כל בני האדם בעולם מחפשים ריגושים. ילדים קטנים בוחרים משחק לפי רמת הריגוש שהוא מעניק להם. אם ילד מכיר כבר משחק מסוים, הוא מפסיק להתעניין בו ומחפש משחק חדש, כזה שייתן לו ריגוש והתחדשות. כך גם מבוגרים: אנשים עושים פעילויות אקסטרים, הולכים למופעי קסמים, מתחתנים ומתגרשים, וכל זאת כדי לחוות ריגוש חדש. אבל השאלה הגדולה היא, איך באמת ניתן להשיג ריגושים קבועים בחיים, כאלו שלעולם אינם נגמרים?
למה אנחנו משתעממים מהריגושים?
הבעיה מתחילה כאשר אנו מבינים שהעולם שבו אנו חיים הוא סוג של מעגל סגור, שמגביל את כמות הריגושים שאנחנו יכולים לחוות. האדם מוגבל בכמות הריגושים השכליים והרגשיים שהוא מסוגל לחוות. יש אנשים שחושבים שיש אינספור אפשרויות לריגוש, אבל האמת היא שככל שהאדם מתפתח שכלית וחווה יותר, הוא מבין ששום דבר בעולם אינו באמת מרגש לאורך זמן.
לדוגמה, מופע קסמים נחשב לדבר מרגש במיוחד, אך ככל שאדם צופה ביותר מופעי קסמים, הוא מתחיל להבין את הטריקים ואת החזרתיות, ומפסיק להתרגש אפילו מטריקים חדשים, כי בבסיס הם דומים לטריקים הישנים. כל דבר בעולם, לא משנה כמה הוא מרגש בתחילה, הופך להיות מוכר וצפוי, ולכן מאבד את כוחו לרגש.
כיצד אפשר לצאת מהמעגל של השעמום?
אליעד כהן מסביר שהדרך היחידה להשיג ריגוש תמידי היא באמצעות הבנה עמוקה ושלמה של המציאות עצמה. מדוע? כי המציאות היא הקסם הגדול ביותר שקיים. זהו קסם אינסופי, שמכיל בתוכו שני היבטים מרכזיים: היבט של נפרדות (שבו הכל נראה שונה ונפרד), והיבט של אחדות (שבו הכל דומה וקשור). בכל דבר במציאות קיימים שני ההיבטים הללו בו זמנית.
לדוגמה, אנשים נראים שונים אחד מהשני ויש להם רצונות שונים, אך בעומק כולם שואפים לאותו הדבר בדיוק. יש ישות אחת שממנה מתפצלים כל הרצונות וכל התחושות השונות. גם אירועים שונים שקורים במקומות ובזמנים שונים, למעשה מתרחשים בו זמנית באותו מקום ובאותו רגע, מנקודת מבט פנימית ועמוקה יותר.
מהו הדבר הכי מרגש במציאות?
הדבר היפה ביותר והמרגש ביותר הוא השכל של המציאות, שהוא בעצמו סוג של קסם. יש באדם שני כוחות מנוגדים שפועלים בו זמנית: כוח אחד מבין את הקסם של המציאות, והכוח השני אינו מבין אותו עד הסוף לעולם. האדם מבין את המציאות, אך בו זמנית הוא אינו יכול לתפוס אותה בשלמות, וכך נשמר אצלו הריגוש והקסם.
לדוגמה, כשאדם מסתכל על שולחן הוא יכול לשאול "מה זה שולחן?", ומתחיל לחקור את האטומים, האלקטרונים והמולקולות המרכיבים אותו. אם האדם ייקח כל רצון פנימי שלו ויחקור אותו עד לשורש, עד לשאלה "מה היה לפני הרצון?", הוא יגיע לנקודת התחלה שבה מתגלה קסם המציאות: נקודת החיבור בין האחדות לנפרדות. כאן נמצא הריגוש האינסופי.
כיצד לחוות את הריגוש האינסופי של המציאות?
מי שרוצה לחוות ריגושים אינסופיים חייב לנסות להבין את המציאות בשלמות. עליו לחקור כל דבר עד השורש, להבין למה דברים קורים בצורה מסוימת ולא אחרת. למשל:
- מה הסיבה שהרצון שלי הוא כפי שהוא?
- מדוע השמש זורחת בבוקר?
- למה כדור הארץ מסתובב דווקא במהירות המסוימת הזאת ולא במהירות אחרת?
- מה הסיבה לתהליכים הפיזיקליים שמתרחשים סביבי?
איך הופכים את החיים למסע מרגש?
המסע לחוויית הריגוש האינסופי של המציאות הוא מסע של מחקר פנימי עמוק. האדם מגלה כיצד כל דבר מתחבר ומבין את התהוות העולם בכל רגע מחדש. מצד אחד, הוא מבחין בהבדל בין אירועים וזמנים שונים, אך מצד שני הוא רואה שאין כל הבדל בין האירועים הללו ברמה הפנימית והעמוקה ביותר. בכל רגע האדם חווה עצמו כבריאה חדשה, וכך חי בריגוש מתמשך.
אליעד כהן מסכם ואומר שזהו מסע ששווה לעשות, כיוון שבסופו האדם מקבל את הריגוש האמיתי, אותו ריגוש שכל בני האדם חולמים עליו ומחפשים כל חייהם. זהו הריגוש הבלתי נגמר, שמאפשר לחיות חיים מלאים ומספקים באמת.
- איך להשיג ריגושים בחיים?
- מה גורם לנו להשתעמם?
- האם אפשר להתרגש כל הזמן?
- איך לחיות חיים מלאים בריגושים?
- מה הסוד של המציאות?
ריגושים בחיים - אם נתבונן נראה שמה שבני האדם מחפשים זה ריגושים. ככל שהדבר מוכר יותר, האדם ממצה את הריגוש. אנשים מחפשים כל הזמן ריגוש. רוצים לחוות התחדשות. והשאלה היא, איך אדם יכול להשיג ריגושים?
שהרי העולם הזה הוא מוגבל, ואדם מוגבל בכמות הריגושים השכליים ואחרים. ככל שהאדם יש לו יותר שכל והתנסות, הרי שהוא מבין ששום דבר בעולם אינו מרגש.
העולם משעמם. הדברים דומים האחד לשני. ואפילו מופע קסמים, ככל שיופיע שם יותר, יבין איך שהכל חוזר על עצמו. וגם אם יש טריק חדש, מרגיש האדם מיצוי מקסמים. לכל דבר בעולם יש מיצוי. ומי שהוא מספיק חכם הרי שהוא ממצה כבר מהר את הכל.
השאלה איך יוצאים מהמעגל הסגור של המציאות? בסופו של דבר הרי הכל אותו דבר, יש קשר בין הדברים והדברים דומים. וזה קורה כאשר האדם מתבגר מבחינה תודעתית.
אז איך אפשר להגיע לריגוש מתמיד. איך?
על ידי הבנת המציאות בשלמות. זהו הדבר המרגש ביותר בעולם.
מדוע?
כי המציאות היא הקסם הגדול ביותר שיש בעולם!
כי במציאות שלנו יש פרספקטיבת אחדות ופרספקטיבת נפרדות. בכל דבר ודבר יש את שני ההיבטים הללו.
כלפי חוץ נראה שהאנשים שונים ברצונות, אך בפנימיות כולם רוצים אותו דבר. יש ישות אחת שממנה מתפצלים התחושות האני והתחושה של הלא אני.
מצד האמת כל האירועים שבעולם, מתרחשים באותו מקום ואותו זמן, ובו זמנית הם גם מתרחשים במקומות שונים ובזמנים שונים.
הדבר היפה ביותר בעולם הוא השכל של המציאות.
והמזל של האדם, הוא שאינו מבין את המציאות, כי אם היה מבין היה משתעמם. יש בו כוח אחד שמבין את הקסם של המציאות ובאותו זמן גם חוסר הבנה של המציאות.
והרעיון הוא, שמיש רוצה לחוות התרגשות מתמדת מהדבר היפה ביותר הקיים בעולם, עליו לקחת דבר ולנסות להבין אותו עד הסוף. לקחת דבר אחד, כגון שלחן ולחקור אותו עד הסוף. לקחת למשל רצון ולשאול מה הסיבה שיש לי את הרצון הזה ומה הסיבה שהדבר הוא כך..? למה? ולמה? ולחקור עד הסוף.
וכאשר האדם יגלה מה היה לפני הנפרדות, אזי הוא מגלה את הקסם היפה ביותר שיש בעולם, וזה הוא מקבל בריגוש אינסופי. כי הוא מבין אותו אך בו זמנית גם לא מבין אותו.
זהו קסם של חיבור בין האחדות לבין הנפרדות, זה ריגוש אינסופי. אך אין אפשרות להבין אותו עד הסוף.
ואז האדם מתחיל ליהנות מהמציאות באמת וחווה ריגושים כי הוא רואה סוג של קסם תמיד, הקסם שהוא בלתי נגמר לעולם.
ונסכם, הדרך לחוויית ריגושים באופן שלעולם לא נגמר ובכל רגע מבין אותו יותר ויותר ובכל מיני התגלמויות, מי שרוצה זאת, עליו להבין את המציאות בשלמות.
מי שרואה דבר והיפוכו, כי מצד אחד, יש הבדל בין מה שקורה בכל רגע ורגע, ולמרות הכל אין הבדל בין שום דבר לשום דבר, האדם חווה את עצמו כבריאה חדשה וכישות חדשה וכריגוש חדש.
וזהו מסע ששווה לעשות אותו, זהו מחקר, מה הסיבה שהדבר כך ולא אחרת, מה הסיבה של הרצון וכולי, עד האדם יגלה איך הכל התחיל, ואז האדם יחווה ריגושים בצורה בלתי מוגבלת.