26:56אושר, הדרך אל האושר, איך להיות מאושר? מה אתה רוצה? הסיפור של אליעד, חיים טובים באמת, רבי נחמן מברסלב, מהו אושר? להיות אלוהים, מודעות עצמית, להרגיש שלמות עצמית
מהו אושר וכיצד להגיע אליו?
סיפור הרצון הפנימי של האדם
בשיחה נפתח הנושא בשאלה שנשאל אליעד כהן: "מה אתה רוצה?". השאלה הובילה להסבר על הרצון לגמור עם הסבל, שכולל את הרעיון של הפסקת הסבל באופן מוחלט. אך מייד עלתה בעיה משמעותית - אם היינו מצליחים להפסיק את הסבל באופן מוחלט, לא היינו יכולים להרגיש את השפעת סיום הסבל, כי לא היינו יודעים מהו סבל עוד. הבעיה כאן היא ההכרח להכיר בנסיבות השונות של חיינו, כדי להבחין בהיעדרן.
מה באמת רוצים?
לאחר השאלה על רצון להפסיק מחשבות מטרידות, הובהר שהבעיה אינה בהכרח בסבל עצמו, אלא בכך שלא ברור לאדם מה הוא באמת רוצה. זהו עניין הרבה יותר קריטי: אם אינך יודע מה אתה רוצה, איך תוכל להשיג את זה? אליעד כהן מדבר על החוויה האישית שלו, בה היה ברור לו שהוא רוצה להיפטר מתחושת החיסרון, ומדבר על חווית הגילוי שצריך להרגיש טוב בלי להיות תלוי בחיצוניות.
מהי הדרך למצוא את האושר?
לאחר חקירה פנימית, אליעד מציין שגילה שכל דבר בעולם למעשה מצביע על חיסרון, ולכן הוא הבין שצריך להפסיק להרגיש את החיסרון הזה, או לפחות לא להתרכז בו. הצעד הבא היה לקרוא את ספרו של רבי נחמן מברסלב, שם נכתב שהשלמות האמיתית קיימת רק לאלוהים. כדי להשיג שלמות, צריך "להיות אלוהים" או להיות כלול בו דרך הדעת.
דימוי "אבדת בת המלך" כדרך להבין רצון
הדימוי שמביא אליעד הוא של "אבדת בת המלך", שבו כל דבר שאדם רוצה מייצג אבדן מסוים. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן חווה את האבדן של העישון, אדם שרוצה להרגיש שלם יראה את האבדן של השלמות. כך, כל רצון למעשה כולל בתוכו תחושת חיסרון.
הדימוי הזה ממחיש את הרעיון המרכזי של אליעד: כל רצון, גם אם הוא מבוסס על צורך בסיסי כמו שתיית מים, נובע מתוך חיסרון. כדי למלא את החיסרון, עלינו קודם כל להכיר בו ולהבין אותו במלואו. אם לא נגדיר את הרצון במדויק, לא נוכל להשיג אותו.
מענה לצורך ושלמות הלכה למעשה
אליעד מציין שברגע שמבינים את החיסרון ומבינים מה בדיוק רוצים, כמו במקרה של "אני צמא" ו"הכוס ריקה", אפשר לבקש ולמצוא את הפתרון. כך, לגבי שלמות, אם לא מגדירים בבירור "אני רוצה שלמות", לא יהיה ברור כיצד להשיג אותה.
הקשר בין ויתור על השכל לסיום הסבל
בשיחה עם השואל, אליעד מסביר שהשכל, שהוא היכולת להבחין בין יש לאין, הוא למעשה מקור הסבל, שכן כל דבר נראית תמיד בהיבט של חיסרון. אם רוצים להפסיק להרגיש סבל, יש לוותר על השכל - כלומר, להפסיק להבדיל בין יש לאין. זהו תהליך שבו צריך לוותר גם על הרצון להרגיש טוב בצורה הרגילה.
האם ויתור על השכל באמת מביא לאושר?
כשאליעד מציין את הצורך לוותר על השכל כדי להפסיק להרגיש סבל, הוא גם מציין שהפסקת ההבחנה בין יש לאין גם עשויה להפסיק את כל ההנאות שבקיום. כך, אנו עשויים לאבד את כל תחושת ההנאה, אך במקביל לא נרגיש סבל. זהו מצב שמצריך הסכמה טוטאלית עם מצב הקיום כפי שהוא.
סיכום
המהות של כל התהליך של אליעד היא הגדרה מדויקת של מה שאנחנו רוצים. ברגע שמבינים את הרצון, ניתן או להשיג אותו או להשתחרר ממנו. כל שלב בסיפור עוסק בהגדרה עצמית של הרצון וההבנה כיצד להימנע מסבל על ידי שינוי הדרך בה אנחנו תופסים את המציאות.
סיפור הרצון הפנימי של האדם
בשיחה נפתח הנושא בשאלה שנשאל אליעד כהן: "מה אתה רוצה?". השאלה הובילה להסבר על הרצון לגמור עם הסבל, שכולל את הרעיון של הפסקת הסבל באופן מוחלט. אך מייד עלתה בעיה משמעותית - אם היינו מצליחים להפסיק את הסבל באופן מוחלט, לא היינו יכולים להרגיש את השפעת סיום הסבל, כי לא היינו יודעים מהו סבל עוד. הבעיה כאן היא ההכרח להכיר בנסיבות השונות של חיינו, כדי להבחין בהיעדרן.
מה באמת רוצים?
לאחר השאלה על רצון להפסיק מחשבות מטרידות, הובהר שהבעיה אינה בהכרח בסבל עצמו, אלא בכך שלא ברור לאדם מה הוא באמת רוצה. זהו עניין הרבה יותר קריטי: אם אינך יודע מה אתה רוצה, איך תוכל להשיג את זה? אליעד כהן מדבר על החוויה האישית שלו, בה היה ברור לו שהוא רוצה להיפטר מתחושת החיסרון, ומדבר על חווית הגילוי שצריך להרגיש טוב בלי להיות תלוי בחיצוניות.
מהי הדרך למצוא את האושר?
לאחר חקירה פנימית, אליעד מציין שגילה שכל דבר בעולם למעשה מצביע על חיסרון, ולכן הוא הבין שצריך להפסיק להרגיש את החיסרון הזה, או לפחות לא להתרכז בו. הצעד הבא היה לקרוא את ספרו של רבי נחמן מברסלב, שם נכתב שהשלמות האמיתית קיימת רק לאלוהים. כדי להשיג שלמות, צריך "להיות אלוהים" או להיות כלול בו דרך הדעת.
דימוי "אבדת בת המלך" כדרך להבין רצון
הדימוי שמביא אליעד הוא של "אבדת בת המלך", שבו כל דבר שאדם רוצה מייצג אבדן מסוים. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן חווה את האבדן של העישון, אדם שרוצה להרגיש שלם יראה את האבדן של השלמות. כך, כל רצון למעשה כולל בתוכו תחושת חיסרון.
הדימוי הזה ממחיש את הרעיון המרכזי של אליעד: כל רצון, גם אם הוא מבוסס על צורך בסיסי כמו שתיית מים, נובע מתוך חיסרון. כדי למלא את החיסרון, עלינו קודם כל להכיר בו ולהבין אותו במלואו. אם לא נגדיר את הרצון במדויק, לא נוכל להשיג אותו.
מענה לצורך ושלמות הלכה למעשה
אליעד מציין שברגע שמבינים את החיסרון ומבינים מה בדיוק רוצים, כמו במקרה של "אני צמא" ו"הכוס ריקה", אפשר לבקש ולמצוא את הפתרון. כך, לגבי שלמות, אם לא מגדירים בבירור "אני רוצה שלמות", לא יהיה ברור כיצד להשיג אותה.
הקשר בין ויתור על השכל לסיום הסבל
בשיחה עם השואל, אליעד מסביר שהשכל, שהוא היכולת להבחין בין יש לאין, הוא למעשה מקור הסבל, שכן כל דבר נראית תמיד בהיבט של חיסרון. אם רוצים להפסיק להרגיש סבל, יש לוותר על השכל - כלומר, להפסיק להבדיל בין יש לאין. זהו תהליך שבו צריך לוותר גם על הרצון להרגיש טוב בצורה הרגילה.
האם ויתור על השכל באמת מביא לאושר?
כשאליעד מציין את הצורך לוותר על השכל כדי להפסיק להרגיש סבל, הוא גם מציין שהפסקת ההבחנה בין יש לאין גם עשויה להפסיק את כל ההנאות שבקיום. כך, אנו עשויים לאבד את כל תחושת ההנאה, אך במקביל לא נרגיש סבל. זהו מצב שמצריך הסכמה טוטאלית עם מצב הקיום כפי שהוא.
סיכום
המהות של כל התהליך של אליעד היא הגדרה מדויקת של מה שאנחנו רוצים. ברגע שמבינים את הרצון, ניתן או להשיג אותו או להשתחרר ממנו. כל שלב בסיפור עוסק בהגדרה עצמית של הרצון וההבנה כיצד להימנע מסבל על ידי שינוי הדרך בה אנחנו תופסים את המציאות.
- הגדרת רצון פנימי
- תחושת חיסרון בכל דבר
- הקשר בין שלמות לאלוהים
- וויתור על השכל וסיום הסבל
- דימוי אבדת בת המלך
כיצד התחילה השיחה על הרצון לגמור עם הסבל?
השיחה נפתחה בשאלה מה האדם באמת רוצה. בתחילה הובע רצון "לגמור עם הסבל", אך מיד התעוררה הסתירה: אם נפטרים מהסבל לגמרי, הרי שלא ניתן עוד לדעת מהו סבל, ולכן אי אפשר להרגיש את סיום הסבל. מכאן צצה נקודה חשובה: כדי להכיר בהיעדר של סבל, צריך עדיין לזכור מהו הסבל.
מדוע קשה להגדיר מה רוצים?
לאחר שנאמר "רוצה להפסיק לחשוב מחשבות מטרידות", הובהר שהבעיה העיקרית היא שלא לגמרי ברור מה רוצים. נאמר שזאת בעיה חמורה יותר מאשר עצם הסבל, כי אם אינך יודע מה אתה רוצה, קשה מאוד להשיג זאת. מצד אחד, היה ברור לאליעד בזמן מסוים שהוא רוצה להיפטר מתחושת חיסרון, מצד שני, כשהשואל רצה רק להפסיק את מה שהוא חווה כרגע, התברר שהוא לא באמת יודע מה כן הוא רוצה.
כיצד אליעד הגיע להבנה שהוא רוצה להיפטר מתחושת החיסרון?
אליעד סיפר שבעבר הוא שאל את עצמו מה באמת הוא רוצה, והבין:
מהו הדימוי של אבדת בת המלך וכיצד הוא קשור לרצונות השונים?
עלה בהסבר שאליעד משתמש בדימוי "אבדת בת המלך" לכל צורך מסוים של האדם. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן, האבדן שלו הוא הפסקת העישון, אדם שרוצה להגיע לשלמות, האבדן שלו הוא מציאת השלמות. הרעיון הוא שבכל עניין יש חיסרון, ותמיד נדמה שיש משהו שחסר. כדי למלא את החיסרון, צריך או לוותר לגמרי על עצם תפיסת החיסרון, או למצוא דרך להשיג את הדבר החסר.
איך מוצאים שלמות הלכה למעשה?
אליעד נתן דוגמה מוחשית על כוס מים: כשאדם צמא והוא יודע בדיוק שהוא רוצה מים, הוא יכול לבקש ולקבל מים. כך גם ברצון לשלמות:
מה הקשר בין ויתור על השכל לבין סיום הסבל?
נאמר שכל עוד לאדם יש שכל (יכולת להבדיל בין יש לאין), הוא תמיד יראה חיסרון בכל דבר, כי בכל מציאות אפשר לראות גם מה שיש וגם מה שאין. מכאן המסקנה שאם רוצים להפסיק לגמרי את תחושת החיסרון, צריך "להפסיק את השכל" - כלומר, להפסיק את ההבדלה בין יש לאין.
עם זאת, הודגש שאם לא מבחינים יותר בין יש לאין, מאבדים גם את ההנאה שבקיום. כשהשואל הביע בלבול, אליעד ציין שכדי להשיג באמת "אי - הבדלה", נדרשת ויתור מוחלט על הרצון להרגיש טוב בצורה רגילה. רק רצון מוחלט לוותר על הכל ולהסכים גם לא לקבל שום תועלת, יכול להביא למצב שאין בו סבל, אבל גם אין בו "טוב" במובן המוכר.
בסופו של דבר, בכל שלב בשיחה עלה הצורך להגדיר במדויק: מה האדם רוצה? אם הוא אינו יודע, עליו לחקור את עצמו לעומק. ברגע שמוצאים מה בדיוק רוצים, אפשר או להשיג את זה או להשתחרר מההיצמדות לכך. כך ניתן להפסיק את הסבל הנובע מתחושת חיסרון מתמדת.
השיחה נפתחה בשאלה מה האדם באמת רוצה. בתחילה הובע רצון "לגמור עם הסבל", אך מיד התעוררה הסתירה: אם נפטרים מהסבל לגמרי, הרי שלא ניתן עוד לדעת מהו סבל, ולכן אי אפשר להרגיש את סיום הסבל. מכאן צצה נקודה חשובה: כדי להכיר בהיעדר של סבל, צריך עדיין לזכור מהו הסבל.
מדוע קשה להגדיר מה רוצים?
לאחר שנאמר "רוצה להפסיק לחשוב מחשבות מטרידות", הובהר שהבעיה העיקרית היא שלא לגמרי ברור מה רוצים. נאמר שזאת בעיה חמורה יותר מאשר עצם הסבל, כי אם אינך יודע מה אתה רוצה, קשה מאוד להשיג זאת. מצד אחד, היה ברור לאליעד בזמן מסוים שהוא רוצה להיפטר מתחושת חיסרון, מצד שני, כשהשואל רצה רק להפסיק את מה שהוא חווה כרגע, התברר שהוא לא באמת יודע מה כן הוא רוצה.
כיצד אליעד הגיע להבנה שהוא רוצה להיפטר מתחושת החיסרון?
אליעד סיפר שבעבר הוא שאל את עצמו מה באמת הוא רוצה, והבין:
- המטרה היא להרגיש טוב בלי תלות בשום דבר חיצוני
- הבעיה היא שהתחושה הפנימית היא שבכל דבר יש חיסרון
- אם בכל דבר מוצאים חיסרון, אי אפשר להרגיש טוב אמיתי
מהו הדימוי של אבדת בת המלך וכיצד הוא קשור לרצונות השונים?
עלה בהסבר שאליעד משתמש בדימוי "אבדת בת המלך" לכל צורך מסוים של האדם. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן, האבדן שלו הוא הפסקת העישון, אדם שרוצה להגיע לשלמות, האבדן שלו הוא מציאת השלמות. הרעיון הוא שבכל עניין יש חיסרון, ותמיד נדמה שיש משהו שחסר. כדי למלא את החיסרון, צריך או לוותר לגמרי על עצם תפיסת החיסרון, או למצוא דרך להשיג את הדבר החסר.
איך מוצאים שלמות הלכה למעשה?
אליעד נתן דוגמה מוחשית על כוס מים: כשאדם צמא והוא יודע בדיוק שהוא רוצה מים, הוא יכול לבקש ולקבל מים. כך גם ברצון לשלמות:
- קודם צריך להודות שיש חיסרון
- להבין מה באמת רוצים (למשל: אני צמא, אני צריך מים)
- להגדיר בצורה מדויקת את הרצון
- אז מוצאים מענה לרצון
מה הקשר בין ויתור על השכל לבין סיום הסבל?
נאמר שכל עוד לאדם יש שכל (יכולת להבדיל בין יש לאין), הוא תמיד יראה חיסרון בכל דבר, כי בכל מציאות אפשר לראות גם מה שיש וגם מה שאין. מכאן המסקנה שאם רוצים להפסיק לגמרי את תחושת החיסרון, צריך "להפסיק את השכל" - כלומר, להפסיק את ההבדלה בין יש לאין.
עם זאת, הודגש שאם לא מבחינים יותר בין יש לאין, מאבדים גם את ההנאה שבקיום. כשהשואל הביע בלבול, אליעד ציין שכדי להשיג באמת "אי - הבדלה", נדרשת ויתור מוחלט על הרצון להרגיש טוב בצורה רגילה. רק רצון מוחלט לוותר על הכל ולהסכים גם לא לקבל שום תועלת, יכול להביא למצב שאין בו סבל, אבל גם אין בו "טוב" במובן המוכר.
בסופו של דבר, בכל שלב בשיחה עלה הצורך להגדיר במדויק: מה האדם רוצה? אם הוא אינו יודע, עליו לחקור את עצמו לעומק. ברגע שמוצאים מה בדיוק רוצים, אפשר או להשיג את זה או להשתחרר מההיצמדות לכך. כך ניתן להפסיק את הסבל הנובע מתחושת חיסרון מתמדת.
- חיפוש והגדרת הרצון הפנימי
- הבנת תחושת החיסרון בכל דבר
- שימוש בשכל ובאי - הבדלה
- הקשר בין שלמות לבין אלוהים
אליעד: מה אתה רוצה?
שאלה: לגמור עם הסבל.
אליעד: גמרת איתו.
שאלה: אני לא מרגיש את זה.
אליעד: איך אתה רוצה להרגיש את זה, לא הבנתי. אתה מבין שאם תגמור עם הסבל, לא תרגיש שגמרת עם הסבל. אם תגמור עם הסבל, לא תדע יותר מה הוא סבל, ואם לא תדע מה הוא סבל, איך תדע שגמרת עם הסבל?
מה אתה רוצה?
שאלה: להפסיק לחשוב כל הזמן, מחשבות מטרידות.
אליעד: אל תחליף שמות, תגדיר לי בדיוק מה אתה רוצה?
אתה לא יודע מה אתה רוצה? זאת בעיה יותר חמורה שאתה לא יודע מה אתה רוצה.
שאלה: אני יודע מה אני לא רוצה.
אליעד: מה אתה לא רוצה?
שאלה: אני לא רוצה את מה שאני חווה כרגע.
אליעד: למה אתה לא רוצה?
שאלה: כי זה מעיק עלי ואני לא יכול לשאת את זה.
אליעד: אז מה הבעיה? אם אתה לא יכול לשאת, אז אתה לא נושא את זה, זה יפול מעצמו.
מה אתה רוצה? אתה הולך בעולם ולא יודע מה אתה רוצה. אתה רק אומר מה אתה לא רוצה, האם אתה יודע מה אתה רוצה?
שאלה: לא.
אליעד: אתה מבין מה הבעיה?
לי היה ברור בדיוק מה אני רוצה. רציתי, וקבלתי בדיוק את מה שרציתי. היה לי ברור שאני רוצה להיפטר מתחושת החיסרון, והיה לי ברור שכדי שאוכל להיפטר מתחושת החיסרון אהיה מסוגל לחשוב על דבר והיפוכו. היה לי ברור בדיוק מה אני רוצה, ומה אני צריך, ועכשיו השאלה איך מגיעים לשם, וגם זה היה לי ברור, ועשיתי וקבלתי.
היה לי ברור שנמאס לי לחוות חיסרון.
שאלה: איך היה לך ברור?
אליעד: עשיתי מחקר, ישבתי ובדקתי.
שאלה: אבל אתה לא יכול להיות בטוח אם לא הגעת לסוף?
אליעד: אתה בטוח במה שאתה שואל? לא, אז למה אתה שואל?
תבין מה שקרה, אני השתמשתי במה שאמרת נגדך, כי אם היית אומר כן, הייתי אומר שגם אני בטוח, ובגלל שאמרת שאתה לא בטוח, שאלתי אותך אז למה אתה שואל.
אני שאלתי את עצמי, מה אני רוצה? והבנתי שאני רוצה להרגיש טוב, אז אמרתי לעצמי, או קי תרגיש טוב, מה מונע ממך להרגיש טוב? ישבתי על הכסא ואמרתי לעצמי, אני רוצה להרגיש טוב, ככה בלי סיבה, לא רוצה לקום, האם אני חייב להרגיש טוב רק כאשר אני קם? רוצה להרגיש טוב כאן על הכסא.
ואז גיליתי שיש לי בראש משהו, שכול מה שקורה לי אני תמיד חושב שיש בו חיסרון. אז אמרתי שאני אף פעם לא יכול להרגיש טוב, כי כל מה שקורה לי, אני מרגיש שיש בו חיסרון. ואז הבנתי שאני רוצה בעצם להיפטר מזה שאני כל הזמן רואה חיסרון.
ואז ניסיתי להבין, למה אני כל הזמן חווה חיסרון. ואז גיליתי שהסיבה שאני כל הזמן חווה חיסרון, זה בגלל שבאמת בכל דבר יש חיסרון. ואז הבנתי שאו שאני ממשיך לסבול ושוכח את הרעיון שלי שיום אחד אני אהיה מאושר, או שאני מוצא דרך לא לראות את החיסרון, למרות שהוא תמיד קיים.
ואז פתחתי את הספר של רבי נחמן, קראתי, ונתקלתי בפסוק שאמר, שלמות יש רק לשם יתברך, זאת אומרת שאם אני רוצה שלמות, אני חייב להיות אלוהים. ומי שנכלל בו יש לו שלמות, ואם איכשהו תהיה הוא תהיה לך שלמות. ואיך תכלל בו? כתוב על ידי הדעת, שאם תדע מה זה אלוהים, תהיה אלוהים, ואז תהיה לך השלמות של אלוהים. ואז למטה הוא מסביר על דבר והיפוכו, על ההפכים
גם עד שהבנתי מה אני מחפש, לקח לי הרבה זמן.
ואיך מוצאים שלמות? אני עכשיו ימחיש לך איך מוצאים שלמות.
שים לב, תביא לי בבקשה מים, הכוס ריקה, תביא בבקשה מים, ראית, ככה מוצאים שלמות.
אתה פשוט צריך להגיד יש לי חיסרון, ואני לא רוצה את מה שיש, ואז תפגוש בתור התחלה מישהו שלא יבין מה אתה רוצה, תחשוב שאתה עובד עליו, ואז תגיד, אני רוצה מים, אני צמא, ואז ילכו ויביאו לך מים.
שאלה: לא הבנתי.
אליעד: מה לא הבנת, פשוט תודה שאין לך, תגיד אני רוצה, ותקבל.
כאשר ידעתי שהכוס ריקה, ידעתי מה אני רוצה, בקשתי וקבלתי. ואתה אומר אין לי שלמות, מה זה אין לך שלמות? אתה באמת חווה שאין לך שלמות, האם אתה באמת חווה את החיסרון?
שאלה: חווה כן, אני חווה שאני לא מסופק.
אליעד: חברים אני מסביר שוב, זה תמיד עובד אותו הדבר, תגדיר מה אתה רוצה, בדיוק, לא בערך.
שאלה: ואז תקבל את זה.
אליעד: כן, תמיד.
ואם את מגדירה ולא מקבלת את זה, סימן שלא הגדרת בדיוק.
שאלה: למי להגדיר, לעצמי?
אליעד: לעצמך, מי צריך לקבל את זה בסוף? אם תביני מה את רוצה, קבלת. אם תגיד בדיוק מה אתה רוצה, תמיד תקבל אותו. אם תנסה להגדיר מה אתה רוצה, בסוף תגיע לכלום ותראה שהוא כבר קיים.
בסוף, מה אני באמת רוצה, לא רוצה כלום. אז יש לך את הכלום.
מה אתה רוצה?
שאלה: לא יודע, אני מתוסכל מזה שאני לא יכול להגדיר לך מה אני רוצה.
אליעד: אז אתה יודע מה אתה רוצה.
שאלה: להגדיר מה אני רוצה.
אליעד: אולי אתה לא רוצה כלום? זה נראה לא הגיוני, מה אני לא רוצה כלום? מה הכל בסדר? אי אפשר סתם לשבת. בטוח שאני רוצה משהו, מה אתה אומר? אולי אתה לא רוצה כלום?
שאלה: אז למה אני לא מרוצה?
אליעד: הפרעה נפשית.
שאלה: אני רוצה להיפטר מההפרעה הנפשית.
אליעד: למה לך?
שאלה: זה לא תורם לי. אני יודע שאני רוצה משהו, אך לא יודע מה.
אליעד: איך אתה יודע שאתה רוצה משהו? להגיד אני יודע שאני רוצה משהו, זה להגיד, אני יודע שאני קיים. כי רוצה שווה חסר, ואני שווה קיים. כשהוא אומר שהוא רוצה משהו, הוא בעצם אומר, אני יודע שאני קיים. כשאני אומר לו, איך אתה יודע שאתה רוצה משהו, בעצם אני מטיל ספק בזה שאני קיים. ואם הוא יגיד אני לא יודע, אז הוא גם לא רוצה.
אז מה קורה אצלך?
שאלה: בלבול.
אליעד: אם עכשיו עוקץ אותך יתוש, אתה קם?
שאלה: או שכן או שלא, למה שאני אקום אם יעקוץ אותי יתוש?
אליעד: למה אתה עונה לי עכשיו? משהו מציק לך?
שאלה: שאני לא מבין את ההבנה שמדברים עליה כאן.
אליעד: מה אנחנו מדברים, שם, איך קוראים? תגדיר בדיוק.
זה כמו אבדת בת המלך, גם זאת שרוצה להפסיק לעשן, זה אבידת בת המלך, כי אבידת בת המלך אצלה זה להפסיק לעשן.
אני אסביר לך משהו פשוט, כל זמן שיש לך שכל, שכל פירושו שאתה יודע להבדיל בין מה שיש לבין מה שאין. אם אתה נכנס הביתה ומבדיל בין הכורסא לפיל אז יש לך שכל. אם אתה הולך ברחוב ואתה מבדיל, פה אני ופה הוא, זה נקרא שיש לך שכל. אז בכל דבר שתסתכל עליו אתה תראה מה שיש וגם מה שאין, ולכן תראה גם חיסרון. ותמיד תחפש את מה שיש שם, וכשתגיע לשם, תרצה משהו אחר במקום אחר. יש רק דרך אחת לצאת מהלופ, להפסיק להשתמש בשכל. מה זה אומר? לא להבדיל בין מה שיש לבין מה שאין.
אתה מבין מה ההשלכות של זה בכלל? אתה מבין מה אתה מאבד פה בכלל אם אתה לא מבדיל בין יש לאין?
אם לא תבדיל בין מה שיש לך לבין מה שאין לך, מה יקרה? במכה אחת תאבד את כל מה שיש לך. ומה תרויח?
שאלה: מה שאין לי.
אליעד: מה תאבד? את הצרות שיש לך. מה שיש לך ואתה לא רוצה, אין. מה שאין לך ואתה רוצה, יש. מה שיש לך ואתה רוצה, אין. מה שאין לך ואתה רוצה שלא יהיה לך, יש. אתה לא מבדיל יותר בין יש לאין.
שאלה: או קי מסכים.
אליעד: אבל מה זה יתן לך? תראה, אם אני אתן לך הכל, אתה לא תדע שיש לך. אז מה זה נתן לך?
שאלה: זה לא רק הכל.
אליעד: זה רק הכל, את יודעת למה את לא מקבלת? כי את לא רוצה רק כלום, את רוצה שיהיה גם משהו. כשתרצי רק כלום, אז תקבלי משהו נוסף. אבל את מבחינתך צריכה לרצות רק כלום. את לא רוצה לוותר על הרצון למשהו. לא רוצה כלום ושלא יתן לי כלום. רק כאשר באמת תוותרי, אז תקבלי. את אומרת, אין מצב שאני לא אקבל בסוף משהו, אני חייבת להשיג תועלת. כלום, בלי תועלת.
שאלה: אבל כלום זה לא טוב ולא רע.
אליעד: תראה אני מדבר מהפרספקטיבה שלו, אולי אני חושב שכלום זה הכי טוב. אני מתחקר אותו מהצד שלו, בודק אותו האם הוא באמת רוצה. הוא מהצד שלו צריך לדעת מה הוא רוצה.
כשאמרת שכלום זה לא טוב ולא רע, אני לא בהכרח מסכים איתך. אבל מהצד שלו הוא צריך לדעת מה הוא רוצה.
טוב, מה אתה רוצה?
שאלה: אני לא יודע, אני רוצה שקט בראש.
אליעד: האם אתה מבין שלרצות שקט בראש, זה או לא להיות קיים, או להיות קיים ולוותר על זה שאתה רוצה שקט בראש? אתה יודע מה עושה לך הכי הרבה כאב ראש. המחשבה שאומרת לך שהיא רוצה שקט בראש. האם אתה מוכן לוותר עליה?
שאלה: כן.
אליעד: ואיזה מחשבה אתה מוכן להכיל? אני רוצה שלא יהיה לי שקט בראש. אני מוכן שיהיה לי רעש בראש. שני היפוכים, האחד לא אכפת לי שאין לי שקט בראש, בשני אני מוכן שיהיה לי רעש בראש.
שאלה: לגמור עם הסבל.
אליעד: גמרת איתו.
שאלה: אני לא מרגיש את זה.
אליעד: איך אתה רוצה להרגיש את זה, לא הבנתי. אתה מבין שאם תגמור עם הסבל, לא תרגיש שגמרת עם הסבל. אם תגמור עם הסבל, לא תדע יותר מה הוא סבל, ואם לא תדע מה הוא סבל, איך תדע שגמרת עם הסבל?
מה אתה רוצה?
שאלה: להפסיק לחשוב כל הזמן, מחשבות מטרידות.
אליעד: אל תחליף שמות, תגדיר לי בדיוק מה אתה רוצה?
אתה לא יודע מה אתה רוצה? זאת בעיה יותר חמורה שאתה לא יודע מה אתה רוצה.
שאלה: אני יודע מה אני לא רוצה.
אליעד: מה אתה לא רוצה?
שאלה: אני לא רוצה את מה שאני חווה כרגע.
אליעד: למה אתה לא רוצה?
שאלה: כי זה מעיק עלי ואני לא יכול לשאת את זה.
אליעד: אז מה הבעיה? אם אתה לא יכול לשאת, אז אתה לא נושא את זה, זה יפול מעצמו.
מה אתה רוצה? אתה הולך בעולם ולא יודע מה אתה רוצה. אתה רק אומר מה אתה לא רוצה, האם אתה יודע מה אתה רוצה?
שאלה: לא.
אליעד: אתה מבין מה הבעיה?
לי היה ברור בדיוק מה אני רוצה. רציתי, וקבלתי בדיוק את מה שרציתי. היה לי ברור שאני רוצה להיפטר מתחושת החיסרון, והיה לי ברור שכדי שאוכל להיפטר מתחושת החיסרון אהיה מסוגל לחשוב על דבר והיפוכו. היה לי ברור בדיוק מה אני רוצה, ומה אני צריך, ועכשיו השאלה איך מגיעים לשם, וגם זה היה לי ברור, ועשיתי וקבלתי.
היה לי ברור שנמאס לי לחוות חיסרון.
שאלה: איך היה לך ברור?
אליעד: עשיתי מחקר, ישבתי ובדקתי.
שאלה: אבל אתה לא יכול להיות בטוח אם לא הגעת לסוף?
אליעד: אתה בטוח במה שאתה שואל? לא, אז למה אתה שואל?
תבין מה שקרה, אני השתמשתי במה שאמרת נגדך, כי אם היית אומר כן, הייתי אומר שגם אני בטוח, ובגלל שאמרת שאתה לא בטוח, שאלתי אותך אז למה אתה שואל.
אני שאלתי את עצמי, מה אני רוצה? והבנתי שאני רוצה להרגיש טוב, אז אמרתי לעצמי, או קי תרגיש טוב, מה מונע ממך להרגיש טוב? ישבתי על הכסא ואמרתי לעצמי, אני רוצה להרגיש טוב, ככה בלי סיבה, לא רוצה לקום, האם אני חייב להרגיש טוב רק כאשר אני קם? רוצה להרגיש טוב כאן על הכסא.
ואז גיליתי שיש לי בראש משהו, שכול מה שקורה לי אני תמיד חושב שיש בו חיסרון. אז אמרתי שאני אף פעם לא יכול להרגיש טוב, כי כל מה שקורה לי, אני מרגיש שיש בו חיסרון. ואז הבנתי שאני רוצה בעצם להיפטר מזה שאני כל הזמן רואה חיסרון.
ואז ניסיתי להבין, למה אני כל הזמן חווה חיסרון. ואז גיליתי שהסיבה שאני כל הזמן חווה חיסרון, זה בגלל שבאמת בכל דבר יש חיסרון. ואז הבנתי שאו שאני ממשיך לסבול ושוכח את הרעיון שלי שיום אחד אני אהיה מאושר, או שאני מוצא דרך לא לראות את החיסרון, למרות שהוא תמיד קיים.
ואז פתחתי את הספר של רבי נחמן, קראתי, ונתקלתי בפסוק שאמר, שלמות יש רק לשם יתברך, זאת אומרת שאם אני רוצה שלמות, אני חייב להיות אלוהים. ומי שנכלל בו יש לו שלמות, ואם איכשהו תהיה הוא תהיה לך שלמות. ואיך תכלל בו? כתוב על ידי הדעת, שאם תדע מה זה אלוהים, תהיה אלוהים, ואז תהיה לך השלמות של אלוהים. ואז למטה הוא מסביר על דבר והיפוכו, על ההפכים
גם עד שהבנתי מה אני מחפש, לקח לי הרבה זמן.
ואיך מוצאים שלמות? אני עכשיו ימחיש לך איך מוצאים שלמות.
שים לב, תביא לי בבקשה מים, הכוס ריקה, תביא בבקשה מים, ראית, ככה מוצאים שלמות.
אתה פשוט צריך להגיד יש לי חיסרון, ואני לא רוצה את מה שיש, ואז תפגוש בתור התחלה מישהו שלא יבין מה אתה רוצה, תחשוב שאתה עובד עליו, ואז תגיד, אני רוצה מים, אני צמא, ואז ילכו ויביאו לך מים.
שאלה: לא הבנתי.
אליעד: מה לא הבנת, פשוט תודה שאין לך, תגיד אני רוצה, ותקבל.
כאשר ידעתי שהכוס ריקה, ידעתי מה אני רוצה, בקשתי וקבלתי. ואתה אומר אין לי שלמות, מה זה אין לך שלמות? אתה באמת חווה שאין לך שלמות, האם אתה באמת חווה את החיסרון?
שאלה: חווה כן, אני חווה שאני לא מסופק.
אליעד: חברים אני מסביר שוב, זה תמיד עובד אותו הדבר, תגדיר מה אתה רוצה, בדיוק, לא בערך.
שאלה: ואז תקבל את זה.
אליעד: כן, תמיד.
ואם את מגדירה ולא מקבלת את זה, סימן שלא הגדרת בדיוק.
שאלה: למי להגדיר, לעצמי?
אליעד: לעצמך, מי צריך לקבל את זה בסוף? אם תביני מה את רוצה, קבלת. אם תגיד בדיוק מה אתה רוצה, תמיד תקבל אותו. אם תנסה להגדיר מה אתה רוצה, בסוף תגיע לכלום ותראה שהוא כבר קיים.
בסוף, מה אני באמת רוצה, לא רוצה כלום. אז יש לך את הכלום.
מה אתה רוצה?
שאלה: לא יודע, אני מתוסכל מזה שאני לא יכול להגדיר לך מה אני רוצה.
אליעד: אז אתה יודע מה אתה רוצה.
שאלה: להגדיר מה אני רוצה.
אליעד: אולי אתה לא רוצה כלום? זה נראה לא הגיוני, מה אני לא רוצה כלום? מה הכל בסדר? אי אפשר סתם לשבת. בטוח שאני רוצה משהו, מה אתה אומר? אולי אתה לא רוצה כלום?
שאלה: אז למה אני לא מרוצה?
אליעד: הפרעה נפשית.
שאלה: אני רוצה להיפטר מההפרעה הנפשית.
אליעד: למה לך?
שאלה: זה לא תורם לי. אני יודע שאני רוצה משהו, אך לא יודע מה.
אליעד: איך אתה יודע שאתה רוצה משהו? להגיד אני יודע שאני רוצה משהו, זה להגיד, אני יודע שאני קיים. כי רוצה שווה חסר, ואני שווה קיים. כשהוא אומר שהוא רוצה משהו, הוא בעצם אומר, אני יודע שאני קיים. כשאני אומר לו, איך אתה יודע שאתה רוצה משהו, בעצם אני מטיל ספק בזה שאני קיים. ואם הוא יגיד אני לא יודע, אז הוא גם לא רוצה.
אז מה קורה אצלך?
שאלה: בלבול.
אליעד: אם עכשיו עוקץ אותך יתוש, אתה קם?
שאלה: או שכן או שלא, למה שאני אקום אם יעקוץ אותי יתוש?
אליעד: למה אתה עונה לי עכשיו? משהו מציק לך?
שאלה: שאני לא מבין את ההבנה שמדברים עליה כאן.
אליעד: מה אנחנו מדברים, שם, איך קוראים? תגדיר בדיוק.
זה כמו אבדת בת המלך, גם זאת שרוצה להפסיק לעשן, זה אבידת בת המלך, כי אבידת בת המלך אצלה זה להפסיק לעשן.
אני אסביר לך משהו פשוט, כל זמן שיש לך שכל, שכל פירושו שאתה יודע להבדיל בין מה שיש לבין מה שאין. אם אתה נכנס הביתה ומבדיל בין הכורסא לפיל אז יש לך שכל. אם אתה הולך ברחוב ואתה מבדיל, פה אני ופה הוא, זה נקרא שיש לך שכל. אז בכל דבר שתסתכל עליו אתה תראה מה שיש וגם מה שאין, ולכן תראה גם חיסרון. ותמיד תחפש את מה שיש שם, וכשתגיע לשם, תרצה משהו אחר במקום אחר. יש רק דרך אחת לצאת מהלופ, להפסיק להשתמש בשכל. מה זה אומר? לא להבדיל בין מה שיש לבין מה שאין.
אתה מבין מה ההשלכות של זה בכלל? אתה מבין מה אתה מאבד פה בכלל אם אתה לא מבדיל בין יש לאין?
אם לא תבדיל בין מה שיש לך לבין מה שאין לך, מה יקרה? במכה אחת תאבד את כל מה שיש לך. ומה תרויח?
שאלה: מה שאין לי.
אליעד: מה תאבד? את הצרות שיש לך. מה שיש לך ואתה לא רוצה, אין. מה שאין לך ואתה רוצה, יש. מה שיש לך ואתה רוצה, אין. מה שאין לך ואתה רוצה שלא יהיה לך, יש. אתה לא מבדיל יותר בין יש לאין.
שאלה: או קי מסכים.
אליעד: אבל מה זה יתן לך? תראה, אם אני אתן לך הכל, אתה לא תדע שיש לך. אז מה זה נתן לך?
שאלה: זה לא רק הכל.
אליעד: זה רק הכל, את יודעת למה את לא מקבלת? כי את לא רוצה רק כלום, את רוצה שיהיה גם משהו. כשתרצי רק כלום, אז תקבלי משהו נוסף. אבל את מבחינתך צריכה לרצות רק כלום. את לא רוצה לוותר על הרצון למשהו. לא רוצה כלום ושלא יתן לי כלום. רק כאשר באמת תוותרי, אז תקבלי. את אומרת, אין מצב שאני לא אקבל בסוף משהו, אני חייבת להשיג תועלת. כלום, בלי תועלת.
שאלה: אבל כלום זה לא טוב ולא רע.
אליעד: תראה אני מדבר מהפרספקטיבה שלו, אולי אני חושב שכלום זה הכי טוב. אני מתחקר אותו מהצד שלו, בודק אותו האם הוא באמת רוצה. הוא מהצד שלו צריך לדעת מה הוא רוצה.
כשאמרת שכלום זה לא טוב ולא רע, אני לא בהכרח מסכים איתך. אבל מהצד שלו הוא צריך לדעת מה הוא רוצה.
טוב, מה אתה רוצה?
שאלה: אני לא יודע, אני רוצה שקט בראש.
אליעד: האם אתה מבין שלרצות שקט בראש, זה או לא להיות קיים, או להיות קיים ולוותר על זה שאתה רוצה שקט בראש? אתה יודע מה עושה לך הכי הרבה כאב ראש. המחשבה שאומרת לך שהיא רוצה שקט בראש. האם אתה מוכן לוותר עליה?
שאלה: כן.
אליעד: ואיזה מחשבה אתה מוכן להכיל? אני רוצה שלא יהיה לי שקט בראש. אני מוכן שיהיה לי רעש בראש. שני היפוכים, האחד לא אכפת לי שאין לי שקט בראש, בשני אני מוכן שיהיה לי רעש בראש.
050-3331-331