אם המסקנה שגויה. אליעד מסביר שההיגיון והתהליך שבו האדם חשב עשויים להיות הרבה יותר מעמיקים משל אדם אחר שצודק במקרה, אך לא באמת מבין לעומק את הסיבה לכך שהוא צודק.
איך אפשר להיות חכם ולהגיע למסקנה לא נכונה?
אליעד ממשיך ומסביר נקודה חשובה לגבי חוכמה וטיפשות. הוא מביא דוגמה מתחום המתמטיקה: נניח שיש תרגיל מתמטי והתשובה הנכונה היא המספר 2. אדם אחד פותר את התרגיל בצורה מדויקת ונכונה ומגיע ל - 2, ואדם אחר מגיע לתשובה לא נכונה כמו 928. נשאלת השאלה מי יותר חכם? אליעד מסביר כי לכאורה התשובה ברורה: מי שהגיע ל - 2 הוא החכם. אך האם ייתכן מצב שבו מי שטעה והגיע לתשובה לא נכונה יהיה חכם יותר מהאדם שצדק? אליעד משיב שכן, ומסביר שזה אפשרי אם אותו אדם שהגיע לתוצאה שגויה התמודד עם שאלות מורכבות הרבה יותר, חקר דברים שהאדם השני אפילו לא חשב עליהם, ולמעשה הבנתו עמוקה יותר במובן הרחב של החשיבה, למרות התוצאה השגויה הסופית.
הנקודה המעניינת שאליעד מדגיש היא שהחוכמה לא נמדדת רק לפי נכונות התשובה הסופית, אלא לפי עומק החשיבה. מי שנחשב לטיפש בגלל תשובה לא נכונה, עדיין יכול להיות חכם יותר, מכיוון שהתהליך המחשבתי שלו מעמיק, מפורט, ומבין את ההקשרים הרחבים יותר של הנושא. אדם זה אולי טעה בתוצאה הסופית, אבל החשיבה שלו יותר מתוחכמת ושלמה.
האם מי שמדבר שטויות יכול להיות חכם?
אליעד כהן מתייחס גם לתופעה שבה אנשים מדברים שטויות, או כותבים דברים טיפשיים בפייסבוק, ואחרים מכנים אותם "טרולים טיפשים". הוא מסביר שייתכן שהדברים שהטרול כותב הם אכן טיפשיים ולא נכונים, אך הוא עצמו יותר חכם מאלו שמזלזלים בו. מדוע? מפני שגם אם הוא טועה לחלוטין במה שהוא אומר, הדרך שבה הוא חושב על הדברים, עומק המחשבה שלו או היכולת שלו להבין היבטים מסוימים, עדיין גבוהה מזו של אלו שחושבים שהוא טיפש.
כך...
אליעד כהן מסביר שישנו מצב שבו אדם אומר דברים שנתפסים בעיניך כטיפשיים לחלוטין, ואף כל האנשים בעולם חושבים שדבריו טיפשיים, אך עדיין הוא עשוי להיות חכם ממך בנושא הספציפי הזה, גם אם בפועל מה שהוא אומר אינו נכון. כהן מדגים זאת בדוגמה פשוטה: אם מישהו טוען שיש פיל בחדר, וכל האנשים חושבים שאין שם שום פיל, אז ברור שהוא נראה טיפש. אך אם אכן יש פיל והוא היחיד שמבחין בו, מתברר שהוא חכם יותר מכל אלו שהכחישו זאת. במקרה כזה, הוא לא רק חכם אלא הגאון היחיד שראה את המציאות נכוחה, בזמן שכולם טעו וחשבו שהוא טיפש.
עם זאת, אליעד כהן לוקח את הדוגמה צעד נוסף קדימה ומציע מצב הפוך: האם ייתכן שמישהו יאמר משהו שהוא באמת טיפשי ושגוי באופן אובייקטיבי, ובכל זאת ייחשב חכם יותר ממך, למרות שאתה דווקא רואה את האמת נכונה? אליעד מדגים זאת דרך דוגמה נוספת, שבה אדם טוען "יש כאן פיל", אך האמת היא שאין פיל בכלל. כולם יודעים שאין פיל, וכולם בטוחים שהוא טועה. ובכל זאת, אליעד טוען שייתכן מצב שבו האדם הזה חכם יותר ממך למרות הטעות שלו. מדוע? מפני שאותו אדם, גם אם הגיע למסקנה שגויה, ייתכן שעשה זאת מתוך תהליך חשיבה מתוחכם ומפורט יותר. הוא השקיע מחשבה עמוקה יותר בדרכים להגיע למסקנה, גם אם המסקנה שגויה. אליעד מסביר שההיגיון והתהליך שבו האדם חשב עשויים להיות הרבה יותר מעמיקים משל אדם אחר שצודק במקרה, אך לא באמת מבין לעומק את הסיבה לכך שהוא צודק.
איך אפשר להיות חכם ולהגיע למסקנה לא נכונה?
אליעד ממשיך ומסביר נקודה חשובה לגבי חוכמה וטיפשות. הוא מביא דוגמה מתחום המתמטיקה: נניח שיש תרגיל מתמטי והתשובה הנכונה היא המספר 2. אדם אחד פותר את התרגיל בצורה מדויקת ונכונה ומגיע ל - 2, ואדם אחר מגיע לתשובה לא נכונה כמו 928. נשאלת השאלה מי יותר חכם? אליעד מסביר כי לכאורה התשובה ברורה: מי שהגיע ל - 2 הוא החכם. אך האם ייתכן מצב שבו מי שטעה והגיע לתשובה לא נכונה יהיה חכם יותר מהאדם שצדק? אליעד משיב שכן, ומסביר שזה אפשרי אם אותו אדם שהגיע לתוצאה שגויה התמודד עם שאלות מורכבות הרבה יותר, חקר דברים שהאדם השני אפילו לא חשב עליהם, ולמעשה הבנתו עמוקה יותר במובן הרחב של החשיבה, למרות התוצאה השגויה הסופית.
הנקודה המעניינת שאליעד מדגיש היא שהחוכמה לא נמדדת רק לפי נכונות התשובה הסופית, אלא לפי עומק החשיבה. מי שנחשב לטיפש בגלל תשובה לא נכונה, עדיין יכול להיות חכם יותר, מכיוון שהתהליך המחשבתי שלו מעמיק, מפורט, ומבין את ההקשרים הרחבים יותר של הנושא. אדם זה אולי טעה בתוצאה הסופית, אבל החשיבה שלו יותר מתוחכמת ושלמה.
האם מי שמדבר שטויות יכול להיות חכם?
אליעד כהן מתייחס גם לתופעה שבה אנשים מדברים שטויות, או כותבים דברים טיפשיים בפייסבוק, ואחרים מכנים אותם "טרולים טיפשים". הוא מסביר שייתכן שהדברים שהטרול כותב הם אכן טיפשיים ולא נכונים, אך הוא עצמו יותר חכם מאלו שמזלזלים בו. מדוע? מפני שגם אם הוא טועה לחלוטין במה שהוא אומר, הדרך שבה הוא חושב על הדברים, עומק המחשבה שלו או היכולת שלו להבין היבטים מסוימים, עדיין גבוהה מזו של אלו שחושבים שהוא טיפש.
כך...
- מי יותר קרוב לאמת?
- האם טיפש יכול להיות גאון?
- איך להבדיל בין חכם לטיפש?
- הוכחות טיפשיות של דתיים
- החוכמה שבטיפשות
- טרולים חכמים בפייסבוק
- האם טיפש יכול להיות גאון?
050-3331-331