איך לא להרגיש רע?

אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד אדם יכול להשתחרר מתחושות רעות וסבל על ידי חקירה עמוקה של הרצונות שלו. לדבריו, כאשר אדם מרגיש רע, עליו קודם כל להבין שהתחושה נובעת מרצון לא ממומש. למשל, אדם שאומר "רע לי כי אני רוצה להרגיש טוב ולא מצליח", צריך לשאול את עצמו למה בכלל הוא רוצה להרגיש טוב. השאלה הזו נראית אולי מובנת מאליה, אך היא קריטית כי היא מאפשרת לבחון את הבסיס לסבל.

אליעד נותן דוגמה מפורטת של תהליך חקירה עצמית. הוא מציע לאדם לשאול את עצמו שוב ושוב: "למה אני רוצה להרגיש טוב?". אדם יכול לענות לעצמו, למשל: "כי זה נעים לי", ואז הוא ישאל שוב: "ולמה אני רוצה שיהיה לי נעים?", והתשובה תחזור ותהיה דומה, כגון: "כי זה עושה לי טוב". בשלב מסוים הוא יגיע לנקודה שבה אין לו תשובה ברורה, והוא יענה: "אני לא יודע". בנקודה זו, אנשים בדרך כלל מפסיקים את החקירה מתוך הנחה שאין טעם להמשיך כי התשובה אינה ידועה להם.

אליעד כהן טוען שיש חשיבות רבה להמשיך לשאול את השאלות הללו, גם אם התשובה היא שוב ושוב "לא יודע". ככל שהאדם שואל יותר, כך הוא מגיע למצב שבו הוא מבין שהרצון שלו להרגיש טוב הוא לא בהכרח מחויב. כאשר האדם מגלה שהוא לא יודע את הסיבה האמיתית לרצונו להרגיש טוב, הביטחון ברצון שלו יורד. הוא מתחיל להבין שאולי אין סיבה אמיתית לרצון שלו, וזה מחליש את האחיזה של הרצון עליו, מפחית את תחושת החובה להגשים אותו, וכך מפחית גם את הסבל שלו.

מה התועלת בחקירת הרצון אם התשובה אינה ידועה?

לפי אליעד, גם אם אדם לא מגיע לתשובה מוחלטת וברורה לשאלה "למה אני רוצה את מה שאני רוצה?", עצם החזרה על השאלה שוב ושוב מייצרת תהליך של שחרור פסיכולוגי. האדם מתחיל לראות שהרצון שלו אינו מחויב המציאות, שהוא לא בהכרח חייב להשיג את מה שהוא רוצה, ולכן הסבל שנוצר מכך שהוא לא משיג את רצונו קטן משמעותית.

לדוגמה, אדם שמפחד מהמוות יכול לשאול את עצמו שוב ושוב: "למה אני מפחד למות?". כשהוא עונה לעצמו כל פעם מחדש "אני לא יודע", הוא מגלה שהפחד שלו הוא לא הכרחי. ככל שהוא חוזר יותר על השאלה הזו, כך תחושת הפחד פוחתת, כי הוא מבין שאין סיבה אמיתית לפחד שלו, או לפחות הוא לא מצליח למצוא סיבה כזו.

האם חוסר הידיעה מפחית או מגביר את הרצון?

אליעד מסביר שישנן שתי אפשרויות למצב שבו האדם מגיע לתשובה "אני לא יודע":

• אפשרות אחת, שבה האדם מבין שאין סיבה אמיתית לרצון שלו, ולכן הרצון מאבד מכוחו. הוא מבין שאם אין סיבה, אין גם הצדקה לסבול או להרגיש רע בגללו. במקרה כזה, האדם יכול להשתחרר לחלוטין מהסבל, כי הרצון כבר לא מרגיש לו חשוב או מחויב.
• אפשרות שנייה היא שהאדם מבין שאין סיבה, אבל עדיין הוא מרגיש רצון חזק. כאן האדם עלול להרגיש שהרצון שלו הוא מחויב כי הוא קיים ללא סיבה ברורה, וכך תחושת הסבל עלולה להישאר. אליעד אומר שגם במקרה כזה, עצם ההבנה שהרצון הוא חסר סיבה עשויה לעזור לאדם להבין את הטבע של הרצונות שלו, וכך לצמצם מעט את מידת ההזדהות עם הרצון ואת הסבל הנגרם מכך.

למה לא להפסיק לשאול "למה" גם כשאין תשובה?

אליעד כהן מדגיש שככל שהאדם ממשיך לשאול את עצמו שוב ושוב, גם בלי לקבל תשובה ברורה, הוא מקבל ידיעה אחרת: ידיעה של חוסר ידיעה. כלומר, האדם הופך מודע יותר ויותר לכך שהוא לא יודע למה הוא רוצה משהו. ככל שהוא מודע יותר לכך, תחושת המחויבות לרצון שלו הולכת ופוחתת.

לדוגמה, אם אדם חוזר על השאלה "למה אני רוצה להרגיש טוב?" 100 או אפילו 1000 פעמים, בכל פעם שהתשובה היא "לא יודע", הביטחון וההזדהות שלו עם הרצון הולכים ופוחתים. בסופו של דבר, הוא יגיע למצב שבו הרצון כבר לא מרגיש לו הכרחי, וזה עשוי לשחרר אותו מהסבל או לפחות להפחית משמעותית את תחושת החובה שלו לממש את הרצון.

אליעד מדגיש את החשיבות של החזרה על השאלה גם כאשר נראה לכאורה שאין שום התקדמות, משום שעצם החזרה מובילה לשינוי פסיכולוגי עמוק שמשחרר את האדם מתלות ברצונותיו ובתחושותיו הרעות.