איך מלמדים ילד לכתוב כשהוא לא מצליח ללמוד בדרכים רגילות?

אליעד כהן מציג בהרצאתו גישה ללימוד ילדים הסובלים מלקויות למידה או הפרעות למידה, במיוחד במקרים בהם שיטות הלימוד הרגילות של כתיבה אינן יעילות. הדוגמה המרכזית היא ילדה שניסו ללמד אותה לכתוב אותיות באמצעות דרכים רגילות כמו אחיזת עיפרון, חזרה על תנועות כתיבה, ומשחקים רגילים - אך היא לא הצליחה לקלוט את האותיות בדרך הזו. במקום זאת, היא הצליחה ללמוד רק כאשר הפעילו אצלה את החושים, ובעיקר כאשר תהליך הלמידה שולב עם הגוף והתנועה.

מה המשמעות של למידה באמצעות החושים והגוף?

אליעד מסביר שלמידה באמצעות החושים משמעותה שימוש בתחושות מוחשיות כדי להחדיר את המידע למוח בצורה טובה יותר. דוגמה לכך היא ציור האותיות על גב הילדה עם האצבע. בדרך זו, הילדה מרגישה את תנועת האות על גופה, וכך המידע הופך למוחשי ומשמעותי יותר עבורה. כאשר משהו מוחשי, האדם זוכר אותו טוב יותר כי המידע נתפס כמשמעותי יותר עבורו. אליעד מדגיש שהזיכרון האנושי בנוי כך שאנו זוכרים את מה שמשפיע עלינו ונתפס אצלנו כמשמעותי.

מדוע ילדים מסוימים לומדים טוב יותר דרך הגוף מאשר בדרכים רגילות?

אליעד מסביר שאין לכך תמיד סיבה חד - משמעית וודאית, ומציג את הטענה שמדובר בעניין אקראי לחלוטין. כלומר, העובדה שילדה אחת מצליחה ללמוד באמצעות תחושה פיזית של הגוף, ואילו ילד אחר דרך ראייה או שמיעה, אינה בהכרח קשורה לאירועים מסוימים שחווה הילד. גם אם נגלה שבעברה של הילדה קרה לה משהו שהשפיע על הגוף שלה, עדיין נישאר עם השאלה מדוע דווקא היא הגיבה בצורה הזו ולא אחרת, ולכן אליעד מציע לקבל שזה אקראי. כל אדם מגיב אחרת לגירויים שונים, וייתכן שהילדה מרגישה שהדברים שאינם מוחשיים פחות קרובים אליה, ולכן מתקשה לזכור אותם.

כיצד גורמים לאותיות להפוך למוחשיות ומשמעותיות לילדים?

אליעד מציין שהמטרה בלימוד דרך החושים והגוף היא להפוך את צורת האות לדבר משמעותי ומוחשי עבור הילדה, כך שיהיה לה קל יותר לזכור. כאשר היא חווה את האות בצורה פיזית, כמו דרך מגע, תנועה, או טעם, היא מתקרבת לאות דרך חושיה והזיכרון שלה מתבסס על החוויה המוחשית הזו. לדוגמה, אם רוצים ללמד את הילדה את האות "א", במקום רק לכתוב את האות על הלוח, מציירים לה את האות באמצעות חומר מוחשי כמו סוכר, ואז נותנים לה לחוש את הצורה באמצעות ליקוק, נגיעה, או הרגשה של המרקם. כל דבר שהיא יכולה לחוות פיזית ומוחשית, עוזר לה לקלוט את האות ולזכור אותה טוב יותר.

כיצד ניתן ליישם את השיטות האלה בפועל עם ילדים שונים?

בפועל, אליעד ממליץ לבדוק עם כל ילד את הדרכים שבהן הוא מגיב בצורה הטובה ביותר ולנסות מגוון של שיטות עד שמגלים איזו שיטה עובדת עבורו. הוא ממליץ להתנסות שוב ושוב בדרכים שונות ללמידה באמצעות החושים, כגון מגע, תנועה, שמיעה, וראייה, עד שמוצאים את הדרך שהילד מגיב אליה בצורה החזקה והברורה ביותר. למשל, יש ילדים שילמדו טוב יותר אם יציירו להם על הגב, אחרים יזדקקו לתנועה של כל הגוף, ויש כאלו שילמדו טוב יותר אם יחושו את האותיות בצורה טעם או ריח, כמו במקרה של שימוש בסוכר.

מהו העיקרון המרכזי בלימוד ילדים עם לקויות למידה לפי אליעד כהן?

אליעד מסכם ואומר שהעיקרון המרכזי הוא להפוך את החומר הנלמד למשמעותי ומוחשי עבור הילד דרך החושים. זיכרון של מידע נוצר כאשר המוח תופס את המידע כמשמעותי, וילדים עם לקויות למידה זקוקים לעיתים לשיטות יצירתיות יותר כדי שהמידע ייתפס אצלם כמשמעותי. במקום להיצמד לדרך מסוימת ולקבוע שכל הילדים חייבים ללמוד בדרך הרגילה של אחיזת עיפרון וכתיבה חוזרת, אליעד ממליץ למצוא את הדרך הייחודית שהופכת את המידע למשמעותי לילד, ודרכה הוא יצליח לזכור וללמוד.