והפעם נסביר האם באמת יש או אין מה לעשות נגד מחבל מתאבד?

אז לכאורה, הרצון הכי חזק של האדם הוא לחיות. ומי שרוצה להתאבד, הרי שלא אכפת לו למות. אז אם מישהו לא אכפת לו למות, כגון לדוגמה מחבל מתאבד, הרי שאין מה לעשות נגדו. כי אפילו למות לא אכפת לו, אז לכאורה אין אפשרות לעשות נגדו כלום.

אבל זאת לא כל האמת. ולמה? כי המחבל המתאבד, כשהוא מתאבד בדרך כלל הוא עושה את זה, לטובת האנשים שלו, שהם כן יישארו בחיים אחרי שהוא יתאבד. במילים אחרות, המחבל התאבד מוכן אפילו למות, אבל לא סתם כך, אלא בגלל שהוא רוצה לדאוג לטובת האנשים שלו, שהם כן ישארו כאן בעולם אחרי שהוא מתאבד.

אם לדוגמה המחבל המתאבד היה יודע בוודאות, שכל האנשים שלו גם הם ימותו באופן מיידי, אחרי שהוא יתאבד, האם הוא היה מתאבד? כנראה שלא.

אם התשובה היא שכן, דהיינו, שהוא מתאבד לדוגמה מסיבה דתית ולא אכפת לו שכולם ימותו איתו ביחד, אז אולי באמת אין מה לעשות נגדו. אבל בדרך כלל, לא זה המצב. כי בדרך כלל המחבל מתאבד לטובת אלו שיישארו חיים אחריו.

שזה בעצם אומר, שאם המחבל המתאבד היה יודע, שהפיגוע שהוא מבצע, יגרום ליותר נזק מאשר תועלת עבור האנשים שלו, הרי שכנראה שהוא לא היה מתאבד. לדוגמה, אם המחבל המתאבד היה יודע, שאחרי שהוא מתאבד יגרשו את כל המשפחה שלו, או יכלאו את כל בני המשפחה שלו, או אולי יוציאו אותם להורג, למרות שהם חפים מפשע או מחפים על פשע וכיו"ב, כנראה שהוא לא היה מתאבד.

כי הוא מתאבד, כדי לעזור לאנשים שהוא אוהב. ואם הוא היה יודע שההתאבדות שלו, תפגע במי שהוא אוהב, הרי שהוא לא היה מתאבד.

לסיכום: המחבל מתאבד ומוכן אפילו למות, כי הוא עושה את זה לטובת האנשים שהוא אוהב. ואם הוא היה יודע שאם הוא יתאבד, יהיה לאנשים שהוא אוהב, יותר רע מטוב, אז הוא לא היה מתאבד.

אבל, אם המחבל המתאבד יודע שהוא הולך לפגוע בעם החכם בעולם, שיש לו נטייה להתאבדות, בגלל שהוא כאילו מוסרי וערכי וכיו"ב, הרי שאכן כמעט ואין מה לעשות נגדו. כי מבחינתו, המוות שלו, יביא יותר תועלת מאשר נזק לעם שלו.