... סביבה מרגיעה? איזה סביבה יותר מרגיעה? להירגע בטבע בלי בעלי חיים, להירגע בטבע עם בעלי חיים, רוגע של בעלי חיים, רוגע של צמחים, סוגים של רוגע, הזדהות עם בעלי חיים, בחירת מקום להירגע, איך להרגיע מישהו? טיפול בעזרת בעלי חיים, זואותרפיה, טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים, טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים, טיפול באמצעות בעלי חיים, דומם צומח חי מדבר, לחץ של בעלי חיים, לחץ של בני אדם, איך נוצר לחץ? טיפול במצבי לחץ והפעם אסביר מה ההבדל בין להירגע בטבע, עם בעלי חיים או בלי בעלי חיים. לדוגמה מה ההבדל בין בן אדם שהולך למקום של טבע כגון יער ים מדבר וכיוב, מקום שאין בו בעלי חיים, כדי לנסות להירגע שם, מה ההבדל בינו לבין בן אדם שהולך למקום שיש בו בעלי חיים ומנסה להירגע שם? אז יש בזה כל מיני הבדלים, אבל אתן כאן עוד כמה נקודות מבט. אז קודם כל ברמת העיקרון אפשרי לומר, שאפשרי להירגע גם בלי בעלי חיים וגם עם בעלי חיים. כי ברמת העיקרון, באופן כללי, הטבע נחשב ליותר רגוע וגם בעלי חיים נחשבים ליותר רגועים מבני אדם, שוב, באופן כללי בלבד. לא מדבר על סופת ברקים ועל אריה שטורף גדי. אלא באופן כללי, עיקר הלחץ נמצא אצל בני האדם, יותר מאשר אצל בעלי חיים, יותר מצמחים ויותר מדומם. כי יש לנו דומם צומח חי מדבר. ולחץ הוא תוצאה של קונפליקט שינוי והתנגדות. ובאופן יחסי, יש יותר שינוי אצל אדם מאשר אצל חפץ ... מאשר החפץ הדומם, שיחסית הוא יותר סביל מאשר פעיל. ובעלי החיים הם פחות בלחץ מבני אדם ופחות משנים את המציאות באופן כללי, ביחס לבני אדם. ביחס לצמחים שעדיין יש בהם חיים , אבל יש בהם פחות התנגדות מאשר בעלי חיים ועדיין יש בהם יותר התנגדות מאשר בדומם. במילים אחרות באופן כללי ניתן לומר, שלחץ הוא תוצאה של התנגדות למציאות ושל רצון לשנות את המציאות. והאדם הוא בעל החיים שהכי הרבה מתנגד למציאות ורוצה לשנות אותה. ופחות ממנו בעלי חיים. ופחות ממנו צמחים. ופחות מכך הדומם. והכל כמובן מנקודת המבט של האדם עצמו, שממנה אנחנו מדברים כרגע, כפי שהאדם תופס את המציאות של דומם צומח חי מדבר. וזה בעצם אומר, שבאופן כללי, כנראה ככל שהאדם יהיה יותר בסביבה שיש בה פחות שינויים באופן כללי, ... ולכן מנקודת מבט מסוימת, האדם יהיה יותר רגוע בטבע בלי בעלי חיים, מאשר עם בעלי חיים. כי בעלי חיים הם עדיין משדרים קונפליקט ומאבק במציאות. כי הם נלחמים כדי לשרוד והם עדיין פועלים כדי לשנות את המציאות, ביחס לסביבה שאין בה בעלי חיים, ושיש בה רק דומם צומח, שיחסית פחות נלחמים במציאות באופן כללי. ומנקודת המבט הזו, עדיף להירגע בלי בעלי חיים. נקודה נוספת שצריכים לקחת בחשבון, היא שיש 2 סוגים של רוגע. יש רוגע שלוקח את האדם למקום של הלא משנה, ...

... בעזרת בעלי חיים, תרפיה בבעלי חיים, טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים, טיפול בעזרת בעלי חיים, זואותרפיה, ללמוד מבעלי חיים, למה אוהבים בעלי חיים? למה אוהבים תינוקות? למה אוהבים ילדים? השפעת בעלי חיים על בני אדם, השכל של החתול מהו הקשר בין בני אדם ובעלי חיים, ואיך בעלי חיים יכולים להשפיע על רגשותינו? בני אדם, כמו בעלי חיים אחרים, הם קודם כל יצורים ביולוגיים שחיים בעולם טבעי. אליעד כהן מדגיש את הקשר העמוק בין בני אדם לבעלי החיים, ומסביר כי בני אדם, לפני שהם בני אדם, הם בראש ובראשונה בעלי חיים. כל בעלי החיים, כולל בני האדם, לומדים מהסביבה שבה הם גדלים. לדוגמה, אריה לא נולד עם היכולת לטרוף, אלא לומד את זה ממבוגריו ומהסביבה שבה הוא חי. בצורה דומה, בני אדם לומדים את כל מה שהם יודעים מהסביבה שבה הם גדלים, ובכך נתונים להשפעה רבה של הסביבה על רגשותיהם והתנהגותם. איך בעלי חיים יכולים לעזור לאדם להירגע? אליעד כהן מציין כי השפעת בעלי חיים על בני אדם ניכרת במיוחד בתחום הרגשות. בני אדם נוטים לחוות רוגע ושלווה כאשר הם נמצאים במחיצת בעלי חיים, זאת משום שבעלי חיים, בהשוואה לאדם, אינם מוטרדים מהעבר או מהעתיד. הם חיים את הרגע, ואין להם דאגות כמו בני האדם. לדוגמה, טורף שטרף את ארוחתו אינו חושב על הטרף הבא עד ... טעויות מהעבר, מה שמוביל להם ללחץ וחרדה. בעיות אלה יכולות להתפוגג כאשר האדם נמצא בסביבה של בעלי חיים. מהי השפעת הצפייה בבעלי חיים על מצב הרוח? אדם שמבלה זמן במחיצת בעלי חיים, או שמתבונן בהם, עשוי לחוות שינוי בהשקפת עולמו. כשאדם מתבונן בבעלי חיים, הוא מתחיל לראות את עצמו כחלק מהטבע ולא כישות נפרדת. בעלי חיים אינם עסוקים במחשבות על עתיד או עבר, הם פשוט חיים את הרגע, דבר שיכול להשפיע על מצב הרוח של האדם ולהביא אותו לרוגע. בעבודה עם בעלי חיים, יכול אדם ללמוד את כוחה של ההשתוות לצורה - כלומר, הזדהות עם בעלי החיים - דבר שעוזר לו לשחרר מתח ולחץ. הקשר בין בעלי חיים, ילדים והשלווה הרגשית באופן דומה, השפעת בעלי החיים על הרוגע ניכרת גם בהשפעת ילדים קטנים על מצב הרוח של מבוגרים. ילדים, כמו בעלי

... בעלי חיים, התעללות בבעלי חיים, פגיעה בבעלי חיים, התאכזרות לבעלי חיים, אכזריות, רחמנות, זכויות בעלי חיים, צמחונות, להתעלל בבעלי חיים, להתאכזר לבעלי חיים למה קשה לנו לראות שמתעללים בבעלי חיים? כשאדם רואה מקרה של התעללות בבעלי חיים, למשל מישהו זורק אבן על חתול, מתעוררת בו תחושה קשה של צער וכאב. אליעד מסביר שהסבל במקרה הזה אינו נובע רק מכך שהאדם רואה את בעל החיים סובל, אלא משילוב של שתי אמונות מרכזיות שנמצאות בתודעת האדם: החתול סובל. זה רע לי שהחתול סובל (כלומר, האדם אינו רוצה שזה יקרה). אליעד מדגיש שלא מדובר באמונה אחת, אלא בשילוב של שתיים. האדם מאמין שהחתול סובל, ומיד לאחר מכן הוא מרגיש שזה רע עבורו, או שהוא לא רוצה שזה יקרה. מהן האמונות שמובילות לסבל כשמתעללים בבעלי חיים? לפי אליעד, האמונה הראשונה - שהחתול סובל - עשויה להיות אמיתית או שגויה. אולי האדם רק מדמיין שהחתול סובל, או שהחתול באמת סובל. אבל האמונה השנייה - שזה רע לאדם עצמו שהחתול סובל ... לא מספיק לחשוב שהחתול סובל כדי לסבול בעצמך. צריך להוסיף את האמונה שזה רע לך באופן אישי, או שאתה לא רוצה בזה. אליעד מביא דוגמה שממחישה זאת היטב: אם האדם יראה בעל חיים שסובל אבל יחשוב שזה לא רע עבורו, הוא לא יסבול בעצמו. הוא עשוי להיות אדיש או אפילו להרגיש טוב מהסבל של בעל החיים. מצד שני, אם הוא מאמין שהחתול סובל, ושהסבל הזה הוא רע עבורו באופן אישי - הוא יחווה צער גדול. איך אפשר להכיל את ההתעללות בבעלי חיים מבלי לסבול? אליעד מראה שיש כמה דרכים להכיל את הסיטואציה מבלי לסבול. דרך אחת היא לשאול למה אני חושב שזה רע?, להטיל ספק באמונה שזה רע שהחתול סובל. אם האדם מצליח להטיל ספק ... האם באמת ראיתי שהחתול סובל? אולי דמיינתי?. זו גישה עמוקה יותר, כי היא מעלה אפשרות שכל המציאות שהאדם תופס אינה וודאית. האם יש משהו טוב בתחושת הצער על התעללות בבעלי חיים? למרות הסבל, אליעד מסביר שיש צדדים חיוביים לתחושת הצער עצמה. למשל, אם לאדם לא תהיה שום תחושת רחמים על בעלי חיים, סביר להניח שגם לא יהיו לו רחמים על עצמו, והוא יפסיק לפעול ולקיים חיים נורמליים. מכאן עולה שהצער והרחמנות הן תחושות שמשרתות את האדם וגורמות לו לחוש משמעות וחיות. למעשה, התחושה השלילית שהאדם חווה כשהוא רואה התעללות בבעלי חיים מעידה על כך שהוא חי, אכפתי ובעל מוסר ורגישות. איך אפשר להפוך את החשיבה ולהיפטר מהסבל? אליעד מלמד אסטרטגיה של הטלת ספק והיפוך מחשבתי. במקום להילחם בתחושה השלילית, הוא מציע להתחיל דווקא ממה שהאדם כבר בטוח בו - למשל, שההתעללות בבעלי חיים היא דבר רע - ולשאול למה אני בטוח שזה רע?. על כל תשובה שהאדם מוצא, עליו לשאול שוב למה? וכך להעמיק עד שיגיע להבנה שמערערת על הנחות היסוד שלו. בשלב הזה, יכול האדם לראות שיש ... סובל וזה טוב. החתול בכלל לא סובל. החתול נהנה או אדיש. כאשר אדם מסוגל לראות את כל האפשרויות האלה, תחושת הצער כבר אינה מחויבת המציאות עבורו. למה ילדים מתעללים בבעלי חיים יותר ממבוגרים? אליעד מסביר שילדים נוטים להתעלל יותר בבעלי חיים, לא בגלל אכזריות מודעת אלא כי הם חלשים יחסית למבוגרים, ומחפשים משהו חלש מהם לפרוק עליו תסכולים ותחושת שליטה. המבוגר מתעלל בילד, הילד מתעלל בחיה, וכך הסבל מתגלגל הלאה. הוא ... לאבד רחמנות? אליעד לא אומר שצריך להפסיק להיות רחמן או לא להרגיש רע לעולם. הוא מדגיש שהאדם יכול להמשיך להיות רחמן, אך עליו להבין שהתחושה שהוא חווה כשמתעללים בבעל חיים נובעת מהמשמעות שהוא מעניק לסבל הזה. האדם יכול לבחור האם להמשיך להרגיש רע ולראות בזה משמעות חיובית (למשל, אני אדם רחמן וטוב), או להיפטר מהסבל דרך הבנת המנגנונים שתוארו. האם ... הסבל והצער. הוא מבהיר שזהו תהליך מתמשך, אך ככל שאדם מתרגל הטלת ספק, הוא יוכל להגיע לרמת חופש תודעתי גבוהה שתאפשר לו לא לסבול משום אירוע - לא רק התעללות בבעלי חיים אלא גם מכאב פיזי או כל סבל אחר. איך להתמודד עם צער בעלי חיים? למה כואב לי כשפוגעים בבעלי חיים? איך להפסיק לסבול? האם סבל בעלי חיים הוא מוחלט? מה טוב ברחמנות? איך להפוך מחשבה שלילית לחיובית? ...

... חוצנים, עבמים, חיים חוץ ארציים, חיים בחלל החיצון, האם יש חיים בחלל? יצורים חיים בחלל, מדע, האם קיימים חייזרים? יקומים מקבילים, חיים תבוניים, חיים מחוץ לכדור הארץ, חייזרים האם הם קיימים האם קיימים חייזרים ומה ההגדרה שלהם? השאלה האם קיימים חייזרים? תלויה קודם כל בהבנה מהו חייזר. חייזר הוא ... מה היינו מתרגלים אליהם ולא היינו מגדירים אותם כחייזרים יותר. כדוגמה מוחשית, אליעד מדגים שאם לא היו בעלי חיים על כדור הארץ, ופתאום היו מגיעים פילים וסוסים בחללית, בתחילה הם היו נתפסים כחייזרים. אולם לאחר זמן מה, היינו מתרגלים והם היו הופכים לחלק מוכר ... לחשוב שזה חייזר, אבל בפועל יכול להיות שזה פשוט קוף או יצור מוכר אחר שלא התרגלנו אליו. האם קיימות צורות חיים תבוניות מחוץ לכדור הארץ? ההיגיון הפשוט אומר שככל שהיקום גדול יותר, כך גדלה הסבירות לקיומן של צורות חיים תבוניות נוספות. מכיוון שהיקום הוא אינסופי בזמן ובמרחב, הגיוני לחשוב שצורות חיים נוספות קיימות איפשהו. אליעד מסביר שאם קיימת אפשרות תיאורטית לישות עם שלוש קרניים או ארבע עיניים, הרי שביקום אינסופי האפשרות הזאת ככל הנראה תתממש. ... לנו וודאות שחוקי הפיזיקה והמתמטיקה שלנו נכונים בכל רחבי היקום. גם אם מדענים ינסו להוכיח שחלק מצורות החיים הן בלתי אפשריות לפי חוקי הפיזיקה שלנו, אין לנו ערובה לכך שחוקים אלו תקפים בכל מקום ביקום. יכול להיות שבמקומות אחרים ביקום קיימים חוקים שונים לחלוטין, המאפשרים את קיומן של צורות חיים שאנחנו כלל לא יכולים לדמיין. מה הקשר בין יקומים מקבילים לחייזרים? בנוסף לאינסופיות של המרחב והזמן, קיימת גם האפשרות שיש אינספור יקומים מקבילים. יקומים מקבילים משמעותם שיש מציאויות נוספות שאולי איננו מודעים להן, וכל מציאות כזו יכולה להכיל סוגי חיים שונים. לכן, גם אפשרות זו מגדילה מאוד את הסבירות לקיומם של יצורים חייזריים שונים ומשונים. אליעד מדגיש כי עצם זה שאנחנו לא מבינים כיצד זה יכול ... של דבר, כל המספרים יופיעו במידה שווה. לכן, לפי אותו היגיון, ביקום אינסופי, כל האפשרויות לקיומן של צורות חיים שונות אמורות להתקיים במידה שווה. למרות שזה לא הכרחי במובן מוחלט, ההיגיון הלוגי אומר שככל הנראה ישנן צורות חיים חוצניות. אליעד מסביר כי ההיגיון הלוגי לא מחייב את המציאות בפועל, אך הוא מחייב ברמת ההבנה השכלית בלבד. כלומר, ההיגיון תומך בכך שיש חייזרים, אך ... ומדעית כאחד. מאחר והיקום ככל הנראה אינסופי ויש אפשרויות בלתי מוגבלות, סביר מאוד להניח שקיימות צורות חיים אחרות מלבד אלו שאנו מכירים בכדור הארץ. עם זאת, מאחר והתפיסה שלנו מוגבלת ואיננו יכולים להוכיח בוודאות שהיקום הוא אינסופי או שיש יקומים מקבילים, השאלה נותרת פתוחה. האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ? מהם יקומים מקבילים וכיצד הם קשורים לחייזרים? האם חוקי הפיזיקה שלנו תקפים בכל היקום? האם אפשר להוכיח מתמטית את קיומם של חייזרים? ... במובן הרחב יותר, כל יצור שאינו מובן לנו נחשב לחייזר. מה ההבדל בין יצור זר לחייזר? אם לדוגמה, נניח שבעלי חיים לא היו קיימים על פני כדור הארץ, ואז הייתה נוחתת חללית ובה חיות כמו פילים וסוסים - היינו רואים בהם חייזרים. אך אם הם היו נשארים כאן ומתקיימים, ... לא היו נתפסים כחייזרים. כך, חייזר הוא פשוט יצור שטרם התרגלנו אליו או שלא הבנו אותו לחלוטין. האם יש צורות חיים תבוניות מחוץ לכדור הארץ? לפי ההיגיון, אם היקום הוא אינסופי בזמן ובמקום, הרי שיש אינסוף אפשרויות, ולכן לא סביר שכדור הארץ הוא המקום היחיד שבו התפתחו חיים תבוניים. אם יש אינסוף זמן ומרחב, קיימת גם האפשרות של חייזרים. האם חוקי הפיזיקה בכדור הארץ חלים בכל מקום ביקום? אם היינו חייזרים - מדענים המסתמכים על החוקים הפיזיקליים הידועים לנו, יכולנו להוכיח מתמטית שחלק מהצורות האפשריות של חיים אינן יכולות להתקיים. אך אם מבינים שהיקום עשוי להיות בעל אינסוף ממדים וחוקים שונים, הרי שאין הכרח שהמתמטיקה והפיזיקה שלנו תקפים בכל מקום. האם יש ... על פי ההיגיון, אם נשליך קובייה אינסוף פעמים, כל מספר יופיע באותו אחוז מתוך כלל הזריקות. כך גם לגבי החיים: אם היקום הוא אינסופי, כל האפשרויות אמורות להתקיים. האם זה מחויב? לא בהכרח, אבל ההיגיון תומך בכך. לסיכום: השאלה האם יש חייזרים היא שאלה פילוסופית ומדעית כאחד. אם היקום אינסופי בזמן ובמרחב, הסבירות לכך שיש חיים מחוץ לכדור הארץ היא גבוהה מאוד. עם זאת, מאחר שאנחנו מוגבלים לתפיסת המציאות שלנו, איננו יכולים להוכיח זאת בוודאות. האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ? מהם יקומים מקבילים וכיצד הם קשורים לחייזרים? האם חוקי הפיזיקה שלנו תקפים בכל היקום? האם אפשר להוכיח מתמטית את קיומם של חייזרים? ... שהחייזרים האלה היו שולחים את החללית חזרה לחלל ונשארים פה בכדור הארץ ולא מפריעים לאף אחד, הולכים למדבר חיים את החיים שלהם לא מפריעים לאף אחד בשום דבר, לא מפריעים לא עושים כלום מדי פעם מפריעים אבל לא מפריעים יותר מדי, אחרי תקופה מסוימת הם כבר לא היו חייזרים היית אומר זה חתולים זה בעלי חיים, הרי מה זה בעלי חיים בעלי חיים לא חייזרים אם נגיד עכשיו תיקח את כל בעלי החיים ותעלים אותם פתאום יבוא, תחשוב הפוך תחשוב נגיד אם היה כדור הארץ בלי בעלי

... לבעלי חיים, אכזריות, רחמנות, צמחונות, אכילת בשר, טבעונות, התעללות בבעלי חיים, סאדיזם, סדיסטיות, לכל דבר יש הפך, שום דבר לא מחוייב, התעללות בחלשים, התאכזרות לחלשים מהו הקשר בין האכזריות לבעלי חיים לשאלות מוסריות רחבות יותר? ההרצאה עוסקת בקשר שבין אכזריות לבעלי חיים, טבעונות, התעללות בבעלי חיים והיבטים מוסריים של אכילת בשר. אליעד כהן מתחיל בכך שהוא מציין את ההתעללות בבעלי חיים כבעיה מוסרית חמורה, אך מציע להסתכל על המהות של ההתנהגות האנושית כלפי בעלי חיים דרך פרספקטיבה רחבה יותר של אכזריות בחברה. הוא מציין שלמרות ששיחה על אכזריות לבעלי חיים יכולה להיראות כמשהו ברור, חשוב לשאול האם לא כל התנהגות של בני אדם כלפי יצורים אחרים נובעת מאותו מקור של אכזריות. הוא מדבר על ההתעללות בבעלי חיים כמעשה שכולל סאדיזם, אך שואל האם הסאדיזם הזה נמצא גם בתוך כל אחד מאיתנו, כשהוא מזכיר את ההתנהגויות האנושיות שמובילות לסבל של אחרים - גם אם מדובר בבני אדם וגם אם מדובר בבעלי חיים. מה משמעות ההתמודדות עם אכזריות כלפי בעלי חיים? בהמשך, אליעד מציין שמי שמתעלל בבעלי חיים פועל מתוך סדיזם, ושיש קשר ישיר בין תחושות פנימיות של חוסר יכולת להתמודד עם פחדים אישיים לבין ההתנהגויות האכזריות כלפי בעלי החיים. הוא מציע שכשאנחנו רואים התעללות, יש לנו נטייה להזדהות עם הסבל של בעלי החיים כי אנחנו בעצם מייחסים את הסבל הזה לעצמנו, מתוך תחושת פחד והזדהות רגשית. הוא מוסיף שהקושי להתמודדות עם סבל הוא תוצאה של ... ולסבל שהיא חווה בעצמה, ולכן תגובות כמו רחמים כלפי בעלי חיים או האשמת אחרים בהתנהגות אכזרית עשויות להיגרם מתוך פחד אישי או רגשות שליליים כלפי עצמנו. האם התעללות בבעלי חיים נובעת מבעיה מוסרית אוניברסלית? אליעד מדבר על הדילמה המוסרית של אכילת בשר והאם אנחנו בעצם אחראים למעשי ההתעללות בבעלי חיים רק משום שאנו צורכים בשר בתנאים של התעללות. הוא שואל האם יש הבדל בין התנהגות כלפי בעלי חיים לבין התנהגות כלפי דברים אחרים, כמו חפצים שאין להם רגשות. הוא מציין את הדמיון בין ההתנהגויות האכזריות כלפי בעלי חיים לבין האופן שבו אנחנו מתייחסים לדברים אחרים שמסביבנו, כמו חפצים שאנו לא מעריכים את כובד המשמעות שלהם. בהמשך, אליעד משלב את ... רואים את כל התמונה. הוא מסביר שהאדם שצורך בשר ומתעלל בבעלי חיים לא תמיד מודע לכך שהוא בעצם משדר חוסר אמפתיה כלפי כל החיים, גם אם הוא לא מודע לכך. כיצד התפיסה שלנו לגבי בעלי חיים משפיעה על ההתנהגות שלנו כלפי עצמנו? אליעד מציע שכשאנחנו רואים התעללות בבעלי חיים או משהו שמזעזע אותנו, הדבר נוגע בעצם לפחדים האישיים שלנו. הוא מציין שכשאנחנו מתעוררים לפחד מסוים, אנחנו לא בהכרח פועלים ... שמתנגד לכל שינוי אמיתי. מה המשמעות של העדפת ההתעללות בבעלי חיים? בהמשך, אליעד מציין את השאלות המוסריות שמלוות את ההתמודדות עם ההתעללות בבעלי חיים, והוא מציין שאנשים שמתמודדים עם סבל בעלי החיים בעצם משקפים את הדילמות הפנימיות שלהם. כל אדם שמנסה להבין את המוסריות של התנהגות כלפי בעלי חיים, צריך לשאול את עצמו כיצד הוא מתמודד עם סבלו האישי. אליעד מסביר את הצביעות של מי שמתנגד להתעללות בבעלי חיים, אך לא מסוגל להתמודד עם ההתנהגות האכזרית שהוא עצמו מפעיל כלפי עצמו או כלפי אחרים. לסיום, הוא מציע שכדי להבין את ההתנהגות האנושית כלפי בעלי חיים, צריך להסתכל על מערכת הערכים האישית שלנו ולבחון את השיפוטיות והאכזריות שמנחות אותנו. רק כשנבין את עצמנו, נוכל לראות את ההתעללות בבעלי חיים בהקשר רחב יותר ולהתמודד עם המוסריות של האכילה וההתנהגות כלפי בעלי

... ותפישת המציאות של בעלי החיים, האם בעלי חיים מוטרדים מהקורונה? האם בעלי החיים דואגים למחר? האם בעלי חיים מאושרים יותר מבני אדם? אושר של בעלי חיים, האם תינוקות מאושרים? לדאוג למחר, השכל של החתול, לחיות כמו בעל חיים האם בעלי החיים מוטרדים מנגיף הקורונה? בעלי חיים אינם מפחדים מנגיף הקורונה. הם אינם חוששים מהסכנות האפשריות של העתיד, למרות שהמציאות מראה כי במקרים מסוימים קיימת סכנה ממשית לחייהם בעקבות המגפה. למשל, בעלי חיים המתגוררים בבית עלולים להיפגע אם בעליהם, שהם בני האדם, ייקלעו למצב כלכלי קשה או למחסור במזון בשל המשבר. למרות זאת, בעלי החיים אינם מודאגים מהאפשרות הזאת, משום שהיכולת שלהם לחשוב קדימה מוגבלת מאוד בהשוואה לאדם. למה בעלי חיים לא דואגים לגבי העתיד? בעלי חיים מוטרדים רק מהמצב הנוכחי, מהרגע שבו הם נמצאים עכשיו. הם ... צאצאיהם בעוד שנתיים. לעומת זאת, בני האדם מוטרדים לא רק מהעתיד הקרוב אלא גם מהעתיד הרחוק, לעיתים אפילו עד כדי דאגה למה שיתרחש לאחר מותם, כולל עניינים כמו חיים לאחר המוות, גלגול נשמות וקרמה. בעוד שבעל חיים חושש רק ברגע סכנה ממשי או כשהוא רעב באותו רגע, האדם נמצא בדאגה מתמדת, רחבה יותר וממושכת. האם בני אדם באמת מוטרדים יותר מבעלי חיים? לכאורה, מצבם של בני האדם נראה קשה יותר משל בעלי החיים, מפני שהם מוטרדים לא רק מהעתיד אלא גם מן העבר. אנשים יכולים לשאת עמם טראומות, חרמות מבית הספר ודאגות לגבי אירועים שיתרחשו בעתיד הרחוק. לעומת זאת, בעלי חיים חיים את הרגע ואינם זוכרים באופן ממשי את העבר או דואגים ממנו, אלא מגיבים באופן מיידי לסביבה. יחד עם זאת, חשוב לציין שלבעלי החיים יכול להיות סוג של התנאה במוח, שמזהירה אותם מסכנות ... שיקרו בעתיד או מזיכרונות נעימים מן העבר. כלומר, הדאגה מהעתיד ומהעבר מאפשרת לאדם ליהנות ולהתרגש במידה שווה כפי שהיא גורמת לו לדאגה. לעומת זאת, בעלי החיים אינם יכולים ליהנות בצורה זו, מאחר ואין להם מודעות ממשית לעבר או לעתיד. הם חיים באופן מיידי בלבד, ולכן אינם יכולים לשמוח מציפייה חיובית או להתרגש מזיכרונות טובים. האם ניתן לאמץ את תפיסת המציאות של בעלי החיים? אליעד כהן מציע לאדם לחשוב על עצמו לעיתים כמו בעל חיים, בדגש על השאלה האם דאגה תמידית לעתיד היא באמת הכרחית או רציונלית. אף שברור כי בני האדם הורגלו לחשוב כך כדי לשרוד, שכן דאגה לעתיד מאפשרת חיים ארוכים יותר, השאלה נשארת פתוחה - האם אדם כאינדיבידואל ... ממה שיקרה בעתיד? הדוגמה המובהקת לכך היא ילד קטן שאינו מודאג מהעתיד, ועלול לרוץ לכביש ולהיפגע. התודעה של האדם מבוססת על דאגה לעתיד, אך ניתן לשאול האם החיים יכולים להיות שונים ואולי טובים יותר אם האדם היה פחות מוטרד, חי את הרגע ומגיב רק לאירועים המיידיים כפי שעושים בעלי החיים. אליעד מציע גם את האפשרות לחיות כמו חתול, ללא דאגות לגבי העתיד, מתוך מחשבה שמה שיהיה, יהיה - העיקר הוא הרגע הנוכחי. לסיכום, הפרספקטיבה של בעלי החיים מעניקה נקודת מבט שונה וחשובה לגבי האופן שבו בני אדם ... השאלה המרכזית שאליעד מציג היא האם הדאגה לעתיד, שמהווה חלק משמעותי בחיי האדם, היא מחויבת המציאות או שאולי ניתן לחיות בצורה אחרת, רגועה יותר, ולקבל את החיים כפי שהם, יום ביומו. האם בעלי חיים מאושרים יותר מבני אדם? האם תינוקות מפחדים מקורונה? איך לחיות את הרגע? האם אפשר ללמוד אושר מבעלי חיים? האם דאגה לעתיד היא הכרחית? לחיות את הרגע, לחיות כמו ...

... טבעונות, אכילת בשר, סאדיזם, לא לאכול בשר, למה כן לאכול בשר? צער בעלי חיים, דומם מדבר, התעללות בחלשים, התעללות בחסרי ישע, התאכזרות לבעלי חיים, התעללות בבעלי חיים למה אנשים בוחרים להיות צמחוניים? הדיון מתחיל בכך שלעיתים קרובות נשאלת השאלה מה הסיבה שמניעה אנשים לבחור בצמחונות. אליעד מסביר את השאלות והמחשבות ... למשל, אדם עשוי להרגיש טוב יותר כאשר הוא מקבל את ההחלטה שלא לאכול בשר, כי זה יכול להיות קשור לתחושת משמעות או שליטה על חייו. האם צמחונות באמת קשורה לדאגה לבעלי חיים? הסוגיה המהותית שנדונה היא האם צמחונות נובעת רק מתוך רצון לא להזיק לבעלי חיים, או האם יש פה עניין אישי יותר של דימוי עצמי. אחד מההסברים הוא שצמחונים לא רוצים לראות את עצמם כרעים, כלומר, הם אינם רוצים להיות שותפים לפשע של הרג בעלי חיים. ברוב המקרים, אנשים חוששים כי אם הם ישתפו פעולה עם הרג בעלי חיים, זה יצור פער מוסרי ביניהם לבין עצמם, והם לא יוכלו להרגיש טוב עם עצמם. מהם המניעים האישיים מאחורי בחירת צמחונות? אליעד מציין כי לעיתים אנשים בוחרים בצמחונות לא מתוך דאגה כנה לבעלי חיים, אלא משום שמדובר בהימנעות מכאב נפשי אישי. הרבה פעמים מדובר במנגנון של הימנעות מאי נוחות רגשית. כלומר, האכילה של בשר גורמת לאדם הצמחוני להיזכר בכאב או סבל שהוא עצמו חווה בחיים, ולכן הוא בוחר להימנע מהאכילה כדי לא לחוות את התחושות הללו מחדש. האם באמת אין מקום לאכול בשר? הדיון נוגע גם בשאלה האם יש מקום אמיתי להימנע ... מאכילת בשר מתוך חשיבה שזו הדרך להימנע מהכאב, ולא מתוך תוצאה של רגשות אשם. הקשר בין צמחונות לדימוי עצמי מעניין לציין כי לא כל הצמחונים עושים זאת מתוך דאגה לבעלי חיים. אליעד מסביר שבחלק מהמקרים הצמחונים פשוט רוצים להימנע מהסבל הפנימי שלהם, ולכן בוחרים להימנע מאכילת בשר. ישנם אנשים שמרגישים שצמחונות היא דרך לשדר ... אחר, וזו דרך להימנע מהרגשות של אני אדם רע. האם הצמחונות קשורה גם לפחד מעונש או לתחושת אשם? אליעד טוען כי לא תמיד הצמחונות נובעת רק מרצון להימנע מלהתעלל בבעלי חיים. לעיתים, מדובר במעין מנגנון הגנה פסיכולוגי שבו אדם לא רוצה להרגיש רע על עצמו, ולכן הוא מונע את עצמו מהשתתפות במעשים שהוא תופס אותם כשליליים או אכזריים. יש המון אנשים שמרגישים שהם שותפים לפשע על ידי אכילת בשר, וכך הם בוחרים להימנע מכך על מנת לא להתמודד עם רגשות האשם שמציפים אותם. כיצד התעללות בבעלי חיים קשורה לתחושת פחד? כחלק מהדיון, אליעד מציין כי יש קשר ישיר בין התעללות בבעלי חיים לפחד ולכאב שבן אדם עשוי לחוות אם הוא היה במצב דומה. יש אנשים שמרגישים מאוד חזק את הסבל של בעלי החיים , וזה מציף אצלם את הפחדים האישיים שלהם. אנשים שמפחדים שהיו עלולים להתעלל בהם עשויים לפתח תחושות של שליטה או פחד בכל הנוגע להתנהלות שלהם עם בעלי חיים. האלמנט הפסיכולוגי כאן הוא מאוד חזק, כי ברגע שאדם רואה חיה סובלת, זה עשוי להזכיר לו את כל המקרים שהוא עצמו הרגיש במצוקה ובחוסר אונים. האם כל אחד יכול להבין את הסבל של בעלי החיים? כפי שמוסבר, אין תמיד את היכולת להבין את הסבל של בעלי החיים כמו שאנחנו מבינים את הסבל של בני אדם. הבעיה היא שגם כאשר אדם לא חווה את ההתעללות על בשרו, הוא עדיין עלול להבין את המשמעות של המעשה, זאת אם יש לו את הרגישות הנפשית להבין את מצבו של האחר. אליעד מסביר שכאשר מישהו מתעלל בבעל חיים, הוא בעצם משדר לרוב את תחושת האכזבה שלו כלפי עצמו, הוא מפצה את עצמו על כך שהוא עצמו לא עמד בציפיות או התמודד עם אתגרים מסוימים. מהם המניעים האישיים מאחורי בחירת צמחונות? האם צמחונות קשורה לדאגה לבעלי חיים? הקשר בין צמחונות לדימוי עצמי האם באמת אין מקום לאכול בשר? מהו הסבל של בעלי חיים? כיצד פחד מעונש משפיע על בחירת צמחונות? האם צמחונים מרגישים אשם על אכילת בשר? מהן הסיבות השונות לצמחונות ולטבעונות? בהרצאה זו, אליעד עוסק בנושא הצמחונות והטבעונות, ותוקף את השאלות הקשורות לאכילת בשר, צער בעלי חיים והתעללות. במהלך השיחה, הוא מעלה מגוון נקודות ומחשבות, תוך שימוש בדיאלוגים והסברים כדי להדגים את רעיונותיו. הוא מתחיל בשאלה כללית אודות מהות הצמחונות, ושואל למה אנשים בוחרים לא לאכול בשר. אחד מהנימוקים המרכזיים לצמחונות הוא ההבנה שצער בעלי חיים הוא רע. אליעד מציין כי לא תמיד ההחלטה נובעת ממקום של אכפתיות לחיות בלבד, אלא מתוך רצון של האדם לא להזיק לאחרים. יש מי שאוכל רק בגלל תחושת הקיום האישי שלו, ובחלק מהמקרים, צמחונים עושים זאת מתוך דאגה לעצמם ולסבל הפנימי שהם חווים כשבזמן האכילה הם נזכרים בכאב ובסבל של בעלי החיים. האם צמחונות היא דרך להתמודד עם רגשות של סבל? אליעד מציין גם כי יש אנשים הצמחונים מתוך רצון להימנע מהרגשות הקשים שמתעוררים בעת האכילה. לדבריו, ... ובכך שהוא שותף לפשע. כלומר, הצמחוני מרגיש רע עם עצמו. יש גם את אלו שאינם מוכנים לקבל את רעיון האכזריות ויכולים להיות מודעים לכך שהאכילה מבוססת על פגיעות בבעלי חיים , אך הם פועלים מתוך דימוי עצמי נמוך ומסיבות פסיכולוגיות. איך משפיעה האכילה על דימוי עצמי? נראה כי אדם עם דימוי עצמי גבוה לא ירגיש את הצורך להימנע ... עם עצמו או כדי לשדר תמונה של אדם טוב שמסרב להתאכזר לחיות. בנוסף, הצמחוני עשוי להימנע מאכילת בשר כדי להימנע מההשלכה של פגיעות על אחרים, מתוך תחושת רשעות כלפי בעלי חיים. מהו המניע מאחורי ההרגשה כלפי בעלי חיים? אליעד מסביר את המניע מאחורי תחושת הצער כלפי בעלי חיים. כשאנשים רואים חיה סובלת, הם מרגישים כאב וצער משום שזה מזכיר להם את סבלם האישי, את הפחדים שלהם, את הפגיעות שהם עצמם חוו בעבר. התפיסה היא שברגע ... שהוא חווה את הכאב הספציפי הזה, אלא זה פשוט מביא אותו להזכיר את הכאב שלו עצמו. כל אחד יכול להרגיש סבל כפי שהוא היה מרגיש אם היו פוגעים בו. האם יש מקום לאכול בעלי חיים? אליעד שואל את השאלה האם יש מקום לאכול בעלי חיים, ומדוע יש אנשים שמעוניינים להימנע מכך. האם מדובר במניע מוסרי או בהבנה פנימית שכולנו שווים, כולל בעלי החיים? האם יש אמת בהשוואה בין אכילת בעלי

... זה שמחה, לגדל ילדים, לגדל בעלי חיים, ללמוד מבעלי חיים , ללמוד מילדים, תינוקות מתוקים, בעלי חיים מתוקים, למה אנשים אוהבים בעלי חיים? למה אנשים אוהבים ילדים? להביא ילדים למה אנשים אוהבים ילדים ובעלי חיים? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים אוהבים ילדים ובעלי חיים, ומה יש בהם שמושך אותנו. הסיבה הבסיסית שהוא מציע היא שילדים ובעלי חיים מאפשרים לנו לראות פרספקטיבה אחרת על החיים שלנו, במיוחד ביחס למחויבויות ולתפיסות שלנו לגבי המציאות. כאשר אנשים מסתכלים על ילדים קטנים או על בעלי חיים, הם חווים סוג של שחרור או תחושת הקלה. ילדים קטנים, למשל, נתפסים כמתוקים כי בדרך כלל הם נראים שמחים, משוחררים מדאגות או ממחויבויות חברתיות ומנטליות שמאפיינות ... רגע הוא מתחבר לחלק שבו הוא עצמו חווה חופש ממחויבות, רגעים שבהם הדברים נראו פחות רציניים או פחות כבדים. איך ילדים מעניקים לנו פרספקטיבה על החיים? אליעד מסביר שהערך האמיתי של להסתכל על ילד קטן לא נובע רק מהכיף או השמחה הפשוטה שהוא מעורר, אלא בעיקר מהפרספקטיבה שזה נותן לנו על עצמנו ועל החיים שלנו. למשל, כשאנחנו רואים ילד שלא אכפת לו מדברים שמטרידים אותנו מאוד כמבוגרים, אנחנו נזכרים שבעבר גם לנו לא היה אכפת מאותם דברים. זה מחדד אצלנו את התובנה שכל מה ... ילדים שמחים או רגועים ולא ילדים שבוכים או משתוללים, מכיוון שהם מתחברים לחלקים החיוביים והנעימים שבעברם. מה הקשר בין אהבת ילדים לאהבת בעלי חיים? אליעד מרחיב את הדיון גם לאהבת בעלי חיים, ומסביר שיש קשר הדוק בין הסיבה שאנשים אוהבים ילדים קטנים לבין הסיבה שהם אוהבים בעלי חיים. כאשר אנחנו מסתכלים על חתול, למשל, אנו רואים יצור ללא מחויבות, יצור שמבטא צורת חיים פשוטה, נטולת דאגות ואחריות מורכבת. בדיוק כמו ילדים קטנים, גם בעלי חיים מעוררים בנו תחושה של שחרור מחויבויות, כי אנחנו מזהים אצלם צורת חיים אחרת שבה הדברים המטרידים אותנו כבני אדם פשוט לא קיימים. הוא נותן דוגמה של צפייה בחתול שלא מוטרד מאותם דברים שמטרידים אותנו. אם אנחנו רואים את החתול רגוע לחלוטין בזמן שלנו יש דאגות, אנחנו יכולים לשאול את עצמנו - אם לחתול לא משנה, למה לי זה משנה? בעצם ההתבוננות בחתול או בכל בעל חיים אחר נותנת לנו הזדמנות לבחון מחדש את התפיסות והמחויבויות שלנו. כיצד אפשר ללמוד על עצמנו באמצעות ילדים ובעלי חיים? ההתבוננות בילדים ובעלי חיים מהווה כלי לחקירה עצמית עמוקה יותר. אליעד מציע שלא מספיק רק לחוות את ההנאה הרגעית מהם, אלא להשתמש ברגעים האלה כשער לשאלות פנימיות כמו: למה זה עושה לי טוב?, למה ... תחושה פנימית זה נובע. בדרך זו האדם יכול להבין טוב יותר את עצמו ואת המנגנונים הנפשיים שמפעילים אותו. מה המשמעות העמוקה של הפרספקטיבה הזו על החיים? אליעד מסביר שכל ההשוואות האלה, בין אדם לילד ובין אדם לחיה, מטרתן לעזור לנו להבין שבעצם כל הדברים שאנחנו מחויבים אליהם הם יחסיים בלבד. בסופו של דבר, כשאנחנו ... לעומק, אנחנו רואים שכל מה שאנחנו חושבים שמחויב ואמיתי הוא רק עוד פרספקטיבה אחת מתוך אינספור אפשרויות אחרות. באמצעות התבוננות בילדים ובעלי חיים אפשר להגיע לתובנה עמוקה שהמציאות, כפי שאנחנו חווים אותה, היא לא באמת מחויבת כפי שהיא נראית לנו. אליעד מסכם באמירה שבסופו של דבר, כל ההיבטים האלה - ילדים, בעלי חיים או כל דבר אחר - הם רק דרכים שונות להגיע להבנה שאף דבר אינו מוחלט, והכל יחסי. החופש שאנחנו חווים כשאנחנו מסתכלים על ילדים או בעלי חיים הוא ביטוי לתובנה הפנימית העמוקה הזו. למה אנשים אוהבים ילדים? איך ללמוד מבעלי חיים? מה גורם לתינוקות להיות מתוקים? איך בעלי חיים עוזרים לנו להשתחרר מדאגות? כיצד לקבל פרספקטיבה חדשה על החיים?

... נשמות, שחזור גלגולים, גלגולי נשמות אצל הדרוזים, חיים אחרי המוות, חיים לאחר המוות, נצחיות הנשמה, העולם הבא, גן עדן, גיהנום, יש חיים אחרי המוות, אין חיים אחרי המוות, משמעות החיים האם יש חיים אחרי המוות ומה המשמעות של גלגולי נשמות? אליעד כהן דן בשאלות נפוצות לגבי חיים אחרי המוות, גלגולי נשמות, שחזור גלגולים, ... בלבד, הוא מדגיש את הצורך להבין מדוע בכלל שאלה זו מטרידה אותנו ומה היא משרתת בתוכנו. לדברי אליעד, אנשים רבים מתעניינים בגלגולי נשמות כי הם חושבים שאולי המידע על חיים קודמים או חיים אחרי המוות יכול לעזור להם למלא חסרונות או לפתור בעיות שיש להם בחיים הנוכחיים. הוא מביא כדוגמה מצב שבו ילד בן חמש מספר להורים שלו סיפור על חיים קודמים, בו הוא היה חייל, חי במקום מסוים, והיתה לו משפחה אחרת. הילד אפילו מסוגל להוביל את משפחתו החדשה למקום המדויק שבו חי לכאורה בגלגול הקודם. דוגמה זו נועדה להמחיש את הטענה שיש אנשים הטוענים לזיכרונות מגלגולים קודמים. עם זאת, אליעד טוען שאפילו אם יתגלה שיש אמת מוחלטת בגלגול נשמות, אין בכך תועלת פרקטית של ממש לחיים העכשוויים של האדם. הוא מסביר שגם אם יתגלה שיש חיים לאחר המוות או שאין חיים לאחר המוות, המידע הזה לא יוכל לפתור את הבעיה הבסיסית ביותר של האדם - הרצון שלו לחפש משמעות וחוסר השלמות שהוא מרגיש. האדם חושב שאם ידע בוודאות שיש חיים לאחר המוות הוא ירגיש טוב יותר, אך לטענתו של אליעד ההיפך הוא הנכון. דווקא הוודאות שיש המשכיות לנצח עלולה לגרום תחושה קשה יותר של חוסר משמעות, מאחר שאם החיים נמשכים לנצח, הרי שאין להם באמת תכלית מוגדרת. האם גלגולי נשמות יכולים לפתור חסרונות בחיים? אליעד כהן מתייחס ישירות לאמונה בשחזור גלגולים וטוען שהיא אינה יכולה למלא את החסרונות האמיתיים שהאדם מרגיש בחייו. הוא מסביר שכאשר אדם משחזר גלגולים קודמים, הוא לא באמת צובר ניסיון מעשי שיועיל לו בחיים הנוכחיים. אליעד מבהיר זאת על ידי דוגמה פשוטה: כפי שאדם ... הוא שואל למה אדם שמתעניין בגלגולי נשמות לא ינסה דברים מעשיים יותר כמו תפירת בגדים או ייצור שעונים, דברים שעשויים לתת תועלת ישירה ומיידית יותר לחייו, לעומת מידע על חיים קודמים שאין לו תועלת ממשית ומוחשית לחיים העכשוויים. הוא טוען שההתעסקות בשאלות של חיים אחרי המוות או גלגולים היא לעיתים קרובות ... זה אין אפשרות אמיתית של מוות, כי המציאות לעולם אינה חדלה מלהתקיים. הנקודה שהוא מדגיש היא שההגדרה העצמית שהאדם נותן לעצמו היא שקובעת איך הוא יחווה את מושג המוות והחיים. כאשר האדם מזהה את עצמו עם דבר זמני כמו הגוף, ... כמו המציאות עצמה), הרי שאין שום אפשרות של מוות אמיתי. האם הבעיה האנושית היא תמידית ללא קשר לגלגולים? אליעד כהן מדגיש שהבעיה המרכזית של האדם אינה תלויה בשאלה האם יש חיים לאחר המוות או לא. לדבריו, הבעיה האמיתית נובעת מכך שהאדם תמיד רואה חיסרון במציאות, כלומר, הוא תמיד חושב שמשהו יכול להיות טוב יותר. בין אם החיים ממשיכים לאחר המוות ובין אם לא, כל עוד האדם לא מקבל את המציאות באופן מושלם כפי שהיא, הוא ירגיש תמיד תחושת חיסרון ובעיה. הוא מציין שלא משנה איך נפרש את המציאות - עם חיים נצחיים או סופיים - תמיד יהיה חיסרון ... גיהנום, או גלגולי נשמות, אלא לנסות להבין כיצד אפשר לקבל את המציאות הנוכחית באופן מושלם, ללא תחושת חיסרון. לסיכום, לפי אליעד כהן, לא משנה אם קיימים גלגולי נשמות או חיים לאחר המוות, מה שמשנה באמת זה היחס של האדם ...

... התנך, אריכות ימים, חיים ארוכים, כמה זמן חי אדם הראשון? כמה זמן חיו פעם? חיים קצרים, חיים לנצח, בית כלא, איך המוח חושב? איך המוח פועל? מקום וזמן, לצאת מהמקום, לצאת מהזמן מהי המשמעות של חיים ארוכים והאם הם באמת טובים? ההבנה האנושית על זמן וגיל נבדקת בהרבה סיפורים, במיוחד בתנך, שם סיפורי חיים ארוכים של דמויות כמו אדם הראשון מציינים חיים שיכולים להיראות אינסופיים. השאלה שמועלת היא האם חיים ארוכים באמת טובים, או שמא, יש משהו עמוק יותר שמסתתר מאחוריהם. האם יש הבדל בין חיים ארוכים מאוד לבין חיים קצרים? הסיפור התנכי של אדם הראשון ושל הדורות שאחריו, שמתוארים ככאלה שחיו מאות ואלפי שנים, מעורר שאלה מדוע אלוהים קיצר את גילם של בני האדם למאה שנה. אליעד מציין, כי למרות שמדובר בחיים ארוכים, אין בהכרח בהם משהו טוב יותר. הכוונה היא שהשוואה בין חיים ארוכים מאוד לבין חיים קצרים, כמו למשל לשבת בכלא במשך חודש או שנה, אינה רלוונטית באמת. במילים אחרות, אדם שחי חיים של אלף שנה ימצא את הזמן קצר אם היה נמצא במצב של סבל מתמשך, בעוד שכשכולם חיים חיים ארוכים, המשמעות של זמן משתנה. כיצד המוח שלנו מפרש זמן? מה שנראה כזמן ארוך מאוד יכול להיראות אחרת אם כל החיים נמצאים במצב דמוי - כלא, שבו אין לאדם מקום לברוח או משהו שיכול לשבור את השגרה. לפי אליעד, זהו מצב שבו המוח פשוט לא מבחין בין זמן ארוך לבין ... קצר, כי הכל הופך לחוויה שגרתית שמוכרת. האם זמן ארוך מאוד משנה את תפיסת החיים? כאשר בני אדם חיים אלפי שנים, הם לא ישתנו באמת. החיים עשויים להרגיש משעממים אם לא יהיה להם שינוי דרמטי, כי הם יתפסו את הזמן כשגרה, וזה מה שהופך את הזמן לאין סופי. אם כולם היו חיים אלף שנה, היה מדובר בזמן שגרתי, כזה שלא משאיר הרבה מקום לשינוי. לעומת זאת, אם כל בני האדם היו חיים מאה שנה בלבד, הם היו תופסים את הזמן כקצר ומוגבל. מה המסקנה לגבי החיים הארוכים בתנך? הסיפור התנכי עצמו, שבו אלוהים קיצר את חיי בני האדם, מציע נקודת מבט שמנוגדת לחשיבה המודרנית על חיים ארוכים. אליעד טוען שההבנה האנושית על חיים ארוכים אינה בהכרח נכונה. לפי התיאוריה שלו, כשיש למישהו חיים של אלף שנה, אין זה בהכרח משפר את איכות חייו, אלא להיפך, עשוי להוביל לתחושת שעמום. איך החיים הארוכים משפיעים על הבחירות של בני האדם? לפי אליעד, אם היו חיים של אלף שנה, כל פרט בחיים היה משתנה. לדוגמה, לא הייתה שום בעיה עם רכישת דירה או עם קביעת קריירה, כי הזמן היה בלתי מוגבל. הדבר גם היה משנה את הגישה לחיים, כי היינו מבינים שלא צריך למהר בשום דבר. אבל אם כולם היו חיים מאה שנה, הכל היה נראה אחרת. המשמעות של