גילוי עתידות, לצפות את העתיד, לדעת מה יקרה בעתיד, לחזות את העתיד, חיזוי עתידות, חוזה עתידות, חוקי הפיזיקה, סטטיסטיקה והסתברות, המפץ הגדול, מעשי ניסים, ידיעת העתיד, חיזוי העתיד
האם ניתן באמת לחזות את העתיד בוודאות?
השאלה המרכזית שאליעד עוסק בה היא האם ניתן לצפות את העתיד בצורה ודאית, או שמא העתיד הוא בלתי צפוי באופן מוחלט. אליעד מסביר שמבחינה עקרונית, אי אפשר לדעת בדיוק מוחלט מה יתרחש בעתיד, משום שבכל רגע נתון עשויה להופיע אפשרות חדשה, תופעה חדשה, או התרחשות שלא נלקחה בחשבון.
לדוגמה, כשאנחנו חושבים על המונח "עתיד", אנו מתייחסים למעשה למשהו שעדיין לא קרה, ולכן יש בו חוסר ודאות. אם ניתן היה לחזות הכל בוודאות מלאה, אז בעצם המושג "עתיד" היה מתבטל, כי כל הידיעות כבר היו בידינו מראש. כלומר, עצם הרעיון של עתיד מכיל בתוכו את חוסר הוודאות, ולכן לא ניתן לעולם לצפות את העתיד באופן מוחלט.
האם ידיעת חוקי הפיזיקה מאפשרת לצפות את העתיד?
אליעד מתייחס גם לנושא חוקי הפיזיקה וההסתברות. הוא מביא דוגמה לכך שאם אדם מחזיק כוס ועוזב אותה, אז סביר להניח שהיא תיפול, כי כך פועלים חוקי הפיזיקה. לכאורה, אם אדם מכיר את החוקים האלה במלואם, הוא אמור להיות מסוגל לחזות את העתיד באופן ודאי. אבל אליעד מדגיש שלא כך הדבר בפועל. הסיבה לכך היא שאפילו אם האדם מבין את חוקי הפיזיקה באופן מלא, אין זה אומר שהוא יכול לצפות בוודאות מלאה מה יקרה ברגע הבא, כי תמיד קיימת האפשרות של שינוי פתאומי. אפילו אם משהו קרה פעמים רבות בעבר, זה לא אומר בוודאות מוחלטת שהוא יקרה גם בפעם הבאה.
הוא מסביר שבעולם שלנו יש הנחה סמויה שהעתיד פועל לפי אותם חוקים שהכרנו מהעבר, אך ההנחה הזאת אינה מחויבת. כל חוקי הפיזיקה מבוססים על תצפית של תופעות שקרו בעבר, ואין שום הבטחה שאותה חוקיות תתקיים גם בעתיד. אליעד מביא דוגמה לכך שבמשך מיליוני שנים, החוקים פעלו באופן מסוים, אך זה לא אומר שהם יפעלו באותה הצורה גם ברגע הבא. אפילו אם נדמה לנו שהסיכוי לשינוי החוקיות הוא אפסי, עדיין הוא אינו אפס מוחלט.
מה משמעות הזמן ביחס לחיזוי העתיד?
אליעד מסביר בצורה מעמיקה על מושג הזמן, ושואל שאלות פילוסופיות חשובות כמו "מה זה זמן?", "האם הזמן הוא אינסופי?", "מה היה לפני הזמן ומה יבוא אחרי שהזמן יסתיים?". המסקנה שלו היא שמכיוון שמושג הזמן הוא אין - סופי, למעשה לא ניתן להציב לו התחלה או סוף. כל רגע תמיד קודם לו רגע אחר, ואחריו יגיע עוד רגע, ולכן העתיד תמיד מכיל בתוכו אינסוף אפשרויות חדשות. במילים אחרות, העתיד אינו מוגדר מראש, וכך אי אפשר לחזות אותו באופן מוחלט.
הוא מדגים זאת כך: גם אם ניקח חוק פיזיקלי מוכר כמו "הכיסא תמיד ייפול לרצפה אם נעזוב אותו", אי אפשר לדעת בוודאות של 100% שהפעם הבאה לא תביא איתה שינוי פתאומי בחוקי הפיזיקה. אפילו המפץ הגדול, שלדעת המדענים הוא נקודת ההתחלה של חוקי הפיזיקה המוכרים לנו כיום, אינו מוכיח שהחוקים האלה מחויבים להתקיים לנצח. אליעד מציין שגם המדענים עצמם מודעים לכך שהחוקים יכולים להשתנות.
איך משפיעה ההיצמדות לצורה או למהות על היכולת לחזות את העתיד?
אליעד מסביר שקיימות שתי דרכים מרכזיות להתמודד עם שאלת העתיד: להיצמד ל"צורה" או להתחבר ל"מהות". מי שנאחז בצורה החיצונית של הדברים, מפחד תמיד ממה שיקרה בעתיד, כי הוא לא יודע בוודאות מה יקרה. אבל מי שמתחבר למהות הפנימית, שהיא בלתי משתנה, לא פוחד מהעתיד כי הוא יודע שהמהות של הדברים לא תשתנה לעולם. כך שמבחינה רוחנית, מי שמתחבר למהות מבין שאין שום חשיבות ממשית למה שיקרה, ולכן החרדה שלו מפני העתיד מתבטלת לחלוטין.
מה יקרה אם אדם לא יוכל לחזות שום דבר בעתיד?...
השאלה המרכזית שאליעד עוסק בה היא האם ניתן לצפות את העתיד בצורה ודאית, או שמא העתיד הוא בלתי צפוי באופן מוחלט. אליעד מסביר שמבחינה עקרונית, אי אפשר לדעת בדיוק מוחלט מה יתרחש בעתיד, משום שבכל רגע נתון עשויה להופיע אפשרות חדשה, תופעה חדשה, או התרחשות שלא נלקחה בחשבון.
לדוגמה, כשאנחנו חושבים על המונח "עתיד", אנו מתייחסים למעשה למשהו שעדיין לא קרה, ולכן יש בו חוסר ודאות. אם ניתן היה לחזות הכל בוודאות מלאה, אז בעצם המושג "עתיד" היה מתבטל, כי כל הידיעות כבר היו בידינו מראש. כלומר, עצם הרעיון של עתיד מכיל בתוכו את חוסר הוודאות, ולכן לא ניתן לעולם לצפות את העתיד באופן מוחלט.
האם ידיעת חוקי הפיזיקה מאפשרת לצפות את העתיד?
אליעד מתייחס גם לנושא חוקי הפיזיקה וההסתברות. הוא מביא דוגמה לכך שאם אדם מחזיק כוס ועוזב אותה, אז סביר להניח שהיא תיפול, כי כך פועלים חוקי הפיזיקה. לכאורה, אם אדם מכיר את החוקים האלה במלואם, הוא אמור להיות מסוגל לחזות את העתיד באופן ודאי. אבל אליעד מדגיש שלא כך הדבר בפועל. הסיבה לכך היא שאפילו אם האדם מבין את חוקי הפיזיקה באופן מלא, אין זה אומר שהוא יכול לצפות בוודאות מלאה מה יקרה ברגע הבא, כי תמיד קיימת האפשרות של שינוי פתאומי. אפילו אם משהו קרה פעמים רבות בעבר, זה לא אומר בוודאות מוחלטת שהוא יקרה גם בפעם הבאה.
הוא מסביר שבעולם שלנו יש הנחה סמויה שהעתיד פועל לפי אותם חוקים שהכרנו מהעבר, אך ההנחה הזאת אינה מחויבת. כל חוקי הפיזיקה מבוססים על תצפית של תופעות שקרו בעבר, ואין שום הבטחה שאותה חוקיות תתקיים גם בעתיד. אליעד מביא דוגמה לכך שבמשך מיליוני שנים, החוקים פעלו באופן מסוים, אך זה לא אומר שהם יפעלו באותה הצורה גם ברגע הבא. אפילו אם נדמה לנו שהסיכוי לשינוי החוקיות הוא אפסי, עדיין הוא אינו אפס מוחלט.
מה משמעות הזמן ביחס לחיזוי העתיד?
אליעד מסביר בצורה מעמיקה על מושג הזמן, ושואל שאלות פילוסופיות חשובות כמו "מה זה זמן?", "האם הזמן הוא אינסופי?", "מה היה לפני הזמן ומה יבוא אחרי שהזמן יסתיים?". המסקנה שלו היא שמכיוון שמושג הזמן הוא אין - סופי, למעשה לא ניתן להציב לו התחלה או סוף. כל רגע תמיד קודם לו רגע אחר, ואחריו יגיע עוד רגע, ולכן העתיד תמיד מכיל בתוכו אינסוף אפשרויות חדשות. במילים אחרות, העתיד אינו מוגדר מראש, וכך אי אפשר לחזות אותו באופן מוחלט.
הוא מדגים זאת כך: גם אם ניקח חוק פיזיקלי מוכר כמו "הכיסא תמיד ייפול לרצפה אם נעזוב אותו", אי אפשר לדעת בוודאות של 100% שהפעם הבאה לא תביא איתה שינוי פתאומי בחוקי הפיזיקה. אפילו המפץ הגדול, שלדעת המדענים הוא נקודת ההתחלה של חוקי הפיזיקה המוכרים לנו כיום, אינו מוכיח שהחוקים האלה מחויבים להתקיים לנצח. אליעד מציין שגם המדענים עצמם מודעים לכך שהחוקים יכולים להשתנות.
איך משפיעה ההיצמדות לצורה או למהות על היכולת לחזות את העתיד?
אליעד מסביר שקיימות שתי דרכים מרכזיות להתמודד עם שאלת העתיד: להיצמד ל"צורה" או להתחבר ל"מהות". מי שנאחז בצורה החיצונית של הדברים, מפחד תמיד ממה שיקרה בעתיד, כי הוא לא יודע בוודאות מה יקרה. אבל מי שמתחבר למהות הפנימית, שהיא בלתי משתנה, לא פוחד מהעתיד כי הוא יודע שהמהות של הדברים לא תשתנה לעולם. כך שמבחינה רוחנית, מי שמתחבר למהות מבין שאין שום חשיבות ממשית למה שיקרה, ולכן החרדה שלו מפני העתיד מתבטלת לחלוטין.
מה יקרה אם אדם לא יוכל לחזות שום דבר בעתיד?...
- האם אפשר לחזות את העתיד?
- האם העתיד קבוע מראש?
- מה הם חוקי הפיזיקה?
- האם חלומות מנבאים עתידות?
- האם חוקי הפיזיקה יכולים להשתנות?
- מה הקשר בין ודאות לפחד מהעתיד?
050-3331-331