האם חשיבה חיובית, היא לא שקר עצמי? איך למלא את שני החצאים?

על מה טוב יותר להסתכל על חצי הכוס המלאה או על חצי הכוס הריקה?

תשובה: רצוי מאוד להסתכל על שני החלקים דרך המשקפת של האמת כפי מה שהיא באמת.

כאשר האדם מסתכל רק על חצי הכוס המלאה, הרי שהוא מרחיק את עצמו מהשלמות.

השלמות היא כאשר הכוס מלאה לגמרי. אין חצי ריק וחצי מלא. הכוס צריכה להיות מלאה לגמרי.

כאשר האדם מסתכל רק על החצי המלא, אז גם אם טוב לו, זה לא טוב אמיתי ומושלם.

כי בתוך תוכו האדם יודע את האמת.

על הלב אי אפשר לעבוד. את הלב אי אפשר לשקר.

הלב יודע שיש גם חצי ריק.

כל זמן שבעיניו של האדם יש גם חצי ריק, הרי שבתוך תוכו הוא לעולם לא יוכל להרגיש טוב באמת.

לא משנה כמה האדם יסתכל על החצי המלא, כל זמן שבתוך תוכו הוא יודע שיש חצי ריק, הרי שתמיד הוא ירגיש רע כלשהו ולא ירגיש טוב בשלמות.

אז מה עושים?

הדרך הטובה ביותר היא למלא גם את החצי הריק.

לא צריך להתעלם מהחצי הריק אלא צריך למלא אותו.

ואיך ממלאים את החצי הריק של הכוס, על ידי שמחפשים את הטוב שבו.

אם היה האדם מבין מה טוב בחצי הכוס הריקה שלו, הרי שהכוס הייתה מלאה לגמרי והאדם היה מרגיש תחושה של שלמות.

כוס מלאה באמת = שלמות = אחדות = שמחה = טוב אמיתי = אושר = אמת = טוב.

כוס חצי מלאה / חצי ריקה = חיסרון = פירוד = עצבות = טוב מזויף = חוסר אושר = שקר = רע.

הדרך למלא את חצי הכוס הריקה הוא על ידי זה שהאדם מחפש את האמת לגבי מה שהוא באמת רוצה.

הסיבה שחצי אחד של הכוס נראה ריק בעיניו של האדם, היא משום שהחצי הזה אינו תואם את הרצון של האדם.

חצי כוס מלאה = החלק במציאות שתואם את רצונו של האדם.

חצי כוס ריקה = החלק במציאות שאינו תואם את רצונו של האדם.

המציאות היא טובה.

הרצון של האדם עצמו הוא חלק מהמציאות.

מהצד של המציאות האדם אינו נפרד ממנה.

למציאות יש אינטרס עצמי שיהיה לאדם טוב, מאחר שמהצד שלה האדם בכלל אינו קיים, הוא נמצא באחדות מלאה איתה.

הסיבה שהרצון של האדם אינו תואם את המציאות, היא רק משום שהוא מזדהה עם רצונות חיצוניים שלו.

פירוש: לכל רצון יש רצון אחר שממנו הוא נובע. לדוגמה: הרצון לשתות כוס מים, נובע מהרצון של להרוות את הצמא וכיו"ב.

לכל רצון באשר הוא, יש רצון אחר פנימי יותר שקודם לו ושממנו הוא נובע.

כאשר האדם אינו מודע לרצון הפנימי...