אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה טיפול ✔ניתוח מקרה טיפולי, טיפול בחרדה, טיפול בשורש החרדה, טיפול בשורש הבעיה, הבעיה לא נפתרה, מפחד שלא יאהבו אותי, מפחד שלא יעריכו אותי, איך לטפל...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
7:17ניתוח מקרה טיפולי, טיפול בחרדה, טיפול בשורש החרדה, טיפול בשורש הבעיה, הבעיה לא נפתרה, מפחד שלא יאהבו אותי, מפחד שלא יעריכו אותי, איך לטפל בחרדה? איך לטפל בפחד?
מדוע מתפתחת חרדה מהחשש "לא להיראות טוב"?

אדם יכול לפתח חרדה עמוקה מהאפשרות שהוא לא ייראה טוב, מתוך החשש שלא יעריכו אותו או לא יאהבו אותו על בסיס מראהו. למשל, דוגמן יכול לפחד מכך שהוא ייראה מכוער או לא מושך, ואישה עלולה לחשוש מהאפשרות שתשמין או תזדקן ותאבד מהאטרקטיביות שלה. החשש הזה נובע מכך שהאדם קושר את הערך העצמי שלו למראה החיצוני שלו, וכאשר אנשים בסביבתו מעניקים לו פידבק חיובי על המראה שלו, הוא מרגיש בעל ערך. אך מכאן נוצר מעגל חרדה מתמשך, שכן האדם תלוי באופן מלא בחוות דעת חיצונית כדי לחוש בעל ערך.

כיצד קשור הרצון "להיראות טוב" לרצון לקבל הערכה?

כאשר בודקים לעומק מדוע האדם כל כך רוצה להיראות טוב, מתברר שהוא מונע מהרצון לקבל אישור, אהבה או הערכה מהסביבה. הערכה זו מעניקה לו תחושת ערך עצמי, ולכן הוא חי בפחד מתמיד שאם לא ייראה טוב מספיק, הוא לא יוערך או יאהב. התלות הזו מובילה לחרדה קבועה מהאפשרות שהמראה שלו ייפגם או ישתנה לרעה.

מה קורה כשהאדם מחליט שלא אכפת לו אם יעריכו אותו או לא?

לעיתים האדם מגיע להכרה שהוא אינו רוצה להיות תלוי באישור חיצוני, ולכן הוא מחליט "מעכשיו לא אכפת לי אם יאהבו אותי או לא". לכאורה, החלטה כזו אמורה לבטל את החרדה לחלוטין, אך בפועל החרדה לא תמיד נעלמת. האדם יכול לומר לעצמו שלא אכפת לו, אך עדיין למצוא את עצמו חרד מכך שלא ייראה טוב.

למה החרדה ממשיכה להתקיים למרות שהאדם טוען "לא אכפת לי"?

יש שתי אפשרויות עיקריות לכך שהחרדה לא נעלמת גם לאחר שהאדם מצהיר שלא אכפת לו מהערכת אחרים:
  • האפשרות הראשונה היא שהאדם לא באמת ביטל לחלוטין את הרצון לקבל הערכה מהסביבה. יכול להיות שהוא עדיין מאמין, במקביל, שהוא רוצה שיעריכו אותו, למרות ההצהרה שלו שלא אכפת לו.
  • האפשרות השנייה היא שהרצון "להיראות טוב" נובע מסיבות נוספות מעבר לרצון לקבל הערכה. למשל, האדם עשוי לרצות להיראות טוב מתוך רצון לשמור על הבריאות שלו, לשמור על תחושת ביטחון, או מסיבה אחרת לגמרי שאינה קשורה ישירות לרצון לקבל אישור מאחרים.
מה פירוש "לבטל רצון בלב שלם" ואיך זה קשור לבקבוק מים?

אליעד כהן משתמש בדוגמה של בקבוק מלא במים כדי להמחיש את משמעות הביטול המלא של רצון. אם האדם ביטל רק חלקית את הרצון שלו לקבל הערכה, הוא דומה למצב שבו רק חלק מהמים נשפכו מהבקבוק. אף שהאדם מרגיש לראשונה ש"לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא", תחושה זו עדיין לא מלאה ואינה מכסה את כל שטח הנפש. למעשה, נשאר בתוכו עדיין רצון סמוי או גלוי לקבל הערכה חיצונית.

כיצד להבחין בין "קצת לא אכפת לי" לבין "באמת לא אכפת לי"?

אליעד מסביר שחשוב מאוד להבחין בין תחושה חדשה של "לא אכפת לי" לבין ביטול מוחלט של הרצון. ברגע שהאדם מגלה לראשונה שהוא יכול להרגיש "לא אכפת לי", הוא חווה הקלה מסוימת בחרדה, אך לא בהכרח פתרון מלא. התחושה הזו יכולה להיות חלקית בלבד. האדם יכול לחוות מצב של "גם וגם": גם רוצה לקבל הערכה וגם מרגיש שלא אכפת לו. זאת לעומת מצב אידיאלי שבו האדם רק מרגיש "לא אכפת לי", אז החרדה מתבטלת לחלוטין.

הדוגמה של הבקבוק מבהירה זאת כך:
  • בקבוק מלא מים מייצג מצב שבו האדם תלוי לחלוטין בהערכת הסביבה.
  • כאשר אדם מתחיל לפקפק ברצון הזה, כאילו שפך קצת מים מהבקבוק, הוא חווה לראשונה "לא אכפת לי".
  • אך אם נשארו מים בבקבוק, כלומר, אם עדיין קיים רצון לקבל הערכה, אז החרדה לא תיעלם לגמרי.
לכן, לא מספיק רק להגיע להרגשת "לא אכפת לי" - צריך לוודא שתחושה זו ממלאת את כל "שטח הנפש", ללא שום שאריות של רצון לקבל הערכה.

מה חשוב להבין בתהליך של ביטול החרדה עד הסוף?

אדם שמתחיל בתהליך של ביטול החרדה, לפעמים לא מודע לכך שהוא רק בתחילת הדרך. בפעם הראשונה שהוא מרגיש שלא אכפת לו מהערכת הסביבה, הוא עשוי לחשוב שהבעיה נפתרה לגמרי, בעוד בפועל הרצון לקבל אישור עדיין קיים. התהליך דורש המשך העמקה ובדיקה פנימית מתמדת, כדי לוודא שהרצון לקבל הערכה אכן מתבטל לחלוטין, ולא נשאר ברמה של "גם וגם". האדם חייב להמשיך ולחקור את עצמו, עד שהוא מגיע למצב שבו התחושה "לא אכפת לי" היא היחידה שנשארת.
מדוע אדם עלול לפתח חרדה מכך שלא "יראה טוב"?

החרדה של אדם מפני "לא להיראות טוב" יכולה לנבוע מהחשש שלא יעריכו אותו על בסיס המראה שלו. לדוגמה, אדם שעוסק בדוגמנות, או אישה שחוששת שלא "תיראה טוב", עלול לפחד להיות מכוער, לפחד להזדקן או לפחד להשמין. כל אלה מצביעים על כך שהוא תולה חלק מערכו העצמי באופן שבו אחרים תופסים את המראה שלו.

כיצד קשור הרצון "להיראות טוב" לרצון שיעריכו אותי?

כאשר אדם מתעמק בשאלה מדוע הוא רוצה "להיראות טוב", הוא עשוי לגלות שהדבר קשור לרצון לקבל ערך ולהיות מוערך על ידי אחרים. הוא פוחד שלא יעריכו אותו אם לא "יראה טוב", ומכאן נוצרת חרדה מתמשכת. אם למשל מפרגנים לו על המראה, הוא מרגיש טוב יותר עם עצמו, אך בו בזמן גם נוצר תלות במראה החיצוני לצורך שמירה על ערכו העצמי.

מה קורה כשהאדם מנסה להחליש את הרצון לקבל הערכה?

יכול להתרחש מצב שבו אותו אדם אומר לעצמו: "מעכשיו לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא." באופן הגיוני, אם החרדה היתה מבוססת אך ורק על הצורך להיות מוערך, אז ברגע שהוא מתנער מהרצון הזה, החרדה אמורה להיעלם. אך בפועל קורה שלמרות השינוי המוצהר בגישה, החרדה לא נעלמת לגמרי.

מדוע אדם עלול עדיין לפחד "לא להיראות טוב" למרות שטוען שלא אכפת לו מהערכה?

יש לכך שתי אפשרויות עיקריות:
  • האפשרות הראשונה היא שאותו אדם לא ביטל לחלוטין את הרצון לקבל הערכה. ייתכן שהרצון להיראות טוב עדיין מושרש בו, למרות שהוא כבר הכריז שלא אכפת לו מה אחרים חושבים עליו. במילים אחרות, הוא לא באמת מאמין בכך בלב שלם, ולכן החרדה נשארת.
  • האפשרות השנייה היא שקיימת סיבה נוספת, מלבד הרצון לקבל הערכה, שגורמת לאדם לרצות "להיראות טוב". למשל, אדם יכול לרצות להישאר בריא, להרגיש צעיר, לשמור על תחושת ביטחון אישי או כל סיבה אחרת שאינה קשורה ישירות ל"אני רוצה שיעריכו אותי". אם לא מזהים את הסיבה הנוספת הזו, החרדה לא נעלמת.
מה פירוש "לבטל רצון בלב שלם" וכיצד הוא קשור לבקבוק מים?

כאן מודגמת נקודה עמוקה יותר באמצעות דימוי של בקבוק מלא במים. אדם עלול לחשוב שבגלל שהצליח "לרוקן" עשרה אחוזים מהמחשבה "אני רוצה שיעריכו אותי", הרי שכבר אין לו בכלל את הרצון הזה. אבל בפועל, הבקבוק עדיין מכיל מים, רק פחות.

כאשר אדם מרגיש בפעם הראשונה שהוא "לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא", הדבר אכן מצביע על שינוי פנימי מסוים. עם זאת, ייתכן שהרצון לקבל הערכה עדיין חי וקיים במקביל. במילים אחרות, הוא חווה מצב ביניים של "גם וגם": גם רוצה שיעריכו אותו, וגם מרגיש שלא אכפת לו. עצם זה שהוא מבחין בחוויה החדשה של "לא אכפת לי" עלול להטעות אותו לחשוב שהוא שינה את התפיסה כולה, בעוד שבמציאות מדובר רק בהתחלה.

כיצד להבחין בין "קצת לא אכפת לי" ל"באמת לא אכפת לי"?

כאשר אדם מצליח לבטל רצון או חרדה "במלואם", התחושה תופסת את כל ה"שטח הפנימי" שלו - כלומר, הוא כבר לא חווה חרדה משום שאין לו עניין במקור ההערכה החיצונית. אולם אם נותרת שארית של "אכפת לי מה אנשים חושבים עליי", החרדה עשויה להמשיך להתקיים ברמה מסוימת.

הדימוי של הבקבוק מסביר:

- בקבוק מלא מייצג מצב שבו אדם שקוע לחלוטין ברצון שהסביבה תעריך אותו.

- ריקון של חלק מהמים פירושו שאדם מתחיל לפקפק ברצון הזה ומוצא בתוכו צד חדש: "אולי באמת לא אכפת לי."

- אך כל עוד לא רוקנו את כל המים, כלומר, לא ביטלנו במלואו את הרצון לקבל ערך חיצוני, עדיין קיימת חרדה כלשהי.

למה חשוב לשים לב לתהליך הסרת החרדה עד הסוף?

אדם שמתחיל לגלות בפעם הראשונה שהוא יכול שלא להזדקק לאהדה או להערכה מהסביבה, מתמלא בתקווה שהחרדה שלו תיעלם מיד. אולם הוא אינו מבין שלצד התחושה החדשה "לא אכפת לי", עדיין מסתתר לו אותו רצון ישן לקבל הערכה. לכן, התהליך מצריך המשך חקירה והעמקה כדי לאתר ולפרק את כל שורשי הרצון והתלות בהערכה חיצונית, או לזהות סיבות נוספות לחלוטין שבגללן הוא רוצה "להיראות טוב."
עכשיו בא נדבר על מקרה כדלקמן: בא בן אדם אומר יש לי חרדה

חוקרים ממה החרדה ומגלים שהיא מפחד לא "להיראות טוב"

ש: יש לו חרדה מזה?

אליעד: כן. דוגמן מפחד לא "להיראות טוב" לא יכול להיות בחורה גם כן מפחדת לא "להיראות טוב" אין אופציה כזו?

ש: בדרך כלל הפחד הוא מההשלכות שלא "להיראות טוב"

אליעד: לא משנה הבעיה מתחילה בחרדה חוקרים למה אתה בחרדה? הגענו למפחד לא "להיראות טוב" יכול להיות כזה מקרה?

ש: נניח

אליעד: נניח לא יכול להיות כזה מקרה? מפחד להיות מכוער מפחד להתקיים

ש: מפחד להשמין

אליעד: מפחד להשמין מפחד להתקיים מפחד להזדקן. ואז מה עושים חוקרים למה אתה רוצה "להיראות טוב" כי זה גורם לי שיעריכו אותי ואז בעצם מה שאנחנו צריכים לעשות זה לתקוף את האני רוצה שיעריכו אותי ונגיד שבאמת אותו אדם מקבל ערך בזכות זה שהוא "נראה טוב" ואז מפרגנים לו איזה טוב אתה נראה ואז בעצם מה אנחנו אומרים לו תקשיב אנחנו יכולים לנתק או את ההתניה בין אם אני "נראה טוב" אני מקבל ערך או עצם זה שאני צריך ערך, עכשיו מה שיכול לקרות זה כזה דבר שהבנאדם לדוגמה נגיד אומר לעצמו עם עצמו יושב ואומר מעכשיו לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא שים לב הוא פחד לא "להיראות טוב" כי הוא רוצה שיעריכו אותו בגלל איך שהוא נראה עכשיו הוא לעצמו אומר לא אכפת לי אם יעריכו / יאהבו אותי או לא ועדיין הוא מפחד לא "להיראות טוב" איך זה יכול להיות?

ש: הוא לא מאמין לעצמו בלב שלם כי הוא עדיין חושב שהוא רוצה להיראות טוב

אליעד: מה הסיבות האחרות?

ש: שלא קשורות ליאהבו אותי או שלא יאהבו אותי

אליעד: אז יש שתי תשובות אפשריות לשאלה הזו אם הבן אדם מפחד לא "להיראות טוב" והסיבה שהוא רוצה שיעריכו אותו עכשיו הוא אומר אני מבחינתי הרגשתי שלא אכפת לי לי אם יעריכו אותי או לא ובכל זאת לא ביטלנו את החרדה הנובעת מזה יש שני אפשרויות ממה זה נובע או שלא ביטלת בלב שלם את המחשבה אכפת לי אם מעריכים אותי או לא זאת אומרת אומנם זעזעת את המחשבה שאומרת אני לא רוצה שיעריכו אותי אבל עדיין אתה חושב גם שאתה רוצה שיעריכו אותך ובמידה ובאמת לא אכפת לך אם יעריכו אותך או לא ועדיין לא התבטלה התוצאה שאתה רוצה "להיראות טוב" זה בעצם אומר שזה שרצית "להיראות טוב" כנראה נובע מעוד סיבות שצריך גם אותם לאתר עכשיו יש פה עוד עומק בסיפור עד כאן הבנו אז או שיש סיבות נוספות או שגם הסיבה היחידה שמצאת לא פירקת לגמרי עוד עומק בסיפור שהרבה פעמים בן אדם יושב עם עצמו ומרגיש לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא והרצון שלו מושתת על אני רוצה שיעריכו אותי והוא באמת מרגיש שלא אכפת לו אם יעריכו אותו או לא ועדיין החרדה לא התבטלה אז מה אמרתי שזה אומר שהוא לא ביטל בלב שלם בהנחה שזה מבוסס רק על זה אבל יש עוד עומק העומק שאם בא אדם שמבחינתו רוצה שיעריכו אותו והוא יושב עם עצמו ושואל את עצמו למה אני רוצה שיעריכו אותי ומגלה שהוא לא רוצה שיעריכו אותו ואז לראשונה בחייו הוא חווה את החוויה שאני לא רוצה שיעריכו אותי לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא ובגלל שבפעם הראשונה שהוא חווה זו בחייו הוא מרגיש את זה ואז כמובן שהחרדה גם תחלש קצת אבל אז בגלל שפעם ראשונה שהוא חווה את זה הוא לא שם לב שלמרות שהוא חווה לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא עדיין במקביל הוא חווה גם אני רוצה שיעריכו אותי זאת אומרת הוא לא חווה רק "לא אכפת לי" אלא "גם לא אכפת לי" נגיד אנחנו לוקחים כוס מלאה במים שהיא כל הזמן מלאה במים ופתאום מצליחים לרוקן אותה עשר אחוז אז הבן אדם רואה מולו את התחושה אני לא רוצה שיעריכו אותי ובגלל שהוא לא מכיר את התחושה נדמה לו הנה אני בכלל לא רוצה שיעריכו אותי אבל אתה רק לא רוצה שיעריכו אותך או אתה גם לא רוצה שיעריכו אותך הרבה פעמים הבן אדם מתבלבל כי אם היית מבטל את הרצון לקבלת ערך עצמי מהסביבה היית מבטל אותו לגמרי והיית רק בתחושה של אני לא רוצה שיעריכו אותי אם הבקבוק היה מרוקן לגמרי באמת לא הייתה בעיה אבל זה שחווית אני לא רוצה שיעריכו אותי יכול להיות שחווית אתה גם רצית שיעריכו אותך וגם לא רצית שיעריכו אותך והבעיה נובעת מהרצון שיעריכו אותך לא מהחלק של אכפת לו ולכן צריך לשים לב גם אם ביטלת תסיבה אבל לא מספיק להגיע לזה שלא אכפת לי אם אוהבים אותי או לא לא מספיק רק להגיע לזה צריך להגיע לזה ועכשיו להשליט על כל הטריטוריה לא מספיק רק להוציא קצת מים מהבקבוק עכשיו תרוקן אותו לגמרי נכון שהצלחת למצוא בתוכך את המקום שאומר שלא אכפת לי אם יאהבו אותי או לא אבל האם הצלחת למצוא אותו במאה אחוז האם הוא ממלא אותך? או שהוא גם נמצא שם כי הרבה פעמים ההצלחה להגיע לשם הנה הצלחתי לראות שלא אכפת לי אז עכשיו גם אכפת לך וגם לא אכפת לך אבל לא רק לא אכפת לך כי אם היית אומר רק לא אכפת לי לא הייתה בעיה

ש: הגעת למשקולת חדשה עכשיו אתה צריך להתאמן איתה לשלוט בה.

אליעד: אתה הבנת מה אני אמרתי?

ש: נראה לי אני מנסה להלביש אנלוגיות הוא ראה את זה בפעם הראשונה

אליעד: ואז נדמה לו שהוא הגיע לזה אבל הוא הגיע לגם וגם הוא לא הגיע לרק

ש: אבל הוא הגיע למקומות בחיים שהוא לא היה בפרספקטיבה הזו

אליעד: גם תוך כדי שהוא אומר לא אכפת לי אם הוא יביא אותי או לא הוא גילה שיש בתוכו מקום שלא אכפת לו אבל הוא לא רק במקום הזה עדיין יש בתוכו גם את המקום שאכפת לו אבל יש הבדל בין גילתי בתוכי את הרגש הזה לבין הייתי ברגש במאה אחוז זה לא אותו דבר נגיד שבן אדם מאמין שהוא ממש רוצה שיאהבו אותו ופתאום הוא מגלה שלא אכפת אם יאהבו אותו או לא מבחינתו הוא אומר שהוא "גילה את האור" אדוני עדיין לא גילית את האור רק זכית קצת לראות אותו עכשיו צריך לנסות לראות את כולו.
דחייה חברתית גם וגם אפשרות לדגמן לרצון חרדה מ הרגשה של אני טוב יותר משמעות מפחד שלא יעריכו אותי דוגמה אהבה איך לטפל איך לטפל ב איך לטפל בחרדה איך לטפל בחרדות איך לטפל בפחד איך לטפל בפחדים בעיה בעיות הבעיה לא נפתרה הערכה חרדה חרדות טיפול טיפול ב טיפול בחרדה טיפול בחרדות טיפול בשורש טיפול בשורש הבעיה טיפול בשורש החרדה טיפול נגד חרדה טיפול נגד חרדות טיפולי טיפולים טיפולים נגד חרדה טיפולים נגד חרדות לטפל לטפל בחרדה לטפל בחרדות לטפל בפחד לטפל בפחדים מטופל מטופלים מטפל מפחד שלא מפחד שלא יאהבו אותי מפחד שלא יעריכו אותי מקרה טיפולי ניתוח ניתוח מקרה ניתוח מקרה טיפולי פחד פחדים שורש שורש הבעיה שורש הבעיות שורש החרדה שורש החרדות שורש הפחד
טיפול / לטפל - הכל כולל הכל על טיפול / לטפל - רשימת כל הנושאים
טיפול לטפל - הכל כולל הכל על טיפול לטפל - רשימת כל הנושאים טיפול לטפל טיפול cbt טיפול nlp טיפול ocd טיפול אחרי בגידה טיפול אישי טיפול ב nlp טיפול ב ocd טיפול ב או סי די טיפול ב אוסידי טיפול בpdd טיפול בא מיניות טיפול באו סי די טיפול באובדנות טיפול באובססיה טיפול באובססיה זוגית טיפול באובססיות טיפול באוטיזם טיפול באונס טיפול באיומי התאבדות טיפול באישיות פרפקציוניסטית טיפול באלימות טיפול באלימות בבית הספר טיפול באמיניות טיפול באנורקסיה טיפול באנורקסיה קשה טיפול באנורקסית טיפול באנשים
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
... טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי מה ההבדל בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התנהגותי? אליעד כהן מציג בהרצאה זו שלושה סוגים של טיפול מרכזיים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, וטיפול משולב הנקרא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הוא מסביר כי טיפול קוגניטיבי מתמקד בשינוי צורת ... לו, ואם יצליח לשכנע את עצמו בצורה עמוקה שהעישון אינו מועיל לו, הוא פשוט יפסיק לעשן מעצמו. לעומת זאת, טיפול התנהגותי עובד דרך שינוי ... עם הקושי שבכך, יתחיל לפתח מחשבות חדשות ותובנות חדשות, וכך תשתנה גם תפיסתו לגבי העישון עצמו. מהו טיפול CBT ואיך הוא משלב את שתי השיטות? טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) משלב את שתי השיטות: הוא כולל גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה וניתוח של מחשבות ורגשות שעולים תוך כדי השינוי. כך, בטיפול לגמילה מעישון, המטופל מתבקש להפסיק לעשן, אך במקביל ... אידיאלית כיוון שהיא מטפלת בבעיה הן ברמת החשיבה והן ברמת ההתנהגות, ומאפשרת להתמודד עם בעיות שייתכן שהמטופל לא היה מודע אליהן מראש. עם זאת, ... בה הוא מפסיק להשתמש בסמים, אך אם החשיבה שלו לא השתנתה באופן מהותי והסיבות שהובילו אותו לשימוש בסמים לא טופלו, הוא עלול לחזור להשתמש בסמים ... ינסה להפסיק לעשן, הוא יגלה פחדים, רגשות ותובנות חדשות שיצופו בו תוך כדי ההתמודדות המעשית. איך לשלב טיפול התנהגותי וקוגניטיבי בצורה נכונה? ההמלצה של אליעד כהן היא להתחיל בטיפול שמשלב את שני ההיבטים במקביל: ... חסר לו באותו רגע. זהו תהליך של חקירה עמוקה שמוביל גם לשינוי התנהגותי וגם לשינוי מחשבתי. איך לבחור את הטיפול המתאים ביותר? לסיכום, אליעד ...
גישות טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי
גישות טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי
... טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי מדוע הטיפול הנפשי לא תמיד מצליח ומה הסיבה האמיתית לכך? כאשר טיפול נפשי אינו מצליח, אליעד כהן מסביר שאין זה נכון להאשים את המטופל כבעייתי או גרוע. ההסבר לכך פשוט: תפקיד הטיפול הוא להתאים את עצמו למטופל, אפילו אם המטופל מאתגר או קשה במיוחד. לכן, בכל מקרה של כישלון, האחריות מוטלת על הטיפול עצמו. אם שיטת הטיפול אינה מתאימה או שהגישה של המטפל אינה נכונה למטופל, הטיפול ייכשל. מה ההבדל בין טיפול שלא הצליח למרות שהיה אמור להצליח לבין טיפול שלא היה אמור להצליח מלכתחילה? אליעד כהן מבחין בין שני סוגי כישלונות בטיפול: הראשון, כאשר טיפול נכשל למרות שהיה אמור להצליח, והשני, כאשר המטופל מצפה לתוצאות מיידיות מטיפול שלא נועד לכך. הוא נותן כדוגמה אדם שרץ פעם אחת על הליכון, ואז מתלונן שהמשקל לא השתנה. הטיפול, במקרה זה הריצה, לא היה אמור להביא לתוצאות כה מהירות. לכן, לא מדובר בכישלון של הטיפול, אלא בתפיסה מוטעית של המטופל. מה עושים כשהטיפול עובד ואז מפסיק לעבוד? מצבים נפוצים הם כאשר
טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה
טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה
טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול , דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה האם טיפול רגשי עדיף על טיפול שכלי? כאשר מתמודדים עם בעיות רגשיות כמו בדידות, עצב, או תחושות שליליות, אנשים רבים שואלים איזה סוג טיפול יוכל לעזור להם בצורה הטובה ביותר. אליעד כהן מסביר כי קיימות שתי גישות מרכזיות לטיפול: טיפול רגשי וטיפול שכלי (קוגניטיבי), ולכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. ההחלטה איזה טיפול מתאים תלויה בעיקר באופי הבעיה ובמטרת המטופל. מהי המשמעות של טיפול טכני והאם הוא יעיל? לעיתים, אנשים מתייחסים לפתרון שכלי או טכני כמשהו קר, טכני מדי, שאינו נותן מענה מספק לצד הרגשי של הבעיה. לדוגמה, כאשר ... הגורמת לבדידות, לא תטופל ולא תשונה בשורשה, הבעיה תחזור בהמשך. כיצד עובד טיפול שכלי בבעיה רגשית? לפי אליעד, הבעיות הרגשיות בסופו של דבר נובעות ממחשבות לא מודעות. גם אם אדם עובר תהליך רגשי כמו מדיטציה או ריברסינג, מה ... יסודי. מה היתרון של טיפול שכלי לפי אליעד? אליעד טוען כי היתרון המרכזי של טיפול שכלי הוא שהוא מתמודד עם מקור הבעיה, שהיא תמיד תפיסה או מחשבה. לדבריו, כדי לפתור בעיה באופן מוחלט, חובה להתמודד עם החשיבה ולשנות אותה. כל ... של האדם. כיצד אפשר לשלב טיפול רגשי ושכלי בצורה יעילה? אליעד מציע שאפשר לשלב טיפול רגשי ושכלי כדי להקל על המטופל. לדוגמה, לתת למטופל קודם תחושה טובה באמצעות שיטות רגשיות כדי שיהיה לו קל יותר לקבל את הגישה השכלית בהמשך. הוא משווה זאת לילד שמתקשה לאכול תרופה וצריך לעטוף ... רגשיות נעימות כדי שהמטופל יצליח להתמודד עם החשיבה הנדרשת. כיצד בוחרים טיפול מתאים לאדם מסוים? אליעד מבהיר שאין טיפול אחד שמתאים לכולם, וכל אדם זקוק למשהו אחר בהתאם ליכולתו להבין ולקבל. למשל, יש אנשים שצריכים תהליך עדין ורגשי יותר כדי שיוכלו בהדרגה לקבל את ... באמת רוצה כשהוא מבקש טיפול? לפי אליעד, אנשים לעיתים מבקשים משהו מסוים, אך בפועל רוצים דבר אחר. תפקיד המטפל הוא לזהות את הרצון האמיתי של המטופל ולא בהכרח לתת לו מיד את מה שהוא ביקש. המטפל יכול לתת למטופל הרגשה שמבינים אותו, ואחרי זה להסביר לו בעדינות שייתכן שיש דרך טובה יותר להתמודד עם הבעיה שלו, דרך שאולי ה
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?
... לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות? ... ככל שהמטפל מסוגל לחשוב בהיגיון ברמה גבוהה יותר, כך מהר יותר יתפוס המטופל את יכולת החשיבה המתקדמת ויתחיל להחלים. אליעד מדגיש שבאמצעות שיחה נוחה והדרגתית, המטופל יכול לחזור למצב של איזון נפשי תוך זמן קצר. ההיגיון שבבסיס השיטה המטופל הסובל מההפרעה הנפשית פועל על פי היגיון אחר. לדוגמה, אדם הסובל מהפרנויה וחש שחוצנים ... אך הוא לא מסוגל להפעיל את ההיגיון המובהק. דרך השיחה עם המטפל, המטופל לומד להטיל ספק במחשבותיו ולבנות היגיון פנימי חדש. אם המטפל מבין את ההיגיון המיוחד של המטופל ומטפל בו בסבלנות ובזמן הנכון, התהליך מביא להחלמה. הקשר בין חיפוש האמת לריפוי נפשי ... לעומק השאלות הללו מבלי לאבד את החשיבה ההגיונית, הוא יכול לסייע למטופל לחזור לחשיבה בריאה. כיצד להימנע מלהיסחף לעולם המשוגע? אליעד מציין את הבעיה הגדולה של מטפלים רבים - הפחד מלהיסחף לעולם של המטופל. כשמטפל חושש שההיגיון שלו יישאב אל תוך עולמו של המטופל, הוא לא מצליח לעזור לו. כדי למנוע זאת, חשוב שמטפל יהיה בעל היגיון חזק וברור, שאינו נוטה להיסחף או להיכנס לתוך דמיונות המטופל. המסר הסופי: כל אחד יכול להיות חכם ומאוזן נפשית לסיום, אליעד מדגיש כי כל אחד יכול ללמוד ... אל אותו צד לא הגיוני ולהתחיל לדמיין ולהזדהות עם המצב ההזוי של המטופל. מתי זה לא יקרה? אם נמצא אדם שחוכמתו או יכולת החשיבה ההגיונית שלו כה גבוהה, ייתכן שלא תהיה לו שום מגבלה להיכנס לעומק ראשו של המטופל, להבין את עולמו ולהוביל אותו החוצה אל עבר שפיות מלאה. אדם כזה, לפי ההסבר, הוא מישהו בעל היגיון של 100 מתוך 100. במצב כזה, לא משנה כמה המטופל נמצא בבלבול, המטפל לעולם לא יאבד את היכולת ההגיונית שלו, אלא רק ירים את המטופל אליו. האדם המשוגע יהיה כמים הקרים, אבל המטפל החם בעוצמה של 100 גובר עליו. החשיבה מאחורי ... שיש היגיון בהנחת החוצנים. רק אם המטפל מסוגל להיכנס אל עומק החשש של המטופל , לעבור עם החשיבה עד קצה הגבול, ואז להאיר לו כיוונים לוגיים חלופיים, אפשר ליצור תהליך שינוי. ... הוא כבר מכיר את הכיוונים האלה), מבלי להיסחף אל השיגעון. הבעיה של מטפלים רבים: חוסר יכולת אמיתית להכיל את שיגעון המטופל ישנה אמירה חריפה: מטפל, פסיכיאטר, פסיכולוג, או כל איש מקצוע שלא באמת מסוגל להבין את ההיגיון של המטופל, לעולם לא יצליח לרפא אותו באמת. ייתכן שהוא ייתן תרופות פסיכיאטריות, ייתן כלים התנהגותיים או תמיכה רגשית, אבל לא יגיע לרמת ריפוי מלאה. מטפלים רבים בעצמם חוששים משיגעון, כי הם יודעים בתוכם שאינם לגמרי חסינים. ברגע שיכנסו לעומק ראשו של ... לעומק עם כל חולה נפש, כי אין שום סיכוי שישתגעו. לכן, כדי להגיע לטיפול במאה אחוז הצלחה, נדרש אדם עם היגיון מושלם, או לפחות היגיון גבוה יותר מאשר עוצמת חוסר ההיגיון של המטופל. כיצד נמדדת חוכמה אמיתית? המבחן של לחלץ את ההפך נעשה מעבר לסיפור חסידי או רעיוני מתוך ... אם מישהו רק משחק שהוא בודק, בלי כוונה אמיתית להיכנס לכל מחשבה של המטופל, הוא לא יוכל לשחרר אותו באמת. הוא יסתפק לזרוק משפטים כמו אין דבר כזה או אתה מדמיין, והמטופל לא באמת יתקדם. מדוע אנשים לא ממהרים ליישם את השיטה? התשובה הפשוטה היא הפחד. כמעט כל אדם ... את שיווי המשקל שלו. זוהי הסיבה שבמציאות מתאפשרים רק שינויים קטנים. הטיפול נעשה בצורה מוגנת, עם תרופות, עם הגבלות של זמן ושל דרכי שיח. במקום לנהל שיחה פתוחה עם המשוגע ... שלא מפחד משום דבר, או לפחות מישהו שהפחד שלו קטן בהרבה, ואז הפחד של המטופל יוכל לפנות את מקומו בהדרגה. אלא שגם כאן קיימת ההשפעה ההדדית: אם החרדה של המטופל גדולה מן הרוגע של המטפל, הרוגע עלול להיפגם. השוואה לשאלת עד כמה אדם באמת יכול לחולל שינוי ... למשוך אחרים אל מחוץ לשיגעון שלהם. הרעיון המעשי: לשפוך שכל לראשו של המטופל דרך נושאים נטולי קונפליקט כל הסיכום חוזר לנקודת המוצא: כדי לרפא אדם הסובל מהפרעה נפשית, ... אחד עם החשיבה המסודרת. הוא יבריא כתוצאה מכך. כיצד הדבר מייצר תקווה לטיפול בכל ההפרעות? נטען בתוכן הזה שהשיטה הזו תקפה לכל סוגי המחלות הנפשיות, בכל עוצמה ובכל ...
שיטות טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף
שיטות טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף
... טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף למה מטפלים מסוימים אוסרים ללכת לטיפול מקביל? אליעד כהן מסביר שישנן שיטות טיפוליות רבות שבהן המטפלים מבקשים מהמטופל שלא להשתתף בטיפול אחר במקביל. הסיבה לכך נעוצה בעיקר באמונות שמטפלים מנסים להחדיר למטופל כחלק מהטיפול שלהם. לדוגמה, מטפל פסיכולוגי עשוי לומר שאסור במקביל ללכת לטיפול פסיכיאטרי או לטיפול NLP, כי זה יפריע לתהליך הטיפול. הסיבה האמיתית לכך, מסביר אליעד, היא שטיפול מסוג אחד עשוי להתבסס על אמונה מסוימת, וכאשר המטופל הולך לטיפול נוסף שמבוסס על אמונה הפוכה, נוצרת סתירה שפוגעת בתהליך הטיפולי המקורי. לדוגמה, אם אדם הולך לטיפול פסיכולוגי שבו מלמדים אותו להאמין בעצמו, ובטיפול אחר מלמדים אותו דווקא להטיל ספק בעצמו ולבדוק את עצמו, ייתכן שתיווצר סתירה בין שני הטיפולים. במקרה כזה, האמונה מה
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2 איך מטפלים במחשבות פרנואידיות ובהפרעות נפשיות מורכבות? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לטפל באופן יעיל בסכיזופרניה פרנואידית, מחשבות רדיפה, והפרעות נפשיות מורכבות, כמו סכיזופרניה, OCD, פיצול אישיות והפרעת ... כהן, הגישה המרכזית לטיפול בהפרעות נפשיות מורכבות צריכה להתמקד בהבנת ההיגיון הפנימי שמאחורי המחשבות המוזרות של האדם, ולא להתייחס ... מדגים כיצד עובד הטיפול הנפוץ כיום בבתי חולים פסיכיאטריים, שם נהוג להגדיר כל מחשבה מוזרה או התנהגות לא נורמטיבית כמחלה, ואז פשוט ... האמיתית. מדוע הטיפול התרופתי לא תמיד מספק פתרון אמיתי לבעיה? אליעד מסביר שהרופאים בבית החולים לא תמיד מודעים או מעוניינים לטפל לעומק בשורש הבעיה. לרופאים קל יותר לטעון שאין פתרון אמיתי או שהבעיה היא גנטית, משום שזה מסיר מהם אחריות על חוסר ... שלהם להבין את המטופל ולהתחבר אליו רגשית. קל יותר להאשים את המערכת או את הגנטיקה מאשר להודות בחוסר היכולת של הרופא או של המערכת ... או הפסיכולוגיים של המטופל. אליעד כהן נותן דוגמה לכך מתוכנית הטלוויזיה יצאת צדיק, בה בעלי מקצוע נוכלים ממליצים על החלפת כל המערכת בבית ... שהם לא יודעים לטפל בבעיה הספציפית. באותה מידה, גם ברפואה הפסיכיאטרית, לפעמים יותר קל להחליט על תרופות שמשנות את כל המוח במקום להבין ... והרגשיים, אפשר לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים. מה הקשר בין הרגשת מיוחדות למחשבות פרנואידיות? בדוגמה נוספת שאליעד כהן מביא, אדם ... כדי להרגיש ייחודי. הטיפול הנכון הוא לגלות מה עומד מאחורי הצורך שלו להרגיש מיוחד, ולעזור לו להכיר בערך עצמי אמיתי שלא תלוי בדברים יוצאי דופן. איך לטפל באדם שלא משתף פעולה? אליעד מסביר שאם האדם לא משתף פעולה באופן ישיר, עדיין אפשר לטפל בו דרך אנשים שמתקשרים איתו - למשל אדם שמביא לו אוכל או מדבר איתו מדי פעם. דרכם אפשר לשאול אותו שאלות שמבהירות את ... טובה בהרבה מחוסר טיפול. בדרך זו אפשר להתחיל תהליך שבסופו של דבר יביא להבנה ולשיפור. האם כל בעיה נפשית ניתנת לטיפול? אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב שטען כי אפילו אם אדם הגיע למצב הנפשי הגרוע ביותר, אפילו אם השתגע לגמרי ועבר ... ההיגיון הפנימי שלו וטיפול רגשי ועמוק. טיפול בסכיזופרניה פרנואידית איך להבין מחשבות רדיפה? מה לעשות עם בן אדם פרנואידי? האם יש היגיון בשיגעון? למה ... לא תמיד עובדות? איך לטפל באדם שלא משתף פעולה? איך להבין מחשבות מוזרות? אז מה את אומרת בעצם את אומרת מה שאלת? ש: מה שאני אומרת. אליעד: מה ... יש למישהו עצבים לטפל באנשים בכלל? ש: שזה לא יכול לעבוד בסיטונאות. אליעד: למה לא? ש: אני לא יודעת להגיד מה יוצא נגיד במקומות כאלה מלטפל במצבים האלה בצורה כזאת. אליעד: אבל איך הם יטפלו אוקי. ש: בין היתר משום שיש משהו במוח שלהם שהוא לא מאוזן. אליעד: ... להגיד אני לא יודע לטפל בו אני לא מספיק מקצועי יש אומץ לרפואה להגיד כזה דבר אני לא יודעת או שעדיף לי להגיד אין פתרון, מה עדיף לרפואה ... בזה במשוגעים יכולים לטפל רק אנשים חכמים מאוד אנשים שחכמים יותר מהמשוגע. עכשיו מה זה אומר יש חכם שמבין ברפואת? ש: שיניים. אליעד: שיניים ...
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1 מה הסיבה האמיתית למחשבות פרנואידיות אצל אנשים? כאשר אדם אומר שרודפים אחריו, עוקבים אחריו, או מנסים לפגוע בו, בדרך כלל מתייחסים אליו כאל משוגע, ... או בחפצים שלו, הוא לא היה מפחד כל כך, ולכן גם לא היה מפתח מחשבות שווא כאלה. איך נכון לגשת לטיפול בפרנויות ומחשבות רדיפה? לדברי אליעד כהן, הגישה לטיפול במחשבות מסוג זה צריכה להיות דרך ההבנה של האינטרס הרגשי של האדם ולא דרך ויכוח רציונלי ישיר על ההיגיון שבדבריו. כלומר, במקום להתווכח איתו האם הטענה שלו נכונה או לא, יש ... הרעה שהוא מנסה לברוח ממנה. לדוגמה, אם הסיבה למחשבות רדיפה היא פחד מהתחושה שהוא כישלון, אז הטיפול יצריך לגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, לחזק את ההערכה העצמית שלו ולהראות לו שהוא לא חייב להיות תלוי באישור חיצוני כדי להרגיש מוצלח. מדוע גם בשיגעון יש היגיון מסוים? אליעד כהן ... עם עצמו מלכתחילה, הוא לא היה צריך להמציא שום סיפור שיצדיק את הכישלונות והחסרונות שלו. איך לטפל במחשבות רדיפה? מה לעשות עם הפרעות פרנואידיות? טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות איך לעזור למישהו עם OCD? מהי הסיבה למחשבות לא הגיוניות? טיפול רגשי במחלות נפשיות למה אנשים ממציאים הזיות שווא? עכשיו בא בן אדם אומר שלום עוקבים אחרי מנסים לחסל אותי לפגוע בי וכו נכון ואז מה בדרך כלל קורה כשמישהו אומר כזה דבר אומרים לו? ... אז בעצם הוא אשם במצב שלו אז עדיף לו להאשים אותם. ולכן מה זה אומר לנו זה אומר לנו שהדרך לטפל באותו בן אדם בכלל מכיוון אחר אם אנחנו רוצים לעזור לו אנחנו בכלל צריכים ללכת בכיוון אחר לגמרי אנחנו צריכים לעזור לו להבין שהוא בן אדם מוצלח ולעזור לו לגרום לו להרגיש שהוא מוצלח ...
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים האם אפשר לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל? אליעד כהן מסביר את השאלה האם אדם יכול ללכת לכמה טיפולים נפשיים שונים בו - זמנית. הוא נותן כדוגמה אדם שנמצא בטיפול פסיכיאטרי שלוקח תרופות, ובמקביל מעוניין לעשות טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול תפיסתי או טיפול NLP. השאלה העיקרית שאליעד מתייחס אליה היא אם קיימת סתירה בין טיפולים שונים, ואם אכן כדאי או לא כדאי לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל. מדוע יש מטפלים שמתנגדים לטיפול מקביל בשיטות שונות? אליעד כהן טוען שאפשר וניתן לשלב כל טיפול עם כל טיפול אחר. כדוגמה, הוא מסביר שניתן ללמוד יהדות, נצרות ואסלאם במקביל, לשלב בודהיזם תוך טיפול בסכיזופרניה בכדורים, ואפילו להשתמש בסמים תוך כדי טיפול נפשי אחר. לשיטתו, כל מי שטוען אחרת הוא או טועה או נוכל. הסיבה לכך היא שאם מישהו אומר לך שהטיפול שלו לא יעבוד אם תעשה משהו נוסף (למשל להשתמש בסמים, להיות דתי, חילוני, לקחת או לא לקחת תרופות מסוימות), זה מעיד שהטיפול שלו פשוט לא מספיק טוב. הסברו של אליעד הוא שטיפול טוב באמת יכול לעזור לכל אדם בכל מצב ובכל זמן, ללא תלות במצבו הנפשי, בהרגליו או בסגנון חייו. דוגמאות נוספות שהוא מביא הן שטיפול טוב יכול לעזור לאדם מכור לסמים וגם לאדם נקי מסמים, למכור לפורנו ולאדם א מיני, ליהודי וללא יהודי, לסכיזופרן ולפרופסור. כלומר, אם טיפול הוא מספיק טוב, הוא יעבוד לכולם. מה הסימן שטיפול הוא טוב ויעיל באמת? המדד ל
טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית מה זה טיפול בחשיפה ואיך הוא עובד? טיפול בחשיפה הוא שיטת טיפול נפוצה המבוססת על ההנחה שכאשר אדם מתמודד באופן ישיר עם הדבר שמפחיד אותו, הוא מגלה בהדרגה שהמציאות אינה מאיימת כפי שדמיין. לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית יתחיל את הטיפול בחשיפה בכך שהוא מדבר מול קהל מצומצם, ולאט - לאט יגדיל את מספר האנשים שהוא עומד מולם. באופן דומה, אדם עם פחד גבהים יתמודד תחילה עם מקומות מעט גבוהים, ואז יתקדם בהדרגה למקומות גבוהים יותר, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי. האם טיפול בחשיפה תמיד מצליח? למרות שטיפול בחשיפה יכול להיות יעיל מאוד, הוא אינו מצליח תמיד. לדוגמה, במקרים של פחד טיסה קשה לבצע חשיפה הדרגתית, משום שאי אפשר לטוס חלקית. במקרים כאלו, האדם נאלץ להתמודד מיד עם המצב השלם, דבר שעלול להגביר את החרדה וליצור התנגדות מוגברת לטיפול. למשל, אדם שיחווה חוויה שלילית בזמן טיסה עלול לפתח סלידה חזקה עוד יותר, ואף יסרב לטוס שוב, מתוך אמונה שהפעם החרדה הייתה אמיתית ומוצדקת. מדוע החשיפה בלבד אינה מספיקה בטיפול בפחד? חשיפה לבדה עשויה שלא להספיק, ולכן חשוב להוסיף לטיפול אלמנט של התבוננות והבנה. אדם הסובל מפחד קהל לא רק צריך לדבר מול אנשים שוב ושוב, אלא גם לבחון את המחשבות שעוברות לו בראש לפני, תוך ... שחשבת לפני?. הבירור השכלי הזה מאפשר לאדם להפחית משמעותית את הפחד, כי הוא מברר ומערער את ההנחות הראשוניות שבבסיס החרדה. כיצד דוגמת התפוז המכני ממחישה את מגבלות הטיפול בחשיפה? בסרט התפוז המכני מוצגת דוגמה לכך שחשיפה בלבד לא בהכרח יוצרת שינוי רגשי אמיתי. גם כאשר מראים לאדם שוב ושוב סיטואציה מסוימת, זה לא תמיד יגרום לו לאהוב אותה או להפסיק לפחד ממנה. כדי שהטיפול יהיה יעיל באמת, יש צורך לשלב חשיפה עם הבנה פנימית עמוקה של מקור הרגשות והמחשבות. איך מטפלים בפחדים ספציפיים כמו פחד מגוקים או מים? במקרה של פחד מגוקים, אפשר להציע לאדם להתקרב לגוק באופן הדרגתי כדי לראות שלא קורה דבר ... איתו מהן ההנחות שמאחורי החשש - מה יקרה אם באמת אכשל? האם זה באמת כל כך נורא?. ההתבוננות מאפשרת לאדם לראות את חוסר הרציונליות של הפחד ולנטרל את המקור שלו. כיצד טיפול בחשיפה מתקשר להתמכרויות ולרצונות חזקים? העיקרון של טיפול בחשיפה עובד גם בצורה הפוכה: אם חשיפה מפחיתה פחד, אז מניעה (התנזרות) יכולה להחליש התמכרות או תשוקה חזקה מדי. למשל, אדם המכורה ... לפעמים אפילו חזקים יותר. לדוגמה, אדם שנדמה לו שנפטר מפחד מסוים עשוי לפתח פחד חדש, כי הבעיה העמוקה לא נפתרה. אותו עיקרון נכון לגבי תאוות או רצונות חזקים: אם לא מטפלים בשורש, הרצון פשוט יופיע בצורה אחרת. מכאן עולה החשיבות הגדולה של ההתבוננות הפנימית, בנוסף לחשיפה או להימנעות עצמן. למה שילוב בין חשיפה להתבוננות הוא הכרחי בטיפול? החשיפה יוצרת מידע חדש על המציאות, המאתגר את התפיסות הקודמות של האדם. ההתבוננות הפנימית שבאה לאחר מכן מאפשרת לו להבין מה היה שגוי במחשבותיו המקוריות ולפרק אותן בצורה שכלית ומדויקת. שילוב זה יוצר שינוי עמוק ואמיתי, ומונע חזרה של החרדה או ההתמכרות. טיפול בפחדים וחרדות שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה התמודדות עם התמכרויות ותאוות בירור הנחות יסוד והתבוננות פנימית איך להתמודד עם פחד קהל? כיצד להפחית חרדה חברתית? מהו טיפול בחשיפה? ש: מה זאת השיטה הזאת שנקראת טיפול בחשיפה? תשובה: הטיפול מבוסס על כך שכאשר אדם נחשף בהדרגה למצב מפחיד (כמו חרדה חברתית או פחד גבהים), הוא לומד, דרך החוויה עצמה, שהמצב אינו גורם לרע כפי שחשב. לדוגמה, מישהו שיש לו חרדה חברתית, מתחיל לדבר מול מעט אנשים, אחר כך מול מספר גדול יותר, וכך הלאה, עד שהוא מתרגל ונרגע מעט מהפחד הראשוני. האם טיפול בחשיפה תמיד עובד? ש: אם פשוט נחשפים עוד ועוד, האם זה תמיד יעלים את הפחד? תשובה: לא בהכרח. יש מקרים שבהם לא ניתן לחשוף אדם ... יכול להיות שהוא חרד מהאפשרות שאולי באחד המקרים הבאים כן יקרה משהו רע. ההתבוננות מאפשרת לבדוק: מה באמת יקרה אם אכשל? האם זה נורא כפי שאני חושב? וכן הלאה. כיצד טיפול בחשיפה מתקשר לרצון ולהתמכרות? ש: מה הקשר בין פחד למשהו לבין הרצון לעשות משהו (למשל, התמכרות)? תשובה: אפשר לראות את ההיגיון ההפוך. טיפול בחשיפה מתבסס על המנגנון אם תתרגל שהדבר לא מפחיד, תפסיק לפחד. כך גם בקיצוניות השנייה: אם אתה רוצה משהו יותר מדי, אפשר לחוות ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ניתוח מקרה טיפולי, טיפול בחרדה, טיפול בשורש החרדה, טיפול בשורש הבעיה, הבעיה לא נפתרה, מפחד שלא יאהבו אותי, מפחד שלא יעריכו אותי, איך לטפל בחרדה? איך לטפל בפחד?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: טיפול, איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? כעס ועצבים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? דיכאון? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: טיפול, איך לפתח יכולות חשיבה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להעביר ביקורת בונה? איך ליצור אהבה? איך לפרש חלומות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להעריך את עצמך? איך לשפר את הזיכרון? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לנהל את הזמן? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למצוא זוגיות? איך לשנות תכונות אופי? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך לעשות יותר כסף? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשתול מחשבות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לקבל החלטות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם גירושין? איך להיגמל מהימורים? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם באמת הכל לטובה? אולי אנחנו במטריקס? האם אפשר לדעת הכל? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? מי ברא את אלוהים? איך להיות מאושר? האם המציאות היא טובה או רעה? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם לדומם יש תודעה? איך להיות הכי חכם בעולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש בחירה חופשית? למה העולם קיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש משמעות לחיים? האם יש או אין אלוהים? האם הכל אפשרי? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? למה לא להתאבד ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קואצ'ר, מאמן לזוגיות, גישור בתחום טיפול - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.7500 שניות - עכשיו 20_06_2025 השעה 10:41:36 - wesi1