והעניין הוא, כי האדם מחפש את האמת בהרבה נושאים, והאדם מתפלא למה הוא לא מוצא אותה. והסיבה לכך, היא משום שהאדם מצד אחד מחפש את האמת, אבל מהצד השני הוא גם מחפש את השקר. וכאשר האדם מחפש את האמת, בדרך של שקר, הוא כמובן לא ימצא את האמת (ואעפ"כ בסופו של דבר גם הוא ימצא את האמת בכל מקרה, אבל זה רק אחרי הרבה זמן וסבל רב בדרך).
והעניין הוא, כי כאשר האדם מברר את האמת לגבי איזה דבר, על האדם לברר את האמת הזאת, בלי שתהיה לו שום העדפה כלשהי לגבי התוצאה של בירור האמת שלו. כי בד"כ כשהאדם מברר את האמת, תמיד יש לו איזו העדפה כלשהי, שהוא מעדיף שהאמת תהיה כך ולא אחרת, מסיבות שונות של האדם.
וכאשר האדם מחפש את האמת, תוך כדי זה שהוא רוצה יותר, שהאמת תהיה כך או אחרת, על ידי זה האדם מקבל אמת של שקר, ולא מקבל את האמת האמיתית.
ובפועל, כאשר האדם מברר את האמת, על האדם לברר את האמת בתוך ליבו, ולראות שאכן באמת ליבו נקי, ושאכן באמת הוא רוצה לדעת מהי האמת, ושלא משנה לו בכלל, אפילו לא כחוט השערה, שהאמת תהיה כך או אחרת. כי אפילו כאשר האדם מעדיף שהאמת תהיה כך ולא אחרת, אפילו כחוט השערה, הדבר הזה משבש לאדם את המחשבה שלו, וממילא יוצא השקר.
ובנקודת האמת הראשונה, שם אין שום הגדרת רצון כלל, וממילא לא שייך בנקודת האמת, להעדיף צד אחד, יותר מאשר צד אחר. והאמת מזככת את האדם, שלא יעדיף צורה אחת, יותר מאשר צורה אחרת. שאז ממילא, טוב לאדם באמת.
וכאשר האדם מתבונן אל תוכו באמת, הוא מגלה מיד את האינטרס שלו בחיפוש האמת שלו. ומה יעשה האדם, כאשר הוא מגלה שיש לו אינטרס בחיפוש האמת שלו. דהיינו, כאשר האדם משחד את עצמו בשוחד עצמי שהוא מעדיף שפסק הדין של בירור האמת, יהיה כך ולא אחרת. מה יעשה האדם כאשר הוא מגלה שהוא משוחד?
והתשובה היא, כי האמת, היא הפתרון הטוב ביותר בעולם. וההבנה של האדם שהוא משוחד, היא עצמה הדרך לפתרון, לכך שהאדם משוחד. ועל האדם להתבונן היטב ולראות במה בדיוק הוא משוחד? ואיך בדיוק הוא מעדיף שהאמת תצא? ולמה הוא מעדיף שהאמת תצא כך ולא אחרת?
ועל האדם להבין, שכל הבנה מעורפלת, היא שקר. (והבנה מעורפלת היא אמונה). ועל האדם לא להשאיר שום דבר שאינו ברור. ועל האדם להבין היטב את הספק שלו, וגם את האינטרס שלו לגבי בירור הספק שלו. ואסור לאדם להשאיר שום דבר שהוא אינו מבורר באמת, גם לא לגבי האינטרס שלו בבירור האמת.
דהיינו, שהאדם מוכרח להבין בשלמות את האינטרס שלו, ובכלל זה להבין מה האינטרס שלו? ולמה באמת האינטרס שלו קיים (שזה תמיד בגלל טעות חשיבה)? וכיצד בדיוק האינטרס שלו משפיע על תהליך בירור האמת שלו? ועל האדם לראות את התמונה המלאה לגבי האינטרס שלו, עד שהוא יהיה מודע באופן מוחלט לאינטרס שלו.
וכאשר האדם מודע באופן מוחלט לאינטרס שלו, ויודע ומבין באמת את כל הדרכים, שבהן האינטרס שלו מנסה להשפיע עליו בבירור האמת, על ידי זה האדם מסוגל לברר את האמת, למרות האינטרס שלו.
ואעפ"כ על האדם לזכור ולהבין, שכל זמן שהוא לא איש אמת מוחלטת, הרי שזה אומר שעדיין הוא משקר את עצמו במשהו. וזה בעצם אומר שעל האדם להבין שישנם עוד הרבה מאוד אינטרסים סמויים שמשפיעים על החיפוש שלו, למרות שהוא לא מודע להם.
והאינטרס השקרי הראשון, של האדם בתהליך חיפוש האמת שלו, הוא הרצון של האדם להישאר קיים, כישות שהיא נפרדת מכל שאר הישויות. כי חיפוש אמת אמיתי, אמור להתחיל בנקודת ההתחלה, שהיא הבירור המוחלט של האדם, את מהות החיסרון והשלמות / היש והאין. שעל האדם לברר באופן מוחלט, מהי מהות היש והאין שיש במציאות שלנו.
ואם האדם יברר את מהות היש והאין שלנו ללא כל אינטרס, הוא יגלה שהכל אחד וישמיד את הרע ויחיה טוב באמת. כי כאשר הכל אחד, ה"אני" הנפרד של האדם מת, והאדם מפסיק להיות קיים כישות נפרדת. וזהו המוות של האגו של האדם, שהוא רוצה להמשיך לשרוד כישות נפרדת, למרות שבאמת הוא סובל מכך שהוא נפרד.
וכאשר רוצים לבדוק, למי יש אינטרס בחיפוש האמת, צריך לבדוק מי נפגע מחיפוש האמת. ומי שנפגע מחיפוש האמת, זה הקיום העצמי של האדם, שמצד השכל, הוא נעלם לגמרי, כאשר האדם מגלה את האמת שהכל אחד ממש. כי באחדות של המציאות, אין שום תודעה עצמית ושום קיום עצמי כלל, כי שם הכל אחד ממש. והוא ומדעו אחד ממש, ללא הפרדה שלו, ממדעו.
והאגו הנפרד של האדם, הוא זה שאחראי לכל הצרות של האדם. ומצד האמת, הוא לא באמת קיים. והדבר דומה לדמות שקיימת בתוך חלום, שהיא לא באמת קיימת כמשהו ממשי, כי היא בסך הכל קיימת בתוך המחשבה והדמיון של ישות אחרת, שהיא זו שחושבת אותה.
והישות שנמצאת בתוך החלום, אם היא תדע בוודאות שהיא בתוך חלום, הקיום העצמי שלה ייעלם, כי היא תהפוך לישות אחרת (שבשורשו היא נעלמת לגמרי, כי השורש הוא האחדות). ואז האגו של האדם, לא רוצה לברר את מהותו העצמית, כי הוא יודע שהוא ייעלם. אבל מצד שני, כל מה שהוא באמת רוצה, זה להבין את מהותו העצמית, ולהיעלם.
והאדם מטעה את עצמו בהטעיות שונות. כי האדם מחפש את האמת מחוצה לו, בכל מיני טעויות. והאדם צריך ראשית כל להבין מיהו ומהו, לפני שהוא מברר דברים על מה שקורה סביבו. וכל זמן שהאדם לא מבין את עצמו ולא יודע מיהו, כיצד הוא מצפה להבין את המציאות, שנמצאת מחוצה לו ושהיא רחוקה יותר ממנו?!
ובשלב הראשון, על האדם להתבונן פנימה אל תוכו, ולנסות להבין מיהו ומהו אותו ה"אני" המפורסם שאיתו הוא כ"כ מזדהה. כי בלי להבין את ה"אני" באמת, אי אפשר להבין שום דבר אחר באמת. כי ה"אני" הזה, הוא הבסיס של כל הידיעות של האדם. ומי שלא מבין את הבסיס של כל הידיעות שלו, כיצד הוא יבין את הידיעות שלו שהן חיצוניות אליו?!
כי אם לדוגמה ה"אני" הזה של האדם, הוא ישות טועה, הרי שכל המידע שלה, הוא שגוי ושקרי. ועד שהאדם לא יבין את מהות התפישה...
והעניין הוא, כי כאשר האדם מברר את האמת לגבי איזה דבר, על האדם לברר את האמת הזאת, בלי שתהיה לו שום העדפה כלשהי לגבי התוצאה של בירור האמת שלו. כי בד"כ כשהאדם מברר את האמת, תמיד יש לו איזו העדפה כלשהי, שהוא מעדיף שהאמת תהיה כך ולא אחרת, מסיבות שונות של האדם.
וכאשר האדם מחפש את האמת, תוך כדי זה שהוא רוצה יותר, שהאמת תהיה כך או אחרת, על ידי זה האדם מקבל אמת של שקר, ולא מקבל את האמת האמיתית.
ובפועל, כאשר האדם מברר את האמת, על האדם לברר את האמת בתוך ליבו, ולראות שאכן באמת ליבו נקי, ושאכן באמת הוא רוצה לדעת מהי האמת, ושלא משנה לו בכלל, אפילו לא כחוט השערה, שהאמת תהיה כך או אחרת. כי אפילו כאשר האדם מעדיף שהאמת תהיה כך ולא אחרת, אפילו כחוט השערה, הדבר הזה משבש לאדם את המחשבה שלו, וממילא יוצא השקר.
ובנקודת האמת הראשונה, שם אין שום הגדרת רצון כלל, וממילא לא שייך בנקודת האמת, להעדיף צד אחד, יותר מאשר צד אחר. והאמת מזככת את האדם, שלא יעדיף צורה אחת, יותר מאשר צורה אחרת. שאז ממילא, טוב לאדם באמת.
וכאשר האדם מתבונן אל תוכו באמת, הוא מגלה מיד את האינטרס שלו בחיפוש האמת שלו. ומה יעשה האדם, כאשר הוא מגלה שיש לו אינטרס בחיפוש האמת שלו. דהיינו, כאשר האדם משחד את עצמו בשוחד עצמי שהוא מעדיף שפסק הדין של בירור האמת, יהיה כך ולא אחרת. מה יעשה האדם כאשר הוא מגלה שהוא משוחד?
והתשובה היא, כי האמת, היא הפתרון הטוב ביותר בעולם. וההבנה של האדם שהוא משוחד, היא עצמה הדרך לפתרון, לכך שהאדם משוחד. ועל האדם להתבונן היטב ולראות במה בדיוק הוא משוחד? ואיך בדיוק הוא מעדיף שהאמת תצא? ולמה הוא מעדיף שהאמת תצא כך ולא אחרת?
ועל האדם להבין, שכל הבנה מעורפלת, היא שקר. (והבנה מעורפלת היא אמונה). ועל האדם לא להשאיר שום דבר שאינו ברור. ועל האדם להבין היטב את הספק שלו, וגם את האינטרס שלו לגבי בירור הספק שלו. ואסור לאדם להשאיר שום דבר שהוא אינו מבורר באמת, גם לא לגבי האינטרס שלו בבירור האמת.
דהיינו, שהאדם מוכרח להבין בשלמות את האינטרס שלו, ובכלל זה להבין מה האינטרס שלו? ולמה באמת האינטרס שלו קיים (שזה תמיד בגלל טעות חשיבה)? וכיצד בדיוק האינטרס שלו משפיע על תהליך בירור האמת שלו? ועל האדם לראות את התמונה המלאה לגבי האינטרס שלו, עד שהוא יהיה מודע באופן מוחלט לאינטרס שלו.
וכאשר האדם מודע באופן מוחלט לאינטרס שלו, ויודע ומבין באמת את כל הדרכים, שבהן האינטרס שלו מנסה להשפיע עליו בבירור האמת, על ידי זה האדם מסוגל לברר את האמת, למרות האינטרס שלו.
ואעפ"כ על האדם לזכור ולהבין, שכל זמן שהוא לא איש אמת מוחלטת, הרי שזה אומר שעדיין הוא משקר את עצמו במשהו. וזה בעצם אומר שעל האדם להבין שישנם עוד הרבה מאוד אינטרסים סמויים שמשפיעים על החיפוש שלו, למרות שהוא לא מודע להם.
והאינטרס השקרי הראשון, של האדם בתהליך חיפוש האמת שלו, הוא הרצון של האדם להישאר קיים, כישות שהיא נפרדת מכל שאר הישויות. כי חיפוש אמת אמיתי, אמור להתחיל בנקודת ההתחלה, שהיא הבירור המוחלט של האדם, את מהות החיסרון והשלמות / היש והאין. שעל האדם לברר באופן מוחלט, מהי מהות היש והאין שיש במציאות שלנו.
ואם האדם יברר את מהות היש והאין שלנו ללא כל אינטרס, הוא יגלה שהכל אחד וישמיד את הרע ויחיה טוב באמת. כי כאשר הכל אחד, ה"אני" הנפרד של האדם מת, והאדם מפסיק להיות קיים כישות נפרדת. וזהו המוות של האגו של האדם, שהוא רוצה להמשיך לשרוד כישות נפרדת, למרות שבאמת הוא סובל מכך שהוא נפרד.
וכאשר רוצים לבדוק, למי יש אינטרס בחיפוש האמת, צריך לבדוק מי נפגע מחיפוש האמת. ומי שנפגע מחיפוש האמת, זה הקיום העצמי של האדם, שמצד השכל, הוא נעלם לגמרי, כאשר האדם מגלה את האמת שהכל אחד ממש. כי באחדות של המציאות, אין שום תודעה עצמית ושום קיום עצמי כלל, כי שם הכל אחד ממש. והוא ומדעו אחד ממש, ללא הפרדה שלו, ממדעו.
והאגו הנפרד של האדם, הוא זה שאחראי לכל הצרות של האדם. ומצד האמת, הוא לא באמת קיים. והדבר דומה לדמות שקיימת בתוך חלום, שהיא לא באמת קיימת כמשהו ממשי, כי היא בסך הכל קיימת בתוך המחשבה והדמיון של ישות אחרת, שהיא זו שחושבת אותה.
והישות שנמצאת בתוך החלום, אם היא תדע בוודאות שהיא בתוך חלום, הקיום העצמי שלה ייעלם, כי היא תהפוך לישות אחרת (שבשורשו היא נעלמת לגמרי, כי השורש הוא האחדות). ואז האגו של האדם, לא רוצה לברר את מהותו העצמית, כי הוא יודע שהוא ייעלם. אבל מצד שני, כל מה שהוא באמת רוצה, זה להבין את מהותו העצמית, ולהיעלם.
והאדם מטעה את עצמו בהטעיות שונות. כי האדם מחפש את האמת מחוצה לו, בכל מיני טעויות. והאדם צריך ראשית כל להבין מיהו ומהו, לפני שהוא מברר דברים על מה שקורה סביבו. וכל זמן שהאדם לא מבין את עצמו ולא יודע מיהו, כיצד הוא מצפה להבין את המציאות, שנמצאת מחוצה לו ושהיא רחוקה יותר ממנו?!
ובשלב הראשון, על האדם להתבונן פנימה אל תוכו, ולנסות להבין מיהו ומהו אותו ה"אני" המפורסם שאיתו הוא כ"כ מזדהה. כי בלי להבין את ה"אני" באמת, אי אפשר להבין שום דבר אחר באמת. כי ה"אני" הזה, הוא הבסיס של כל הידיעות של האדם. ומי שלא מבין את הבסיס של כל הידיעות שלו, כיצד הוא יבין את הידיעות שלו שהן חיצוניות אליו?!
כי אם לדוגמה ה"אני" הזה של האדם, הוא ישות טועה, הרי שכל המידע שלה, הוא שגוי ושקרי. ועד שהאדם לא יבין את מהות התפישה...
050-3331-331