למה אדם מדמיין את עצמו תלוי לאחר שחברו התאבד?

כאשר אדם שומע שחברו התאבד בתלייה, הוא עלול להתחיל לדמיין את עצמו תלוי, בכל פעם שהוא נתקל בחבל, עמוד, פנס או כל דבר שעלול להזכיר תלייה. לפי אליעד כהן, השאלה המרכזית היא מדוע בכלל התמונה הזו עולה בדמיונו ומה עושים עם המחשבה הזו, שהופכת להיות טורדנית ומפחידה.

האם המחשבה על תלייה מצביעה על רצון להתאבד?

אליעד כהן מציג מספר אפשרויות לגבי מקור המחשבה הטורדנית של האדם המדמיין את עצמו תלוי:

• אפשרות אחת היא שהאדם בתוך תוכו אכן רוצה להתאבד, ולכן הוא מדמיין זאת. מצב כזה עשוי להגביר את הלחץ שלו עוד יותר, שכן הוא מודאג מכך שיגלה על עצמו שהוא באמת מעוניין להתאבד.
• אפשרות שנייה היא שאין רצון אמיתי להתאבד, אלא שזו מחשבה טורדנית שנוצרה בעקבות טראומה של הידיעה שחברו התאבד בתלייה.
• אפשרות נוספת שהאדם מנסה להימנע בכל כוחו מתלייה, ולכן המוח שלו "מזהיר" אותו מפניה שוב ושוב באמצעות דמיון טורדני.

כיצד לטפל במחשבה הטורדנית על תלייה?

אליעד כהן מציע שיטת טיפול ספציפית, אשר מבוססת על התמודדות ישירה והגיונית עם המחשבה המפחידה. הוא מדגיש שיש לשאול שתי שאלות מרכזיות בכל פעם שהמחשבה על תלייה עולה:

• מה הסיכוי שזה באמת יקרה?
  
  - יש לברר עם האדם מה באמת הסיכוי שימצא עצמו תלוי. בדרך כלל, כאשר מנתחים את זה בצורה רציונלית, מגלים שהסיכוי נמוך מאוד.
• אם זה יקרה, אז מה?
  
  - בשאלה הזו יש ניסיון להפחית את עוצמת הפחד באמצעות חשיפה מנטלית לתרחיש הגרוע ביותר, עד כדי מצב שבו האדם כבר פחות מפחד ממנו.

מדוע המחשבה על תלייה חוזרת שוב ושוב?

המחשבה החוזרת על תלייה מגיעה מתוך מנגנון הישרדותי של המוח, שמטרתו להזהיר מפני סכנות. אם האדם חושב שתלייה היא איום ממשי שהוא עלול לחוות, הוא ימשיך לחשוב עליה, כיוון שמבחינת המוח הוא חייב להיות מוכן ולהיזהר כדי שלא להגיע למצב הזה. לכן, המחשבה חוזרת שוב ושוב והופכת לטורדנית.

הדרך להפסיק את המעגל הזה היא לגרום למוח להפסיק להרגיש מאוים. ברגע שהמוח מבין שאין איום ממשי בתלייה, ושהאדם לא מפחד כל כך מהאפשרות של תלייה, הוא כבר לא ימצא סיבה להמשיך לחשוב על כך.

מה המשמעות אם האדם מרגיש שמחה כשהוא מדמיין את עצמו תלוי?

אם האדם מעיד שכאשר הוא מדמיין את עצמו תלוי הוא מרגיש שמחה או הקלה, המשמעות היא שבתוך תוכו הוא אכן עשוי לרצות למות או להתאבד, והדמיון על תלייה מעניק לו תחושה של שחרור או חופש. במקרה כזה, יש להתמודד ישירות עם הרצון שלו למות או לברוח מהחיים, ולטפל בסיבה האמיתית שבגללה הוא חש את הרצון למות.

מה עושים אם האדם מפחד למות בעקבות התאבדות של חברו?

לעתים, המחשבה הטורדנית של תלייה אינה נובעת מרצון להתאבד, אלא דווקא מפחד עמוק מהמוות עצמו. כאשר האדם שמע שחברו התאבד, הוא לפתע התעמת עם רעיון המוות מקרוב, וזה גרם לו לפחד גדול. הוא אינו רוצה למות, ולכן המוח שלו כל הזמן מתריע בפני הסכנה באמצעות המחשבה על תלייה.

במצב זה, אם האדם יתמודד ויפחית את פחדו מהמוות, המחשבה הטורדנית תיחלש ואף תיעלם לגמרי. השיטה של אליעד כהן כאן היא שוב לשאול - "ומה יקרה אם באמת אמות?" כדי לגרום לאדם להכיר בכך שאין צורך להימנע מהפחד הזה בכל מחיר, וכך להקטין את העוצמה של המחשבה הטורדנית.

האם הפחד מתמקד דווקא בשיטת ההתאבדות עצמה?

אליעד כהן מציין שייתכן שהפחד של האדם קשור ספציפית לתלייה ולא בהכרח למוות עצמו. אדם יכול לפחד דווקא מסיטואציה ספציפית, כמו תלייה או מראה של חבל. במקרה כזה, ההתמודדות היא לברר מה בדיוק מפחיד אותו בסיטואציה הזו, ולהתמודד עם האלמנט הספציפי שמטריד אותו. לעתים האדם יכול לפחד מאוד מתלייה, אך לא לפחד כלל מצורות מוות אחרות. במקרה כזה, הטיפול מתמקד ספציפית בהפחתת הפחד מהסיטואציה המסוימת.

סיכום הדרך לטיפול במחשבות טורדניות על תלייה והתאבדות

לסיכום, לפי אליעד כהן, הטיפול במחשבות טורדניות על תלייה והתאבדות נעשה באמצעות הבנת מקור הפחד או הרצון הסמוי, וחקירה הגיונית ומעמיקה של המחשבה הטורדנית עצמה. השאלות "מה הסיכוי שזה יקרה?" ו"אם זה יקרה, אז מה?" הן כלי מרכזי בהפחתת עוצמת המחשבות והפחד. בנוסף, הפחתת הפחד מהמוות או זיהוי רצון פנימי להתאבד הם שלבים משמעותיים בטיפול אפקטיבי במחשבות טורדניות מסוג זה.