איך להגיד לילד לא בצורה נכונה?

הורים רבים נתקלים בקושי משמעותי כאשר הם נאלצים להגיד לילד שלהם "לא". השאלה שעולה היא איך ניתן לעשות זאת בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר שאין למעשה שיטה אחת שעובדת בכל המקרים. קיימות שיטות רבות כמו ענישה, הסבר מפורט לילד, שכנוע דרך תגמול, והצבת גבולות נוקשים, אך כל השיטות הללו אינן יעילות תמיד. לעיתים הן יכולות לעבוד, אך תמיד יגרמו לנזק מסוים או ייצרו בעיות חדשות.

אליעד כהן מציין שבפועל, אין שיטה אמיתית שאפשר ללמוד בבתי ספר להדרכת הורים שתפתור את הבעיה הזו באופן מוחלט. כל הגישות הקיימות נכונות רק בחלק מהזמן ובחלק מהמקרים, אך לעולם אינן מושלמות.

ההסבר שאליעד מציע הוא הרבה יותר בסיסי ועמוק - הדרך היחידה האמיתית להגיד לילד "לא" בצורה נכונה היא בראש ובראשונה שההורה ילמד להגיד לעצמו "לא". אם ההורה עצמו לא יודע להתמודד עם סירוב עצמי, עם דחיית סיפוקים ועם הגבלת הרצונות שלו, הוא לעולם לא יצליח ללמד זאת את הילד. ההורה חייב לשאול את עצמו האם הוא מסוגל להגיד לעצמו "לא", האם הוא יודע להגביל את עצמו בלי להרגיש רע, והאם הוא מסוגל להתאפק בלי להרגיש שהוא סובל.

מדוע הורים מתקשים להגיד לילד "לא"?

הסיבה המרכזית לקושי של הורים להגיד לילד "לא" היא התחושה שאהבה פירושה מילוי רצונו של הילד. הורים רבים חווים בילדותם את הכאב של "לא" מההורים שלהם, וכעת הם מחליטים שאצל הילד שלהם יהיה אחרת. הם מאמינים בטעות שאם הם לא נותנים לילד משהו שהוא רוצה, זה אומר שהם לא אוהבים אותו באמת. מתוך אמונה מוטעית זו הם נוטים לספק לילד את כל מה שהוא מבקש. אבל בפועל, כאשר הילד מקבל תמיד את מה שהוא רוצה, נוצרת אצלו תחושה שהוא מרכז העולם, שאין גבולות, שהוא חייב תמיד לקבל מה שהוא רוצה, ובטווח הארוך הילד נעשה מתוסכל, מרדן ולא מחונך.

אליעד מסביר שבמצב כזה, ההורה למעשה משדר לילד מסר כפול: מצד אחד, "אני אוהב אותך ולכן נותן לך הכל, " ומצד שני, "אם לא תקבל הכל, אתה צריך להרגיש רע". התוצאה היא שהילד לומד להיות אומלל בכל פעם שהוא לא מקבל את רצונו, וזה יוצר סכסוך מתמיד בין הילד לבין ההורים ובין הילד לבין עצמו.

למה שיטות הצבת גבולות לא עובדות?

אליעד מדגיש שכל השיטות שנלמדות בקורסים ובהדרכות להורים, כמו ענישה, תגמול או שיטות שכנוע, יעבדו רק לפעמים. בפועל, בכל המקרים, השיטות הללו יוצרות תופעות לוואי שליליות. לדוגמה, אם הורה יגיד לילד "לא" וילחץ עליו עד שייכנע, הילד אמנם יקשיב, אבל זה ייצור אצלו כעס, פחד או תחושה של תסכול, שייצאו בצורה שלילית בהמשך.

השיטות אינן פותרות את הבעיה מן השורש, אלא רק מנסות לטפל בתסמינים. אליעד מסביר שהדרך היחידה האמיתית והיעילה היא לעבוד קודם כל על עצמך כהורה, ללמוד כיצד להגיד לעצמך "לא", ללמוד כיצד להתאפק, איך לא להרגיש אומלל כשאתה לא מקבל את רצונך, ואז תוכל להעביר את היכולת הזו הלאה לילד בצורה טבעית ואמיתית.

איך חינוך עצמי של ההורה משפיע על הילד?

כאשר ההורה מצליח להגביל את עצמו ולהרגיש שלם עם החלטותיו, הוא יכול להגיד לילד שלו "לא" בצורה הרבה יותר ברורה ונכונה. אז הילד לומד שלהגביל את עצמו זה לא דבר רע, אלא משהו טבעי ובריא. כאשר הילד רואה שההורה מסוגל להגביל את עצמו בלי סבל, הילד יחקה אותו, ילמד ממנו, ויפתח מיומנויות דומות.

אליעד מדגים זאת באופן ברור: אם ההורה לא מסוגל לשאת מצב שבו הוא אינו מקבל מה שהוא רוצה, והילד רואה את זה, הילד ילמד שהוא חייב תמיד לקבל את רצונו, וכל "לא" יהפוך לדרמה ולטרגדיה עבורו. לכן החינוך האמיתי מתחיל קודם כל בכך שההורה מחנך את עצמו, בונה את עצמו, ורק אז הוא יוכל לחנך...