... זולתנות, אלטרואיזם, פילנתרופיה, אנוכיות, לחשוב רק על עצמך, אגואיסטיות, אגואיזם, נרקיסיזם, נרקיסיסטיות, תרגול היפוכים, הכל אינטרסים, הכל זה אינטרסים, אלטרואיסטיות, גמילות חסדים מהו ההבדל בין אינטרסנטיות לזולתנות? ההרצאה מתמקדת בהבדלים המהותיים בין אינטרסנטיות לזולתנות, ומעלה את השאלה האם קיימת פעילות אנושית נטולת אינטרס. אליעד כהן ... אחרים. כל פעולה שאדם עושה נחשבת לכזו שמניעה אותו ממקום של רצון אישי. המרצה מציע כי כל דבר שאדם עושה, אפילו אם הוא נראה כפעולה של זולתנות (כגון עזרה לאחרים), מתבצע בסופו של דבר מתוך רצון של האדם להרגיש ... רצון אישי של טובת עצמי. אפילו כאשר אדם עוזר לאחר, בסופו של דבר הוא עושה זאת כי הוא מאמין שזה יעזור לו להרגיש טוב יותר. אינטרסנטיות זולתנות פילנתרופיה אגואיזם נרקיסיזם מהי אינטרסנטיות ומה הקשר שלה לאגואיזם ...

... אינטרסנטיות, זולתנות , נדבנות, פילנתרופיה, ... אך אנחנו לא תמיד מייחסים את הפעולות הללו לתועלת האישית שלנו. הדיון הזה מבקש לבדוק את הגבול שבין אלטרואיזם לבין אינטרסנטיות, ומהם המניעים הפנימיים האמיתיים שמניעים אותנו. אלטרואיזם אינטרסנטיות זולתנות פעולה מתוך אינטרס אישי? האם ...

... טיפול בפרנויה קשה, התמודדות עם פוביות, זולתנות , ואהבת לרעך כמוך, רצון לתת, רצון לקבל, חרדה, להתקרב לבורא, מוטרד ...

... מנת לתת, הרצון הראשון, ואהבת לרעך כמוך, אלטרואיזם, אלטרואיסטיות, זולתנות , אינטרסנטיות, פילנתרופיה, נדבנות האם באמת קיים רצון להשפיע ללא רצון לקבל? הרצאה זו של אליעד כהן עוסקת בניתוח מפורט ויסודי של מושגים ... נתינה, קבלה, ואהבת לרעך כמוך, פילנתרופיה, נדבנות, אלטרואיזם וזולתנות. אליעד כהן מברר באופן מעמיק את השאלה מה עומד מאחורי הרצונות האלו, כיצד הם נוצרים ומה הקשר ביניהם. ראשית, אליעד מדגיש את הרעיון הבסיסי: כל ...

ילדים זה שמחה, למה מביאים ילדים לעולם? ילדים זה אושר, הורים וילדים ועוד למה אומרים שילדים זה שמחה? אליעד כהן מסביר לעומק את הרעיון הרווח שאומר ילדים זה שמחה. למרות האמירה הזו שנראית מובנת מאליה, אליעד מסביר שרוב האנשים כלל לא מבינים באמת למה הם חושבים שילדים מביאים אושר. הוא מתחיל מהדוגמה הקלאסית של אימא צעירה, שמיד אחרי לידת הילד הראשון שלה אומרת זה האושר האמיתי!, והיא מרגישה שלילד שלה יש יכולת להעניק לה תחושת סיפוק, שמחה ואושר שלא ניתן לתאר. לכאורה, נראה שהילד הוא הגורם המרכזי לשמחה ולאושר שלה, אך אליעד טוען שישנו עומק נסתר מאחורי ההצהרות הללו, שמסווה למעשה את המציאות האמיתית. מה באמת עומד מאחורי הרצון להביא ילדים לעולם? הסיבה האמיתית לכך שאנשים רוצים להביא ילדים לעולם, לפי אליעד, היא חיפוש אחר משמעות בחיים. הוא טוען שרוב בני האדם חיים במצב של ... החיים, אנשים מתחילים להמציא תירוצים שונים: הישרדות המין האנושי, המשכיות, המשפחה, ועוד. אנשים אומרים שהם מביאים ילדים לעולם מתוך צורך בהמשכיות, אך אליעד מדגיש שהסיבה העמוקה היא חוסר המשמעות הפנימית. הילד, כך הוא מסביר, הופך בעצם למטרה שהאדם עובד עבורה, נותן לו תירוץ לקום בבוקר, ומאפשר לו לשקר לעצמו שיש לו מטרה אמיתית בחיים. מדוע ילדים הם בעצם סוג של עבדות? אליעד כהן מדגים זאת בצורה מאוד ישירה וברורה: כאשר אדם מביא ילד לעולם, הוא למעשה הופך לעבד שלו. הילד הוא יצור קטן וחסר אונים, וההורה הופך לאחראי על כל חייו. ההורה משעבד את עצמו לצרכים של הילד, הוא לא ישן בלילה, דואג ללא הפסקה, ומקדיש את חייו לטובת הילד. כך ההורה הופך למעשה לעבד של הילד, אבל הוא מוכן לעשות זאת משום שאין לו משמעות אחרת בחיים. אדם שמבין את תכלית החיים לא זקוק לכך. מי שאין לו משמעות פנימית, לעומת זאת, הופך להיות תלוי בילדים כדי לתת משמעות לחייו. האם רק ילדים ביולוגיים מספקים משמעות? אליעד מסביר שזה לא רק לגבי ילדים ביולוגיים. ילדים הם בעצם כל דבר שהאדם יוצר או מקים: עסק, קריירה, פרויקטים שונים, ארגונים שהוא מנהל, וכו. כל דבר שהאדם מייצר ומוציא מהפוטנציאל שלו אל הפועל הוא בעצם

הורים וילדים - חרדה של הורים שלא יקרה דבר רע לילדים למה הורים חרדים כל כך שיקרה משהו רע לילדים שלהם? אחת הדאגות המרכזיות והנפוצות ביותר שמטרידות הורים היא הדאגה לשלומם של הילדים שלהם. פעמים רבות הורים אומרים שהם יכולים לשאת כל סבל שיקרה להם, אבל המחשבה שיקרה דבר רע לילדים שלהם היא בלתי נסבלת. השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא כיצד האדם יכול להגיע למצב תודעתי ... אירוע, גם אם מדובר באירוע קשה או רע שיתרחש לילדים שלו. האם ההורה באמת דואג לילד שלו או לעצמו? אליעד מסביר שברמה השטחית נדמה להורה שהוא אוהב ודואג לילדיו. אבל כשמתבוננים פנימה רואים שהדאגה היא דאגה עצמית לחלוטין. ההורה מזדהה עם הילד שלו, מתחלף איתו בזהות באופן רגשי, ולכן, כשהילד סובל, ההורה חווה סבל אישי משלו. הוא מדגיש כי אם אותו אירוע היה מתרחש לילד אחר או לאדם זר, הוא לא היה מטריד את ההורה באותה מידה. כלומר, ההורה למעשה מודאג ומוטרד בגלל עצמו, בגלל שהילדים שלו הם חלק מזהותו העצמית, ומהווים המשך ישיר לאגו שלו. לכן פגיעה בילדים נחוויית כפגיעה ישירה בו עצמו. דוגמה שאליעד נותן היא המקרה שבו הורה נשאל אם יטריד אותו באותה מידה שילד זר ייפגע או יסבול. באופן ברור התשובה תהיה שלילית. מבחינתו, ה

חינוך ילדים מערכת החינוך הורים וילדים למה ילדים לא אוהבים את הלימודים? ילדים מטבעם אוהבים ללמוד, כי כל דבר חדש הוא עבורם חוויה של למידה והתרגשות. למשל, כאשר ילד מקבל צעצוע חדש, הוא מתלהב ושמח מאוד, כי הוא חווה את זה כמשהו חדש שניתן ללמוד ממנו. בניגוד למבוגרים שכבר התרגלו לסיטואציות וחווים אותן כרוטיניות, הילדים רואים כל מצב וכל התרחשות כהזדמנות ללמידה חדשה. הבעיה נוצרת דווקא כאשר הלימודים במסגרת בית הספר הופכים למשהו משעמם ונטול התלהבות. במקום לעורר את שמחת הגילוי הטבעית אצל הילד, מערכת החינוך גורמת לו להרגיש משועמם, מדוכא, ואף סובל. מדוע מורים עצמם לא נהנים ללמד? הסיבה המרכזית לכך שילדים לא נהנים מהלימודים קשורה ישירות לכך שהמורים עצמם לא נהנים ממה שהם מלמדים. רוב המורים נמצאים בכיתה לא מתוך תשוקה אמיתית למקצוע או אהבת למידה, אלא מתוך רצון להתפרנס או לשמש כבייביסיטר לילדים. כשהמורה עצמו לא אוהב את החומר הנלמד, הוא אינו מסוגל לעורר בתלמידים תשוקה או עניין אמיתי. לעומת התלמידים, שכאשר אינם נהנים, מיד מאבדים עניין, המורה כבר התרגל לסבול בשקט ולשאת את השיעמום. לילדים אין את המנגנון הזה ולכן הם מגיבים בחוסר ריכוז ובחוסר ... ביטחון עצמי הוא זה שמונע מאדם לבצע פעולות מסוכנות או לא ריאליות. כל אדם נולד עם פוטנציאל לכל התכונות - הן הטובות והן הרעות. תפקיד המחנך הוא לא לפתח אצל הילד רק תכונות חיוביות אלא לעזור לו לבטא את כל התכונות בצורה ... להיות מסוגל להסתכל על המציאות כפי שהיא באמת, בלי לנסות לייפות או לשקר לעצמו. דווקא ההתעלמות מחצי הכוס הריקה גורמת לאדם לאבד איזון פנימי ולהיות אומלל. איך הורים ומורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? כאשר ילד זוכה לפרגון ולהערכה רק כאשר הוא מצליח, המסר הסמוי שהוא מקבל הוא שההערכה והאהבה מותנות בהצלחה. כך הוא לומד לא לאהוב את עצמו בצורה טבעית, אלא רק על בסיס השוואה לאחרים. אם ילד מקבל ציור יפה והוא מקבל שבחים רק על הציור שהצליח לו, הוא ... עצמי וחוסר אהבה עצמית. מהי מטרת החינוך ואיך היא אמורה להיות? החינוך האמיתי לא אמור להתמקד בציונים ובהצלחה, אלא בחוויית הלמידה עצמה ובפיתוח החשיבה של הילד. בית הספר אמור להיות מקום שבו הילד מגלה את עצמו ואת יכולותיו, דרך למידה והכרת העולם. הלימודים אמורים להיות חוויה שמאפשרת לילדים להכיר את עצמם טוב יותר ולהיות מאושרים יותר. המחנך חייב להבין מהי מטרת הלמידה באמת ולשדר זאת לתלמידים. איך אפשר לגרום לילדים לאהוב את הלימודים? הדרך לגרום לילדים לאהוב את הלימודים היא בכך שהמורה עצמו יהיה מלא תשוקה ועניין ... לתלמידים את החומר מתוך התלהבות אמיתית. בנוסף, על המורה לראות את עצמו בתלמיד, להבין למה התלמיד מתקשה ולהציע לו כלים להתמודד עם הקושי. חשוב מאוד להדגיש בפני הילד לא שהוא יכול, אלא שהוא פשוט צריך לנסות ולבדוק את עצמו בכל פעם מחדש. בדרך זו, הילד ירגיש שהלימודים הם הזדמנות ללמוד ולהתפתח, ולא חובה או מטלה משעממת. איך לגרום לילדים לאהוב ללמוד? מי ראוי להיות מחנך? למה התלמידים שונאים את בית הספר? איך לפתח ביטחון עצמי אצל ילדים? למה להתמקד בחצי הכוס המלאה זה שקר? איך לגרום לילד להעריך את עצמו באמת? מה המטרה האמיתית של החינוך? איך לגרום לילד לאהוב את הלימודים? מי ראוי להיות מחנך? מיהו ומהו מחנך טוב? איך לפתח ביטחון עצמי הערכה עצמית אצל ילדים? איך בן אדם יכול לגלות את הפוטנציאל העצמי שלו? איך מורה ומחנך יכול לפתור את הבעיות של התלמידים באמצעות שיקוף עצמי? איך המורה יכול להבין את התלמידים באמצעות התבוננות פנימית שלו על עצמו? למה ילדים לא אוהבים את הלימודים? למה לילדים אין סבלנות ללימודים? איזו תועלת אמיתית מביאים הלימודים לתלמיד? למה למורים עצמם אין חדוות לימוד? כיצד היחס של המורה עצמו אל מה שהוא מלמד, כיצד הוא משפיע על התלמידים? האם אפשר לבקש מילד לאהוב את הלימודים? מי אחראי לכך שה

חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב? איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ההורים צריכים לפעול כאשר ילדיהם לא פועלים לפי ההנחיות או הציפיות שלהם. לעיתים ישנם מצבים בהם אחד ההורים חושב שיש לחנך בצורה מסוימת, וההורה השני חושב אחרת, והילדים נמצאים באמצע, בבלבול וחוסר ודאות. גם במצב בו ההורים מתואמים על שיטת החינוך, קורה שהילדים עדיין מתנהגים אחרת מהמצופה. מה קורה כאשר הורים מחנכים כמו חמורים? אליעד מסביר שכאשר הורים מתמקדים כל הזמן במה שהילד עושה או לא עושה - מותר לעשות, אסור לעשות, זה בסדר, זה לא בסדר - הם למעשה משתמשים בשיטת חינוך של חמורים. השיטה הזו מבוססת על הוראות ... הבנת ההיגיון מאחוריהן. הוא משתמש בדימוי החמור כדי להסביר שילד שחונך באופן הזה לא מפעיל את המחשבה העצמית שלו, בדיוק כמו חמור שפועל לפי הוראות בלבד. הילד במצב כזה לא לומד להפעיל שיקול דעת, אלא רק למלא הוראות בצורה טכנית וחסרת הבנה. מדוע הילד מתנגד להוראות ההורים? כאשר ההורים כל הזמן אומרים תעשה כך או אל תעשה כך, הילד עלול לראות בהם טרוריסטים, מכיוון שהוא מרגיש שהם מגבילים אותו בלי להסביר את ההיגיון מאחורי ההגבלות. כתוצאה מכך, הילד מנסה למרוד או לעשות ההפך ממה שנאמר לו, פשוט כדי להרגיש שהוא לא כפוף לסוג של שלטון כפוי ומדכא. מהי דרך החינוך הנכונה על פי אליעד כהן? אליעד מסביר כי חינוך נכון הוא לא רק לתת לילד הנחיות, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב. כאשר הילד שואל מותר לעשות את זה?, במקום לענות תשובה של כן או לא, ההורה צריך להוביל את הילד לחשוב בעצמו. ההורה אמור להגיד לו: בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? למה אתה חושב שזה טוב או לא טוב? ולהוביל את הילד להבין את ההיגיון מאחורי כל פעולה. מה היתרון בחינוך לחשיבה עצמאית? כאשר הילד מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההנחיות, הוא מסוגל לפתח חשיבה עצמאית. החשיבה העצמאית הזו מאפשרת לילד לפעול מתוך הבנה, ולא מתוך כפייה. ברגע שהילד מבין בעצמו את ההיגיון של הדברים, גם אם אחרים ינסו להשפיע עליו בעתיד, הוא עדיין יקשיב ל

... להביא ילדים, להיות אמא, דמות אב, לגדל ילד לבד, בנק הזרע, הורים וילדים, אם חד הורית מבחירה, חד הוריות, זוגיות האם כדאי להיות אימא בכל מחיר? השאלה שאליעד עוסק בה בהרצאה הזו היא הרצון באימהות, התהליך המחשבתי שעומד מאחורי הבחירה ... והפילוסופיות שמתלוות להחלטה זו. אליעד פותח בשאלה היפותטית משמעותית שמטרתה לבחון את גבולות הרצון באימהות: האם היית מביאה ילדים אם היית יודעת מראש שהם יחיו רק שנה אחת בלבד?. מטרת השאלה הזו היא לעמת את האדם עם מהות הרצון שלו ולהבין האם הוא רוצה להיות הורה בכל תנאי או שההורות מותנית בציפייה שהילד יחיה חיים ארוכים ומלאים. מה עומד מאחורי הרצון להיות אימא? אליעד מסביר כי כאשר אישה אומרת אני רוצה להיות אימא, לרוב היא מתכוונת לכך שהיא רוצה ילד שיחיה יותר ממנה, שיספק לה אושר, סיפוק ותחושת המשכיות. הוא מדגים את הנקודה באמצעות שאלה אחרת: אם היית יודעת שילדייך ימותו בגיל שנתיים או אפילו שלושה חודשים, האם עדיין היית רוצה להביא אותם לעולם?. דרך הדוגמאות הקיצוניות הללו, אליעד מנסה ... אם כדאי להיות אימא איננה מוחלטת, כי בכל מקרה יהיו יתרונות וחסרונות. הוא מדגיש כי באופן אובייקטיבי, לא באמת משנה אם אדם יביא ילדים או לא, מכיוון שבכל מצב יהיו רגעים של אושר ורגעים של סבל. השאלה החשובה יותר היא מה האדם מצפה להשיג מהילדים , ומה הוא חושב שיקבל דרך האימהות. למה אנשים מוטרדים כל כך מההחלטה להביא ילדים? אליעד מתאר מצב שבו אדם מוטרד ממחשבה מסוימת - למשל, אני חייבת להיות אימא. מחשבה זו הופכת לאובססיה, וגורמת לאדם סבל רב. הוא מסביר שהבעיה אינה בעצם הרצון להיות אימא, אלא בחוסר היכולת של האדם לקבל את האפשרות שאולי לא יהיה הורה, או שלא יהיה הורה בדרך שבה הוא מצפה. כאשר האישה חושבת אני צריכה להיות אימא, זו לא סתם מחשבה, אלא משהו שהופך להיות מאוד משמעותי עבורה, ולכן היא מתקשה לקבל מציאות אחרת. אליעד נותן כדוגמה מצב שבו אישה מוטרדת מהאפשרות שילדה לא יכיר את אביו הביולוגי, ונכנסת ללחץ מזהות האב או מחוסר הזוגיות שתתלווה לגידול הילד. הוא מציע דרך חשיבה אחרת: להבין שהבעיה היא לא שהילד לא יכיר את אביו, אלא שהאישה רוצה שהילד שלה יגדל במבנה משפחתי מסוים. אליעד מציע שאם מה שמטריד הוא חוסר הדמות האב, אפשר להחליף את דמות האב בדמות אחרת - דמות אב רוחנית או דמות משפחתית אחרת שתיתן לילד את התמיכה הרגשית שהוא צריך. האם דמות אב היא הכרחית לגידול ילדים? אליעד דן בשאלה של הצורך בדמות אב. הוא מסביר שדמות האב היא למעשה צורך רגשי של האישה עצמה, ולא בהכרח צורך של הילד. יש ילדים שלא גדלו עם אב והפכו לאנשים מוצלחים, ויש ילדים שגדלו עם אב ועדיין חוו קשיים וסבל. הנקודה שאליעד מדגיש היא שהקושי הוא לא באב עצמו, אלא בציפיות שהאדם תולה בנוכחות האב. אם אישה חושבת שהילד שלה יהיה מאושר רק אם יהיה לו אב, אז היא מגבילה את עצמה מראש לאפשרות ספציפית מאוד של אושר. הוא מציין כי עצם קיומו של אב לא מבטיח חיים מאושרים יותר לילד, אלא מספק סוג מסוים של תחושת ביטחון. אליעד ממליץ לשחרר את האובססיה כלפי הצורך בדמות אב, ולהבין שזה רק נתיב אפשרי אחד מתוך רבים לגידול ילד מאושר. מה לעשות עם הלחץ והאובססיה להבאת ילדים? אליעד ממליץ לא להפסיק לרצות ילדים, אלא לא להיות אובססיביים רק לגבי נושא זה. הוא מדגיש שאפשר בהחלט לרצות משהו מאוד, כמו אוכל או אוויר, ועדיין לא להפוך את ...

חינוך ילדים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים , פסיכולוג ילדים, הורים וילדים , איך לחנך ילדים מה עושים כשהילד מסרב ללכת לטיפול? הורים רבים מתמודדים עם מצב בו לילד יש הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות או קושי אחר, והם רוצים לעזור לו באמצעות טיפול פסיכולוגי או כל סוג של טיפול אחר. אבל מה קורה כשהילד לא מוכן ללכת לטיפול, מסרב לשתף פעולה ואומר שהוא לא צריך טיפול? אליעד כהן מסביר שכאשר הילד מתנגד לטיפול באופן אקטיבי, בדרך כלל אי אפשר להכריח אותו להשתנות בכוח. הסיבה לכך פשוטה - טיפול פסיכולוגי או כל טיפול אחר מטרתו לשנות מציאות מסוימת. כדי שהילד ירצה להשתנות, הוא חייב להכיר בכך שיש לו בעיה, ושהוא מעוניין לשנות אותה. אליעד מדגיש שאין טעם לכפות על הילד טיפול, מכיוון שאם הילד מתנגד באופן מוחלט לשינוי במציאות שלו - שום טיפול לא יעזור. הוא נותן דוגמה לילד שלא מוכן להקשיב בשיעור, משום שהוא מעדיף לשחק ולחלום בהקיץ. מבחינת הילד, זאת לא בעיה. זה ההורים או המערכת החינוכית שרואים בזה בעיה. לכן, כדי שהטיפול יצליח, הילד עצמו צריך להכיר שיש לו חיסרון ולהסכים לשנות את ההתנהגות הזו. אם הילד לא מעוניין לשנות את התנהגותו, שום דבר לא ישנה את המצב, לפחות לא בדרך של כפייה. איך ההורה יכול לעזור לילד בלי שהילד יהיה בטיפול? אליעד כהן מציע פתרון ייחודי: ההורה עצמו צריך להגיע לטיפול או הדרכה. הרעיון הוא שאם הילד מסרב לשתף פעולה, ההורה הוא זה שצריך לקבל את הכלים כדי להבין את הילד טוב יותר וללמוד כיצד לשפר את המצב בעצמו. במקום להתמקד בשכנוע הילד, ההורה לומד איך להבין את נקודת המבט של הילד , ואיך לפעול באופן שיפחית את ההתנגדויות של הילד ויעזור לילד לשנות את התנהגותו באופן עקיף. אליעד כהן מפרט שה