כל אדם בעולם ישנם דברים שהוא נהנה מהם יותר וישנם דברים שהוא נהנה מהם פחות. והשאלה היא, כיצד באפשרותו של האדם להגדיל את כמות הדברים שמהם באפשרותו ליהנות?
תשובה: מי שיתבונן בעניין יראה כי כל דבר בעולם שממנו נהנה האדם, יש משהו באותו הדבר שגורם לאדם ליהנות. כי האדם לא נהנה מהדבר עצמו אלא ממה שיש בו. ניקח לדוגמא את ההנאה מכסף. אדם נהנה כאשר יש לו כסף. האם הוא נהנה מהכסף עצמו? מהנייר עצמו? תשובה: לא. הוא נהנה ממה שהכסף נותן לו. כנ"ל זוגיות. האם האדם נהנה מעצם זה שהוא פיזית נמצא ליד אדם אחר? תשובה: לא. הוא נהנה מהאסוציאציות הרגשיות שהזוגיות גורמת לו להרגיש.
דוגמא נוספת: נניח שמפרגנים לבן אדם והוא נהנה מזה. בתוך תוכו האדם נהנה לא מהמילים היפות שאמרו לו, אלא ממה שהן גורמות לו להרגיש, דהיינו, הערכה / אהבה עצמית וכולי. בכל מקרה, כל דבר בעולם יש לו איזה משהו בתוכו שהוא זה שגורם לאדם ליהנות.
ומי שיעמיק עוד בזה יראה כי מאחר שכל הדברים שבעולם הם חלק מהדבר השלם שהוא המציאות, ממילא זה אומר ששורש הדבר שיוצר אצל האדם את ההנאה, הוא נמצא בריכוז הגבוה ביותר בתוך השלם שמהווה את המציאות. ובכל דבר ודבר שיוצר אצל האדם הנאה, יש שם חלק כלשהו וצמצום כלשהו של אותו הכוח שנמצא בתוך השלם.
כי את הכוח שנמצא בתוך ההוויה של המציאות לא ניתן להרגיש ולחוות אותו, אלא דווקא דרך צמצומים שונים. משום שהשורש של כל הדברים שבעולם, דהיינו, שורש ההוויה שמהווה את המציאות, הוא מאוד גדול ואי אפשר לחוות אותו ישירות אלא רק דרך החלקים השונים של המציאות. ובכל חלק של המציאות יש צמצום כלשהו וחלק כלשהו של השורש של המציאות.
ואם נתבונן עוד בעניין הזה נראה, כי בכל דבר ודבר בעולם יש את סך כל הכוחות שיש בעולם כולו. כי מאחר שכל הדברים בסופו של דבר מחוברים לשורש אחד, ובשורש האחד הזה יש את הכל, ממילא בכל הדברים יש בצורה כלשהי את הכל. ומה שגורם לדבר אחד להיות שונה מדבר אחר, זה העוצמה השונה של הכוחות השונים שיש בכל דבר.
כי השורש עצמו כולל את הכל בשיווין מוחלט של כל הכוחות, וכאשר השורש הזה בא לידי ביטוי בכל אחד ואחד מהדברים שיש במציאות, אז בכל אחד ואחד מהדברים שיש במציאות יש כוח אחד כלשהו שהוא בולט יותר וכולי. ומה שיוצר את השינויים בין הדברים השונים, זה רק המינון של הכוחות השונים שיש בכל דבר ודבר.
וזה בעצם...
תשובה: מי שיתבונן בעניין יראה כי כל דבר בעולם שממנו נהנה האדם, יש משהו באותו הדבר שגורם לאדם ליהנות. כי האדם לא נהנה מהדבר עצמו אלא ממה שיש בו. ניקח לדוגמא את ההנאה מכסף. אדם נהנה כאשר יש לו כסף. האם הוא נהנה מהכסף עצמו? מהנייר עצמו? תשובה: לא. הוא נהנה ממה שהכסף נותן לו. כנ"ל זוגיות. האם האדם נהנה מעצם זה שהוא פיזית נמצא ליד אדם אחר? תשובה: לא. הוא נהנה מהאסוציאציות הרגשיות שהזוגיות גורמת לו להרגיש.
דוגמא נוספת: נניח שמפרגנים לבן אדם והוא נהנה מזה. בתוך תוכו האדם נהנה לא מהמילים היפות שאמרו לו, אלא ממה שהן גורמות לו להרגיש, דהיינו, הערכה / אהבה עצמית וכולי. בכל מקרה, כל דבר בעולם יש לו איזה משהו בתוכו שהוא זה שגורם לאדם ליהנות.
ומי שיעמיק עוד בזה יראה כי מאחר שכל הדברים שבעולם הם חלק מהדבר השלם שהוא המציאות, ממילא זה אומר ששורש הדבר שיוצר אצל האדם את ההנאה, הוא נמצא בריכוז הגבוה ביותר בתוך השלם שמהווה את המציאות. ובכל דבר ודבר שיוצר אצל האדם הנאה, יש שם חלק כלשהו וצמצום כלשהו של אותו הכוח שנמצא בתוך השלם.
כי את הכוח שנמצא בתוך ההוויה של המציאות לא ניתן להרגיש ולחוות אותו, אלא דווקא דרך צמצומים שונים. משום שהשורש של כל הדברים שבעולם, דהיינו, שורש ההוויה שמהווה את המציאות, הוא מאוד גדול ואי אפשר לחוות אותו ישירות אלא רק דרך החלקים השונים של המציאות. ובכל חלק של המציאות יש צמצום כלשהו וחלק כלשהו של השורש של המציאות.
ואם נתבונן עוד בעניין הזה נראה, כי בכל דבר ודבר בעולם יש את סך כל הכוחות שיש בעולם כולו. כי מאחר שכל הדברים בסופו של דבר מחוברים לשורש אחד, ובשורש האחד הזה יש את הכל, ממילא בכל הדברים יש בצורה כלשהי את הכל. ומה שגורם לדבר אחד להיות שונה מדבר אחר, זה העוצמה השונה של הכוחות השונים שיש בכל דבר.
כי השורש עצמו כולל את הכל בשיווין מוחלט של כל הכוחות, וכאשר השורש הזה בא לידי ביטוי בכל אחד ואחד מהדברים שיש במציאות, אז בכל אחד ואחד מהדברים שיש במציאות יש כוח אחד כלשהו שהוא בולט יותר וכולי. ומה שיוצר את השינויים בין הדברים השונים, זה רק המינון של הכוחות השונים שיש בכל דבר ודבר.
וזה בעצם...