הכל מאלוהים או לא, לבחור להעלים את האגו, בחירה חופשית להיות באחדות, תכלית הידיעה שלא נדע
האם העלמת האגו היא עדיין פעולה של האגו עצמו?
אליעד כהן מסביר שההעלמה או ההיעלמות של האגו נשענת על פעולה רצונית של האדם עצמו. האדם שמנסה להעלים את האגו שלו לכאורה מבצע פעולה מתוך אותו אגו, כך שהרצון לבטל את עצמו למעשה נובע ממנו עצמו. כאשר אדם אומר: "אני אפס, אני כלום", הוא לכאורה מבטל את האגו, אך עצם האמירה הזו עדיין מראה שקיים אצלו רצון ובחירה להגדיר את עצמו כך. כלומר, הוא עדיין נשען על תפיסת העצמי והבחירה האישית, ולכן בעצם עדיין לא הצליח להגיע למצב של היעדר מוחלט של אגו.
האם קיימת בחירה חופשית אמיתית?
אליעד מסביר שצריך לבדוק פנימה האם בכלל קיימת בחירה חופשית. למשל, אם אדם טוען: "הכל מאלוהים", עליו לבחון אם יש לו בחירה לומר ההפך, כלומר, להגיד ש"זה לא מאלוהים". אם האדם יכול לבחור בין לומר שהכל מאלוהים או לא מאלוהים, הוא מוכיח לעצמו שהאמירה שלו תלויה עדיין בבחירה. מצב זה מעיד שהוא עדיין לא הגיע להבנה האמיתית של משמעות הטענה "הכל מאלוהים".
הבנה אמיתית של "הכל מאלוהים" מתרחשת כאשר האדם כבר לא מסוגל להבדיל בין מצב שבו הכל מאלוהים ובין מצב הפוך שבו הכל לא מאלוהים. כשהאדם מגיע לנקודה שבה מבחינתו אין הבדל בין "הכל מאלוהים" לבין "הכל לא מאלוהים", רק אז הוא באמת מבין לעומק את משמעות האחדות.
מה המשמעות האמיתית של ההבנה שהכל מאלוהים?
המשמעות האמיתית של ההבנה "הכל מאלוהים" לפי אליעד כהן היא להגיע למצב בו אין הבדל בין "הכל מאלוהים" לבין "שום דבר לא מאלוהים". הוא מסביר שבמקום הגבוה ביותר, המקום של אלוהים כביכול, אין כלל הבדל בין שני הקצוות הללו. במילים אחרות, האמת המוחלטת אינה נמצאת בצד אחד בלבד ("הכל מאלוהים" או "שום דבר מאלוהים"), אלא במקום שאין בו כל הפרדה בין ההפכים.
לדברי אליעד, ההגעה למקום הזה דורשת פירוק מתמשך של ההבנה הרגילה. אדם שמבקש להגיע לאמת צריך לפרק את התפיסות שלו שוב ושוב, עד שהוא כבר לא יודע להבדיל בין שתי האפשרויות המנוגדות. המקום של אלוהים, על פי הדימוי של אליעד, הוא המקום שבו אין הבדל ואין אפשרות להגדיר בכלל אם משהו מאלוהים או לא מאלוהים. זוהי ההבנה הגבוהה ביותר.
מדוע האדם עדיין לא מבין שהכל מאלוהים?
אליעד מדגיש שאדם שעדיין יכול להבחין בין "הכל מאלוהים" לבין האפשרות ש"לא הכל מאלוהים" בעצם עדיין לא השלים את ההבנה שלו. עצם האפשרות שלו לחשוב על שתי האפשרויות הללו מעידה שהוא עדיין לכוד בעולם ההפרדה והבחירה. כלומר, כל עוד קיימת האפשרות להגיד אחרת, זה אומר שהאדם עדיין לא הבין לעומק את משמעות המונח "הכל מאלוהים".
מה היא תכלית הידיעה שלא נדע?
תכלית הידיעה שלא נדע, לפי אליעד כהן, היא ההבנה העליונה ביותר אליה האדם יכול להגיע. האדם מתחיל בתהליך של חקירה פנימית עמוקה, וככל שהוא מתקדם, הוא מגלה שכל ידיעה שהוא חשב שקיימת היא מוגבלת. המטרה של התהליך הזה, לפי אליעד, היא להגיע בסופו של דבר למקום בו האדם מכיר בכך שהוא לעולם לא יוכל לדעת שום דבר בצורה ודאית ומוחלטת.
המצב של "לא לדעת" הוא לא מצב של בורות או חוסר ידע, אלא מצב של מודעות מוחלטת למגבלות התפיסה האנושית. אליעד מסביר שזה מצב שבו האדם מפסיק להיאחז בתפיסות והבנות, כי הוא מבין שאין הבדל אמיתי בין שום דבר לשום דבר אחר, ולכן כל ניסיון להבין או להגדיר משהו הוא בעצם מוגבל. המטרה העליונה היא להכיר במצב של חוסר הידיעה, שהוא האמת המוחלטת ביותר, משום שהיא אינה תלויה בשום תפיסה יחסית או בהפרדה בין "משהו" לבין "לא משהו".
אליעד כהן מסביר שההעלמה או ההיעלמות של האגו נשענת על פעולה רצונית של האדם עצמו. האדם שמנסה להעלים את האגו שלו לכאורה מבצע פעולה מתוך אותו אגו, כך שהרצון לבטל את עצמו למעשה נובע ממנו עצמו. כאשר אדם אומר: "אני אפס, אני כלום", הוא לכאורה מבטל את האגו, אך עצם האמירה הזו עדיין מראה שקיים אצלו רצון ובחירה להגדיר את עצמו כך. כלומר, הוא עדיין נשען על תפיסת העצמי והבחירה האישית, ולכן בעצם עדיין לא הצליח להגיע למצב של היעדר מוחלט של אגו.
האם קיימת בחירה חופשית אמיתית?
אליעד מסביר שצריך לבדוק פנימה האם בכלל קיימת בחירה חופשית. למשל, אם אדם טוען: "הכל מאלוהים", עליו לבחון אם יש לו בחירה לומר ההפך, כלומר, להגיד ש"זה לא מאלוהים". אם האדם יכול לבחור בין לומר שהכל מאלוהים או לא מאלוהים, הוא מוכיח לעצמו שהאמירה שלו תלויה עדיין בבחירה. מצב זה מעיד שהוא עדיין לא הגיע להבנה האמיתית של משמעות הטענה "הכל מאלוהים".
הבנה אמיתית של "הכל מאלוהים" מתרחשת כאשר האדם כבר לא מסוגל להבדיל בין מצב שבו הכל מאלוהים ובין מצב הפוך שבו הכל לא מאלוהים. כשהאדם מגיע לנקודה שבה מבחינתו אין הבדל בין "הכל מאלוהים" לבין "הכל לא מאלוהים", רק אז הוא באמת מבין לעומק את משמעות האחדות.
מה המשמעות האמיתית של ההבנה שהכל מאלוהים?
המשמעות האמיתית של ההבנה "הכל מאלוהים" לפי אליעד כהן היא להגיע למצב בו אין הבדל בין "הכל מאלוהים" לבין "שום דבר לא מאלוהים". הוא מסביר שבמקום הגבוה ביותר, המקום של אלוהים כביכול, אין כלל הבדל בין שני הקצוות הללו. במילים אחרות, האמת המוחלטת אינה נמצאת בצד אחד בלבד ("הכל מאלוהים" או "שום דבר מאלוהים"), אלא במקום שאין בו כל הפרדה בין ההפכים.
לדברי אליעד, ההגעה למקום הזה דורשת פירוק מתמשך של ההבנה הרגילה. אדם שמבקש להגיע לאמת צריך לפרק את התפיסות שלו שוב ושוב, עד שהוא כבר לא יודע להבדיל בין שתי האפשרויות המנוגדות. המקום של אלוהים, על פי הדימוי של אליעד, הוא המקום שבו אין הבדל ואין אפשרות להגדיר בכלל אם משהו מאלוהים או לא מאלוהים. זוהי ההבנה הגבוהה ביותר.
מדוע האדם עדיין לא מבין שהכל מאלוהים?
אליעד מדגיש שאדם שעדיין יכול להבחין בין "הכל מאלוהים" לבין האפשרות ש"לא הכל מאלוהים" בעצם עדיין לא השלים את ההבנה שלו. עצם האפשרות שלו לחשוב על שתי האפשרויות הללו מעידה שהוא עדיין לכוד בעולם ההפרדה והבחירה. כלומר, כל עוד קיימת האפשרות להגיד אחרת, זה אומר שהאדם עדיין לא הבין לעומק את משמעות המונח "הכל מאלוהים".
מה היא תכלית הידיעה שלא נדע?
תכלית הידיעה שלא נדע, לפי אליעד כהן, היא ההבנה העליונה ביותר אליה האדם יכול להגיע. האדם מתחיל בתהליך של חקירה פנימית עמוקה, וככל שהוא מתקדם, הוא מגלה שכל ידיעה שהוא חשב שקיימת היא מוגבלת. המטרה של התהליך הזה, לפי אליעד, היא להגיע בסופו של דבר למקום בו האדם מכיר בכך שהוא לעולם לא יוכל לדעת שום דבר בצורה ודאית ומוחלטת.
המצב של "לא לדעת" הוא לא מצב של בורות או חוסר ידע, אלא מצב של מודעות מוחלטת למגבלות התפיסה האנושית. אליעד מסביר שזה מצב שבו האדם מפסיק להיאחז בתפיסות והבנות, כי הוא מבין שאין הבדל אמיתי בין שום דבר לשום דבר אחר, ולכן כל ניסיון להבין או להגדיר משהו הוא בעצם מוגבל. המטרה העליונה היא להכיר במצב של חוסר הידיעה, שהוא האמת המוחלטת ביותר, משום שהיא אינה תלויה בשום תפיסה יחסית או בהפרדה בין "משהו" לבין "לא משהו".
- האם הכל מאלוהים?
- האם קיימת בחירה חופשית?
- מה זה להעלים את האגו?
- איך להגיע להבנה שהכל אחד?
- מה המשמעות של תכלית הידיעה שלא נדע?