ובו יתבאר מהי חרדה כללית, וכיצד היא נוצרת? ויתבאר גם, כיצד באופן כללי נוצרות חרדות ופחדים? ויתבאר, מהו הטיפול בחרדה כללית והתרופה נגד חרדה כללית, הטובים ביותר שיש? ויתבאר גם, איך להתמודד עם חרדה ואיך להתמודד עם פחד באופן כללי? ויתבאר גם, כיצד נוצרות הפרעות חרדה והתקפי חרדה?
ויתבאר בעיקר, מהי החוקיות של הפחד, ומהי החוקיות של החרדה? כי מי שיודע את חוקי המשחק של הפחד ושל החרדה, הוא יכול להתגבר על פחד ולהתגבר על חרדה, כרצונו החופשי. ומי שיודע את חוקי הפחד ואת חוקי החרדה, הוא שולט כרצונו החופשי, באם, ועד כמה הוא מפחד או נמצא בחרדה.
ומי שיתבונן אל תוך הפחד ואל תוך החרדה שלו, יראה, כי יש גורם אחד ויחיד שבו תלוי האם ועד כמה האדם נמצא בפחד ובחרדה. והגורם הזה, הוא הבנת המציאות של האדם. כי יש דבר אחד ויחיד בעולם, שככל שהאדם מבין אותו יותר, כך הוא פחות מפחד ופחות נמצא בחרדה, וככל שהאדם מבין אותו פחות, כך הוא נמצא יותר בפחד ויותר בחרדה. ואין הכוונה לומר שהאדם צריך להבין כך או אחרת. אלא הכוונה היא, להסביר את החוקים של הפחד ואת החוקים של החרדה.
והדבר היחיד שבו תלוי האם האדם מפחד או לא, זה עד כמה הוא חושב, שחייב שהמציאות תהיה כך או אחרת. שההיפוך שלו הוא, עד כמה האדם חושב, שרק אפשרי שהמציאות תהיה כך או אחרת.
דהיינו, ככל שהאדם חושב יותר, שמוכרח / חייב / צריך / חשוב מאוד וכיו"ב, שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי, כך ממילא הרצון של האדם, שהמציאות תהיה כך או אחרת, הרצון הזה מתחזק יותר. והאושר והשקט הפנימי של האדם, הופכים להיות בני ערובה, לפי, האם ועד כמה המציאות תהיה דווקא כך או אחרת.
ואז ברגע שהאדם חושב שהמציאות חייבת להיות כך או אחרת, אז זה גורם לכך, שהוא יהיה חייב לפחד ושהוא יהיה חייב להיות בחרדה, שמא המציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה.
אבל יש גם עוד נקודת מבט, שאם האדם נמצא בה, אז אין שום אפשרות שהאדם יהיה בפחד או בחרדה כלשהם. וזאת נקודת מבט שאומרת, ששום דבר לא חייב שיהיה כך או אחרת. ושזה לא משנה בשום צורה שהיא, כיצד המציאות תהיה והאם בכלל המציאות תהיה. וששום דבר לא מחוייב המציאות, שהוא יהיה דווקא כך או אחרת. אלא, זה רק אפשרי המציאות בלבד, שהמציאות תהיה כך או אחרת. וזאת רק אפשרות בלבד, אך זאת לא חובה, שהמציאות תהיה כך או אחרת.
ומי שחושב כך, ממילא הוא לא יכול להיות בפחד או בחרדה, כי השקט הנפשי שלו, והאושר הנפשי שלו, הם לא תלויים בכיצד המציאות תהיה. אלא אדם כזה, הוא לא מפחד כלל ולא נמצא בשום חרדה כלל, בכל מקרה שהוא.
ונחדד: אין הכוונה לומר, שהאדם חייב לחשוב שהמציאות לא חייבת להיות כך או אחרת, אלא שרק אפשרי בלבד, שהמציאות תהיה כך או אחרת, אין הכוונה לומר כך. כי זה רק אפשרי בלבד, שהאדם יחשוב ששום דבר לא באמת משנה, וזה באותה המידה ממש אפשרי, שהאדם יחשוב, שכל שטות בעולם, היא הכי חשובה בעולם, והיא הכי משנה בעולם.
וזה אפשרי לגמרי, שהאדם מרצונו החופשי, יבחר לחשוב, שהמציאות חייבת להיות כך או אחרת, ושממילא הוא יתחיל לפחד ולהיות בחרדה, שמא המציאות לא תהיה כרצונו. וזה אפשרי לגמרי שהאדם יבחר, להשתתף במשחק של החיים, ושיגדיר עבור עצמו מטרות, שהוא רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת (ע"ע קדושת החיים וכיו"ב). וזו אפשרות מלאה, שהאדם יבחר לחשוב ולעשות כרצונו.
אבל כאן המסר הוא, שהאדם יבין את החוקים של הפחד ואת החוקים של החרדה. ושהאדם יבין, מה אחראי, לכך שהוא נמצא בחרדות, ומה אחראי, לכך שהוא נמצא בפחדים. ושהאדם יבין, שככל שהוא יותר חושב, שהמציאות חייבת להיות דווקא כך ולא אחרת, כך ממילא המציאות חייבת יותר להפחיד אותו. כי ברגע שהאדם רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך או אחרת, ממילא זה אומר שהוא חייב להיות עם פחד וחרדה.
משום, שמצד האמת האמיתית של המציאות, שום דבר לא מחוייב להיות כך או אחרת. כי מצד המציאות, הכל טוב והכל רע והכל אחד והכל שווה באותה המידה ממש. ז"א, למציאות, אין העדפה אישית, שהיא תהיה דווקא כך ולא אחרת. והמציאות מצידה, בכל רגע היא יכולה להיות כך או אחרת, בלי שום הגדרה שהיא. ולמציאות יש פוטנציאל אין סופי ואין סוף אפשרויות, כיצד היא יכולה להיות בכל רגע ורגע. ולא מחוייב המציאות, שהיא תהיה דווקא כך או אחרת, אלא רק אפשרי המציאות בלבד, שהיא תהיה כך או אחרת.
וברגע שהאדם חושב, שמחוייב המציאות, שהיא תהיה דווקא כך או אחרת, אז ממילא זה אומר, שמחוייב גם שיהיו לו חרדות ופחדים. משום, שהוא בעצם חי בסוג של מציאות מקבילה. כי המציאות היא, שהכל יכול לקרות תמיד, והמציאות לא מחוייבת לאף אחד בשום דבר. והמציאות יכולה להשתנות בכל רגע ורגע מחדש, כפי מה שהיא. והאדם שחושב, שהמציאות חייבת להיות דווקא כך ולא אחרת, הרי שיש לו תיאום ציפיות שגוי מול המציאות. וזה כמובן יוצר חוסר הרמוניה / חוסר איזון / חוסר שקט נפשי וכולי.
וחרדה כללית נוצרת, מכך שיש לאדם המון דברים שהוא חושב, שהוא חייב להשיג דבר כזה או אחר, ושהמציאות חייבת להיות כך או אחרת. וזה לא ממש משנה, מהו הדבר שהאדם חושב שהוא חייב שהמציאות תהיה כך. כי אפילו החיים של האדם והקיום העצמי של האדם, שאם האדם חושב שהוא חייב לחיות, ושהוא חייב להיות קיים, ושהוא חייב להיות בריא, שזה כמובן דבר שהוא נחשב לדבר חשוב, הרי שגם זה עצמו, יוצר לאדם חרדות ופחדים.
וחרדה כללית, היא כאשר האדם חווה התקפי חרדה וחווה הפרעות חרדה ותסמינים של חרדה כאלו ואחרים, אבל הוא לא יודע ולא מבין, ממה הוא נמצא בחרדה ומה גורם לו להיות בחרדה. וחרדה כללית, היא בגלל שהאדם באופן כללי, מפחד מכך שהמציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה באופן כללי. ז"א ככל שיש יותר דברים שהאדם רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת, כך ממילא האדם נמצא בחרדה כללית גדולה יותר.
והחרדה הכללית, היא ביטוי לכך, שיש לאדם פחד כללי. מכך, שתת המודע של האדם מבין את האמת, שאולי המציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה, באופן כללי. ז"א צורת החשיבה הכללית של האדם, שהוא חושב שהמציאות צריכה להיות כך ולא אחרת, באופן כללי בהמון תחומים כאלו ואחרים, החל מהדבר הגדול ביותר ועד הדבר הקטן ביותר, כל הדברים האלו הופכים לפחד כללי ולחרדה כללית באופן כללי.
כי בחיים של האדם יש המון דברים קטנים מאוד, שהוא חושב שהמציאות חייבת להיות כך ולא אחרת. דהיינו, לא דברים השרדותיים, אלא דברים שהם רק העדפות אישיות של האדם. ושהאדם מתייחס אליהם, כאילו כל הקיום שלו תלוי בהם. ז"א, דברים שהקיום של האדם לא באמת תלוי בהם, והאדם מייחס להם חשיבות גדולה, כאילו כל הקיום שלו, תלוי באותם הדברים. ויש לאדם, המון דברים קטנים כאלו, שהם אלו שיוצרים אצל האדם, את התקפי החרדה הכללית שלו ואת הפרעת החרדה הכללית שלו.
והאדם...
ויתבאר בעיקר, מהי החוקיות של הפחד, ומהי החוקיות של החרדה? כי מי שיודע את חוקי המשחק של הפחד ושל החרדה, הוא יכול להתגבר על פחד ולהתגבר על חרדה, כרצונו החופשי. ומי שיודע את חוקי הפחד ואת חוקי החרדה, הוא שולט כרצונו החופשי, באם, ועד כמה הוא מפחד או נמצא בחרדה.
ומי שיתבונן אל תוך הפחד ואל תוך החרדה שלו, יראה, כי יש גורם אחד ויחיד שבו תלוי האם ועד כמה האדם נמצא בפחד ובחרדה. והגורם הזה, הוא הבנת המציאות של האדם. כי יש דבר אחד ויחיד בעולם, שככל שהאדם מבין אותו יותר, כך הוא פחות מפחד ופחות נמצא בחרדה, וככל שהאדם מבין אותו פחות, כך הוא נמצא יותר בפחד ויותר בחרדה. ואין הכוונה לומר שהאדם צריך להבין כך או אחרת. אלא הכוונה היא, להסביר את החוקים של הפחד ואת החוקים של החרדה.
והדבר היחיד שבו תלוי האם האדם מפחד או לא, זה עד כמה הוא חושב, שחייב שהמציאות תהיה כך או אחרת. שההיפוך שלו הוא, עד כמה האדם חושב, שרק אפשרי שהמציאות תהיה כך או אחרת.
דהיינו, ככל שהאדם חושב יותר, שמוכרח / חייב / צריך / חשוב מאוד וכיו"ב, שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי, כך ממילא הרצון של האדם, שהמציאות תהיה כך או אחרת, הרצון הזה מתחזק יותר. והאושר והשקט הפנימי של האדם, הופכים להיות בני ערובה, לפי, האם ועד כמה המציאות תהיה דווקא כך או אחרת.
ואז ברגע שהאדם חושב שהמציאות חייבת להיות כך או אחרת, אז זה גורם לכך, שהוא יהיה חייב לפחד ושהוא יהיה חייב להיות בחרדה, שמא המציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה.
אבל יש גם עוד נקודת מבט, שאם האדם נמצא בה, אז אין שום אפשרות שהאדם יהיה בפחד או בחרדה כלשהם. וזאת נקודת מבט שאומרת, ששום דבר לא חייב שיהיה כך או אחרת. ושזה לא משנה בשום צורה שהיא, כיצד המציאות תהיה והאם בכלל המציאות תהיה. וששום דבר לא מחוייב המציאות, שהוא יהיה דווקא כך או אחרת. אלא, זה רק אפשרי המציאות בלבד, שהמציאות תהיה כך או אחרת. וזאת רק אפשרות בלבד, אך זאת לא חובה, שהמציאות תהיה כך או אחרת.
ומי שחושב כך, ממילא הוא לא יכול להיות בפחד או בחרדה, כי השקט הנפשי שלו, והאושר הנפשי שלו, הם לא תלויים בכיצד המציאות תהיה. אלא אדם כזה, הוא לא מפחד כלל ולא נמצא בשום חרדה כלל, בכל מקרה שהוא.
ונחדד: אין הכוונה לומר, שהאדם חייב לחשוב שהמציאות לא חייבת להיות כך או אחרת, אלא שרק אפשרי בלבד, שהמציאות תהיה כך או אחרת, אין הכוונה לומר כך. כי זה רק אפשרי בלבד, שהאדם יחשוב ששום דבר לא באמת משנה, וזה באותה המידה ממש אפשרי, שהאדם יחשוב, שכל שטות בעולם, היא הכי חשובה בעולם, והיא הכי משנה בעולם.
וזה אפשרי לגמרי, שהאדם מרצונו החופשי, יבחר לחשוב, שהמציאות חייבת להיות כך או אחרת, ושממילא הוא יתחיל לפחד ולהיות בחרדה, שמא המציאות לא תהיה כרצונו. וזה אפשרי לגמרי שהאדם יבחר, להשתתף במשחק של החיים, ושיגדיר עבור עצמו מטרות, שהוא רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת (ע"ע קדושת החיים וכיו"ב). וזו אפשרות מלאה, שהאדם יבחר לחשוב ולעשות כרצונו.
אבל כאן המסר הוא, שהאדם יבין את החוקים של הפחד ואת החוקים של החרדה. ושהאדם יבין, מה אחראי, לכך שהוא נמצא בחרדות, ומה אחראי, לכך שהוא נמצא בפחדים. ושהאדם יבין, שככל שהוא יותר חושב, שהמציאות חייבת להיות דווקא כך ולא אחרת, כך ממילא המציאות חייבת יותר להפחיד אותו. כי ברגע שהאדם רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך או אחרת, ממילא זה אומר שהוא חייב להיות עם פחד וחרדה.
משום, שמצד האמת האמיתית של המציאות, שום דבר לא מחוייב להיות כך או אחרת. כי מצד המציאות, הכל טוב והכל רע והכל אחד והכל שווה באותה המידה ממש. ז"א, למציאות, אין העדפה אישית, שהיא תהיה דווקא כך ולא אחרת. והמציאות מצידה, בכל רגע היא יכולה להיות כך או אחרת, בלי שום הגדרה שהיא. ולמציאות יש פוטנציאל אין סופי ואין סוף אפשרויות, כיצד היא יכולה להיות בכל רגע ורגע. ולא מחוייב המציאות, שהיא תהיה דווקא כך או אחרת, אלא רק אפשרי המציאות בלבד, שהיא תהיה כך או אחרת.
וברגע שהאדם חושב, שמחוייב המציאות, שהיא תהיה דווקא כך או אחרת, אז ממילא זה אומר, שמחוייב גם שיהיו לו חרדות ופחדים. משום, שהוא בעצם חי בסוג של מציאות מקבילה. כי המציאות היא, שהכל יכול לקרות תמיד, והמציאות לא מחוייבת לאף אחד בשום דבר. והמציאות יכולה להשתנות בכל רגע ורגע מחדש, כפי מה שהיא. והאדם שחושב, שהמציאות חייבת להיות דווקא כך ולא אחרת, הרי שיש לו תיאום ציפיות שגוי מול המציאות. וזה כמובן יוצר חוסר הרמוניה / חוסר איזון / חוסר שקט נפשי וכולי.
וחרדה כללית נוצרת, מכך שיש לאדם המון דברים שהוא חושב, שהוא חייב להשיג דבר כזה או אחר, ושהמציאות חייבת להיות כך או אחרת. וזה לא ממש משנה, מהו הדבר שהאדם חושב שהוא חייב שהמציאות תהיה כך. כי אפילו החיים של האדם והקיום העצמי של האדם, שאם האדם חושב שהוא חייב לחיות, ושהוא חייב להיות קיים, ושהוא חייב להיות בריא, שזה כמובן דבר שהוא נחשב לדבר חשוב, הרי שגם זה עצמו, יוצר לאדם חרדות ופחדים.
וחרדה כללית, היא כאשר האדם חווה התקפי חרדה וחווה הפרעות חרדה ותסמינים של חרדה כאלו ואחרים, אבל הוא לא יודע ולא מבין, ממה הוא נמצא בחרדה ומה גורם לו להיות בחרדה. וחרדה כללית, היא בגלל שהאדם באופן כללי, מפחד מכך שהמציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה באופן כללי. ז"א ככל שיש יותר דברים שהאדם רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת, כך ממילא האדם נמצא בחרדה כללית גדולה יותר.
והחרדה הכללית, היא ביטוי לכך, שיש לאדם פחד כללי. מכך, שתת המודע של האדם מבין את האמת, שאולי המציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה, באופן כללי. ז"א צורת החשיבה הכללית של האדם, שהוא חושב שהמציאות צריכה להיות כך ולא אחרת, באופן כללי בהמון תחומים כאלו ואחרים, החל מהדבר הגדול ביותר ועד הדבר הקטן ביותר, כל הדברים האלו הופכים לפחד כללי ולחרדה כללית באופן כללי.
כי בחיים של האדם יש המון דברים קטנים מאוד, שהוא חושב שהמציאות חייבת להיות כך ולא אחרת. דהיינו, לא דברים השרדותיים, אלא דברים שהם רק העדפות אישיות של האדם. ושהאדם מתייחס אליהם, כאילו כל הקיום שלו תלוי בהם. ז"א, דברים שהקיום של האדם לא באמת תלוי בהם, והאדם מייחס להם חשיבות גדולה, כאילו כל הקיום שלו, תלוי באותם הדברים. ויש לאדם, המון דברים קטנים כאלו, שהם אלו שיוצרים אצל האדם, את התקפי החרדה הכללית שלו ואת הפרעת החרדה הכללית שלו.
והאדם...
050-3331-331