9:22יציבות תפישת החיים - איך להשיג?
איך להגיע ליציבות מחשבתית בחיים?
אליעד כהן מסביר שהמפתח להשגת יציבות מחשבתית נמצא בחיפוש האמת, שהוא התהליך המרכזי שעל האדם לעבור. אנשים רבים חווים חוסר יציבות במחשבתם ומתוסכלים מכך, משום שהם משנים כל הזמן את דעתם. פעם חושבים שדבר מסוים הוא טוב, ופעם אחרת הוא רע, פעם בטוחים שעליהם ללכת בדרך אחת, ופעם אחרת בדרך אחרת. למרות שהדבר יכול להיראות שלילי, אליעד מבהיר שדווקא חוסר יציבות מחשבתית זו היא סימן חיובי, מאחר שהיא מעידה על כך שהאדם מחפש את האמת ואינו מפחד לשנות את דעותיו.
מדוע רוב האנשים יציבים במחשבה שלהם?
רוב האנשים בעולם הם יציבים בדעותיהם, אך לא בגלל חוכמה או הבנת המציאות לעומקה, אלא בעיקר מתוך פחד ושקר. היציבות שלהם נובעת מהחשש לפקפק באמונותיהם ולשאול שאלות יסודיות, שמא הדבר יוביל אותם לספקות ולתחושות לא נעימות. כתוצאה מכך, הם אינם באמת מתפתחים. לעומת זאת, אדם שלא מפחד מחיפוש האמת, שואל עצמו כל הזמן: אולי ההפך נכון? אולי אני טועה? אולי ההנחות הבסיסיות שלי שגויות? אדם זה ישנה לעיתים תכופות את דעותיו ויתפתח בעקבות כך.
האם חוסר יציבות מחשבתית היא סימן ללמידה?
כן, אליעד מבהיר שחוסר היציבות במחשבה הוא סימן שהאדם לומד ומתפתח. עדיף לנסות דרכים חדשות ולשנות את הדעות לעיתים קרובות, מאשר להישאר תקועים בשקר או בטעות רק מפני שזה נוח. למשל, אם האדם חושב בתחילה שהמציאות היא טובה, אחר כך חושב שהיא רעה, ואז חוזר שוב למחשבה שהיא טובה, אין לראות זאת כחזרה חסרת תועלת על אותה המחשבה. בכל פעם שהאדם חושב מחדש, הוא מסתכל מנקודת מבט חדשה, ולכן מחשבתו אינה זהה לחלוטין לזו שהיתה לו קודם.
מדוע יש הנחות יסוד שלא משתנות אצל אנשים?
רוב האנשים אינם משנים את הנחות היסוד שלהם מתוך טיפשות או פחד. לדוגמה, תפיסת המציאות הבסיסית של אנשים רבים נשארת קבועה לאורך כל חייהם: כאשר הם מסתכלים ימינה ושמאלה, הם מאמינים שאלו מקומות שונים באופן מוחלט, בלי לשאול שאלות על ההנחות היסודיות הללו. עוד דוגמה לכך היא התפיסה שהעולם קיים: אנשים מעטים בלבד באמת שואלים שאלות כמו "האם העולם קיים?" או "אולי המציאות לא באמת קיימת?" ורק בודדים אף יגיעו להבנה אמיתית של כך.
מהי הדרך להגיע ליציבות אמיתית?
אליעד מסביר כי הדרך היחידה להשגת יציבות אמיתית היא דרך מציאת האמת המוחלטת. כל עוד האדם לא הגיע לנקודת האמת, הוא תמיד יטריד עצמו בשאלות וספקות, וכל הזמן יחשוב שאולי הוא טועה. האמת היא הדבר היציב היחיד שקיים, משום שאמת מוחלטת לא תלויה בשכל האדם, לא בידיעתו ולא בהבנתו. האדם יכול לצעוק ולחשוב מה שירצה, אך האמת לא משתנה.
איך יודעים אם האדם הגיע לאמת?
הסימן שהאדם הגיע לאמת מוחלטת הוא שהשאלות מפסיקות להטריד אותו. אם האדם עדיין שואל "מה האמת?" סימן שלא מצא אותה עדיין. הספקות שיש לאדם, לפי אליעד, הן למעשה הדבר שמוביל אותו להתפתחות, כי הן גורמות לו להמשיך לחפש תשובות ולשאול שאלות. ספקות אלה הן עדיפות בהרבה על פני יציבות שקרית שנובעת מבורות או פחדנות.
מהי "נקודת מחויב המציאות" וכיצד מגיעים אליה?
"נקודת מחויב המציאות" היא הנקודה שבה האדם מגיע לוודאות מוחלטת כל כך, עד שאפילו ההפך של מה שהוא חושב זהה לדבר עצמו. כלומר, לא תהיה לאדם אפשרות להעלות על דעתו את הספק "אולי אני טועה?" - כי הוא מבין שבנקודה זו אין אפשרות לטעות. ההגעה לנקודת מחויב המציאות מתבצעת על ידי התמודדות חוזרת ונשנית עם שאלות וספקות, שוב ושוב, עד שהאדם מבין שכל ספק נוסף אינו אפשרי, והאמת הופכת להיות וודאית לחלוטין.
האם כדאי להיות יציבים בשקר או לחיות בספק תמידי?
אליעד כהן מסכם שעדיף לחיות בספקות מתמידים ולהתקדם לעבר האמת, מאשר להיות יציבים בשקר. היציבות השקרית היא סוג של טירוף, כמו אצל משוגע שמחזיק בעקביות בטעות שלו. לעומת זאת, יציבות אמיתית, שנובעת מחיבור עמוק לאמת המוחלטת, היא המצב האידיאלי. אדם שמוכן להתמודד עם ספקותיו ולשאול שוב ושוב, יגיע בסופו של דבר אל האמת המוחלטת ויזכה ביציבות אמיתית ונכונה.
אליעד כהן מסביר שהמפתח להשגת יציבות מחשבתית נמצא בחיפוש האמת, שהוא התהליך המרכזי שעל האדם לעבור. אנשים רבים חווים חוסר יציבות במחשבתם ומתוסכלים מכך, משום שהם משנים כל הזמן את דעתם. פעם חושבים שדבר מסוים הוא טוב, ופעם אחרת הוא רע, פעם בטוחים שעליהם ללכת בדרך אחת, ופעם אחרת בדרך אחרת. למרות שהדבר יכול להיראות שלילי, אליעד מבהיר שדווקא חוסר יציבות מחשבתית זו היא סימן חיובי, מאחר שהיא מעידה על כך שהאדם מחפש את האמת ואינו מפחד לשנות את דעותיו.
מדוע רוב האנשים יציבים במחשבה שלהם?
רוב האנשים בעולם הם יציבים בדעותיהם, אך לא בגלל חוכמה או הבנת המציאות לעומקה, אלא בעיקר מתוך פחד ושקר. היציבות שלהם נובעת מהחשש לפקפק באמונותיהם ולשאול שאלות יסודיות, שמא הדבר יוביל אותם לספקות ולתחושות לא נעימות. כתוצאה מכך, הם אינם באמת מתפתחים. לעומת זאת, אדם שלא מפחד מחיפוש האמת, שואל עצמו כל הזמן: אולי ההפך נכון? אולי אני טועה? אולי ההנחות הבסיסיות שלי שגויות? אדם זה ישנה לעיתים תכופות את דעותיו ויתפתח בעקבות כך.
האם חוסר יציבות מחשבתית היא סימן ללמידה?
כן, אליעד מבהיר שחוסר היציבות במחשבה הוא סימן שהאדם לומד ומתפתח. עדיף לנסות דרכים חדשות ולשנות את הדעות לעיתים קרובות, מאשר להישאר תקועים בשקר או בטעות רק מפני שזה נוח. למשל, אם האדם חושב בתחילה שהמציאות היא טובה, אחר כך חושב שהיא רעה, ואז חוזר שוב למחשבה שהיא טובה, אין לראות זאת כחזרה חסרת תועלת על אותה המחשבה. בכל פעם שהאדם חושב מחדש, הוא מסתכל מנקודת מבט חדשה, ולכן מחשבתו אינה זהה לחלוטין לזו שהיתה לו קודם.
מדוע יש הנחות יסוד שלא משתנות אצל אנשים?
רוב האנשים אינם משנים את הנחות היסוד שלהם מתוך טיפשות או פחד. לדוגמה, תפיסת המציאות הבסיסית של אנשים רבים נשארת קבועה לאורך כל חייהם: כאשר הם מסתכלים ימינה ושמאלה, הם מאמינים שאלו מקומות שונים באופן מוחלט, בלי לשאול שאלות על ההנחות היסודיות הללו. עוד דוגמה לכך היא התפיסה שהעולם קיים: אנשים מעטים בלבד באמת שואלים שאלות כמו "האם העולם קיים?" או "אולי המציאות לא באמת קיימת?" ורק בודדים אף יגיעו להבנה אמיתית של כך.
מהי הדרך להגיע ליציבות אמיתית?
אליעד מסביר כי הדרך היחידה להשגת יציבות אמיתית היא דרך מציאת האמת המוחלטת. כל עוד האדם לא הגיע לנקודת האמת, הוא תמיד יטריד עצמו בשאלות וספקות, וכל הזמן יחשוב שאולי הוא טועה. האמת היא הדבר היציב היחיד שקיים, משום שאמת מוחלטת לא תלויה בשכל האדם, לא בידיעתו ולא בהבנתו. האדם יכול לצעוק ולחשוב מה שירצה, אך האמת לא משתנה.
איך יודעים אם האדם הגיע לאמת?
הסימן שהאדם הגיע לאמת מוחלטת הוא שהשאלות מפסיקות להטריד אותו. אם האדם עדיין שואל "מה האמת?" סימן שלא מצא אותה עדיין. הספקות שיש לאדם, לפי אליעד, הן למעשה הדבר שמוביל אותו להתפתחות, כי הן גורמות לו להמשיך לחפש תשובות ולשאול שאלות. ספקות אלה הן עדיפות בהרבה על פני יציבות שקרית שנובעת מבורות או פחדנות.
מהי "נקודת מחויב המציאות" וכיצד מגיעים אליה?
"נקודת מחויב המציאות" היא הנקודה שבה האדם מגיע לוודאות מוחלטת כל כך, עד שאפילו ההפך של מה שהוא חושב זהה לדבר עצמו. כלומר, לא תהיה לאדם אפשרות להעלות על דעתו את הספק "אולי אני טועה?" - כי הוא מבין שבנקודה זו אין אפשרות לטעות. ההגעה לנקודת מחויב המציאות מתבצעת על ידי התמודדות חוזרת ונשנית עם שאלות וספקות, שוב ושוב, עד שהאדם מבין שכל ספק נוסף אינו אפשרי, והאמת הופכת להיות וודאית לחלוטין.
האם כדאי להיות יציבים בשקר או לחיות בספק תמידי?
אליעד כהן מסכם שעדיף לחיות בספקות מתמידים ולהתקדם לעבר האמת, מאשר להיות יציבים בשקר. היציבות השקרית היא סוג של טירוף, כמו אצל משוגע שמחזיק בעקביות בטעות שלו. לעומת זאת, יציבות אמיתית, שנובעת מחיבור עמוק לאמת המוחלטת, היא המצב האידיאלי. אדם שמוכן להתמודד עם ספקותיו ולשאול שוב ושוב, יגיע בסופו של דבר אל האמת המוחלטת ויזכה ביציבות אמיתית ונכונה.
- איך להגיע ליציבות בחיים?
- מהי יציבות מחשבתית?
- כיצד לדעת שהגעת לאמת?
- מהי מחויב המציאות?
- למה חשוב לשאול שאלות?
- האם הספק טוב להתפתחות אישית?
- איך למצוא את האמת המוחלטת?
הפעם נדבר על יציבות בתפיסת המחשבה. אדם שואל: כיצד להגיע ליציבות במחשבה שלו?
כלומר, הוא לא מצליח להישאר יציב בראש. כל הזמן משנה דעה.
ראשית, חשוב לדעת שזה דבר טוב. כי זה אומר שאתה מחפש את האמת.
מי יכול להיות יציב? משוגע, או מי שהגיע לאמת האמיתית. כי הגיע אל התכלית האמיתית.
אך רוב בני האדם בעולם יציבים במחשבה שלהם, לא בגלל החכמה, אלא בגלל פחד ושקר. מרוב פחד וחשש להיכנס לספקות על מה שהוא יודע.
רק אם בן אדם שלא מפחד, שואל עצמו האם השכל מטעה, אולי הכל לא נכון? הוא ישנה את דעתו כל הזמן, עד שיגיע אל אמת כלשהי. אך רובם פוחדים שיקרה להם משהו רע אם ישאלו. ואם ישנו את דעתם או אמונתם.
גם אם מישהו משנה את האמונה, הרי שאינו משנה אותה מהשורש. אך בשורש רוב בני האדם נשארים באותה תפיסה.
למשל בעניין תפיסת המציאות: כל אחד חושב שימין ושמאל, הם שני מקומות שונים זה מזה.
העולם למשל? כמה באמת מבינים שהעולם לא באמת קיים? כמה יישמו זאת?
יש הנחות יסוד שלא משנים את דעתם על זה, מרוב טיפשות, מהפחד לשנות את דעתם.
מסקנה - אם אין לך יציבות מחשבתית סימן שאתה לומד.
נכון שרצוי שלא תחזור על טעויות. תוודא שהדבר הקודם לא נכון. עדיף שתשנה את דעתך כדי להגיע למקום נכון, מאשר להישאר בשקר ולהישאר תקוע איתו, כי לא נוח לנסות כל הזמן משהו אחר.
וגם אם האדם חוזר על עצמו, דהיינו, שוב חוזר לדעה שפעם תפס בה, זה לא נכון. כי המחשבה שהוא שוב חושב אותה, היא אינה זהה. כי ההסתכלות תמיד תהיה מתוך פרספקטיבה אחרת.
ואם האדם משנה שוב ושוב את דעתו, זה עדיף מאשר להיות תקוע בשקר.
כעת נראה איך להגיע ליציבות.
האמת היא הדבר היציב היחיד. על כל דבר אחר אפשר לשנות. אמת אינה תלויה בשכל שלך ולא בידיעתו, ולא במחשבתו. כמה שיצעק אין עולם, האמת לא תשתנה, האמת קבועה.
הסיבה שאין לו יציבות היא בגלל שהוא רחוק מהאמת. מי שרוצה יציבות מחשבתית, חייב להגיע לנקודת אמת, ששם אין מקום לשאלה אולי אני טועה?
כי כל זמן שלא תגיע לשם, תמיד הלב יטריד אותך וידרוש לחפש.
חיפוש האמת הוא ההוכחה שלא מצאת אותה.
והספקות של האדם טובים, על מנת שיתפתח ויחפש את האמת.
עדיף שיהיו ספקות כדי להתקדם. כי הטיפש (והמשוגע) תקועים בשקר שלהם.
מי שישאל עצמו מספיק פעמים, אולי ההפך נכון, בסוף יגיע למצב של מחויב המציאות, ששם גם ההפך של זה הוא אותו הדבר. הוא יגיע לוודאות מוחלטת ולתפיסת מציאות יציבה שהיא אמת מוחלטת.
יציבות שקרית אינה טובה, ורק על ידי שאלות והתמודדות עם הספקות והמשך חיפוש האמת, מגיע האדם לידי יציבות אמיתית באמת.
כלומר, הוא לא מצליח להישאר יציב בראש. כל הזמן משנה דעה.
ראשית, חשוב לדעת שזה דבר טוב. כי זה אומר שאתה מחפש את האמת.
מי יכול להיות יציב? משוגע, או מי שהגיע לאמת האמיתית. כי הגיע אל התכלית האמיתית.
אך רוב בני האדם בעולם יציבים במחשבה שלהם, לא בגלל החכמה, אלא בגלל פחד ושקר. מרוב פחד וחשש להיכנס לספקות על מה שהוא יודע.
רק אם בן אדם שלא מפחד, שואל עצמו האם השכל מטעה, אולי הכל לא נכון? הוא ישנה את דעתו כל הזמן, עד שיגיע אל אמת כלשהי. אך רובם פוחדים שיקרה להם משהו רע אם ישאלו. ואם ישנו את דעתם או אמונתם.
גם אם מישהו משנה את האמונה, הרי שאינו משנה אותה מהשורש. אך בשורש רוב בני האדם נשארים באותה תפיסה.
למשל בעניין תפיסת המציאות: כל אחד חושב שימין ושמאל, הם שני מקומות שונים זה מזה.
העולם למשל? כמה באמת מבינים שהעולם לא באמת קיים? כמה יישמו זאת?
יש הנחות יסוד שלא משנים את דעתם על זה, מרוב טיפשות, מהפחד לשנות את דעתם.
מסקנה - אם אין לך יציבות מחשבתית סימן שאתה לומד.
נכון שרצוי שלא תחזור על טעויות. תוודא שהדבר הקודם לא נכון. עדיף שתשנה את דעתך כדי להגיע למקום נכון, מאשר להישאר בשקר ולהישאר תקוע איתו, כי לא נוח לנסות כל הזמן משהו אחר.
וגם אם האדם חוזר על עצמו, דהיינו, שוב חוזר לדעה שפעם תפס בה, זה לא נכון. כי המחשבה שהוא שוב חושב אותה, היא אינה זהה. כי ההסתכלות תמיד תהיה מתוך פרספקטיבה אחרת.
ואם האדם משנה שוב ושוב את דעתו, זה עדיף מאשר להיות תקוע בשקר.
כעת נראה איך להגיע ליציבות.
האמת היא הדבר היציב היחיד. על כל דבר אחר אפשר לשנות. אמת אינה תלויה בשכל שלך ולא בידיעתו, ולא במחשבתו. כמה שיצעק אין עולם, האמת לא תשתנה, האמת קבועה.
הסיבה שאין לו יציבות היא בגלל שהוא רחוק מהאמת. מי שרוצה יציבות מחשבתית, חייב להגיע לנקודת אמת, ששם אין מקום לשאלה אולי אני טועה?
כי כל זמן שלא תגיע לשם, תמיד הלב יטריד אותך וידרוש לחפש.
חיפוש האמת הוא ההוכחה שלא מצאת אותה.
והספקות של האדם טובים, על מנת שיתפתח ויחפש את האמת.
עדיף שיהיו ספקות כדי להתקדם. כי הטיפש (והמשוגע) תקועים בשקר שלהם.
מי שישאל עצמו מספיק פעמים, אולי ההפך נכון, בסוף יגיע למצב של מחויב המציאות, ששם גם ההפך של זה הוא אותו הדבר. הוא יגיע לוודאות מוחלטת ולתפיסת מציאות יציבה שהיא אמת מוחלטת.
יציבות שקרית אינה טובה, ורק על ידי שאלות והתמודדות עם הספקות והמשך חיפוש האמת, מגיע האדם לידי יציבות אמיתית באמת.