9:03ניתוח מחשבה, אוהב לצחוק עם אנשים, איך לנתח מחשבה? השפעה חברתית, השפעה סביבתית, השפעת הסביבה, איך הסביבה משפיעה על האדם? למה אני רוצה שיאהבו אותי? למה חשוב לי מה חושבים עלי? חרדה חברתית, מה חושבים עליך?
למה אנשים נהנים לצחוק עם אחרים?
כאשר אדם אומר "כיף לי לצחוק עם אנשים", אליעד כהן מציע לנתח לעומק את המשפט הזה ולברר על אילו הנחות יסוד הוא נשען. הוא מתחיל בהסבר שהמשפט מורכב למעשה משתי הנחות בסיסיות. ההנחה הראשונה היא שעצם פעולת הצחוק מהנה לאדם. ההנחה השנייה היא, שכאשר הפעולה מתרחשת בנוכחות אנשים אחרים, היא הופכת למהנה יותר. אליעד מדגיש שכדי להבין לעומק את ההנאה הזאת, צריך לשאול למה בכלל נעים לאדם לצחוק.
למה צחוק הוא מהנה לאדם?
אליעד כהן מסביר שאנשים נהנים מצחוק מכיוון שצחוק קשור לתחושה של שמחה, הנאה ושחרור רגשי. אך מדוע הנאה זו מתעצמת כאשר יש אנשים אחרים בסביבה? כדי לענות על השאלה הזו, הוא מציג דוגמה של צחוק בתכניות טלוויזיה, שם מוסיפים צחוק מוקלט ("צחוק מוקלט ברקע") שמטרתו להדגיש ולהעצים את האווירה המצחיקה. אם משפט מסוים נאמר ללא ההקשר הזה, הוא יכול להיות חסר משמעות או אפילו מאיים. אבל כאשר הוא נאמר בהקשר קומי ומוסיפים לו תגובות של אנשים צוחקים ברקע, הוא נתפס כמצחיק יותר.
כיצד הסביבה משפיעה על תחושת ההנאה שלנו?
אליעד מציין שהסביבה החברתית שבה נמצא האדם, משפיעה מאוד על איך שהוא תופס את האירועים שסביבו. הוא מביא כדוגמה אנשים שצופים במשחק כדורגל עם חברים: באופן עקרוני, יכול להיות שלאדם לא היה אכפת באמת מהמשחק אם היה לבד. אך בגלל הלחץ החברתי והחוויה המשותפת, המשחק הופך להיות משמעותי ומרגש עבורו. ההקשר החברתי הזה הוא זה שהופך אירועים פשוטים למשמעותיים ומעצימים.
הוא ממשיך ומסביר שאם אירוע או משפט הוא באמת מצחיק לאדם באופן עמוק, הוא לא זקוק לאישורים חיצוניים לכך שאחרים גם יצחקו. במצב כזה לא יהיה לו אכפת אם הוא לבד או עם אחרים. אבל כאשר האדם אינו בטוח במאה אחוז לגבי התחושה שלו, אז הוא נעזר בתגובות האחרים כסוג של אישור. זה מעיד על כך שאנשים משתמשים בסביבה החברתית שלהם כאמצעי לאימות רגשותיהם וחוויותיהם.
מדוע חשוב לנו מה חושבים עלינו?
אליעד כהן מציג את הנושא של השפעה חברתית ושל הצורך האנושי באישור חברתי. כאשר אנשים מוחאים כפיים למישהו, האדם השני אוטומטית נתפס כחשוב יותר. אך מי החליט שהאדם הזה חשוב מלכתחילה? ההחלטה הזו מבוססת על הנחה שרירותית שנובעת מהקונצנזוס החברתי. כך גם אדם יכול להרגיש חשוב רק בגלל תגובה חיובית מהסביבה, כמו נשיא מדינה שמעניק לו כבוד. אך כל זה שרירותי ולא מבוסס על אמת פנימית.
הוא מעלה את הדוגמה של אדם שרוצה שיאהבו אותו. אם האדם באמת ובאופן מוחלט היה מאמין שהוא טוב, הוא לא היה זקוק לאישור חיצוני מאחרים. גם אם כל העולם היה נגדו, הוא לא היה מושפע מזה כלל. מנגד, אם האדם היה בטוח שהוא רע, גם אז, האהבה או השנאה מהסביבה לא הייתה משנה לו. לפי אליעד, הצורך לקבל אישור חברתי מעיד על כך שהאדם לא בטוח לגמרי באמת הפנימית שלו, ולכן הוא מחפש אותה מבחוץ.
מה עומד מאחורי החרדה החברתית?
אליעד כהן מסביר שהחרדה החברתית נובעת בדיוק מהמצב שבו האדם אינו בטוח לגבי התחושה או הערך העצמי שלו. האדם חרד מכיוון שהוא לא יודע בביטחון מלא אם הוא טוב או רע, אם הוא מצחיק או לא מצחיק, אם הוא בעל ערך או חסר ערך. אי - הוודאות הזו גורמת לו להיות תלוי בתגובות של אנשים אחרים, ולחשוש מאוד ממה יחשבו עליו. כל חרדה חברתית, לפיכך, מושרשת בחוסר ביטחון פנימי ובתלות במשוב חיצוני.
למה אנשים סובלים מבדידות?
אליעד מביא כדוגמה אדם בודד שאומר "רע לי כי אני בודד". הוא שואל את האדם למה הבדידות מפריעה לו, והאדם עונה שזה לא כיף להיות לבד, ושהוא אוהב לצחוק עם אנשים. אך אליעד מציין שאם האדם באמת היה מאושר באופן פנימי, הוא לא היה מרגיש את הצורך הזה להיות מוקף באנשים. הבדידות לא הייתה מפריעה לו כי לא היה לו חסר דבר.
הוא מדגיש שהצורך להיות בחברה ולהיות מקובל הוא למעשה סוג של אשליה שהאדם חי בה, והוא ממליץ לאדם לזהות שהאושר שלו לא באמת תלוי באישורים חיצוניים או בחברה הסובבת אותו. במקום זאת, הוא מציע להבין שהתחושות האמיתיות נובעות אך ורק מתוך האדם עצמו, ולא מהסביבה.
מה הפתרון לאשליה החברתית?
אליעד כהן מסביר שהדרך להתמודד עם ההשפעה החברתית ולצאת מהאשליה הזו, היא לזהות שכל התחושות האלו מבוססות על הנחות יסוד שרירותיות ולא על אמת מוחלטת. ההבנה העמוקה שהאושר והתחושה האישית אינם תלויים בסביבה או באישור חיצוני, מאפשרת לאדם להשתחרר לחלוטין מחרדות חברתיות ומתחושת הבדידות. על האדם לבדוק לעומק את ההנחות האלה ולזהות איפה הוא משקר לעצמו, וכך להגיע לתחושת ביטחון ושלווה אמיתית שאינה תלויה באישורי הסביבה.
כאשר אדם אומר "כיף לי לצחוק עם אנשים", אליעד כהן מציע לנתח לעומק את המשפט הזה ולברר על אילו הנחות יסוד הוא נשען. הוא מתחיל בהסבר שהמשפט מורכב למעשה משתי הנחות בסיסיות. ההנחה הראשונה היא שעצם פעולת הצחוק מהנה לאדם. ההנחה השנייה היא, שכאשר הפעולה מתרחשת בנוכחות אנשים אחרים, היא הופכת למהנה יותר. אליעד מדגיש שכדי להבין לעומק את ההנאה הזאת, צריך לשאול למה בכלל נעים לאדם לצחוק.
למה צחוק הוא מהנה לאדם?
אליעד כהן מסביר שאנשים נהנים מצחוק מכיוון שצחוק קשור לתחושה של שמחה, הנאה ושחרור רגשי. אך מדוע הנאה זו מתעצמת כאשר יש אנשים אחרים בסביבה? כדי לענות על השאלה הזו, הוא מציג דוגמה של צחוק בתכניות טלוויזיה, שם מוסיפים צחוק מוקלט ("צחוק מוקלט ברקע") שמטרתו להדגיש ולהעצים את האווירה המצחיקה. אם משפט מסוים נאמר ללא ההקשר הזה, הוא יכול להיות חסר משמעות או אפילו מאיים. אבל כאשר הוא נאמר בהקשר קומי ומוסיפים לו תגובות של אנשים צוחקים ברקע, הוא נתפס כמצחיק יותר.
כיצד הסביבה משפיעה על תחושת ההנאה שלנו?
אליעד מציין שהסביבה החברתית שבה נמצא האדם, משפיעה מאוד על איך שהוא תופס את האירועים שסביבו. הוא מביא כדוגמה אנשים שצופים במשחק כדורגל עם חברים: באופן עקרוני, יכול להיות שלאדם לא היה אכפת באמת מהמשחק אם היה לבד. אך בגלל הלחץ החברתי והחוויה המשותפת, המשחק הופך להיות משמעותי ומרגש עבורו. ההקשר החברתי הזה הוא זה שהופך אירועים פשוטים למשמעותיים ומעצימים.
הוא ממשיך ומסביר שאם אירוע או משפט הוא באמת מצחיק לאדם באופן עמוק, הוא לא זקוק לאישורים חיצוניים לכך שאחרים גם יצחקו. במצב כזה לא יהיה לו אכפת אם הוא לבד או עם אחרים. אבל כאשר האדם אינו בטוח במאה אחוז לגבי התחושה שלו, אז הוא נעזר בתגובות האחרים כסוג של אישור. זה מעיד על כך שאנשים משתמשים בסביבה החברתית שלהם כאמצעי לאימות רגשותיהם וחוויותיהם.
מדוע חשוב לנו מה חושבים עלינו?
אליעד כהן מציג את הנושא של השפעה חברתית ושל הצורך האנושי באישור חברתי. כאשר אנשים מוחאים כפיים למישהו, האדם השני אוטומטית נתפס כחשוב יותר. אך מי החליט שהאדם הזה חשוב מלכתחילה? ההחלטה הזו מבוססת על הנחה שרירותית שנובעת מהקונצנזוס החברתי. כך גם אדם יכול להרגיש חשוב רק בגלל תגובה חיובית מהסביבה, כמו נשיא מדינה שמעניק לו כבוד. אך כל זה שרירותי ולא מבוסס על אמת פנימית.
הוא מעלה את הדוגמה של אדם שרוצה שיאהבו אותו. אם האדם באמת ובאופן מוחלט היה מאמין שהוא טוב, הוא לא היה זקוק לאישור חיצוני מאחרים. גם אם כל העולם היה נגדו, הוא לא היה מושפע מזה כלל. מנגד, אם האדם היה בטוח שהוא רע, גם אז, האהבה או השנאה מהסביבה לא הייתה משנה לו. לפי אליעד, הצורך לקבל אישור חברתי מעיד על כך שהאדם לא בטוח לגמרי באמת הפנימית שלו, ולכן הוא מחפש אותה מבחוץ.
מה עומד מאחורי החרדה החברתית?
אליעד כהן מסביר שהחרדה החברתית נובעת בדיוק מהמצב שבו האדם אינו בטוח לגבי התחושה או הערך העצמי שלו. האדם חרד מכיוון שהוא לא יודע בביטחון מלא אם הוא טוב או רע, אם הוא מצחיק או לא מצחיק, אם הוא בעל ערך או חסר ערך. אי - הוודאות הזו גורמת לו להיות תלוי בתגובות של אנשים אחרים, ולחשוש מאוד ממה יחשבו עליו. כל חרדה חברתית, לפיכך, מושרשת בחוסר ביטחון פנימי ובתלות במשוב חיצוני.
למה אנשים סובלים מבדידות?
אליעד מביא כדוגמה אדם בודד שאומר "רע לי כי אני בודד". הוא שואל את האדם למה הבדידות מפריעה לו, והאדם עונה שזה לא כיף להיות לבד, ושהוא אוהב לצחוק עם אנשים. אך אליעד מציין שאם האדם באמת היה מאושר באופן פנימי, הוא לא היה מרגיש את הצורך הזה להיות מוקף באנשים. הבדידות לא הייתה מפריעה לו כי לא היה לו חסר דבר.
הוא מדגיש שהצורך להיות בחברה ולהיות מקובל הוא למעשה סוג של אשליה שהאדם חי בה, והוא ממליץ לאדם לזהות שהאושר שלו לא באמת תלוי באישורים חיצוניים או בחברה הסובבת אותו. במקום זאת, הוא מציע להבין שהתחושות האמיתיות נובעות אך ורק מתוך האדם עצמו, ולא מהסביבה.
מה הפתרון לאשליה החברתית?
אליעד כהן מסביר שהדרך להתמודד עם ההשפעה החברתית ולצאת מהאשליה הזו, היא לזהות שכל התחושות האלו מבוססות על הנחות יסוד שרירותיות ולא על אמת מוחלטת. ההבנה העמוקה שהאושר והתחושה האישית אינם תלויים בסביבה או באישור חיצוני, מאפשרת לאדם להשתחרר לחלוטין מחרדות חברתיות ומתחושת הבדידות. על האדם לבדוק לעומק את ההנחות האלה ולזהות איפה הוא משקר לעצמו, וכך להגיע לתחושת ביטחון ושלווה אמיתית שאינה תלויה באישורי הסביבה.
- למה אנשים אוהבים לצחוק עם אחרים?
- איך הסביבה משפיעה על תחושת האושר שלי?
- מדוע אכפת לי מה חושבים עלי?
- איך להתגבר על חרדה חברתית?
- מה גורם לאנשים להרגיש בדידות?
- למה חשוב לי שיאהבו אותי?