9:14פרקטיקה פילוסופית - האם יש תועלת בפילוסופיה?
מה ההבדל בין פילוסופיה לבין הבנת המציאות?
אליעד כהן מסביר כי קיים הבדל משמעותי מאוד בין פילוסופיה לבין הבנה אמיתית של המציאות. פילוסופיה, לטענתו, היא התעסקות רעיונית בלבד, שלא מסוגלת להביא לשינוי אמיתי בחיים, לשפר את ההרגשה או לפתור בעיות ממשיות כמו חשבון הבנק, הבריאות או האושר האישי. פילוסופיה לא רק שאינה מועילה, אלא לעיתים היא אף עלולה להזיק, מכיוון שהאדם יכול להסתבך בה ולהרגיש רע יותר כתוצאה מהסתבכות מחשבתית. בניגוד לכך, כאשר אדם באמת מבין את המציאות, הוא חווה באופן ישיר את ההבנה הזו, דבר שמשפיע על המציאות המעשית שלו בצורה חיובית ומוחשית.
האם ידיעת האחדות באמת עוזרת בחיים?
אליעד מציג דוגמה מעשית של אדם שרוצה לסגור עסקה מול לקוח, אך הלקוח מתחיל לריב איתו. האדם מתעצבן וכועס. השאלה שנשאלת היא כיצד הידיעה הפילוסופית לכאורה, שלפיה "הכל אחד", יכולה לסייע במצב זה. אליעד מסביר כי הסיבה שהאדם רוצה לסגור את העסקה היא כדי להרגיש טוב. אילו האדם היה מבין זאת לעומק, ולא רק אומר זאת כפילוסופיה ריקה, הוא היה חווה באופן מודע ושלם את ההבנה שהכל אחד, ובאופן פרקטי זה היה מונע ממנו לכעוס על הלקוח, כי היה זוכר שהמטרה האמיתית שלו היא להרגיש טוב.
למה טיפש לא מודע למטרות של פעולותיו?
לדברי אליעד, האדם הטיפש מבצע פעולות בלי להבין או לזכור את הסיבה העמוקה שמאחורי פעולות אלו. לכן הוא יכול ללכת לאיבוד, להתעצבן או להיות מתוסכל מכל מיני סיבות משניות, כי הוא מאבד את הקשר עם המטרה האמיתית, שהיא תמיד בסופו של דבר להרגיש טוב. לעומת זאת, האדם החכם מודע כל הזמן למטרת העל שלו, ולכן הוא לא הולך לאיבוד. הוא יודע שלכעוס על לקוח מתנגד זה מנוגד למטרה שלו להרגיש טוב, ולכן מבחינה פרקטית הוא לא יכעס ויישאר במודעות מתמדת של המטרה.
איך מודעות למטרה הופכת להיות מעשית בחיי היום - יום?
אליעד מדגיש שאם האדם יהיה מודע באמת למטרה הסופית שלו, הוא יראה שכל פעולה, החל מהרמת יד ועד אכילת אוכל או סגירת עסקה, מכוונת למטרה אחת ויחידה: להרגיש טוב. המודעות הזאת הופכת להיות פרקטית ומעשית כאשר משהו לא הולך לפי רצונו. במקום לכעוס, האדם ייזכר שהסיבה היחידה שהוא עושה את כל הדברים הללו היא כדי להרגיש טוב, ולכן לא תהיה לו סיבה אמיתית להתעצבן או להיות עצוב. המודעות הזו, כאשר היא אמיתית ולא רק פילוסופית, משנה לגמרי את התגובה הרגשית של האדם לכל מצב שהוא נתקל בו.
כיצד מגיעים לחוויית האחדות מעבר לאמונה?
אליעד מדגיש כי אנשים רבים נשארים עם ההבנה של האחדות רק ברמת האמונה, ולכן היא לא עוזרת להם באמת. האמונה מותירה ספקות שמונעים מהם לחוות את המציאות השלמה של האחדות באופן ברור ומוחלט. אך כאשר אדם חוקר את המציאות ואת הרצונות שלו בצורה יסודית ומגיע להבנה מוחלטת, עד שאין לו אפשרות לחשוב אחרת, אז הוא באמת יחווה את האחדות הזו. זו כבר לא תהיה אמונה, אלא ידיעה מוחלטת וחוויה יום - יומית של אחדות ונפרדות בו זמנית.
איך הופכים את הפילוסופיה להבנה מוחלטת של המציאות?
הדרך להפוך את הפילוסופיה להבנה מעשית של המציאות, לפי אליעד, היא לחקור עד הסוף כל רצון וכל מצב בחיים, עד שהאדם מגיע למצב שבו הוא מבין את הדבר בצורה כל כך מוחלטת עד שהוא אינו יכול אפילו לדמיין את ההפך מהבנתו. כאשר הוא יגיע לרמה כזו של ודאות, הוא יחווה באופן מיידי את מה שהוא מבין, וכל פעולה שלו תהיה מתוך חוויה שלמה של הבנת האחדות, והמודעות הזאת תהפוך לחוויה יומיומית ופרקטית לגמרי.
למה אנשים סובלים למרות הבנותיהם הפילוסופיות?
הסיבה המרכזית לכך שאנשים סובלים למרות ההבנות הפילוסופיות שלהם, לטענת אליעד, היא שההבנות שלהם הן חלקיות, שטחיות או בגדר אמונה בלבד. כל עוד קיים ספק, וכל עוד האדם לא בירר את הדבר באופן מוחלט ושלם, הוא תמיד יסבול. אך כאשר ההבנה הופכת להיות מוחלטת ואינה מאפשרת ספק או חשיבה אחרת, האדם יחווה את המציאות בדיוק לפי הבנתו, וכתוצאה מכך הוא לא יסבול, כי הוא יראה את האחדות והשלמות של הכל גם ברגעים שנתפסים כרעים.
האם אפשר באמת לחיות בתחושה של אחדות ושלווה תמידית?
לפי אליעד, התשובה היא בהחלט כן. מי שיחקור ויבין את המציאות ואת עצמו באופן מוחלט, יגיע למצב של מודעות מלאה שבו הוא תמיד יהיה מאושר ושליו ללא קשר לנסיבות החיצוניות, כי הוא יחווה את האחדות והשלמות של המציאות בכל רגע ורגע. חוויה זו אינה סיסמה או פילוסופיה בלבד, אלא חוויה מוחשית של מציאות פנימית אמיתית ומוחלטת.
אליעד כהן מסביר כי קיים הבדל משמעותי מאוד בין פילוסופיה לבין הבנה אמיתית של המציאות. פילוסופיה, לטענתו, היא התעסקות רעיונית בלבד, שלא מסוגלת להביא לשינוי אמיתי בחיים, לשפר את ההרגשה או לפתור בעיות ממשיות כמו חשבון הבנק, הבריאות או האושר האישי. פילוסופיה לא רק שאינה מועילה, אלא לעיתים היא אף עלולה להזיק, מכיוון שהאדם יכול להסתבך בה ולהרגיש רע יותר כתוצאה מהסתבכות מחשבתית. בניגוד לכך, כאשר אדם באמת מבין את המציאות, הוא חווה באופן ישיר את ההבנה הזו, דבר שמשפיע על המציאות המעשית שלו בצורה חיובית ומוחשית.
האם ידיעת האחדות באמת עוזרת בחיים?
אליעד מציג דוגמה מעשית של אדם שרוצה לסגור עסקה מול לקוח, אך הלקוח מתחיל לריב איתו. האדם מתעצבן וכועס. השאלה שנשאלת היא כיצד הידיעה הפילוסופית לכאורה, שלפיה "הכל אחד", יכולה לסייע במצב זה. אליעד מסביר כי הסיבה שהאדם רוצה לסגור את העסקה היא כדי להרגיש טוב. אילו האדם היה מבין זאת לעומק, ולא רק אומר זאת כפילוסופיה ריקה, הוא היה חווה באופן מודע ושלם את ההבנה שהכל אחד, ובאופן פרקטי זה היה מונע ממנו לכעוס על הלקוח, כי היה זוכר שהמטרה האמיתית שלו היא להרגיש טוב.
למה טיפש לא מודע למטרות של פעולותיו?
לדברי אליעד, האדם הטיפש מבצע פעולות בלי להבין או לזכור את הסיבה העמוקה שמאחורי פעולות אלו. לכן הוא יכול ללכת לאיבוד, להתעצבן או להיות מתוסכל מכל מיני סיבות משניות, כי הוא מאבד את הקשר עם המטרה האמיתית, שהיא תמיד בסופו של דבר להרגיש טוב. לעומת זאת, האדם החכם מודע כל הזמן למטרת העל שלו, ולכן הוא לא הולך לאיבוד. הוא יודע שלכעוס על לקוח מתנגד זה מנוגד למטרה שלו להרגיש טוב, ולכן מבחינה פרקטית הוא לא יכעס ויישאר במודעות מתמדת של המטרה.
איך מודעות למטרה הופכת להיות מעשית בחיי היום - יום?
אליעד מדגיש שאם האדם יהיה מודע באמת למטרה הסופית שלו, הוא יראה שכל פעולה, החל מהרמת יד ועד אכילת אוכל או סגירת עסקה, מכוונת למטרה אחת ויחידה: להרגיש טוב. המודעות הזאת הופכת להיות פרקטית ומעשית כאשר משהו לא הולך לפי רצונו. במקום לכעוס, האדם ייזכר שהסיבה היחידה שהוא עושה את כל הדברים הללו היא כדי להרגיש טוב, ולכן לא תהיה לו סיבה אמיתית להתעצבן או להיות עצוב. המודעות הזו, כאשר היא אמיתית ולא רק פילוסופית, משנה לגמרי את התגובה הרגשית של האדם לכל מצב שהוא נתקל בו.
כיצד מגיעים לחוויית האחדות מעבר לאמונה?
אליעד מדגיש כי אנשים רבים נשארים עם ההבנה של האחדות רק ברמת האמונה, ולכן היא לא עוזרת להם באמת. האמונה מותירה ספקות שמונעים מהם לחוות את המציאות השלמה של האחדות באופן ברור ומוחלט. אך כאשר אדם חוקר את המציאות ואת הרצונות שלו בצורה יסודית ומגיע להבנה מוחלטת, עד שאין לו אפשרות לחשוב אחרת, אז הוא באמת יחווה את האחדות הזו. זו כבר לא תהיה אמונה, אלא ידיעה מוחלטת וחוויה יום - יומית של אחדות ונפרדות בו זמנית.
איך הופכים את הפילוסופיה להבנה מוחלטת של המציאות?
הדרך להפוך את הפילוסופיה להבנה מעשית של המציאות, לפי אליעד, היא לחקור עד הסוף כל רצון וכל מצב בחיים, עד שהאדם מגיע למצב שבו הוא מבין את הדבר בצורה כל כך מוחלטת עד שהוא אינו יכול אפילו לדמיין את ההפך מהבנתו. כאשר הוא יגיע לרמה כזו של ודאות, הוא יחווה באופן מיידי את מה שהוא מבין, וכל פעולה שלו תהיה מתוך חוויה שלמה של הבנת האחדות, והמודעות הזאת תהפוך לחוויה יומיומית ופרקטית לגמרי.
למה אנשים סובלים למרות הבנותיהם הפילוסופיות?
הסיבה המרכזית לכך שאנשים סובלים למרות ההבנות הפילוסופיות שלהם, לטענת אליעד, היא שההבנות שלהם הן חלקיות, שטחיות או בגדר אמונה בלבד. כל עוד קיים ספק, וכל עוד האדם לא בירר את הדבר באופן מוחלט ושלם, הוא תמיד יסבול. אך כאשר ההבנה הופכת להיות מוחלטת ואינה מאפשרת ספק או חשיבה אחרת, האדם יחווה את המציאות בדיוק לפי הבנתו, וכתוצאה מכך הוא לא יסבול, כי הוא יראה את האחדות והשלמות של הכל גם ברגעים שנתפסים כרעים.
האם אפשר באמת לחיות בתחושה של אחדות ושלווה תמידית?
לפי אליעד, התשובה היא בהחלט כן. מי שיחקור ויבין את המציאות ואת עצמו באופן מוחלט, יגיע למצב של מודעות מלאה שבו הוא תמיד יהיה מאושר ושליו ללא קשר לנסיבות החיצוניות, כי הוא יחווה את האחדות והשלמות של המציאות בכל רגע ורגע. חוויה זו אינה סיסמה או פילוסופיה בלבד, אלא חוויה מוחשית של מציאות פנימית אמיתית ומוחלטת.
- האם פילוסופיה עוזרת בחיים?
- איך להגיע להבנת האחדות?
- הבדל בין פילוסופיה להבנה אמיתית
- איך לא לכעוס בחיים?
- למה אנשים סובלים למרות הבנתם?
- מהי מודעות אמיתית?
- האם אפשר לחוות שלמות תמידית?
פרקטיקה פילוסופית - האם יש תועלת בפילוסופיה?
הפעם אני רוצה להשיב לשאלה שאני נשאל בנוגע פרקטיקה.
מה זאת אומרת? נניח שחקרתי והבנתי שהכל אחד, שימינה ושמאלה זה הכל אחד
מה תכלס בשטח, ברמה הפרקטית מה עושים עם זה, אז הכל אחד, ואין נפרדות, ויש נפרדות למרות האחדות, והכל טוב למרות שיש רע, וכו' וכו', מה עושים עם זה ביום יום?
ויש להבין, שיש הבדל גדול בין פילוסופיה לבין הבנת המציאות.
ויש להבין שלאדם רצונות שונים, אינסוף לרצונות, וכבר נסביר.
פילוסופיה, לא תעזור לך בשום דבר בחיים, בכלום. פילוסופיה לא עזרה ולא תעזור לאף אחד.
אם תהיה לאדם הבנת המציאות באופן אמיתי, לא פילוסופי, זה יעזור לו ביום יום.
ואדם שואל, נגיד שהבנתי שהכל טוב ואין הבדל בין הרע לטוב, מה זה עוזר כשלדוגמה:
אדם רוצה לסגור עסקה מול הלקוח, והלקוח מתחיל לריב איתו, והאדם שרוצה לסגור את העסקה כועס ומתעצבן, מה זה עוזר עכשיו שהוא יודע, תיאורטית "פילוסופית" שהכל טוב ואחד?
אז אני שואל את האדם: למה אתה רוצה לסגור את העסקה שלך? האדם משיב שהוא רוצה להרגיש טוב.
ואיך זה פתר לי את הבעיה מול הלקוח, שאני יודע שאני רוצה להרגיש טוב מסגירת העסקה.
וזה אומר שאם היו לך הבנות אמיתיות, ולא היית חושב שזו פילוסופיה, אם היית באמת מבין
את זה שהכל אחד והכל טוב באותה המידה, גם היית חווה את זה מול הלקוח, ולא היית כועס או מתעצבן.
אם לא היית מטומטם ולא רק אומר שאתה חכם ופילוסוף, היית יודע למה אתה עושה כל פעולה ופעולה בחיים שלך.
הטיפש לא מבין ולא זוכר למה הוא עושה את הדברים.
החכם יודע כל צעד ושעל ויודע לאן הוא רוצה להגיע.
ונחזור לעסקה עם הלקוח, ואם הלקוח רב איתי, אני אזכור מה המטרה שלי הסופית, לסגור את העסקה, וההיגיון אומר, שאני לא יריב איתו ולא אכעס עליו.
ואם השכל של האדם הוא אמיתי, והשכל שלו קצת יותר גדול, הוא מקשר את המעשה למטרה הסופית, שהמטרה היא להרגיש טוב, גם אם יקרה משהו נגד רצונו, הוא לא יכעס.
מי שיתייחס לזה רק כפילוסופיה, זה לא יעזור לו וימשיך לכעוס, אך מי שיבין באמת יחווה את הטוב.
כפי שאמרתי הרבה פעמים, מי שיחקור את הרצונות שלו ואת המציאות בשורשם, יגיע לאחדות
וזו לא סיסמה, האדם יחווה את זה ברמה המודעת, לא בתת מודע.
האדם יהיה מודע שזה טוב וזה רע, ואת זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה, למרות שאני יודע את זה, אני עדיין גם בחוויית האחדות, אני ממש מודע שאין כל הבדל בין הטוב לרע.
ומי שהשכל שלו גדול, והשכל גודל ככל שמבררים את המציאות, יודעים שזה אחד.
והצרות של האדם הן בגלל שזה נשאר אצלו בגדר האמונה, הוא מאמין שזה אחד, אבל האמונה עדיין משאירה לו ספק, וגם מי שחקר, ולא לגמרי הגיע למחויב המציאות, עדיין יהיה בספקות, ועליך להבין את עצמך בשלמות, בשלמות כזו שלא תוכל לחשוב ההפך ממה שזה
ואז תחווה באופן שאין להופכו את האחדות בו בזמן שאתה מודע לחלוטין לנפרדות.
הפעם אני רוצה להשיב לשאלה שאני נשאל בנוגע פרקטיקה.
מה זאת אומרת? נניח שחקרתי והבנתי שהכל אחד, שימינה ושמאלה זה הכל אחד
מה תכלס בשטח, ברמה הפרקטית מה עושים עם זה, אז הכל אחד, ואין נפרדות, ויש נפרדות למרות האחדות, והכל טוב למרות שיש רע, וכו' וכו', מה עושים עם זה ביום יום?
ויש להבין, שיש הבדל גדול בין פילוסופיה לבין הבנת המציאות.
ויש להבין שלאדם רצונות שונים, אינסוף לרצונות, וכבר נסביר.
פילוסופיה, לא תעזור לך בשום דבר בחיים, בכלום. פילוסופיה לא עזרה ולא תעזור לאף אחד.
אם תהיה לאדם הבנת המציאות באופן אמיתי, לא פילוסופי, זה יעזור לו ביום יום.
ואדם שואל, נגיד שהבנתי שהכל טוב ואין הבדל בין הרע לטוב, מה זה עוזר כשלדוגמה:
אדם רוצה לסגור עסקה מול הלקוח, והלקוח מתחיל לריב איתו, והאדם שרוצה לסגור את העסקה כועס ומתעצבן, מה זה עוזר עכשיו שהוא יודע, תיאורטית "פילוסופית" שהכל טוב ואחד?
אז אני שואל את האדם: למה אתה רוצה לסגור את העסקה שלך? האדם משיב שהוא רוצה להרגיש טוב.
ואיך זה פתר לי את הבעיה מול הלקוח, שאני יודע שאני רוצה להרגיש טוב מסגירת העסקה.
וזה אומר שאם היו לך הבנות אמיתיות, ולא היית חושב שזו פילוסופיה, אם היית באמת מבין
את זה שהכל אחד והכל טוב באותה המידה, גם היית חווה את זה מול הלקוח, ולא היית כועס או מתעצבן.
אם לא היית מטומטם ולא רק אומר שאתה חכם ופילוסוף, היית יודע למה אתה עושה כל פעולה ופעולה בחיים שלך.
הטיפש לא מבין ולא זוכר למה הוא עושה את הדברים.
החכם יודע כל צעד ושעל ויודע לאן הוא רוצה להגיע.
ונחזור לעסקה עם הלקוח, ואם הלקוח רב איתי, אני אזכור מה המטרה שלי הסופית, לסגור את העסקה, וההיגיון אומר, שאני לא יריב איתו ולא אכעס עליו.
ואם השכל של האדם הוא אמיתי, והשכל שלו קצת יותר גדול, הוא מקשר את המעשה למטרה הסופית, שהמטרה היא להרגיש טוב, גם אם יקרה משהו נגד רצונו, הוא לא יכעס.
מי שיתייחס לזה רק כפילוסופיה, זה לא יעזור לו וימשיך לכעוס, אך מי שיבין באמת יחווה את הטוב.
כפי שאמרתי הרבה פעמים, מי שיחקור את הרצונות שלו ואת המציאות בשורשם, יגיע לאחדות
וזו לא סיסמה, האדם יחווה את זה ברמה המודעת, לא בתת מודע.
האדם יהיה מודע שזה טוב וזה רע, ואת זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה, למרות שאני יודע את זה, אני עדיין גם בחוויית האחדות, אני ממש מודע שאין כל הבדל בין הטוב לרע.
ומי שהשכל שלו גדול, והשכל גודל ככל שמבררים את המציאות, יודעים שזה אחד.
והצרות של האדם הן בגלל שזה נשאר אצלו בגדר האמונה, הוא מאמין שזה אחד, אבל האמונה עדיין משאירה לו ספק, וגם מי שחקר, ולא לגמרי הגיע למחויב המציאות, עדיין יהיה בספקות, ועליך להבין את עצמך בשלמות, בשלמות כזו שלא תוכל לחשוב ההפך ממה שזה
ואז תחווה באופן שאין להופכו את האחדות בו בזמן שאתה מודע לחלוטין לנפרדות.