מושכל ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומה פירוש הביטוי מחויב המציאות? מושכל ראשון הוא מושג בסיסי בפילוסופיה שאינו דורש הוכחה או למידה מוקדמת, מפני שהאדם יודע אותו באופן אינטואיטיבי ומיידי. ... כדור הארץ. אי אפשר להכיר את המושג כדור הארץ עגול ללא הכרת מושגים אלו מראש. מה המשמעות של ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות? ישנן ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות. ידיעות אפשריות הן ידיעות שניתן לא לדעת אותן, לדוגמה, ניתן לדעת שכדור הארץ עגול, אך אפשר שלא לדעת כיצד נראה כדור הארץ בדיוק. ידיעות מחויבות הן ידיעות שאי אפשר שלא לדעת אותן בשום אופן. למשל, הידיעה שיש מציאות או הידיעה שהאדם עצמו קיים נחשבות ידיעות מחויבות, כי אי אפשר שלא לדעת אותן. כל ידיעה רגילה שהאדם רוכש, למשל אני רעב, בנויה על ידיעות אחרות בסיסיות יותר, כמו מהו רעב, מהו שובע, ומהו רצון. כך, כל ידיעה נשענת על ידיעות עמוקות יותר, בסיסיות ומחויבות. איך מגיעים לידיעה של מושכל ראשון? אליעד כהן מתאר תהליך שבאמצעותו האדם יכול להגיע לידיעת המושכל הראשון. התהליך כולל בדיקה של כל הידיעות הקיימות שלו, תוך ניסיון לבחון האם הידיעה הזאת היא הכרחית ומחויבת או רק אפשרית. לדוגמה, הוא מציע לשאול שאלות כמו: האם הידיעה שיש כדור הארץ היא בהכרח מחויבת או שיכול להיות שהיא רק אפשרית? ככל שהאדם יחקור יותר לעומק ויבדוק כל ידיעה בנפרד, הוא יגלה שכל הידיעות ... הדברים במציאות. האמת נתפסת כדבר הכי יציב במציאות מפני שהיא מבוססת על אותו מושכל ראשון - ידיעה אחת שהיא מחויבת באופן מוחלט ואי אפשר שלא לדעת אותה. אדם שרוצה למצוא את האמת צריך להיות מודע למושכל הראשון. הדרך לעשות זאת היא באמצעות בחינת כל ידיעה, בדיקה אם היא מחויבת או רק אפשרית, עד לחשיפת אותה ידיעה בסיסית שהיא מחויבת המציאות - המושכל הראשון. בסיום ההרצאה אליעד כהן מאחל למאזינים להגיע להכרה של המושכל הראשון ולהבין שזו הידיעה היציבה ביותר שקיימת במציאות. הבנה זו מובילה לידיעת האמת ולתפיסת המציאות כישות אחת. מהו מושכל ראשון? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? מהי ידיעת האמת? כיצד לזהות ידיעות בסיסיות? מהו הדבר שאי אפשר לא לדעת? איך בודקים אם ידיעה מחויבת או אפשרית? מהו מושכל ראשון? מושכל ראשון זהו מושג שמי שמחפש נתקל במושג. דבר שאין צורך להוכיח אותו. הדבר ... יודע את זה. הוא צריך לנסות לגלות מה זו אותה הידיעה שמעולם לא לימדו אותי אותה. האם הדבר הזה מחויב או אפשרי האם הידיעה הזו נכונה? על כל ידיעה אפשר לא לדעת שאתם קיים, יש אפשרות שלא תהיה קיים זה לא מוכרח שלא תהיה קיים האם הידיעה מחויבת. מושכל ראשון פירושו דבר שלא צריך ללמוד אותו ושאי אפשר לא לדעת אותו והאדם מרוב שאי אפשר לא לדעת אותו האדם לא יודע אותו האדם צריך להיות מודע למושכל הראשון האם זה מחויב כך או אפשרי כך? ואז הוא מבין שזה מושכל המציאות.

מושכל ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומחויב המציאות? מושכל ראשון ומחויב המציאות הם מושגים שמתארים את הידיעה הבסיסית ביותר, ידיעה שאינה ניתנת להוכחה ואינה דורשת לימוד משום שאי אפשר לא לדעת ... דבר כזה כדור הארץ. לכן הידיעה שאתה קיים קרובה יותר למושכל הראשון, אך עדיין ניתן לשאול האם ידיעה זו מחויבת. אם קיימת אפשרות שלא תהיה קיים, זו עדיין אינה ידיעה מחויבת. המושכל הראשון הוא אותה ידיעה אחת שאינה מאפשרת שום אפשרות אחרת, כלומר, ידיעה שחייבת להיות נכונה תמיד וללא תנאי. ... כדי לגלות את המושכל הראשון, האדם צריך לשאול את עצמו לגבי כל ידיעה וידיעה שיש לו, האם הידיעה הזו מחויבת או שהיא רק אפשרית. לדוגמה, כשאדם יודע שכדור הארץ עגול, הוא צריך לשאול את עצמו: האם הכרחי לדעת זאת? ... ולכן גם לא מודעים לידיעה הזו. אבל כאשר האדם מתחיל לשאול באופן שיטתי על כל הידיעות שלו האם הן מחויבות או אפשריות, הוא מצליח לזהות לבסוף את המושכל הראשון ולהבין שהוא ידיעה מיוחדת ששונה מכל הידיעות האחרות. מהי החשיבות של הבנת המושכל הראשון? הבנת המושכל הראשון מעניקה לאדם יציבות אמיתית, משום שזהו הדבר היחיד בעולם שהוא מחויב המציאות באופן מוחלט. בעוד שכל שאר הדברים בעולם יכולים להיות אחרת או יכולים שלא להתקיים כלל, המושכל הראשון תמיד יהיה ... וידיעה ברורה על האמת, שיכולה להשפיע על תפיסת המציאות ועל אופן ההתנהלות של האדם בעולם. לסיכום, מושכל ראשון או מחויב המציאות הוא הדבר היחיד בעולם שאי אפשר לא לדעת אותו, הוא לא דורש לימוד ולא ניתן לשכוח אותו. כל אדם כבר יודע אותו מבלי להיות מודע לכך. הדרך להגיע להבנתו היא לשאול לגבי כל ידיעה אם היא מחויבת או אפשרית, ובסופו של דבר, להבחין בידיעה היחידה שהיא מחויבת המציאות באופן מוחלט. מהו מושכל ראשון? מה זה מחויב המציאות? איך לזהות ידיעה בסיסית? מה ההבדל בין ידיעה אפשרית לידיעה מחויבת? מהי הידיעה היחידה שאי אפשר לא לדעת? איך מגיעים לידיעת האמת? מהו מחויב המציאות / מושכל ראשון? פירושו - דבר שאין צורך להוכיח אותו. שהאדם יודע את הדבר הזה בלי שיצטרך ללמוד אותו. ... ידיעות נוספות. אם אתה יודע שכדור הארץ עגול, לשם כך עליך לדעת מהו עיגול ומהו כדור הארץ. יש ידיעות מחויבות ויש כאלה שאינן. למשל בעניין הכדור הארץ, ידיעה זו כולל ידיעות נוספות מחויבות. לשל ידיעה שאדם רעב, היא כולל ידיעה שיש רעב ויש אני ויש רצון וגם ידיעת רעב. כל ידיעה מבוססת ... ידיעת האמת פירושו ידיעת המושכל הראשון. בעצם חיבור המשוכל הראשון לשאר הדברים. מהו הדבר היציב ביותר שיש? האמת. היא מחויבת המציאות. כל אחד ואחד יודע את הידיעה הזו, הוא לא מסוגל להגדיר את זה, כי זה דבר שאי אפשר לא לדעת את זה. כי אין לזה בעצם שום חידוש. ואף על פי כן מי שרוצה לדעת מהו מחויב המציאות או מהו מושכל ראשון, עליו לברר זאת על ידי שישאל מהו הדבר שהוא יודע, האם הוא מחויב המציאות או לא? למשל הידיעה שאתה קיים, אם יש אפשרות שלא תהיה קיים, סימן שאין זה מחויב המציאות, עד שמגיעים למושכל הראשון שבלעדיו אין שום ידיעה. לסיכום, המודעות למושכל הראשון תעניק לאדם יציבות אמיתית, כי המושכל הראשון הוא מחויב המציאות ולא אפשרי המציאות.

מציאות - מהי המציאות? ההגדרה של מציאות - מהי מציאות? מציאות מחויבת / מציאות אפשרית / מציאות מוחלטת מציאות פירושה, מה שמצוי / קיים. ובספר הזה, לפעמים המושג מציאות, פירושו הוא, המציאות הנפרדת שלנו, של מה שמצוי וישנו, כנפרד ממה שאיננו (מציאות אפשרית). ולפעמים פירושו הוא, המציאות שקיומה הוא מחויב, דהיינו, מהות המציאות, דהיינו, מה שמצוי תמיד (מציאות מחויבת / מציאות מוחלטת). ובכל פעם, הפירוש הוא לפי ההקשר המתאים.

קיום עצמי מחויב המציאות או אפשרי המציאות, התחדשות או המשכיות, סיבת הקיום העצמי, למה אתה קיים, נצחיות הנשמה מהי המשמעות של קיום עצמי? האם הוא מחויב או רק אפשרי? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלת הקיום העצמי והקשר בין ההווה לעבר. הוא בודק אם קיום האדם כרגע הוא מחויב המציאות, או שמא הוא אפשרי בלבד, תוצאה של רצף של רגעים קודמים. אליעד מסביר שמי שמבין את עצמו כקיים כרגע בגלל שהיה קיים בעבר, למעשה משקר את עצמו. קיום האדם לא מחויב לעבר, אלא הוא רק אפשרות אחת מתוך רבות. המרצה פותח את הנושא על ידי השאלה מהו מקור הקיום? האם ... של אתמול, אך אליעד טוען שזו טעות. הוא מדגיש שזוהי אשליה של המשכיות, והקיום כיום הוא רק אפשרות, לא מחויבת. הוא שואל את השאלה מהו באמת מקור הקיום, ומדבר על כך שכאשר אנחנו שואלים את עצמנו למה אני קיים? ... למעשה לא מבינים את שאלת הקיום. ההסבר המתמשך מציין שאין חובה להיות קיימים ברגע הזה, ולא מדובר על קיום מחויב, אלא רק אפשרות. כל רגע הוא אפשרות חדשה, לא מחויבת. אליעד מציין כי המחשבה שהקיום של היום מחויב לאירועים קודמים היא שקר, והאדם למעשה יכול להיות קיים או לא קיים, והקיום אינו תלוי בקיום של רגעים עברו. ... ישירה של אירועים קודמים, והשאלה האם התוצאה היא בהכרח המשך של סיבה מסוימת היא שאלה שעוסקת בקיום האפשרי ולא המחויב. אליעד מציין גם את המורכבות של הרגע הנוכחי. כל רגע הוא מנותק מהעבר ויכולה להיות אפשרות חלופית, כלומר, לא מחויבים להמשיך בקיום של הרגע הקודם. כל קיום הוא אפשרות, לא הכרח. לסיכום, אליעד מסביר שהקיום שלנו לא מחויב, אלא אפשרי בלבד. תודעתנו מרמה אותנו לחשוב שהקיום שלנו מחויב, אך למעשה כל רגע הוא רק אפשרות, ואנחנו לא מחויבים להישאר קיימים. מהו קיום עצמי? האם קיום הוא מחויב או אפשרי? האם יש סיבה ותוצאה בקיום? מהו מקור הקיום? האם קיום הוא רצף של רגעים?

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מורכב ולא מורכב, חייב להיות קיים, לא חייב להיות קיים מה ההבדל בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? אליעד כהן מסביר שהמציאות מתחלקת לשני מושגים מרכזיים: מחויב המציאות ואפשרי המציאות. מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות קיים ואינו יכול שלא להתקיים. הוא אינו תלוי בשום דבר אחר ואינו יכול להיות חסר. ... בצורת מטוס או לא להתקיים כלל, והקיום שלו תלוי בכך שנרכיב את החלקים. לעומת זאת, חלקי הלגו עצמם הם מחויבי המציאות מבחינת המבנה הספציפי של המטוס, כי אם רוצים שיהיה מטוס, מוכרחים שיהיו חלקים. כלומר, החלקים חייבים להתקיים כדי לאפשר את יצירת המטוס. אך הצורה הספציפית של המטוס אינה מחויבת, אפשר להרכיב מאותם חלקים צורות אחרות או אפילו לא להרכיב בכלל. מהי ישות מורכבת, ומדוע היא אפשרית המציאות בלבד? אליעד מדגיש שכל דבר שמורכב משני דברים או יותר מוגדר בהכרח כאפשרי המציאות ולא כמחויב. הסיבה לכך היא שעצם העובדה שיש חלקים שונים המרכיבים את הדבר, פירושה שהחיבור ביניהם הוא עניין אפשרי, לא הכרחי. למשל, חדר מסוים קיים כמחויב המציאות (משום שמשהו תמיד חייב להתקיים במציאות), אך סידור הרהיטים בתוכו הוא אפשרי, שכן ניתן להזיז את הרהיטים למקומות אחרים או להוציא אותם לחלוטין. כלומר, הקיום הבסיסי הוא מחויב, אך האופן שבו דברים מסודרים בו הוא אפשרי בלבד. אליעד מוסיף דוגמה נוספת: אם קיים משהו שאתה יכול לפרק ... להפריד אותו לחלקיו השונים או להרכיבו מחדש. מכאן, כל דבר המורכב משני חלקים ומעלה הוא תמיד אפשרי המציאות ולא מחויב. מדוע ישות אחת ויחידה שלא תלויה בשום דבר היא מחויבת? לעומת ישויות מורכבות, אליעד מסביר שקיימת ישות אחת ויחידה שאינה תלויה בשום גורם אחר, ולכן היא מוגדרת כמחויבת המציאות. הכוונה היא למציאות מוחלטת שקיומה אינו תלוי בשום גורם נוסף. אליעד מכנה זאת העין המוחלט או המודעות המוחלטת, היש והאין, שנמצאת מעבר לכל אפשרות לשינוי או אי - קיום. הוא מדגיש שמציאות כזאת אינה יכולה להיות מורכבת משום גורם אחר, משום שהרכבה תגרום לכך שקיומה יהיה אפשרי ולא הכרחי. כיצד ניתן לזהות אם משהו הוא מחויב או אפשרי? אליעד ממחיש את התהליך לזיהוי מחויב ואפשרי בעזרת שאלות פשוטות. למשל, כאשר ישנה ישות כמו שולחן, אפשר לשאול אם השולחן יכול שלא להיות קיים או להימצא במקום אחר. מכיוון שהתשובה תהיה חיובית, השולחן הוא אפשרי ולא מחויב. לעומת זאת, ישות שהקיום שלה הוא הכרחי תמיד, ללא אפשרות היעדרות, היא ישות מחויבת. הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת: כאשר יש לך לבני לגו, הלבנים עצמן הן מחויבות המציאות רק במובן של חומר או חלקים, מכיוון שללא חומר אין אפשרות ליצור שום דבר. אבל המבנה המסוים שמורכב ... מטוס, הוא אפשרי בלבד, כי אפשר להרכיב את החלקים אחרת או לא להרכיב בכלל. כיצד ניתן להבדיל בין מה שמחויב למה שהוא אפשרי ביחס למציאות הכללית? אליעד מדגיש כי כל דבר שיכול להיעלם, להשתנות או להתפרק הוא תמיד אפשרי בלבד. כל ישות שאינה יכולה להשתנות או להיעלם, שהיא אחת מוחלטת ואינה מורכבת מחלקים, היא מחויבת המציאות. הוא מסביר שכשמדברים על המחויב המציאות, מתכוונים למציאות עצמה, ליסוד הבסיסי והיחיד של כל הדברים - מודעות מוחלטת או המציאות הכללית, שאינה יכולה להיעדר או להשתנות לעולם. אליעד מדגיש שחשוב להבין כי מה שנראה לנו כמחויב או אפשרי משתנה בהתאם לנקודת המבט. אם מתבוננים ביחס לחדר, החדר כולו מחויב לעומת הסידור שלו שהוא אפשרי. אם מתבוננים במציאות כולה, החדר עצמו הופך להיות אפשרי, משום שהמציאות עצמה היא המחויבת, ואילו החדר הוא רק צורה אפשרית אחת בתוכה. אליעד מדגיש שוב ושוב שהדיון במחויב ובאפשרי הוא דיון פרופורציונלי: כל עוד מדובר במשהו שיכול להתקיים אחרת או לא להתקיים כלל, הוא מוגדר כאפשרי המציאות, ורק אותו דבר שאינו יכול שלא להיות קיים בשום מצב, בשום דרך, הוא מחויב המציאות באמת. מהו מחויב המציאות? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? האם המציאות חייבת להיות קיימת? ישות מורכבת או ישות יחידה? מהי מודעות מוחלטת? האם הכל אפשרי במציאות? מדוע ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות? אליעד כהן דן בנושא מחויב המציאות ואפשרי המציאות ומסביר לעומק האם בכלל קיים דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות, כלומר, דבר שחייב להתקיים ולא יכול שלא להתקיים בשום תנאי. הסוגיה נוגעת לשאלה פילוסופית בסיסית ביותר - האם יש ... אפשרי בלבד, כלומר, יכול להתקיים או שלא להתקיים בהתאם לתנאים כאלה ואחרים. אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים משתמשים במושגים מחויב או אפשרי מבלי להבין עד הסוף את המשמעות המדויקת של המושגים האלה. הוא מבהיר שלדבר על מחויב המציאות אומר שיש משהו במציאות עצמה שחייב להיות קיים תמיד ובכל מצב. לעומת זאת, אפשרי המציאות הוא מושג שמתייחס לדברים ... קיימים, אך יכולים גם לא להיות קיימים, ותמיד מותנה במשהו אחר שקובע את קיומם. מדוע חשוב להגדיר במדויק מהו מחויב המציאות? אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של הגדרות מדויקות. הוא מסביר שאם אנחנו לא מגדירים במדויק את המונח מחויב המציאות, אנחנו עלולים להגיע לבלבול ולהניח הנחות שגויות בנוגע למציאות. הוא מדגים כיצד יש אנשים שאומרים, למשל, שהעולם מחויב המציאות כי הם לא יכולים לדמיין מצב שבו העולם אינו קיים. אבל הוא טוען שזאת תפיסה לא מדויקת, כיוון שהעובדה ... אומרת שהוא בלתי אפשרי באופן מוחלט. אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: הוא אומר שאנשים יכולים לחשוב שדברים מסוימים הם מחויבים, למשל העובדה שהשמש זורחת כל בוקר. עם זאת, הוא מסביר לעומק שהשמש אמנם זורחת כל בוקר, אך היא אינה מחויבת המציאות, מפני שתיאורטית ייתכן מצב שהשמש לא תזרח יום אחד מסיבה כלשהי. כלומר, עצם האפשרות לחשוב על מצב שבו השמש אינה זורחת כבר הופך את המציאות הזאת לאפשרית ולא מחויבת. כיצד ניתן להבחין בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? על מנת להבין את ההבחנה בין מחויב לאפשרי, אליעד מציג שיטת בירור פשוטה: הוא מציע לשאול האם ניתן להעלות על הדעת מצב בו הדבר המדובר לא יהיה קיים. אם ניתן אפילו לדמיין מצב כזה, הדבר אינו מחויב המציאות אלא רק אפשרי. רק דבר אחד שלא ניתן כלל וכלל לדמיין את העדרו, כלומר, דבר שלא ייתכן אפילו בצורה תיאורטית או לוגית שיהיה נעדר, הוא דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות. אליעד כהן מוסיף הסבר נוסף על תהליך החשיבה: אם מישהו שואל האם בסופו של דבר יש משהו מחויב המציאות או לא? הוא למעשה מניח מראש שיש משמעות להגדרת המונח מחויב. אליעד מסביר שאם אין בכלל משמעות למושג מחויב המציאות, אז השאלה עצמה חסרת משמעות. כלומר, עצם הדיון בשאלה מניח שיש משמעות למונחים ולמושגים האלה, ולכן חשוב כל כך להגדיר אותם בצורה מדויקת וברורה. מה גורם לאנשים להתקשות בהבנת מושג המחויבות? אליעד מתייחס לכך שאנשים מתקשים להבין את מושג מחויב המציאות מפני שהם רגילים לראות דברים באופן מותנה - למשל, הם רגילים לכך שכל דבר שקורה בעולם מותנה בדבר אחר. ... הכרחית תמידית, הוא דבר שקשה לנו לתפוס. אליעד מוסיף דוגמה נוספת ואומר שאנשים עלולים לחשוב למשל שחוקי ההיגיון הם מחויבי המציאות. אך הוא מסביר שגם זה אינו מדויק, מכיוון שייתכן לדמיין אפילו מצב בו ההיגיון עצמו משתנה או אינו קיים, גם אם קשה לנו מאוד לדמיין את המצב הזה בפועל. עצם האפשרות לדמיין ולחשוב על כך מוכיחה שהדבר אינו מחויב באופן מוחלט. האם יש בכלל דבר שהוא באמת מחויב המציאות? לאורך ההסברים והדוגמאות הרבות, אליעד מציג את התפיסה לפיה למעשה ייתכן שאין שום דבר שהוא באמת מחויב המציאות, אלא כל דבר שקיים הוא בהכרח אפשרי בלבד. הוא מציע לשקול את האפשרות שלמעשה כל הדברים שאנחנו רואים סביבנו - כולל העולם כולו, המציאות, הזמן והמרחב - כולם אפשריים בלבד, ואין שום דבר במציאות שהוא מחויב באופן מוחלט. אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שההבנה הזאת היא נקודת המפתח להבנה עמוקה של המציאות, מפני שהיא עוזרת לנו להשתחרר מתפיסות שגויות ולראות את המציאות באופן יותר מדויק וברור. מהו מחויב המציאות? האם העולם קיים בהכרח? האם יש דבר שקיומו הכרחי? ההבדל בין מחויב לאפשרי המציאות איך להגדיר מושגים פילוסופיים? האם ההיגיון מחויב המציאות?

יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד כהן מסביר שהרעיון ... את כל מרחב המקום ואת כל מרחב הזמן. כיצד? הוא מסביר שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאין באמת הפרדה בין המהות לצורה, ולכן, מכיוון שהמהות (ההוויה) נמצאת בכל מקום ובכל זמן, גם הצורה של הספר חייבת להשתתף בתכונה זו ולהימצא בכל ... נתפס מבחינתנו - קיימת הצורה של אותו ספר, לא רק כרעיון מופשט, אלא כממשות מוחלטת. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? הסיבה שאין הבדל בין מהות לצורה נובעת מההבנה שכל מה שנכון לגבי המהות נכון גם לגבי הצורה. כלומר, אנו רגילים לחשוב שהמהות, ההוויה של המציאות, ... מדגיש שההפרדה הזו אינה נכונה. כאשר מבינים את האחדות המוחלטת של המציאות, רואים שאין הבחנה בין אפשרי המציאות לבין מחויב המציאות. למעשה, כל דבר שנחשב לאפשרי הוא למעשה גם מחויב, ובכך הוא נמצא בכל המקומות ובכל הזמנים. מה הקשר בין יקומים מקבילים לאחדות המציאות? אליעד כהן משתמש במושג יקומים ... אך השכל המוגבל שלנו מסוגל לחוות רק השתקפות אחת בכל פעם. מה המשמעות המעשית של התובנה שכל דבר הוא מחויב? המשמעות המעשית של תובנה זו היא שבכל אירוע, חפץ, מחשבה או רגש, טמונה ההבנה שהוא חלק בלתי נפרד מהמציאות, ולכן הוא מחויב ולא רק אפשרי. אליעד מדגים זאת באמצעות הנעל, שאפילו אם נדמה לנו שהיא יכולה להיות במקום אחר, בפועל היא מחויבת להיות בדיוק במקום שבו היא נמצאת, כמו גם במקום שבו היא לא נמצאת. כיצד דברי רבי נחמן על התעוררות ... כאשר האדם מתנתק מהמחשבות הרגילות, הולך לבדו ומתנתק מן העולם, הוא יכול להגיע לחוויית אחדות מוחלטת, ולהפוך את נפשו למחויבת - כלומר, לחוות את עצמו כחלק בלתי נפרד מהמציאות המוחלטת. במצב כזה, האדם תופס את עצמו כאלוהים ממש, וחי מתוך הבנה עמוקה שאין הבדל בין אפשרי למחויב. האם התובנה הזו שוללת את חוויית הבחירה? אליעד מדגיש שהתובנה הזו לא שוללת את חוויית הבחירה אלא דווקא מאפשרת את הבחירה הגדולה ביותר. כאשר האדם מבין שהכל מחויב, הוא למעשה משתחרר מכל מגבלה של בחירה מוגבלת וחווה חופש מוחלט לבחור ולחוות כל אפשרות כמציאות מוחלטת. איך ליישם את רעיון אחדות הצורה והמהות בחיי היומיום? פירוש מושגי מחויב המציאות ואפשרי המציאות בהגות היהודית רבי נחמן ומהות ההתבוננות בשקט הלילה הקשר בין סופר פוזיציה קוונטית לאחדות המציאות דרכים לחוות ... הן אחד, הצורה חולקת את תכונות המהות, ולכן היא בעצם אינסופית במובן של המקום והזמן. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? בבסיס הרעיון, אין באמת הבחנה בין מה שנקרא ההוויה או המהות לבין הצורה שאנו תופסים בחושים. מהות המציאות ממלאת ... המקומות והזמנים, אך גם הצורה משתתפת בתכונה זו. המשמעות היא שכל דבר במציאות אינו סתם אפשרי מציאות אלא גם מחויב מציאות, כלומר, הוא בהכרח קיים בכל מצב שהוא. לכן הספר שנראה לנו מוגבל במקום ובזמן מסוימים, הוא בעצם אינסופי בכל ... מעיל וגם כל צורה אחרת נמצאות כולן בכל מקום ובכל זמן. לפי ההסבר, אם כל מה שנכון לגבי המהות (המחויב) נכון גם לגבי הצורה (האפשרי), הרי שכל צורה יכולה להתקיים בכל מצב. זה נראה כהגזמה או כסתירה, אך זו ... כאשר אומרים שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן, עולה הרעיון שכל צורה הופכת לסוג של אלוהים, כי היא מחויבת המציאות. כך מתקבל ריבוי אלוהים אם מסתכלים על העניין מחוץ לפרספקטיבה של האחדות. בפועל, אין באמת ריבוי של אלוהויות נפרדות, כי הכל מצביע על אותה מהות אחת. מה המשמעות של לתרכיב את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? כשאומרים שלקחת את כל הצורות ולהניח אותן ... המעשית של ההבנה שהכל נמצא בכל מקום ובכל זמן? היא מובילה לכך שמבינים שכל אירוע וכל צורה הם חלק ממחויב המציאות. עבור השכל הרגיל, זה אומר שיש אינסוף אפשרויות - ולכן אנו מתארים זאת כיקומים מקבילים. אך בהבנה עמוקה יותר, ... פוזיציה במכניקת הקוונטים, הצורות כולן קיימות, אבל אנו חווים כל פעם צורה אחת מסוימת. האם אפשר ליישם את רעיון המחויב על כל דבר אפשרי? כאשר אנו מבינים שמה שנכון לגבי המחויב נכון גם לגבי האפשרי, הרי שכל פרט במציאות הוא גם הכרחי. הספר מחויב להיות בדיוק במקום שהוא נמצא, וכך גם הרעיון ההפוך - שהספר יכול להיות במקום אחר - גם הוא מחויב. לכאורה זו סתירה, אך מהיבט האחדות זו בדיוק המשמעות: הכל קורה בו זמנית, והכל נכון באותה מידה. איך ספר יכול להיות גם מחויב וגם אפשרי? בצמצום השכל שלנו, אנחנו מבחינים בין מחויב לבין אפשרי. אבל אם מפנימים את אחדות המציאות, מבינים שהספר הוא גם האפשרות הרגילה (אולי הוא יהיה פה או לא) וגם מצב מחויב (בהכרח הוא פה ובכל מקום אחר). לכן אין סתירה במהות, אלא רק בפרספקטיבה המוגבלת שלנו. מה מלמד רבי נחמן ... לבד ולא חושב על כלום (פונה לבטלה), אתה יכול להגיע לאחדות מוחלטת עד כדי שהנפש שלך מתחייבת, כלומר, נכללת במחויב המציאות, ואתה מגיע לחוויית אלוהות. כיצד התובנה הזו עשויה להשפיע על חוויית הבחירה? אם הכל מחויב, האם נשללת הבחירה? לא בהכרח. לפי אליעד, במחויב יש גם את הבחירה הכי גדולה, מכיוון שהמחויב כולל את כל האפשרויות כולן. כשאדם תופס את עצמו כחלק מהמחויב, הוא בעצם מתאחד עם כל התרחישים האפשריים ולא מוגבל לנקודת מבט צרה של רק כך או רק אחרת. לסיכום: ... מקבילים, ריבוי אלוהים וכולי, כולן נובעות מאותה הבנה שאם הצורה והמהות הן אחד, הרי שכל מה שאפשרי הוא גם מחויב, ושיש אינסוף אפשרויות באותו המקום ובאותו הזמן. המציאות כולה, על כל מופעיה, היא אחדות אחת שאנו מנסים לתפוס בשכל מקוצר ומפריד. איך ליישם את רעיון אחדות הצורה והמהות בחיי היומיום פירוש מושגי מחויב המציאות ואפשרי המציאות בהגות היהודית רבי נחמן ומהות ההתבוננות בשקט הלילה הקשר בין סופר פוזיציה קוונטית לאחדות המציאות דרכים לחוות ... של המקום והזמן. מה לא קיים בכל מקום ובכל זמן? הצורה שקיימת בזמן ובמקום. אני אומר שאין הבדל בין מהות לצורה, מה שנכון לגבי המהות נכון לגבי הצורה. מה נכון לגבי המהות? שהיא קיימת בכל מקום ובכל צורה, ולכן הצורה ... נמצא בכל מקום ובכל זמן. אם כל האופציות קיימות, אז הוא נמצא בכל מקום ובכל זמן בו זמנית. ההבנה שיש אין סוף יקומים מקבילים היא ביטוי של ההבנה שאומרת שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן. עכשיו זה שכל מאוד ... מהיבט מסוים זה גם זה. הנושא של יקומים מקבילים הוא נגזרת. אם תהיה משוכנע במאה אחוז שמה שנכון לגבי המחויב נכון לגבי האפשרי, אז נגמרת לך המשמעות של היקום הנפרד. כי אם כל מה שנכון לגבי המחויב נכון לגבי כל דבר אפשרי.. מה זה מחויב? שלא יכול שלא להיות קיים. ואם המחויב נכון לגבי הספר, אז הספר מחויב שיהיה קיים, אז לא קיים שום דבר מלבד הספר. שאלה: אז כל דבר הוא גם אפשרי וגם מחויב. אליעד: ... לא לחשוב על שום דבר, אז תתחייב בנפשך, ומה זה אומר? אז נפשך תהפוך להיות מחויבת, אז נפשך תיכלל במחויב המציאות, ומה זה אומר? אתה תחווה שהכל קיומו מחויב. ואז אתה חי לנצח, ויודע שאתה אלוהים. שאלה: האם זה ביטול ...

אפשרי המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי כי יש את אפשרי המציאות ויש גם את מחויב המציאות. ואפשרי המציאות, פירושו, כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, מאחר שקיימת האפשרות שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר, קיומו ... וכל דבר שקיים, יש עוד משהו אחר ששונה ושנפרד ממנו. ולכן, כל דבר שקיים, קיומו הוא רק אפשרי ולא מחויב. כי אם קיומו של הדבר היה מחויב, הרי שלא היה יכול להיות קיים שום דבר אחר מבלעדיו. ומאחר שתמיד קיים עוד דבר אחר, הרי ששום דבר, קיומו הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי בלבד. ואכ מהו הדבר, שקיומו הוא מחויב המציאות, ומה מחויב שיהיה קיים? תשובה: שום דבר. כי כל דבר, קיומו הוא רק אפשרי. ורק הכלום / שום דבר, רק הוא מחויב להיות קיים. שגם העדר הקיום שלו, גם הוא זהה לקיום שלו. כי גם האין כלום, גם הוא זהה ליש כלום. וכאשר גם ההעדר של הדבר, זהה לדבר עצמו, אז ורק אז, קיומו הוא מחויב. ומנקודת מבט נוספת, גם הכלום, קיומו הוא לא מחויב, כי יש גם את מה שאינו כלום. ואכ שום דבר ממש לא מחויב וכולי. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם טובה מאוד, אך גם רעה מאוד. והעניין הוא, כי שום דבר, אינו מחויב כלל. וכל דבר בעולם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלו הוא הנכון?! וכאשר האדם חושב על איזה דבר, וכאשר האדם מבין איזה דבר, הרי שכל ההבנות של האדם, הן רק אפשרי המציאות, אך אף אחת מהן, היא אינה מחויבת המציאות. כי כל אמת שאליה מגיע האדם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלה הוא הנכון?! כי כל הידיעות של האדם, ... ובכל כוחו הוא מחפש את המוחלט, ולא נאחז בשום דבר שהוא רק אפשרי, על ידי זה ממילא האדם מתחבר למחויב המציאות. עד שאפילו קיומו הנפרד של האדם, גם הוא נעלם לגמרי. כי גם קיומו של האדם, הוא רק אפשרי המציאות. ... האדם מרחיק את עצמו בכל כוחו, מהזדהות עם כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחויב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל הנפרדות ... מעצמו את כל המחשבות שהן אינן נכונות באופן מוחלט, דהיינו, כל מחשבה שהיא. כי שום מחשבה, קיומה הוא לא מחויב, אלא קיומה הוא רק אפשרי. כי כל מחשבה, ניתן לחשוב על ההפך שלה. וכל מחשבה, ניתן לחשוב על מחשבה ... אלא רק אפשרי בלבד. וכאשר האדם לא חושב על שום דבר שהוא רק אפשרי המציאות להיות אמת, אלא הוא מחויב המציאות להיות אמת, על ידי זה האדם מתאחד עם שום דבר, שרק הוא מחויב המציאות. ובפועל, מי שרוצה להתאחד עם המציאות, צריך לשים לב לכך, שהוא לא מאמין כלל, ושאין לו שום אמונה כלל. ... שום אמונה כלל. וכל הזדהות של האדם, היא אמונה. כי האדם מזדהה ומתייחס אל הדבר האפשרי, כאילו הוא היה מחויב. ובלי אמונה, לא היה ניתן להתייחס אל אפשרי המציאות, כאל מחויב המציאות. והאמונה, היא מאפשרת להתייחס אל האפשרי, כאל מחויב. שהאדם מאמין שהדבר הוא נכון, למרות, שלא מחויב שכך היא האמת האובייקטיבית, שאותה לא ניתן להשיג בצורה מוגדרת. וכאשר האדם שומע לדוגמה איזה משפט, והאדם מאמין שהפירוש ... אכן האמת. והאדם שוכח, שבאמת הפירוש שהוא מבין את הדבר, הוא רק אפשרי המציאות בלבד להיות נכון, אך לא מחויב שהוא אכן כך, על ידי זה האדם מאמין, והופך את האפשרי למחויב. שהאדם חושב, שהפירוש וההבנה שלו, שהיא רק אפשרית להיות נכונה, היא נדמית לו, כאילו היא אכן מחויבת להיות נכונה. ובכל פעם ופעם, שהאדם לוקח רעיון כלשהו, שהוא רק סובייקטיבי בלבד, והאדם מתייחס אליו, כאילו הוא היה נכון בצורה אובייקטיבית, הרי שזו אמונה, שבה האדם הופך את האפשרי למחויב. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. כי כאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, על ידי זה אין שום קיום לשום צורה נפרדת. כי שום צורה, קיומה אינו מחויב המציאות. כי קיים, גם ההעדר שלה. ורק במהות המציאות, שאין שם שום צורה כלל, אלא רק הוויה וישות אחת, רק שם הקיום הוא מחויב. וכאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שלא מוכרח שהוא יהיה קיים, על ידי זה האדם לא מזדהה עם ... עם שום דבר. ובכלום / שום דבר, אין טוב ורע. אך כאשר האדם מזדהה עם אפשרי המציאות והופך אותו למחויב, על ידי זה נוצרת האפשרות לקיומן של ישויות שונות, שקיומן אינו מחויב אלא רק אפשרי בלבד. ואז יש אפשרות של טוב ושל רע. כגון לדוגמה, אדם, שמבחינתו, כדי שהוא יהיה מאושר, מחויב המציאות שהוא יהיה בריא. שמצד האמת, הבריאות של האדם, היא דבר שקיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד. שאפשרי שהאדם יהיה בריא, ואפשרי גם, שהאדם לא יהיה בריא. כי לא מחויב המציאות, שהאדם תמיד יהיה בריא. והאושר של האדם, הוא קיים בנפרד מהבריאות של האדם. והאדם יכול להיות מאושר, גם כאשר ... כאשר האדם מתייחס אל המצב הבריאותי שלו, שהוא רק אפשרי, כאל דבר שהוא מחויב. דהיינו, כאשר האדם חושב לעצמו, שמחויב המציאות שהוא יהיה בריא, ושמחויב המציאות שהוא יהיה בריא, כדי שהוא יהיה מאושר, שאז בעצם האדם הופך את האפשרי למחויב. כי לא מחויב שהוא יהיה ... מחויב, שיקרה דבר שקיומו הוא רק אפשרי. כגון, כאשר האדם רוצה להיות בריא, דווקא באופן מחויב. למרות שבאמת, לא מחויב המציאות שהוא יהיה בריא, אלא זו רק אפשרות בלבד. וכאשר האדם מתעקש, שהמציאות תהיה דווקא כרצונו, על ידי זה נוצר ... ואז ממילא גם אין שום טוב. כי בלי תחושת רע כלשהי, גם אין שום תחושת טוב. וכאשר האדם נאחז במחויב המציאות בלבד, דהיינו, בשום דבר, על ידי זה אין שום טוב ורע כלל. אך כאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, ... האדם להרגיש טוב, להיות דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, כי הוא רק תוצאה של דבר אחר, והוא לא מחויב המציאות. ועל ידי זה, האחיזה של האדם בכך שהוא ירגיש טוב, האחיזה הזאת משתחררת, ואז האדם מרגיש טוב תמיד. וכדי ...

אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה מה ההבדל בין אפשרי למחויב במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין המושגים אפשרי ומחויב, ואת הקשר שלהם לסיבתיות וסיבה ותוצאה. לפי אליעד, כשאנחנו רואים אירוע כלשהו שמתרחש במציאות, מיד עולה השאלה האם מה שאנחנו רואים הוא מחויב שיהיה, או רק אפשרי שיהיה. במילים אחרות, האם הדבר שמתרחש יכול היה להתרחש אחרת, או שהוא חייב להתרחש בדיוק ... ונייר. הוא מדגים זאת כך: אם ניקח גפרור דולק ונקרב אותו לנייר, הנייר יישרף. השאלה הנשאלת היא האם זה מחויב שהנייר יישרף, או שזה רק אפשרי שהוא יישרף. כשנחשוב על כך לעומק, נראה שבמציאות שבה אנו חיים, בהינתן התנאים של נייר וגפרור דולק, הנייר מחויב להישרף. לעומת זאת, אם ניקח כוס מים ונשפוך אותה, אנו יכולים להיות בטוחים במוחלטות שהמים יישפכו ולא יעופו באוויר. זה מחויב במציאות. אך השאלה המהותית יותר היא: איך אנחנו יודעים שמשהו הוא אכן מחויב, ולא רק אפשרי? כיצד אנו יודעים שמשהו מחויב או אפשרי? אליעד כהן מציע להסתכל על המנגנון שמייצר את תחושת הוודאות או האי - ודאות שלנו. הוא מביא דוגמה לשיחה עם בחורה שטוענת שהיא יודעת דברים בצורה מוחלטת. כששואלים אותה מאיפה מגיעה תחושת המוחלטות שלה, היא משיבה שזה מגיע מהניסיון שלה. היא חושבת שמשהו הוא מוחלט ... וזה יצר אצלה תחושת ביטחון ותחושת וודאות. עם זאת, עצם העובדה שמשהו קרה שוב ושוב, אינה בהכרח אומרת שהוא מחויב להתרחש תמיד. כך, למשל, כאשר אנו מתבוננים בתופעות הטבע, כמו שריפה של נייר באש, אנחנו בטוחים שזה חייב לקרות, ... חייבת להיות ככה ולא אחרת, אבל למעשה, זהו רק הרגל של חשיבה - ניסיון העבר יוצר תחושת חובה או מחויבות, אך הוא אינו מוכיח שהדבר באמת מחויב במובן הפילוסופי או המוחלט. למה הניסיון אינו מוכיח מחויבות? אליעד מדגיש שהניסיון רק יוצר תחושה של מחויבות, אך לא מוכיח אותה. כלומר, אנחנו מתרגלים לראות שוב ושוב את אותה התוצאה, וכך נוצרת אצלנו אשליה שהדבר תמיד ... מניחים שזה ימשיך לקרות תמיד. לדוגמה, אם תמיד ראינו שמים נשפכים כלפי מטה ולא עולים למעלה, אנו מניחים שזה מחויב שיקרה כך, אך האמת היא שזה לא מוכח כמחויב, אלא זו רק השערה שמבוססת על ניסיון עבר. מה הקשר בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? אליעד מבאר את המונחים אפשרי המציאות ומחויב המציאות ואומר שמחויב המציאות הוא משהו שחייב להיות קיים תמיד, ושלא יכול להיות שלא יהיה קיים. אפשרי המציאות, לעומת זאת, הוא דבר שיכול להיות קיים ויכול שלא להיות קיים. כאשר אנחנו אומרים שמשהו הוא מחויב, אנחנו מתכוונים שאין אפשרות אחרת, שאין אופציה חלופית. אבל אליעד מסביר שמרבית הדברים שאנחנו חושבים שהם מחויבים, בעצם רק נתפסים כך על ידינו בגלל ההרגל שלנו לראותם כך. לדוגמה, אם אנחנו רואים שהשמש זורחת כל יום, זה מרגיש לנו מחויב לחלוטין, אבל בפועל, זה רק אפשרי שזה ימשיך להיות ככה בעתיד, ולא בהכרח מחויב באופן אבסולוטי. אליעד קורא לנו להתבונן ולהבחין בין מה שבאמת מחויב מבחינה לוגית, לבין מה שרק נתפס כמחויב מתוך הרגל של הניסיון שלנו. מה המטרה בהתבוננות על אפשרי ומחויב? המטרה העיקרית שאליעד מכוון אליה היא לעורר את האדם לחשוב מחדש על הדברים שהוא תופס כמובנים מאליהם, להבין מה באמת מחויב ומה רק נראה כך. על ידי כך, הוא רוצה לגרום לאדם להיות מודע יותר ולהגיע להכרה צלולה ובהירה יותר של המציאות. אדם שיבחין בין אפשרי למחויב בצורה נכונה, ישתחרר מאשליות ויוכל לראות את המציאות בצורה יותר אובייקטיבית ומדויקת. לסיכום, אליעד כהן קורא לבחון היטב את מה שאנחנו חושבים עליו כמחויב במציאות, להטיל ספק בתחושת הוודאות שלנו, ולשאול את עצמנו האם מה שאנחנו מאמינים בו מבוסס על היגיון מוחלט או רק על ניסיון העבר. אפשרי או מחויב? מהי סיבתיות? הבדל בין מחויב לאפשרי האם הניסיון מוכיח מחויבות? מה המשמעות של אפשרי המציאות? סיבה ותוצאה במציאות

מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 2 מה המשמעות של להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי? אליעד מסביר על החשיבות של הבנת ההבדל בין מחויב המציאות לבין אפשרי המציאות. כדי להבין את ההבדל לעומק, אליעד נותן דוגמה מהיום יום: מישהי אמרה שהיא לא רוצה משהו ... משהו אחר. אך לאחר שראתה במה מדובר, היא החליטה שכן רוצה. אליעד מדגיש שהטעות שלה הייתה שהפכה את האפשרי למחויב, היא חשבה שמה שאליעד ייתן לה הוא בהכרח מה שהיא דמיינה, בעוד שזה היה רק אפשרי שהוא ייתן לה ... ממהרת לומר לא ובכך לפספס את מה שכן רצתה בסופו של דבר. מדוע חשוב להבין שהפרשנות שלך למציאות אינה מחויבת? ההרצאה מתמקדת בכך שאנשים לרוב מתייחסים לפירושים שלהם על המציאות כמחויבים, אך אליעד מסביר שכל פרשנות או תפיסה היא רק אפשרית. לדוגמה, אם אדם חווה אירוע שלילי ואומר שזה רע, הוא הופך את האפשרי למחויב. אך הפרשנות הזאת לא בהכרח נכונה, היא רק אפשרית. אם האדם היה שואל את עצמו מי אמר שזה רע? ... באור חיובי. בעצם, ככל שאדם מגביל את עצמו לפרשנות מסוימת אחת, הוא מצמצם את האפשרויות שלו לחוות את המציאות בצורה רחבה ועשירה יותר. איך שינוי מחשבתי קטן משפיע על החוויה שלנו? כדי להמחיש את הרעיון, אליעד נותן דוגמה פשוטה מהפסקה בהרצאה: כאשר האדם חושב לעצמו, אנחנו עוצרים פה? הוא מיד מתייחס לאפשרות כאל מחויבת. הוא מניח בהכרח שעוצרים כאן, למרות שאין זה מחויב שיעצרו. עצם המחשבה אנחנו עוצרים פה היא רק אפשרית, ולא מחויבת. אם האדם יבין שזה רק אפשרי, הוא לא יחווה צמצום פנימי. לכן כל פעם שאדם מזדהה עם מחשבה כמו לא בא לי או אני לא יודע, הוא הופך אפשרי למחויב, ובכך מגביל את החוויה שלו. איך ההזדהות עם האפשרי מונעת מאיתנו לראות את האמת? אליעד מסביר שהזדהות עם האפשרי כמחויב מונעת מהאדם לראות את המציאות כפי שהיא. לדוגמה, כשאדם מרגיש כאב הוא אוטומטית מזדהה עם התחושה אני לא רוצה את הכאב הזה, אך האם באמת מחויב שהוא לא ירצה את הכאב? זו רק אפשרות. ככל שהוא ישאל את עצמו מי אמר שזה רע? או אולי ... בים בזמן שהוא בבית, הוא יכול לשאול את עצמו איך אני יודע שאני לא בים?, ובכך בעצם לערער על המחויבות של התחושה. ככל שאדם יעמיק בשאלה זו, הוא יגיע להבנה שהחוויה שלו היא רק אפשרית, ולא מחויבת, וכך הוא יפסיק לסבול מהמצב הקיים. האם ניתן להתגבר על סבל על ידי הגברת עוצמתו? אליעד מביא דוגמה נוספת: ... פיזי או נפשי והוא אומר לעצמו אני לא רוצה את הכאב הזה, הוא הופך את האפשרות שלא לרצות לכאב למחויב. אם הוא יעלה את עוצמת הכאב עד לרמה מסוימת, בסופו של דבר הוא יגיע למצב שבו הכאב כבר בלתי ... ושוב מי אמר שזה רע? או אולי זה טוב? ככל שהוא יטיל ספק בתחושה השלילית, הוא יבין שהיא אינה מחויבת אלא רק אפשרית. כשאדם מבין שכל דבר שהוא חווה כמחויב הוא למעשה רק אפשרי, הוא יפסיק להזדהות איתו, ובכך יוכל לשחרר את עצמו מהסבל. הדרך הפרקטית לכך היא להתרגל ... מחייבות את האדם להתבונן מעבר להזדהות המיידית שלו, ובכך לאפשר לו לשחרר את ההיקשרות שלו לחוויה, ולהפוך את החוויה למחויבת פחות. לסיכום, אליעד מדגיש שהדרך להשתחרר מהסבל היא לשאול שאלות רבות, להטיל ספק בכל תחושה, וככל שהאדם עושה זאת יותר, הוא מתקרב לאחדות שבה אין הבדל בין טוב לרע, בין רצוי ללא רצוי. מחויב או אפשרי? מהו מחויב המציאות? איך להתמודד עם סבל? האם אפשר לשנות כל חוויה? איך להפסיק להזדהות עם מחשבות? איך מתמודדים עם כאב נפשי? ...