🖨שכנוע ישיר / שכנוע עקיף - איך לשכנע מישהו באמצעות שכנוע עקיף / סוגסטיה? איך לטפל בהתנגדויות לקוח? איך למכור יותר? איך ליצור הסכמה? איך לעשות מניפולציה? דיבייטינג / רטוריקה / מכירותוכאן אבאר עוד דרך איך באפשרותך להשפיע על אנשים ואיך באפשרותך לשכנע אנשים, באמצעות זה שאתה גורם להם לעשות אוטוסוגסטיה (שכנוע עצמי / תכנות עצמי) לעצמם. דהיינו, אתה יכול לגרום לאדם עצמו לשכנע את עצמו, שהוא צריך לעשות כך או אחרת. ואתה לא צריך להגיד לו בפירוש את מה שאתה רוצה שהוא יעשה / יחשוב, אלא אתה גורם לכך שהוא מעצמו יבין מה שאתה רוצה שהוא יעשה / יחשוב.
והדרך לעשות למישהו סוגסטיה ודמיון מודרך ולגרום לו לחשוב מעצמו על מה שאתה רוצה שהוא יחשוב, היא על ידי זה שאתה גורם לו להזדהות עם ההקדמות ועם הסיבות, שמובילות אל המסקנה המתבקשת מהן, שהיא המסקנה שאתה רוצה שהוא יחשוב אותה.
ואסביר: כל רעיון בעולם, נשען על תתי רעיונות אחרים. ז"א כל רעיון שיש בעולם, וכל מחשבה שיש בעולם שהאדם צריך לעשות כך או אחרת וכיו"ב, כל מחשבה כזאת מבוססת על הנחות יסוד כלשהן, ועל שורשים מחשבתיים כלשהם. לדוגמה, המחשבה שאומרת צריך לשמור על הבריאות, מבוססת לדוגמה על הנחות יסוד שאומרות, שיש אפשרות לשמור על הבריאות, שלשמור על הבריאות זה טוב, ושהאדם צריך לעשות לעצמו טוב.
ואז, אם יש אפשרות לשמור על הבריאות + זה טוב לשמור על הבריאות + האדם צריך לעשות לעצמו טוב, אז ממילא זה אומר ש"צריך לשמור על הבריאות". וכיו"ב ניתן לקחת כל רעיון שהוא וכל אמירה שהיא, ולראות שהיא מבוססת על הנחות יסוד כלשהן. וכל פעולה שהאדם עושה, הוא עושה אותה מסיבות כלשהן, שהן הנחות היסוד של ביצוע אותה הפעולה.
ועכשיו יש לשים לב לעניין הבא, והוא שלפעמים אם אתה אומר למישהו בצורה גלויה, שהוא צריך לעשות דבר כלשהו, הוא מרגיש שכאילו נכפה עליו מה לעשות, והוא מרגיש כאילו אין לו בחירה חופשית לבחור מה לעשות, והוא מרגיש כאילו מבטלים את הדעה שלו ומגבילים אותו לעשות כך או אחרת, ואז הוא מתנגד למה שאמרת לו לעשות / לאיך שאמרת לו לחשוב.
ולכן זה בעצם אומר, שהדבר הטוב ביותר הוא, לגרום לאדם בעצמו להבין מעצמו, את מה שאתה רוצה שהוא יבין. ואיך לעשות את זה?
על ידי זה שאתה לוקח את הרעיון שבו אתה רוצה לשכנע את האדם השני. ואתה מברר עם עצמך, מה ההקדמות והסיבות שמובילות אל המסקנה שהיא הרעיון שלך. דהיינו, אתה מנסה לאתר את השורשים ואת הדרכים המחשבתיות, שמובילות את האדם ושגורמות לו, לחשוב איך שאתה רוצה שהוא יחשוב.
ואז, במקום לדבר עם האדם באופן ישיר על מה שאתה רוצה שהוא ישתכנע, במקום זה אתה מדבר איתו על ההקדמות ועל הדרכים, שמובילות אל מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. דהיינו, אתה יוזם איתו שיחה, ואתה גורם לו להזדהות עם הערכים ועם הנחות היסוד, שמובילות אל הדבר שבו אתה רוצה לשכנע אותו.
וכך, אם אתה עושה את זה בצורה נכונה, אז במהלך השיחה עצמה, הוא מעצמו מגיע לאיפה שאתה מלכתחילה רצית להוביל אותו. ואז הוא כבר מחויב לחשוב ולהשתכנע במה שאתה רצית שהוא ישתכנע מלכתחילה. והכל זה על ידי זה, שבמקום לומר לו בצורה ישירה מה אתה רוצה, במקום זה אתה דיברת איתו על ההקדמות ועל הסיבות שמובילות אל המסקנה שלך. ואז הוא מעצמו הופך להיות מחויב לחשוב כך או אחרת.
ועכשיו אחדד עוד כמה נקודות. והעניין הראשון הוא, שיש סיבה מחייבת ויש סיבה מאפשרת. וסיבה מחייבת פירושה, סיבה שהיא מחייבת את האדם להסיק ממנה את המסקנה שאתה רוצה שהוא יסיק ממנה. ויש גם סיבה מאפשרת, שהיא רק מאפשרת לאדם לחשוב יותר בכיוון של מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. אך היא לא מחייבת אותו להסכים עם מה שאתה רוצה שהוא יחשוב.
וכאשר אתה בונה את תשתית השכנוע, שאתה רוצה לשכנע את האדם השני, עליך לגרום לו להתחבר לכמה שיותר סיבות מחייבות ולא רק לסיבות מאפשרות בלבד. דהיינו, לפני שאתה מנסה לשכנע מישהו במשהו בצורה של שכנוע עקיף כנ"ל, עליך לבדוק עם עצמך ולחפש סיבות שיכולות לגרום לאותו האדם לחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. ועליך לדרג את הסיבות האלו שמצאת, לסיבות מאפשרות ולסיבות מחייבות. דהיינו, בתוך רשימת הסיבות, לעשות קבוצה של סיבות שמאפשרות את זה שהאדם יחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב, ורשימה של סיבות מחייבות שהן מחייבות את האדם לחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב, במידה והוא מסכים עם הסיבות האלו.
ובעקרון, כאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, תנסה לעטוף לו את הרעיון שלך, בכמה שיותר סיבות מכל סוג שהוא. אבל עליך להדגיש ביותר, את הסיבות המחייבות. דהיינו, את הסיבות שיחייבו את האדם להסיק מהן את המסקנה הרצויה שאתה רוצה שהוא יסיק אותה.
וכל סיבה מרשימת הסיבות שאתה חושב שיכולות להוביל את האדם השני למסקנה כלשהי, עליך לדרג אותה לפי קנה מידה של סיבה מחייבת מול סיבה מאפשרת. ועליך להעמיק לאדם את ההבנה שלו, בסיבות המחייבות את הסקת המסקנה שלך, יותר מאשר בסיבות המאפשרות את הסקת המסקנה שלך.
ועכשיו אתן עוד עומק נוסף, והוא כי יש סיבה אפשרית ויש סיבה מחויבת. בשונה מסיבה מאפשרת וסיבה מחייבת, סיבה אפשרית וסיבה מחויבת. דהיינו, לא מדובר כאן על עד כמה הסיבה מחייבת את האדם להגיע לתוצאה הרצויה, אלא על עד כמה הסיבה עצמה מספיק חזקה, ועד כמה האדם חייב ומוכרח להסכים איתה.
כי את כל הסיבות עצמן, אפשר גם לדרג אותן לפי הרמה והעוצמה שהסיבה מחייבת את האדם להגיע לתוצאה הרצויה. אבל גם אפשר לדרג אותן, לפי הרמה והעוצמה של עד כמה האדם מחויב להסכים עם אותה הסיבה. וכמובן שגם כאן, רצוי להדגיש יותר את הסיבות המחויבות, דהיינו, את הסיבות שהאדם חייב להסכים איתן, יותר מאשר את הסיבות האפשריות, שהן הסיבות שהאדם לא מרגיש שהוא חייב להסכים איתן.
שזה בעצם אומר, שהסיבה הטובה ביותר, היא סיבה מחויבת ומחייבת בו זמנית. דהיינו, למצוא סיבה והיגיון כלשהו, שהאדם יהיה מחויב להסכים איתו, ושאם האדם יסכים איתו, אז הוא יהיה מחויב להשתכנע ברעיון שאתה רוצה שהוא ישתכנע.
ועוד אוסיף ואבהיר, כי עליך ליצור אצל האדם שאתה רוצה לשכנע אותו, כמה שיותר ממשות, של הסיבות שמהן הוא אמור להסיק את המסקנה הרצויה. דהיינו, עליך לגרום לסיבות האלו להיות ממשיות עבור האדם שאתה רוצה שהסיבות האלו ישפיעו עליו.
ואיך ליצור ממשות של הסיבות אצל השומע? על ידי זה שאתה גורם לו לומר בפה שלו ולהסביר בעצמו את הסיבות האלו. דהיינו, אל תסתפק בכך שהוא יסכים עם הרעיונות שמובילים למסקנה שאתה רוצה להסיק, אלא תגרום לו בעצמו להסביר את הרעיונות האלו, בגוף ראשון בשם עצמו. כי ככל שאתה גורם לו להזדהות יותר עם ההקדמות של הרעיון שלך, כך זה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא לא יוכל להתחמק ולברוח מהמסקנה שהוא אמור להסיק בהמשך.
ועוד אוסיף, כי האדם לא אוהב להיראות טיפש. והאדם לא אוהב להודות שהוא טעה. והאדם יש לו אגו גדול, שלא מוכן לצאת טועה. וגם בזה אפשר להשתמש כדי להפעיל לחץ פסיכולוגי על האדם וכדי לשכנע אותו להסכים לדבר כלשהו. ואת זה באפשרותך לעשות, על ידי זה שאתה גורם לאדם להגיע למצב, שבו אם הוא לא יסכים עם הרעיון שלך, הוא בעצם יצטרך להיראות טיפש והוא יצטרך להתחיל לחזור בו ולחשוף את זה שהוא טיפש ולא חכם.
שזה בעצם אומר, שככל שאתה גורם לאדם להזדהות יותר עם הסיבות שמובילות לתוצאה שאתה רוצה להוביל אותו, כגון לדוגמה שאתה גורם לו לומר בשם עצמו, את הסיבות שמובילות לתוצאה הרצויה, כך אח"כ האדם מחויב עוד יותר להסכים עם המסקנה הרצויה. משום שהאדם לא אוהב לחזור בו, ולא אוהב להודות שאולי הוא טעה קודם לכן. ולכן האדם כדי לא לצאת טיפש, הוא מרגיש מחויב להסכים עם המסקנה המתבקשת, גם בגלל שהוא עצמו קודם לכן, הזדהה עם הסיבות שמובילות לאותה המסקנה.
וזה כמובן, גם אם הסיבות עצמן הן לא מספיק מחויבות, אלא הן רק סיבות אפשריות בלבד. אבל בגלל שהאדם עצמו הזדהה איתן, אז האדם עצמו לא נעים לו להודות שהוא טעה, ושהוא סתם חשב שהסיבה נכונה. ואז הוא כמו טיפש ממשיך לעשות טעות נוספת, וממשיך אל התוצאה הרצויה, למרות שהסיבות עצמן, הן לא בהכרח סיבות מחויבות. ורק ההזדהות העצמית של האדם עם אותן סיבות, גורמת לאדם ללכת אחרי המסקנה שמתבקשת מהן, גם אם הן לא מוכרחות כנ"ל.
ועוד אוסיף ואומר, כי אם ברצונך לשכנע מישהו במשהו, בשכנוע עקיף ולא בשכנוע ישיר, עליך מראש לבדוק...
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתיאיזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתיאיזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי מה ההבדל בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התנהגותי? אליעד כהן מציג בהרצאה זו שלושה סוגים של טיפול מרכזיים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, וטיפול משולב הנקרא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הוא מסביר כי טיפול קוגניטיבי מתמקד בשינוי צורת החשיבה של האדם, מתוך ... לו, ואם יצליח לשכנע את עצמו בצורה עמוקה שהעישון אינו מועיל לו, הוא פשוט יפסיק לעשן מעצמו. לעומת זאת, טיפול התנהגותי עובד דרך שינוי ישיר של הרגלים. לפי גישה זו, אם אדם יתחיל בפועל לשנות את ההרגל הבעייתי, גם תפיסתו ... כולל גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה וניתוח של מחשבות ורגשות שעולים תוך כדי השינוי. כך, בטיפול לגמילה מעישון, המטופל מתבקש להפסיק לעשן, אך במקביל עליו לעקוב אחרי המחשבות והרגשות שמתעוררים אצלו תוך כדי התהליך. לדוגמה, מחשבות כמו קשה ... הגישה המשולבת היא אידיאלית כיוון שהיא מטפלת בבעיה הן ברמת החשיבה והן ברמת ההתנהגות, ומאפשרת להתמודד עם בעיות שייתכן שהמטופל לא היה מודע אליהן מראש. עם זאת, אליעד כהן מדגיש כי השינוי המהותי ביותר הוא תמיד השינוי הקוגניטיבי. מדוע ... רק כשהוא ינסה להפסיק לעשן, הוא יגלה פחדים, רגשות ותובנות חדשות שיצופו בו תוך כדי ההתמודדות המעשית. איך לשלב טיפול התנהגותי וקוגניטיבי בצורה נכונה? ההמלצה של אליעד כהן היא להתחיל בטיפול שמשלב את שני ההיבטים במקביל: לשנות בפועל את ההרגל ... חסר לו באותו רגע. זהו תהליך של חקירה עמוקה שמוביל גם לשינוי התנהגותי וגם לשינוי מחשבתי. איך לבחור את הטיפול המתאים ביותר? לסיכום, אליעד כהן מציין שאין תשובה חד משמעית מוחלטת לשאלה מהו הטיפול הכי טוב?. שינוי התנהגותי בלבד יכול להיות יעיל, אך לא יחזיק מעמד אם החשיבה לא תשתנה. מנגד, שינוי חשיבתי בלבד יכול להישאר בתיאוריה ולא להוביל לשינוי ממשי אם האדם לא מתמודד עם ההתנהגות בפועל. לכן, לרוב, הטיפול המשולב - CBT -הוא הבחירה האידיאלית ביותר, מכיוון שהוא מתמודד עם הבעיה גם ברמה הקוגניטיבית וגם ברמה ההתנהגותית, ובכך מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה לאורך זמן. טיפול קוגניטיבי והתמודדות עם פחדים טיפול התנהגותי לעישון ולהרגלים לא רצויים טיפול CBT משולב למיגור בעיות רגשיות איך לבחור מטפל מתאים? טיפול ב - OCD ובהפרעות כפייתיות טיפול תת הכרתי וכיצד הוא פועל עצות מרבי נחמן על תיקון המחשבה למה כדאי להבין את ההבדל בין טיפול התנהגותי לבין טיפול קוגניטיבי? הדיון מתחיל בהבחנה בין שלושה סוגים עיקריים של טיפול: טיפול קוגניטיבי (שינוי חשיבה), טיפול התנהגותי (שינוי הרגלים) וטיפול משולב המכונה CBT (Cognitive Behavioral Therapy). ההבדל נובע מהשאלה אם עדיף להתמקד קודם בשינוי צורת החשיבה ... לו באופן מוחלט, או יבין מהן הסיבות האמיתיות שמובילות אותו לעשן, הוא עשוי להפסיק את ההרגל באופן טבעי. כיצד טיפול התנהגותי פועל דרך שינוי הרגלים? טיפול התנהגותי מבוסס על הרעיון שאם אדם יתחיל לשנות את הרגליו בפועל, הוא יוכל בסופו של דבר להסתגל לשינוי גם מבחינה קוגניטיבית. כך, במקרה של עישון, המטפל עשוי להנחות את המטופל להפסיק מיד לעשן או להפחית בהדרגה, ולהחליף את זמן העישון בפעילות אחרת. השאיפה היא שדרך ההפסקה בפועל והתמודדות עם הקושי, המטופל ילמד לחשוב בצורה שונה, כיוון שיצופו רגשות ומחשבות חדשות שלא הופיעו כל עוד המשיך באותו הרגל. מהו טיפול CBT (טיפול התנהגותי - קוגניטיבי) וכיצד הוא משלב בין השניים? טיפול CBT מנסה לשלב את שני הכיוונים: גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה ושינוי של דפוסי חשיבה. לדוגמה, מטופל שרוצה להיגמל מעישון יתבקש מצד אחד להפסיק לעשן (שינוי התנהגותי), ומצד שני לעקוב אחר המחשבות והרגשות שעולות לו במהלך ... התנהגותי. לכן, יש מקרים שבהם רק התנסות בשטח תציף מחשבות וקונפליקטים שהאדם לא היה מודע אליהם, ואז ניתן יהיה לטפל בהם קוגניטיבית. איך בפועל משלבים בין טיפול התנהגותי לטיפול קוגניטיבי? הגישה המומלצת בהרצאה היא להתחיל בשניהם במקביל: להפסיק או לשנות את ההרגל בפועל (לדוגמה, להפסיק לעשן מיד ... פועלות יד ביד עד שהשינוי הופך לעומק ולרוחב - הן ברמת המעשה והן ברמת התודעה. לסיכום, איך לבחור את הטיפול הנכון? הרעיון הוא להבין שלא תמיד פתרון מהיר של שינוי התנהגותי יחזיק לאורך זמן ללא טיפול בסיבות העמוקות שגרמו להתנהגות מלכתחילה. מצד שני, רק דיבור על שינוי בלי לפעול בפועל יכול להישאר בגדר תיאוריה בלבד. לכן, ... הפתרון הטוב ביותר, כשהוא כולל גם התמודדות מעשית עם הבעיה וגם חקירה חשיבתית מעמיקה. טיפול קוגניטיבי והתמודדות עם פחדים טיפול התנהגותי לעישון ולהרגלים לא רצויים טיפול CBT משולב למיגור בעיות רגשיות איך לבחור מטפל מתאים טיפול ב - OCD ובהפרעות כפייתיות טיפול תת הכרתי וכיצד הוא פועל טיפול ממוקד שינוי לעומק עצות מרבי נחמן על תיקון המחשבה עכשיו יש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי. ש: התנהגותי. אליעד: התנהגותי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי. אוקי? ש: לא ידעתי את ההתנהגותי קונטיבי. אליעד: יש בעיקרון שניים טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי ויש את ההוא שמשלב ביניהם, עכשיו השאלה היא מה עדיף טיפול קוגניטיבי במובן של לשנות לך את החשיבה טיפול התנהגותי במובן של לנסות לשנות לך את ההתנהגות לדוגמה או משולב, נניח ולא ישר להגיד משולב בסדר כי זה לא ... את החשיבה על העישון וזהו והעישון יפסק מעצמו, טיפול שני אומר התנהגותי תפסיק לעשן בוא נרגיל אותך בלהפסיק לעשן, הטיפול הנוסף אומר גם להרגיל אותך בלהפסיק לעשן וגם נשנה לך את החשיבה. מה עדיף אולי עדיף רק לשנות את החשיבה ... יגידו המחשבות שלו? אליעד: לא יודע בהנחה שיהיה לו בחירה המחשבות ולכן התיאוריה אומרת שטיפול קוגניטיבי יהיה עדיף על טיפול התנהגותי לשנות את החשיבה עדיף. ש: זאת תיאוריה. אליעד: השאלה מה האמת? ש: איזה עוד בדיוק. אליעד: מה האמת? ש: ... גם שינוי התנהגותי וגם שינוי של חשיבה זה האידיאל אבל בסופו של דבר במחויב זאת החשיבה. אני לא אומר שטיפול התנהגותי לא יעבוד בכלל אני לא אומר את זה אני אומר שלא תמיד הוא יעבוד, קוגניטיבי אם הוא נכון הוא ...
גישות טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותיגישות טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי... cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי מדוע הטיפול הנפשי לא תמיד מצליח ומה הסיבה האמיתית לכך? כאשר טיפול נפשי אינו מצליח, אליעד כהן מסביר שאין זה נכון להאשים את המטופל כבעייתי או גרוע. ההסבר לכך פשוט: תפקיד הטיפול הוא להתאים את עצמו למטופל, אפילו אם המטופל מאתגר או קשה במיוחד. לכן, בכל מקרה של כישלון, האחריות מוטלת על הטיפול עצמו. אם שיטת הטיפול אינה מתאימה או שהגישה של המטפל אינה נכונה למטופל, הטיפול ייכשל. מה ההבדל בין טיפול שלא הצליח למרות שהיה אמור להצליח לבין טיפול שלא היה אמור להצליח מלכתחילה? אליעד כהן מבחין בין שני סוגי כישלונות בטיפול: הראשון, כאשר טיפול נכשל למרות שהיה אמור להצליח, והשני, כאשר המטופל מצפה לתוצאות מיידיות מטיפול שלא נועד לכך. הוא נותן כדוגמה אדם שרץ פעם אחת על הליכון, ואז מתלונן שהמשקל לא השתנה. הטיפול, במקרה זה הריצה, לא היה אמור להביא לתוצאות כה מהירות. לכן, לא מדובר בכישלון של הטיפול, אלא בתפיסה מוטעית של המטופל. מה עושים כשהטיפול עובד ואז מפסיק לעבוד? מצבים נפוצים הם כאשר מטופלים יורדים במשקל ואז עולים שוב, או מפסיקים לעשן ואז חוזרים לעשן. הסיבה לכך היא שטיפול שהתמקד בשינוי התנהגותי בלבד, ... יהיו יציבות יותר לטווח הארוך. מדוע גם שינוי חשיבתי יכול להיכשל? עם זאת, שינוי חשיבה אינו תמיד בטוח. אם המטופל מאמץ חשיבה חדשה בצורה לא מדויקת, למשל באמצעות מנטרות חיוביות מוגזמות או אמונות מוחלפות ללא בדיקה מעמיקה, השינוי יחזיק ... מדגיש שכדי להבטיח שהשינוי יחזיק מעמד, יש לבחון לעומק את החשיבה החדשה מכל הכיוונים האפשריים. לא מספיק להסתפק בכך שהמטופל מרגיש טוב או מרגיש שזה נכון, אלא יש לבדוק היטב אם כל ההנחות השליליות נשללו לחלוטין, ולהבטיח שהמטופל אינו יכול אפילו לדמיין סיבה הגיונית לחזור להתנהגות הישנה. לדוגמה, אם אדם הפסיק לכעוס ב - 51% בלבד, הטיפול ... בירור אמיתי של המציאות ולא על החלפת אמונה באמונה אחרת. טיפול טוב מציף בכוונה את הבעיה הישנה ובודק האם המטופל יכול לדמיין באופן הגיוני שהוא חוזר להתנהגות הישנה, ואם כן, הטיפול ימשיך לטפל בנקודה זו עד שהמטופל לא יוכל לראות שום היגיון בשיבה להרגל הישן. טיפול נפשי והתאמתו למטופל שינוי התנהגותי מול שינוי ... נפשי לא מצליח, אין להסתפק בהסבר שהמטופל לא מתאים או שהוא בעייתי, משום שטיפול טוב אמור להתאים את עצמו למטופל בכל מצב. הטענה שלפיה המטופל הוא הבעיה אינה נכונה, כי אם המטופל מתקשה, על המטפל להתאים לו שיטה אחרת או גישה שונה. לכן, בכל מצב ... כה מהירה. דוגמה לכך היא אדם שרוצה לרזות ורץ פעם אחת על הליכון, ואז מתאכזב שאין שינוי מידי במשקל. הטיפול (הריצה) לא היה אמור לתת תוצאות כל כך מהר, ולכן אין לתלות בו את הכישלון. למה כישלון של טיפול הוא תמיד באחריות הטיפול עצמו? אם טיפול באמת מתחייב ליצור שינוי ולמרות זאת איננו מוביל לתוצאות, הרי שהוא צריך לבדוק איך להסתגל לאותו מטופל. אם הטיפול טוען ... מטופל שלא מגיב באותה דרך, על המטפל לשנות את הגישה ולא להסתפק באמירה שהמטופל כשלעצמו גרוע. מה קורה כשנראה שהטיפול הצליח ואז הפסיק לעבוד? יש מצבים שבהם טיפול מתחיל לעבוד בהתחלה, אך אחר כך נפסק. למשל, בדיאטה - אדם יורד ... בו צריך להיזהר. אם מחליפים אמונה באמונה אחרת בצורה לא מדויקת (כמו שימוש יתר במנטרות חיוביות או עוגנים מסוימים בטיפול), השינוי עשוי להצליח לזמן מה, אך בסופו של דבר עלול להתפרק כאשר עולה ספק לגבי האמונה החדשה. לדוגמה, חשיבה חיובית ... של כל הסיבות שהובילו להתנהגות הבעייתית, ושל כל ההנחות המחשבתיות שגורמות לה. אם חלק מההיגיון הישן עודנו נשמר בלב המטופל, הדבר עלול לגרום לחזרה להתנהגות לא רצויה בעתיד. חשוב להגיע למצב שבו לא נשארת אפשרות שנראית הגיונית לחזור להרגל הישן ... - 51% ביטחון בשינוי, אלא בשאיפה לרמה גבוהה הרבה יותר. איך מזהים טיפול טוב? טיפול טוב לא מסתפק בכך שהמטופל הפסיק בעיה מסוימת - הוא גם בודק אם קיים פוטנציאל לחזרת הבעיה. הוא מציף את האפשרות לחזור להרגל ומנטרל אותה ... מצליח? בוא נחלק את זה לשתי קטגוריות: קטגוריה אחת, הטיפול לא מצליח, מפני שהוא היה גרוע. ויש קטגוריה שנייה, שהמטופל היה גרוע נכון? אבל זה לא נכון. כי אם המטופל היה גרוע, אז הטיפול היה צריך להתאים את עצמו, למטופל הגרוע. לכן, אין דבר כזה מטופל מטפל. אם אתה אומר המטופל היה גרוע, אז גם המטפל היה גרוע. אוקי? כי אתה כמטפל אמור לטפל, במטופל הרוגע, אין דבר כזה תראה, זה לא עובד עליו אז הטיפול שלך גרוע. אם הטיפול שלך לא עובד אצלו, אז ... שימו לב, בוא נחלק את זה לשתי קטגוריות אחרות: נגיד, בן אדם הולך לטיפול והטיפול לא עובד. קטגוריה אחת, שהטיפול היה אמור לעבוד והוא לא עובד. קטגוריה שניה, שהטיפול לא היה אמור לעבוד, ואתה חושב שהוא היה אמור לעבוד, והוא ... להתמודד נתן את כל כוחותיו. חזר הביתה עלה על המשקל ראה שהוא שוקל אותו הדבר, אז הוא אמר לעצמו הטיפול היה לא עוזר עכשיו, מה האמת שזה לא עוזר? זה לא היה אמור לעזור, כי זה היה אמור לעזור, אחרי ... התיימר לעבוד אחרי פעם אחת. אף אחד לא התיימר לתת לא את זה. עכשיו, בא נדבר על מקרים, בהנכחה שהטיפול התיימר שזה יעבוד, וזה לא עבד. אז זה תמיד יהיה על הטיפול, ואף פעם לא על המטופל. כי הטיפול היה אמור להתאם את עצמו למטופל. עכשיו, בא נניח, שהטיפול עבד. הלכת לטיפול הלכת לאיזה טיפול כלשהו והטיפול עבד, והפסיק לעבוד. לדוגמה, עשית דיאטה ירדת המשקל וחזרת. הלכת לטיפול להפסיק לעשן, הפסקת, וחזרת. הלכת ליפול להפסיק לכעוס, הפסקת, ושוב חזרת לכעוס. בטיפול הפסיק לעבוד. ממה זה נובא שהטיפול מספיק לעבוד? עכשיו, מה זה אומר? קודם כל יש לנו שני סוגרי טיפולים: יש ... את הבעיה, ונראה אם ניתן ליצור אותה מחדש. אם ניתן ליצור אותה מחדש, לא מספיק טוב, בא נמשיך את הטיפול. באיזה מובן? לוודא שזה לא יחזור על עצמו. נגיד, בן אדם עשה כימותרפיה ואתה משחרר אותו הביתה, ואומר הנה עכשיו הכל תקין. יכול להיות, שזה יחזור שוב פעם יכול להיות שיחזור יותר מאוחר, יכולים להיות הרבה דברים. אבל, לכן, בטיפול הטוב, איך רבי נחמן אמר? לא רק תפתור את הבעיה, תפתור את הפוטנציאל של הבעיה. הוא אומר, לא רק שאתה ... אחוזים הוא לא רוצה לחזור לזה. עכשיו, בדרך כלל בטיפול, אם 51 אחוזים אתה לא רוצה לחזור לזה. הנה הטיפול הצליח. אתה לא קופה על עצמך לא לעשות את זה, אתה באמת לא רוצה לעשות את זה, אבל, רק ב ...
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות? איך ניתן לרפא כל מחלה נפשית? ... אליעד מדגיש שבאמצעות שיחה נוחה והדרגתית, המטופל יכול לחזור למצב של איזון נפשי תוך זמן קצר. ההיגיון שבבסיס השיטה המטופל הסובל מההפרעה הנפשית פועל על פי היגיון אחר. לדוגמה, אדם הסובל מהפרנויה וחש שחוצנים רודפים אחריו יכול לשאול את עצמו ... הגדולה של מטפלים רבים - הפחד מלהיסחף לעולם של המטופל. כשמטפל חושש שההיגיון שלו יישאב אל תוך עולמו של המטופל, הוא לא מצליח לעזור לו. כדי למנוע זאת, חשוב שמטפל יהיה בעל היגיון חזק וברור, שאינו נוטה להיסחף או להיכנס לתוך דמיונות המטופל. המסר הסופי: כל אחד יכול להיות חכם ומאוזן נפשית לסיום, אליעד מדגיש כי כל אחד יכול ללמוד לחשוב בהיגיון ולסייע ... מוחלט, הם לא היו מפחדים לדבר לעומק עם כל חולה נפש, כי אין שום סיכוי שישתגעו. לכן, כדי להגיע לטיפול במאה אחוז הצלחה, נדרש אדם עם היגיון מושלם, או לפחות היגיון גבוה יותר מאשר עוצמת חוסר ההיגיון של המטופל. כיצד ... לא מאבד את עצמו בדרך. לכן, אם מישהו רק משחק שהוא בודק, בלי כוונה אמיתית להיכנס לכל מחשבה של המטופל, הוא לא יוכל לשחרר אותו באמת. הוא יסתפק לזרוק משפטים כמו אין דבר כזה או אתה מדמיין, והמטופל לא באמת ... אינה מחזיקה מים, מדוע איננה עולה בקנה אחד עם החשיבה המסודרת. הוא יבריא כתוצאה מכך. כיצד הדבר מייצר תקווה לטיפול בכל ההפרעות? נטען בתוכן הזה שהשיטה הזו תקפה לכל סוגי המחלות הנפשיות, בכל עוצמה ובכל מגוון. בין אם מדובר בסכיזופרניה, ... אמת לבין פיתוח חוסן נפשי איך לרפא סכיזופרניה? מומחה לבריאות הנפש, מומחה לנפש האדם, מי המומחה מספר אחד בעולם לטיפול במחלות נפש ולטיפול בהפרעות נפשיות? מי יכול לרפא כל מחלה נפשית? מי יכול לפתור כל הפרעה נפשית? איך ניתן לרפא כל מחלה נפשית? איך ניתן לפתור כל הפרעה נפשית, תרופה לכל הפרעה נפשית, אבחון עצמי של הפרעות נפשיות, טיפול בפוביות, טיפול במחשבות שווא של רדיפה, מומחה לטיפול בהפרעות אישיות, 100 הצלחה, טיפול בפאניקה, טיפול במחלות נפש אצל ילדים, תרופות נפשיות, טיפול בהפרעה בי פולארית, אבחון הפרעות נפשיות, להיכנס לשכל של חולה נפש, טיפול בחרדה מוכללת, תרופות להפרעה נפשית, לחפש את האמת ולהשתגע, מדינה של עשירות, האם אני באמת חכם? מומחה לטיפול בהפרעות התנהגות, טיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית, תרופה להפרעת התנהגות, טיפול בחרדת פרידה, טיפול בהפרעות הקשורות לטראומה ומשבר, מי משפיע על מי? טיפול במחלות נפש, האם אני שמח? תרופה להפרעות נפשיות, טיפול במחלות נפש בילדים, טיפול בהפרעות ניתוק, איך להפוך משוגע לחכם? תרופה להפרעות התנהגות, איך לרפא מחלות נפש? מומחה להפרעות התנהגות, טיפול בפסיכופתיה, גנטיקה של הפרעות נפשיות, סכנה להיות מטפל, איך נוצרות הפרעות נפשיות? איך נוצרת הפרעת התנהגות? האם אני אופטימי? טיפול בהפרעת התנהגות, מבוא לטיפול במחלה נפשית, מומחה לטיפול במחלות נפש, תרופה למחלות נפש, טיפול בסכיזופרניה, מומחה למחלה נפשית, האם אני מאושר? טיפול בהפרעות נפשיות, מומחה להפרעת אישיות, מומחה לטיפול בהפרעת אישיות, איך לרפא מחלה נפשית? טיפול בחרדה, מחלות נפשיות גנטיקה, האם אני חכם? ההיגיון של השיגעון, השפעת המטופל על המטפל, גנטיקה נפשית, טיפול במחלות נפש מיניות, לחשוב כמו סכיזופרן, טיפול בפרנויה, מומחה להפרעה נפשית, טיפול בשיגעון גדלות, תרופות למחלה נפשית, טיפול במחלות נפש מוזרות, טיפול בדיכאון, שיטות לטיפול בהפרעת אישיות, תרופות להפרעת אישיות, שיטות לטיפול במחלה נפשית, איך לרפא הפרעות נפשיות? איך לטפל בהפרעת אישיות? איך לטפל בהפרעות נפשיות? החכם הכי גדול בעולם, טיפול בהזיות שמיעה, איך נוצרת סכיזופרניה? מאה אחוז שכל, תרופות להפרעות אישיות, מסוכן לטפל באחרים, תרופות פסיכיאטריות, על מה לדבר עם משוגע? מה זה מאה אחוז שכל? מחלת נפש גנטיקה, להיכנס לנעליים, איך לטפל בהפרעה נפשית? טיפול במחלת הרדיפה, מומחה לטיפול במחלה נפשית, איך נוצרות הפרעות אישיות? מאיפה השכל של אליעד כהן? טיפול בהפרעה דו קוטבית, איך ...
טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתיתטיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתיתטיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית מה זה טיפול בחשיפה ואיך הוא עובד? טיפול בחשיפה הוא שיטת טיפול נפוצה המבוססת על ההנחה שכאשר אדם מתמודד באופן ישיר עם הדבר שמפחיד אותו, הוא מגלה בהדרגה שהמציאות אינה מאיימת כפי שדמיין. לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית יתחיל את הטיפול בחשיפה בכך שהוא מדבר מול קהל מצומצם, ולאט - לאט יגדיל את מספר האנשים שהוא עומד מולם. באופן דומה, אדם ... גבהים יתמודד תחילה עם מקומות מעט גבוהים, ואז יתקדם בהדרגה למקומות גבוהים יותר, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי. האם טיפול בחשיפה תמיד מצליח? למרות שטיפול בחשיפה יכול להיות יעיל מאוד, הוא אינו מצליח תמיד. לדוגמה, במקרים של פחד טיסה קשה לבצע חשיפה הדרגתית, משום שאי ... חזקה עוד יותר, ואף יסרב לטוס שוב, מתוך אמונה שהפעם החרדה הייתה אמיתית ומוצדקת. מדוע החשיפה בלבד אינה מספיקה בטיפול בפחד? חשיפה לבדה עשויה שלא להספיק, ולכן חשוב להוסיף לטיפול אלמנט של התבוננות והבנה. אדם הסובל מפחד קהל לא רק ... משמעותית את הפחד, כי הוא מברר ומערער את ההנחות הראשוניות שבבסיס החרדה. כיצד דוגמת התפוז המכני ממחישה את מגבלות הטיפול בחשיפה? בסרט התפוז המכני מוצגת דוגמה לכך שחשיפה בלבד לא בהכרח יוצרת שינוי רגשי אמיתי. גם כאשר מראים לאדם שוב ... ממנה. כדי שהטיפול יהיה יעיל באמת, יש צורך לשלב חשיפה עם הבנה פנימית עמוקה של מקור הרגשות והמחשבות. איך מטפלים בפחדים ספציפיים כמו פחד מגוקים או מים? במקרה של פחד מגוקים, אפשר להציע לאדם להתקרב לגוק באופן הדרגתי כדי לראות ... זה באמת כל כך נורא?. ההתבוננות מאפשרת לאדם לראות את חוסר הרציונליות של הפחד ולנטרל את המקור שלו. כיצד טיפול בחשיפה מתקשר להתמכרויות ולרצונות חזקים? העיקרון של טיפול בחשיפה עובד גם בצורה הפוכה: אם חשיפה מפחיתה פחד, אז מניעה (התנזרות) יכולה להחליש התמכרות או תשוקה חזקה מדי. למשל, ... עשוי לפתח פחד חדש, כי הבעיה העמוקה לא נפתרה. אותו עיקרון נכון לגבי תאוות או רצונות חזקים: אם לא מטפלים בשורש, הרצון פשוט יופיע בצורה אחרת. מכאן עולה החשיבות הגדולה של ההתבוננות הפנימית, בנוסף לחשיפה או להימנעות עצמן. למה שילוב בין חשיפה להתבוננות הוא הכרחי בטיפול? החשיפה יוצרת מידע חדש על המציאות, המאתגר את התפיסות הקודמות של האדם. ההתבוננות הפנימית שבאה לאחר מכן מאפשרת לו להבין ... במחשבותיו המקוריות ולפרק אותן בצורה שכלית ומדויקת. שילוב זה יוצר שינוי עמוק ואמיתי, ומונע חזרה של החרדה או ההתמכרות. טיפול בפחדים וחרדות שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה התמודדות עם התמכרויות ותאוות בירור הנחות יסוד והתבוננות פנימית איך להתמודד עם פחד קהל? כיצד להפחית חרדה חברתית? מהו טיפול בחשיפה? ש: מה זאת השיטה הזאת שנקראת טיפול בחשיפה? תשובה: הטיפול מבוסס על כך שכאשר אדם נחשף בהדרגה למצב מפחיד (כמו חרדה חברתית או פחד גבהים), הוא לומד, ... מול מעט אנשים, אחר כך מול מספר גדול יותר, וכך הלאה, עד שהוא מתרגל ונרגע מעט מהפחד הראשוני. האם טיפול בחשיפה תמיד עובד? ש: אם פשוט נחשפים עוד ועוד, האם זה תמיד יעלים את הפחד? תשובה: לא בהכרח. יש מקרים ... משהו רע. ההתבוננות מאפשרת לבדוק: מה באמת יקרה אם אכשל? האם זה נורא כפי שאני חושב? וכן הלאה. כיצד טיפול בחשיפה מתקשר לרצון ולהתמכרות? ש: מה הקשר בין פחד למשהו לבין הרצון לעשות משהו (למשל, התמכרות)? תשובה: אפשר לראות את ההיגיון ההפוך. טיפול בחשיפה מתבסס על המנגנון אם תתרגל שהדבר לא מפחיד, תפסיק לפחד. כך גם בקיצוניות השנייה: אם אתה רוצה משהו יותר ... שבירת תאווה? ש: נאמר שאם שוברים תאווה אחת, לפעמים מופיעה תאווה אחרת. למה הכוונה? תשובה: הרעיון הוא שאם לא מטפלים בשורש התאווה או הפחד, אז במקום אחד היא אולי נעלמת, אבל במקום אחר היא מתגברת או הופכת לתאווה אחרת. בדומה ... שדמיין. בשלב הבא, מתבוננים ומפרקים את המחשבות שהיו לפני ההתנסות ואחריה. כך נוצרת למידה עמוקה, ולא רק פעולה אוטומטית. טיפול בפחדים וחרדות שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה התמודדות עם התמכרויות ותאוות בירור הנחות יסוד והתבוננות פנימית עכשיו יש מושג שנקרא טיפול בחשיפה, מה זה אומר טיפול בחשיפה מה אתה יודע על זה? ש: נגיד מישהו יש לו חרדה חברתית אז חושפים אותו למצב שהוא חרד ממנו ... כזה שידבר מול אנשים לאט לאט כאילו ליותר סיטואציות שהוא מפחד מהם. אליעד: נכון אז זה הפירוש הפשוט של טיפול בחשיפה נגיד בן אדם נגיד מפחד במקום גבוהה אז בוא נעלה אותו למקומות גבוהים ואז הוא יראה שזה לא באמת ... שאוהבים את זה ואז זה יגרום לך לאהוב את זה, יש דוגמה כזאת אוקי עכשיו השאלה היא האם באמת טיפול בחשיפה עובד או לא עובד, אז כמובן שהשאלה הראשונה היא אם בן אדם ממש מפחד הוא גם מפחד להיחשף לדבר ... הוא לא רוצה הוא מפחד להמריא. בכל מקרה אז קודם כל יש אתה דילמה של בכלל איך להביא אותו לטיפול בחשיפה והשאלה השנייה היא האם באמת טיפול בחשיפה באמת עובד כי יכול להיות מצבים שבהם טיפול בחשיפה דווקא יקצין את זה עוד יותר, בן אדם נגיד יעלה לטיסה ואז הוא עוד יותר יחווה חרדות מהטיסה ואז ... אלך אני אדבר עם אנשים אבל הוא מת מפחד לדבר עם אנשים ואז הוא בלופ אבל מה שכן לגבי טיפול בחשיפה יש פה עוד רכיב שצריך להוסיף אותו הרכיב זה רכיב ההתבוננות כאילו זה לא מספיק רק שאתה עושה את ... אם היית אוהב מישהו מה היית עושה תעשה את זה זה יגרום לך לחשוב שאתה אוהב אותו אז פה טיפול בחשיפה עובד על אותו מנגנון, אם לא היית מפחד ממשהו והיית עושה אותו יפה אז תעשה אותו ואז תשכנע את ... זה גם פשטני מדי כי אם בן אדם יש לו איזה הנחות יסוד שבגללן הוא מפחד מהדבר צריך גם לטפל בהנחות היסוד האלה זה לא רק טוב אם תעשה את זה מספיק פעמים אז המוח שלך יגיד למה אני עושה ... המחשבות זה לא רק בא נעשה את זה וזהו. מה אתה אומר? ש: עלה לי איזה משהו מעניין שההפך מטיפול בחשיפה זה טיפול במניעה כלומר, במקום להיחשף להימנע מלעשות משהו שאתה אוהב ואז זה מתבטא בהפך אם חשיפה מטפלת בפחד נגיד אז מניעה ... לא הבנתי מה אתה הצעת, בן אדם נגיד מפחד לטוס אז מה אתה אומר אל תטוס יותר. ש: זה הטיפול בחשיפה סבבה. אליעד: סבבה מה אתה אומר מה זה טיפול במניעה מה המקרה? ש: לא זה מטפל בהפך מפחד. אליעד: תן דוגמה תלביש את זה בדוגמה. ש: נגיד הוא רוצה ... אז לא אז תגיד ככה נגיד בן אדם לדוגמה מכור למשהו והוא רוצה להתנתק מההתמכרות, נכון אז אם יש טיפול בחשיפה אז יהיה לך טיפול בהתנזרות תתנזר. אוקי יפה עכשיו אותו דבר נגיד בא נסביר את זה נגיד לגבי עישון, אוקי בן אדם רוצה להפסיק ...
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשייםטיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשייםטיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים האם אפשר לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל? אליעד כהן מסביר את השאלה האם אדם יכול ללכת לכמה טיפולים נפשיים שונים בו - זמנית. הוא נותן כדוגמה אדם שנמצא בטיפול פסיכיאטרי שלוקח תרופות, ובמקביל מעוניין לעשות טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול תפיסתי או טיפול NLP. השאלה העיקרית שאליעד מתייחס אליה היא אם קיימת סתירה בין טיפולים שונים, ואם אכן כדאי או לא כדאי לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל. מדוע יש מטפלים שמתנגדים לטיפול מקביל בשיטות שונות? אליעד כהן טוען שאפשר וניתן לשלב כל טיפול עם כל טיפול אחר. כדוגמה, הוא מסביר שניתן ללמוד יהדות, נצרות ואסלאם במקביל, לשלב בודהיזם תוך טיפול בסכיזופרניה בכדורים, ואפילו להשתמש בסמים תוך כדי טיפול נפשי אחר. לשיטתו, כל מי שטוען אחרת הוא או טועה או נוכל. הסיבה לכך היא שאם מישהו אומר לך שהטיפול שלו לא יעבוד אם תעשה משהו נוסף (למשל להשתמש בסמים, להיות דתי, חילוני, לקחת או לא לקחת תרופות מסוימות), זה מעיד שהטיפול שלו פשוט לא מספיק טוב. הסברו של אליעד הוא שטיפול טוב באמת יכול לעזור לכל אדם בכל מצב ובכל זמן, ללא תלות במצבו הנפשי, בהרגליו או בסגנון חייו. דוגמאות נוספות שהוא מביא הן שטיפול טוב יכול לעזור לאדם מכור לסמים וגם לאדם נקי מסמים, למכור לפורנו ולאדם א מיני, ליהודי וללא יהודי, לסכיזופרן ולפרופסור. כלומר, אם טיפול הוא מספיק טוב, הוא יעבוד לכולם. מה הסימן שטיפול הוא טוב ויעיל באמת? המדד לטיפול טוב, לפי אליעד, הוא יכולתו לעבוד ללא סתירות עם שום טיפול אחר או מצב חיים אחר. כלומר, אם השיטה באמת שורשית ומספיק עמוקה, אף דבר לא יוכל לסתור אותה או ... תהיה מספיק חזקה כדי שלא תהיה שום תרופה אחרת שתנצח אותה או תפגע ביעילותה. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא טיפול בדיכאון באמצעות חשיבה חיובית, כאשר המטפל אוסר לשמוע שירי דיכאון במהלך הטיפול, מה שמעיד על כך שהטיפול לא מספיק חזק. ... מומלץ לשלב טיפולים או לקבל דעות מנוגדות? אליעד כהן ממליץ בצורה ברורה לקבל את כל המידע האפשרי מכל השיטות והטיפולים הזמינים, גם אם הן נראות מנוגדות. לשיטתו, אם במהלך הלימוד או הטיפול האדם נתקל בסתירה כלשהי, מומלץ לחקור אותה, לבדוק את הסתירה לעומק ולפתור אותה באופן שכלי. אם המטפל מנסה להסתיר סתירה או להגביל את המטופל מלקבל מידע נוסף, זה מעיד על חוסר בשורשיות ובאיכות הטיפול שלו. אליעד מדגיש שכדאי לאדם לשמוע את כל הדעות, ... נותן הסתייגות קלה ומסביר שלמרות שאישית הוא יכול להמליץ לאדם להימנע משימוש בסמים, הטיפול שלו יהיה יעיל גם אם המטופל ישתמש בסמים מהבוקר עד הערב. למרות שהנושא של סמים הוא מורכב בפני עצמו, הוא מדגיש שהעיקרון של טיפול טוב ... זהה - הטיפול יעבוד בכל מצב. לסיכום - איך לבחור טיפול נפשי איכותי? אליעד מסכם שהקריטריון החשוב ביותר לבחירת טיפול הוא שהטיפול לא יגביל אותך בשום צורה. טיפול נפשי טוב ואיכותי באמת הוא כזה שמאפשר לך ללמוד ולהתפתח ללא שום ... או לדעות מנוגדות. שיטה טובה ואמיתית תהיה חזקה מספיק כדי להכיל הכל, ולא תחשוש משום סתירה. טיפולים מנוגדים כמה טיפולים בו זמנית? איך לבחור מטפל? גישות טיפוליות סותרות האם טיפול CBT יעיל? שימוש בסמים תוך כדי טיפול טיפול תוך כדי שימוש בסמים, טיפול גמילה מסמים, טיפול תוך כדי טיפול אחר, גישות מנוגדות, דעות מנוגדות, איך לזהות כת? טיפול במקביל, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים מקבילים, תרופות מנוגדות, כפל טיפולים
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331