שאלה: דברנו על היש מאין, כדי שיהיה יש מאין, צריך שיהיה שם רצון, השאלה מה גורם לשינוי? ומי יצר את הגורם לשינוי?

אליעד: מקודם פגשת אותי ואמרת לי להכין את התשובות, אבל יש תשובה לכל השאלות והיא שהכל אחד. מה הכוונה? כל שאלה בעולם מבוססת על הנחת יסוד שיש דבר והיפוכו, או שני דברים שונים שהם לא אחד. אתה אומר יש זה דבר אחד, אין זה דבר אחר, לפני זה דבר אחד, אחרי זה דבר אחר, ומה יצר את השינוי של לפני ואחרי? ואם היית מבין שיש ואין זה דבר אחד, שהם ישות אחת, אז לא הייתה לך שאלה, נכון?

השאלה שאתה שואל נמצאת בתוך זמן, כי אין זה רגע אחד, ויש זה רגע אחר. מה שאני בא לומר שכול שאלה בעולם היא בתוך זמן. גם אם אתה שואל, אני או לא אני? גם כאן יש זמן, אני ואחר כך לא אני. אבל מעל הזמן ומעל המקום אין נפרדות, אין הפרדה בין הלפני ואחרי. עכשיו כל תשובה שאני אתן לך, למשל אגיד לך שאלוהים רצה, תמיד תשאל ומה יצר את הלפני.

כשאתה שואל למה? אני אסביר לך למה לא יכולה להיות תשובה ללמה, כי כשהיה הכל אחד לא היה בכלל דבר כזה - סיבה. לא הייתה הפרדה בין סיבה לאין סיבה, הכל היה אחד. אז כשיש סיבה ואין סיבה זה אחד, אז איך אתה מצפה שתהיה סיבה? הרי זה אחד.

כול תשובה שניתן תמיד תהיה השאלה ומה יצר את הלפני, למעשה אין כאן פתח מילוט, פתח המילוט היחיד זה ההבנה. להבין שזה אחד. אנחנו בשפה שלנו אומרים שמה שמהווה את היש זה האין, שההוויה של היש זה האין, בסדר? אבל אם אני עכשיו אהיה בחוויה של היש והאין זה אחד, אז למעשה לא יהיה לנו דו שיח עכשיו. אז שאני מדבר אני מפריד בין היש והאין, אבל מצד האמת אין הפרדה. למשל אני אומר שהכל אחד ומזה מתהווה היש, וממה עשוי היש? גם מההוויה. אין שום דבר בעולם שאין בו הוויה. ואם ההוויה היא כלום אז הכל חייב להיות כלום.

אבל זה לא כלום, יש פה שולחן. אז יש כאן בעיה ממש רצינית, מצד אחד אתה מבין שהדבר הזה עשוי מכלום, כי אם תלך למטה תגיע לחיבור של מקום וזמן שזה אחד, בסדר? ואם זה באמת כלום אז איך יש משהו? איך זה יכול להיות שזה גם כלום וגם משהו? יש כאלה שאומרים שפעם זה היה כלום אבל עכשיו זה עשוי ממשהו. גם עכשיו השולחן הזה עשוי ממשהו, אבל הוא כלום בשורש שלו, אז איך הוא נפרד מהקיר? בסוף אתה מגיע לאילוץ שמצד אחד יש לך נפרדות, גם אם נגיד שזה חלום, וגם אם נגיד שזה אשליה או דמיון, אבל זה קיים. אז מה אם זה אשליה, זה קיים כאשליה. בו זמנית אנחנו מבינים במאה אחוז שיש אחדות, כי בסופו של דבר שתלך למטה תראה שזה אחד. ולכן התשובה היחידה לשאלה הזאת, היא ההבנה שהכל אחד.

הרבה אנשים מבינים שהכל אחד, אבל מה זה אומר? יש כאלה שחושבים שהכל אחד, זה שהכל גם אחד, יש נפרדות וזה גם אחד ברובד כל שהוא. אבל עדיין השאלות לא נגמרות.

הכל אחד פירושו שכול הנפרדות הזאת, תיקח את האין, וקח שולחן למשל, אלו שני הפכים, האין זה ללא סוף והשולחן זה מקום וזמן, עכשיו דחס אותם אחד לשני לדבר אחד, מה קבלת? קבלת דבר לא מוגדר. תחשוב השולחן תופס מקום וזמן, ותחשוב שהלבוש הוא ההוויה, אל תעשה הפרדה בין הלבוש להוויה. מה ההפך של הוויה? לבוש למשל.

שאלה: מה היא הוויה?

אליעד: הוויה היא הדבר שמהווה. להיות. הדבר הפנימי ביותר. לדוגמה, מה שמהווה את השולחן זה העץ. ההוויה זה מה שממלא את כל המקום והזמן. למשל המקום עשוי מ - X והזמן עשוי מ - Y. ה - X שממנו עשוי המקום, הוא בלי מקום

המציאות היא לפני המקום והזמן. המקום והזמן הם חלק ממשהו שנמצא לפניהם. למעשה המציאות עוטפת וממלאה את המקום והזמן. מה עוטף וממלא את הכל? המקום והזמן. ומה עוטף את המקום והזמן, משהו שהוא Xו - Y. עכשיו ה - X שעוטף את המקום הוא מחוץ למקום אז הוא ללא מקום. וה - Y שעוטף את הזמן הוא גם ללא זמן. עכשיו האם יש הבדל בין Xל - Y ?האם יש הבדל בין אין מקום לבין אין זמן? אין, זה שווה, לכן אנחנו אומרים שמה שמקיף את המקום ומה שמקיף את הזמן זה ישות אחת, ולכן אנו אומרים הכל אחד. הגעת לחלק הקטן ביותר שאי אפשר לחלק אותו.

אנחנו כאילו בתוך מחשבה של אלוהים, אז אתה בתוך אלוהים, הוא ממלא אותך, תחשוב שברובד מסוים אתה לא נמצא.

השאלה היא מה זה זמן, ומה זה מקום? שאתה אומר אני ולא אני, זה נקרא מקום, אז שואלים מי ברא את האני, אבל צריך לשאול מה זה אני? מה זה לא אני? משהו נמצא לפניהם.

הוא, יש ללא אני, יש ללא לא אני. תחשוב שאנחנו לפני המקום והזמן, אין מקום וזמן, אז מה יש בכל זה? אין כל זה, כי אין מקום. אבל במילים שלנו אנו חייבים לדבר בצורה של מקום, אז תחשוב שאין מקום ואין זמן, אז מהיש בהכל? מה ממלא את המרחב האין סופי? אין, כלום. אתה צריך להבין שהמקום והזמן נמצאים בתוך כלום. כל המקום הגדול הזה נמצא בשום מקום. זה כאילו אין אתה נמצא? בשום מקום. זה עדיין לא האחד, זה יש מקום, יש אין מקום.

לדוגמה, מקום, כמה גדול המקום? אין סוף, נכון? כמה מקום צריך כדי להכניס מקום אין סופי? אם אתה עכשיו חולם חלום, כמה מקום תופס המקום? מחשבה, נקודה. זה אומר שכאשר האדם חולם חלום, אנו מכניסים אין סוף מקום של החלום בנקודה של מחשבה.

עכשיו נדבר על זמן, למשל אדם ישן שינה מאוד עמוקה, וברבע שעה הוא מכניס אירועים של שבעים שנה, ואז הוא שואל איך הספקתי? ישנתי רק רבע שעה, איך הספקתי לעבור את כל המאורעות האלו? זה אומר שבתוך זמן של רבע שעה הוא הכניס שבעים שנה. אז כמה זמן צריך כדי להכניס לתוכו את כל הזמן? רגע. כי מה זה זמן? זמן זה אין סוף, אבל מספיק שיש לך תודעה של רגע אחד, אז בתודעה של רגע אחד אתה יכול להכניס אין סוף זמן. אתה יכול לדמיין את כל הזמן ברגע.

מה שאני בא לומר, שזה מחבר אותך להבנה שהמקום למרות שהוא גדול, גדול, גדול, הוא נמצא בשום מקום. וזה לא נקרא הכל אחד, זה נקרא שיש הוויה שמקיפה וממלאת את המקום והזמן, את הלבוש, את הצמצום. והכל אחד פירושו, שההוויה והלבוש הם אחד, ואז אין לך שאלה.

בליקוטי מוהרן רבי נחמן אומר שאם האדם היה מבין שהכל אחד, אז הוא היה משיג את הכל. אני למשל מדבר מתוך שתיקה, אני מבין ואחר מדבר משתיקה. להבין שהכל אחד זה דבר גדול, כי זה לא הגיוני, זה נגד ההיגיון. לא רק שאומרים לך שכול המקום נמצא בשום מקום, הוא גם שום מקום.

שאלה: אז מה הוא העולם?

אליעד: איזה תשובה אתה רוצה לקבל? כל התשובות נכונות. כי מצד האמת זה אחד, אין הבדל בין הטעות הכי גדולה לבין הדבר הכי חכם. מה זה טעות? טעות זה דבר שנעשה ללא מחשבה, ומה הוא העולם הזה? הוא כביכול ללא שום רצון וללא שום מחשבה. למה? כי לפני בריאת העולם לא היה רצון ולא הייתה מחשבה. ומה הוא דבר חכם? דבר חכם הוא דבר שנעשה רק עם מחשבה, בלי שום אקראיות, ולפני בריאת העולם לא הייתה אקראיות, ולכן ניתן לומר שהעולם זה הדבר הכי מתוכנן.

למעשה כל מה שאני אומר ניתן לומר ההפך ולכן אני אף פעם לא אומר את האמת.

שואלים אותי לגבי מורים רוחניים, יש שני סוגים. יש כאלה שמבלבלים את המוח, וחושבים שמה שהם אומרים זה האמת, אם תבין את זה הסתדרת. איך תדע מי נוכל? השאלה היא כשהמורה אומר את מה שהוא אומר, האם הוא חושב שזה נכון? אם כן אז הוא טועה. אם הוא חושב שמה שהוא אומר זה נכון, אז הוא טועה. יש דבר בעולם שנקרא סיבה ותוצאה, ויש מורים שאומרים את התוצאה. אני אומר לך שאם תבין אותי עדיין אתה נשאר דפוק, למה? כי אם אתה מבין את מה שאני אומר, אתה עדיין מבין הגדרות, כל מה שאני אומר זה רק הקדמות. זה חבלים וסולמות שתטפס להר, אני לא יכול להביא אותך להר. למה? כי ההר הוא מחוץ להגדרה. יש כאלה שאומרים, אי אפשר לדבר על זה, רק לחוות את זה, זה גם שקר, כל דבר שאפשר לחוות אותו, יש לו שכל, ואפשר לדבר עליו, הדבר שאני מדבר עליו זה לא משהו שצריך לחוות אותו, זה משהו שהוא מחוץ לחוויה, מחוץ להוויה, מחוץ לישות, מחוץ לכל, מחוץ למחשבה. אי אפשר לחשוב עליו, וגם אי אפשר לחוות אותו, כי אם אין מחשבה אין חוויה, אם אין תודעה אין חוויה, אם אתה לא מודע לקיומך, איך אתה יכול להגיד, אני לא קיים אבל מרגיש אהבה. ואני מדבר על משהו שהוא מחוץ לקיום שלך. ואם הוא מחוץ לקיום שלך אז איך תחווה אותו? זה דבר שהוא הרבה מעל החוויה, מעל המחשבה, מחוץ לתודעה.

אז כל מה שאני עושה זה כדי להפעיל לך את גלגלי המוח, שאם הם יפעלו חזק, אז יקרה הדבר. מה אני עושה? אני לוקח שכל אחד ואומר, אין סיבה, לוקח שכל שני ואומר יש סיבה לכל דבר, ועכשיו אני מתחיל להריץ אותם, מתחילים לתקוף, יש סיבה, אין סיבה, מתחילים להריץ אותם משני הצדדים, אבל עושים זאת מהר, עד שהם בסוף יתנגשו אחד בשני ותבין שזה אחד.

גם כל מה שאני מדבר על לפני הזמן ולפני המקום, זה הכל קשקוש, כי אפילו שאני אומר לפני הזמן זה גם זמן. כשאני אומר שההוויה שמהווה את הקיום היא אין, עצם זה שאנו אומרים אין ויש, זה לא נקרא אחד. דרך הצמצום אנו מדברים על האחדות, אבל שתבין שהמטרה זה לא להבין אותי, אבל קודם אתה צריך להבין אותי ואז תבין את מה שמעבר.

שאלה: מה אתה אומר על מדיטציה?

אליעד: אני בעד כל דבר שעוזר לך לפתח את המחשבה.

שאלה: מדיטציה זה להשתיק את המחשבות.

אליעד: אין דבר כזה להשתיק את המחשבות. אולי אפשר למקד את המחשבות, אבל אי אפשר להשתיק אותם. אולי את לא מבינה על מה את חושבת, אבל זה לא אומר שאין מחשבה.

למשל תיקחי את הגורו הגדול ביותר שעושה 300 שנה ויפאסאנא, אם תפרוץ אש, האם הוא יברח? כן. אדם שלא מודע לקיום של עצמו לא יכול לברוח מאש. לכן בסוף התהליך את צריכה לא לברוח מאש. ובסוף התהליך את צריכה להגיע למצב כזה, כשגם תברחי מהאש, תחווי שאת לא בורחת מהאש. כי זה גם וגם.

אנשים שואלים מה היא שתיקה, שתיקה זה לא לשתוק בפה, שתיקה פירושו לחדול, להפסיק לדבר, להפסיק לרצות, להפסיק להרגיש, להפסיק להיות, את צריכה לא להיות קיימת, איכשהו לגרום לתודעה שלך להיעלם, אבל האם את יכולה להעלים את עצמך? זה לא את בוחרת ואומרת אז בו נעלים. אבל אם אתה מעלים את עצמך אז אתה מעלים את המחשבה, הרגש, הרצון, מפסיק את הכל.

אני מדבר על משהו שנמצא מחוץ לכל, ואיך מגיעים לשם? על ידי מאיץ החלקיקים, אם האדם מספיק חושב מה האמת, מה זה אומר? לשאול אולי ההפך נכון? מה המהות של השאלה אולי ההפך נכון? להתחיל לעשות פינג פונג על שני הצדדים. ובסוף אחרי שאתה שואל יש התנגשות ואז הם מתחברים. זה כמו שני קווים מקבילים שבסוף מתחברים באין סוף. למה הדבר דומה שאני ולא אני לא מתחברים, אבל אם תלך איתם עד הקצה באין סוף הם מתחברים.

שאלה: אני מתרגלת מדיטציה, והדרך שלי היא, שבין שני נשימות יש רווח ואני מנסה להתמקד ברווח הזה.

אליעד: אל תתמקדי ברווח הזה, זה קשקוש, אם את רוצה נעשה לך הפוך.

שאלה: אבל אני אוהבת לעשות מדיטציה, והדרך שאתה מציע קשה לי כי אני לא מצליחה לחשוב.

אליעד: אם אתה אוהבת לעשות מדיטציה, תעשי, אבל תנסי להתבונן מה קורה בתוכך. שלא תגיעי למצב שבו את לא חושבת על שום דבר, חשבת, אבל תנסי להבין מה חשבת. למשל את אוהבת לאכול בורקס, תחשבי למה את אוהבת לאכול בורקס. כשאת יושבת למדיטציה, תנסי להבין מה קורה לך בראש. תחשבי, עד שתביני בסוף שהכל אחד. זה לא סותר, את לא צריכה להפסיק לעשות מדיטציה. מה זה מדיטציה? זה בסך הכל לשבת על כיסא. לשבת על כיסא ולהגיד אני לא רוצה לחשוב על העבודה.

שאלה: אבל הדרך שלך היא כן לשאול שאלות.

אליעד: אז אנחנו נחבר את הדברים, את עכשיו תראי איך דרך המדיטציה נגיע אלי. מה את עושה במדיטציה.

שאלה: אני מתבוננת מה שקורה בתוכי ונכנסת לשקט.

אליעד: אז תעשי את זה. מה את עושה בדיוק?

שאלה: כאשר אני מאבדת מודעות, אז אני חושבת. וכאשר אני מודעת, אני לא חושבת.

אליעד: שמת לב שאמת דבר לא הגיוני. אמרת ברגע שאני מודעת, אני לא חושבת. אבל מודעת זה גם משהו.

שאלה: כאשר אני מודעת אני מרגישה למשל אנרגיה בתוכי או כל מיני תחושות.

אליעד: אז תנסי להבין מה זה. מה הרגשות האלה. שימו לב ברמה הלוגית מה היא אומרת, היא אמרה כשאני מודעת אני לא חושבת. אני בעד מדיטציה, מה המטרה של המדיטציה, להיפתר מהמחשבות את אמרת, ברגע שאני לא מודעת באות לי מחשבות, וכאשר אני במודעות המחשבות מתנקות ואז עולה בתוכי תחושה, נכון? עכשיו אני אלמד אותך מדיטציה חדשה, הכי קשה בעולם. המדיטציה שלך היא רמה נמוכה, למה? כי כאשר את לא מודעת לעצמך המחשבות באות, וכשאת מודעת לעצמך יש לך את הפוקוס, נכון? תנסי להביא את עצמך למצב שגם בלי להיות מודעת לעצמך יש לך פוקוס.

במדיטציה יש חיסרון, מהו? כאשר אתה עושה מדיטציה טוב לך, וכאשר את מפסיק כל הבלגן מתחיל מחדש. נכון?

שאלה: לא, לא אצלי.

אליעד: למה את עושה מדיטציה? מה את רוצה להשיג דרך זה?

שאלה: לפי מה שאמרו לי, זאת דרך לדעת את האמת.

אליעד: תביני אין לזה משמעות, אם תביני את עצמך אז תסתדרי. הפיתרון הקל זה שתפסיקי לעשות מדיטציה. הפיתרון הקשה יותר זה שתנסי להביא את עצמך למודעות כל היום, את רוצה פיתרון קשה יותר, זה תנסי להביא את עצמך למצב שבו אפילו שאת לא במודעות תרגישי שאת כן במודעות.

שאלה: איך?

אליעד: הדרגה הקטנה זה להיות במודעות כל היום. עד כדי כך שאפילו בחלום את במודעות של המדיטציה. יש דרגה מעליה שאת לא צריכה להיות במודעות אבל את חווה שאת במודעות, את יכולה לעשות כל דבר אבל את כל הזמן במודעות של המדיטציה.

הנושא פשוט, מה היא מדיטציה? כל העולם כולו בנוי בצורה מסוימת, לחשוב בצורה מסוימת, להאמין בצורה מסוימת, להתרכז במשהו מסוים, תחשוב ככה, אל תחשוב ככה, אלו דברים לא פנימיים. את יכולה לחשוב איך להכין אוכל, ואת יכולה אחר כך לחשוב על המדיטציה, את לא יכולה בו זמנית גם לחשוב על אוכל וגם לחשוב על מדיטציה. לכן את תמיד צריכה להתאמץ. אבל יש פיתרון, מה הפיתרון? ההבנה, ההבנה מקיפה את הכל וממלאת את הכל. אם תביני פעם אחת שהכל אחד, שזה אומר מה שזה אומר, אז הגישה שלך למציאות תהיה שונה. את תהיי רק בנפרדות, לא תצטרכי לעשות מדיטציה, אבל את תחווי את הדרגה הגבוהה ביותר של מדיטציה. הבנה, הבנה, זה לא שקר, אם מבינים אז מבינים.

שאלה: איך אני יבין?

אליעד: על יד זה שתנסי להבין. לשאול שאלות, לשאול שאלות. שאלות מביאות להבנה.

שאלה: מה הבנת?

אליעד: אני מבינה שאני צריכה להבין, בשכל אני מבינה שהכל אחד.

שאלה: בשכל זאת בעיה, אי אפשר להבין בשכל שהכל אחד. להבין שהכל אחד, פירושו לא להיות קיימת. כאשר האדם מכניס לתוכו את ההבנה של האחדות, הוא לא קיים. אדם שרוצה להיעלם, הרבה אנשים רוצים למות, וזה לא ממש עוזר מהרבה סיבות, אז הפיתרון היותר טוב זה להיעלם, בא נמחק את עצמנו וזהו, אבל איך אפשר להעלים עצמנו? אם אתם תחקרו ותכנסו כל כולכם למחשבה של מה שהיה לפני, אתם תיעלמו, אתם לא תחוו יותר את עצמכם.

היא אמרה שבשכל שלה היא מבינה שהכל אחד אבל לא חווה זאת, כי זה בשכל שלך, אבל האחד הוא נגד השכל. את חווה את האני ולא אני, את חווה את ההפרדה בין רוצה ולא רוצה, זה בגלל שיש לך שכל. אם לא היה לך בכלל שכל, לא היית אומרת זה טוב וזה רע, אין הפרדות.

שאלה: איך עושים את זה?

אליעד: על ידי שימוש בשכל. יש לך שתי אפשרויות האחת לא להשתמש בשכל עד הסוף, ואפשרות שנייה להשתמש בשכל עד הסוף. מה את מעדיפה?

שאלה: לא להשתמש בשכל.

אליעד: אז מהיום, כל מה שהשכל אומר לך, אל תקשיבי לו. למשל אם את צמאה, והשכל אומר לך לשתות, אל תשתי. למשל קר לך, השכל אומר לך להתלבש, אל תתלבשי. למשל את רואה קיר, השכל אומר לא לעבור דרכו, אז כן תעברי דרכו.

להשתחרר מהשכל לגמרי זה כשאת רואה קיר את עוברת דרכו. אבל מי שאין לו שכל לא צריך להיכנס בקיר, למה? כי אם אין לך שכל אתה לא צריך לקום בכלל, אם אין לך שכל אין לך רצון, ואם אין לך רצון למה שתקום? אם אין לך שכל בכלל אז את לא יודעת להבדיל בין אני ולא אני. תחשבי שאת הריהוט בחדר, ככה תישארי ללא תזוזה.

שאלה: זה לא פרקטי.

אליעד: אני לא אומר שזה פרקטי, אני דווקא אומר שאת כן צריכה להשתמש בשכל. אין אפשרות לברוח מהשכל. השכל זה או ליהנות או לסבול. אם אתה לא מבין שהכל אחד, אז אתה תמיד סובל. ואם אתה מבין שהכל אחד אז אתה תמיד נהנה. אתה חווה את האחדות בצורות נוספות. אם לא הייתה הפרדה בעולם? אז רק פעם אחת היינו יכולים ליהנות שהכל אחד, אבל בגלל שיש הרבה דברים, אז אתה יכול ליהנות מהכל, שוב, ושוב, ושוב.

שאלה: אני נהנה מהרבה דברים אבל אחרי חודש אני מפסיק ליהנות מהם.

אליעד: כי אין לך הרבה שכל. ככול שיש לאדם יותר שכל, הוא סובל יותר מהר. למה? כי רק אחרי חודש קלטת שזה לא שינה. יש אנשים שאפילו כשהם עוברים דירה, הם כבר רואים שזה לא משנה.

שאלה: יש לי הרבה רצונות, ואני לא יודע במה להתמקד..

אליעד: האם יש משהו שאתה בטוח שאתה רוצה? לא בטוח, אתה מבין למה אתה לא ממוקד, כי אתה אפילו לא יודע מה אתה רוצה.

מצד האמת אתה רוצה משהו, אבל כבר יש לך אותו ולכן לא נדבר עליו. מצד האמת הנמוכה יותר, כל מה שאתה רוצה זה להפסיק לרצות. אתה צריך לשאול, מה הדבר שאם יהיה לי אותו אני אפסיק לחפש? תמיד האדם רוצה שיהיה לו יותר טוב ומפחד שיהיה לו פחות טוב. וזה מה שמאמלל את האדם. האמת היא שמה שאתה רוצה שיהיה לך זה שום דבר, הרצון הפנימי שלך, שאם תשאל ותחקור, תראה שאין לך בכלל רצון, אין הבדל בין רוצה ללא רוצה. אם תבין זאת תחווה שיש לך הכל.

ברמה הפנימית ביותר יש לך רצון אין סופי, הוא כל כך לא מוגדר שאין לך הבדל בין רוצה ללא רוצה. ושם אין בעיה ואין בכלל שאלה. מצד הרצון החיצוני יותר, אתה רוצה לחוות את הרצון הפנימי יותר, וכל הרצונות החיצוניים שלך, כמו להתחתן, לעבור דירה וכו', זה הכל לבושים של רצון פנימי יותר. אם תשאל למה אני רוצה לעבור דירה? אתה תגיד, כדי שיהיה לי טוב. למה אני רוצה לאכול? כדי שיהיה לי טוב. אז מה הרצון שלי? כדי שיהיה לי טוב. כל הרצונות למעשה מבטאים את הרצון להרגיש טוב.

מה זה נקרא להרגיש טוב? לגלות את הרצון הפנימי שלך, שבו אין הבדל בין רוצה ללא רוצה. שבו אין הבדל בין יש לאין. התהליך הזה הוא תהליך מחשבתי, אתה אמור לגלות זאת בתוכך.

שאלה: איך?

אליעד: רבי נחמן אומר, עצם זה שהאדם שואל, איך, איך? זה יביא אותו לתשובה. אם תשאלי מספיק פעמים איך, בסוף ימאס לך לשאול איך, ואז תשאלי שאלה יותר חכמה. העניין הוא הנחישות, אם תחליטי, אני חייבת להבין. יש משהו בעולם שלא מוצא חן בעיניך? מה מניע אותך? נגיד יש לך את כל הדברים בעולם, מה היית עושה עכשיו?

שאלה: אני רוצה משהו, אבל אני לא יודעת מה?

אליעד: בפשיטות את רוצה להפסיק לרצות. גם אם לאדם יש הכל, הוא עדיין סובל, כי יש לו תלות רגשית, הוא תלוי במה שיש לו. מה זה שחרור מוחלט? שאתה חווה שיש לך הכל בלי שיהיה לך הכל, בלי שתרצה. את צריכה לשאול את עצמך, איך אני מביאה את עצמי למצב שארגיש שיש לי הכל בלי שיהיה לי הכל, ובלי להיות תלויה במה שיש לך? תחשבי שלוקחים לך את הכל ועדיין את מרגישה טוב, את מחפשת לא להיות תלויה.

פעם את היית מלך, עכשיו את עבד, למה? עבד תלוי. עכשיו הרגשות שלך תלויים, לפעמים טוב לך ולפעמים רע לך, וזה מחרפן, פעם טוב לך ופעם רע לך, מי נותן לך מכות? השכל, הרגשות. מה שאת רוצה זה לצאת מהמנגנון הרגשי, רוצה שיהיה לך טוב מבפנים. מה זה טוב מבפנים? שכול מה שקורה את רוצה. יש רק ישות אחת בעולם שכול מה שהיא רוצה קורה, ושלא יכול לקרות שום דבר מבלי שהיא תרצה, מי הישות הזאת? הכוח שמניע את הכל. אפשר לקרוא לו, אלוהים, המציאות, שום דבר, כלום, אפשר לקרוא לו איך שרוצים, אפשר לקרוא לו אקראי, לא משנה. יש משהו שמניע את הכל. ומאחר שהוא נמצא לפני המקום והזמן, זה אומר שלא יכול לקרות שום דבר שהוא לא ירצה. האם הוא תלוי רגשית המשהו? לא, הוא תמיד מרוצה. עכשיו אם תצליח להגיע להשתוות תודעתית עם הראשון, תחווה כמוהו את המציאות.

יש כוח שמניע את העולם, אני קורא לו הסיבה הראשונה. מצידו של הישות הראשונה לא יכול לקרות שום דבר, עד שהוא לא רוצה את זה. שאני אומר תרצה את המציאות, לא מדובר שזה קורה ואחר כך אתה רוצה, אתה מגיע למצב שזה לא יקרה מבלי שאתה תרצה. הוא הבוחר, הוא הבחירה, הוא מהווה את הבוחר, הוא גם חוויית הבחירה, הוא ההוויה של הכל, הוא מהווה את המקום והזמן. הכל זה המקום, אין הבדל בין השערה למקום ריק, מבחינת המקום. היש נמצא בתוך המקום. כנ"ל לגבי הזמן.

כול מה שאני בא להגיד הוא, שיש ישות אחת שעושה את הכל, וכל מה שאנו רוצים זה לחוות את המציאות דרך העיניים של מי שעושה את הכל. כי אז הכל יהיה כרצונך ולא תהיה תלוי, ויהיה לך טוב. אם תראה את הגשם יורד, אתה תחווה שאתה רוצה שהגשם ירד. למעשה יש משהו הרבה יותר טוב מזה, וזה ההבנה שהכל אחד, ששם אתה לא רוצה כלום. אין שם רוצה ולא רוצה.

אתה הבנת למה אתה לא מצליח להתרכז? יש בתוכך משהו שרודף אחריך 24 שעות ביממה, כמו שרבי נחמן אמר, חדל לך לרדוף אחרי הבהמות, מה זה אומר? היה בן מלך שהלך לאיבוד, ובטעות הוא חשב שהוא עבד, וביער הוא היה רועה צאן והבהמות ברחו לו, וכל פעם שהוא כבר מצליח לתפוס אותם הם בורחים, ואז הם עוצרים ושוב בורחים. זה כמו האדם, שאומר אני רק אשיג את זה והכל יהיה טוב, והטוב שוב בורח לו.

ואז הוא פגש ביער אדם שנקרא איש היער, והאיש אמר לו, תפסיק לרדוף אחרי הבהמות, כי הבהמות האלו הן העוונות שלך. בגלל המחשבות המשוגעות שלך אתה כל הזמן רודף ורודף, מה אתה רודף? לאן אתה רוצה להגיע בסוף?

שאלה: איך אני יכול להשתחרר מהרצונות שלי?

אליעד: פשוט מאוד, תדמיין שיש לך אותם ותראה.

שאלה: אני רוצה להיות שבע רצון מעכשיו.

אליעד: האם הבנת שלא משנה מה יהיה לך תמיד תרצה יותר? אתה רוצה למלא את הרצון שלך, כי אתה רוצה שיהיה לך את מה שאתה רוצה, אבל יש כאן בעיה רצינית, בגלל שכול מה שיש לך לא מספיק לך, אז מה אתה באמת רוצה? להגיע למצב שיש לך את הכל, או שלא תרצה יותר שום דבר. ושתבין את זה, המחשבה שלך תתמקד ואז גם תמצא.

כאשר תקום בבוקר ותשאל, איך אני יכול להיות מרוצה ממה שיש לי, מבלי לחפש יותר, אתה תגיע לזה. אבל שזה יעניין אותך ולא עוד דברים.

שאלה: אמרת שאתה יכול לתת מה שאני רוצה, איך אתה עושה זאת?

אליעד: מה את רוצה?

שאלה: שאני אפסיק לרצות.

אליעד: מאוד פשוט, תשאלי את עצמך, למה אני רוצה? אם תביני למה את רוצה, הרצון שלך יעלם.

שאלה: אז הבנתי שזה לא בשליטתי.

אליעד: האם כרגע את חווה שזה בשליטתך?

שאלה: לפעמים ככה, ולפעמים ככה.

אליעד: אז זה אומר שאת לא הבנת לגמרי שזה לא בשליטתך. האם את 24 שעות חווה שהרצון שלך לא בשליטתך?

שאלה: לא, אבל אני חווה קצת.

אליעד: קודם כל תתעמקי בזה, עד שחוויית הרצון שלך תעלם. עד שתביני שזה לא הרצון שלך.

שאלה: אבל איך אני אתעמק בזה?

אליעד: איך הגעת להבנה שהרצון שלך לא בשליטתך? מה עשית?

שאלה: שאלתי את עצמי שאלות כאשר עשיתי פעולות שונות.

אליעד: תעשי את זה עוד ועוד ועוד עד שתהיי כל היום בחוויה שאין לך בחירה. מה יקרה לך אחר כך, את תרגישי שאין לך בחירה, אחר תרגישי שאת בכלל נעלמת, ואחר כך את פתאום תהיי מישהו אחר, כי כשתעלמי כפי שאת, את תהפכי לאלוהים. ואחר כך תמשיכי לשאול, למה אני רוצה, למה אני רוצה? לא אני הקטנה, אלא למה המציאות רוצה, ואז תגלי שזה אחד ואז יהיה לך הכל. את צריכה להגיע למצב שאפילו שאת ישנה בלילה, את מודעת לשאלות. זוהי למעשה דרך לבדוק האם את באמת משקיעה את כל כולך בתהליך.

שאלה: האם כדאי לרשום את השאלות?

אליעד: אם זה עוזר לך, תעשה את זה. מה הבנת?

שאלה: שאני צריכה לבדוק של מי הרצון.

אליעד: כן, עד שתגיעי למצב שבשינה תהיי מודעת לשאלות.

שאלה: היה לילה אחד, אחרי שתמללתי הרצאה שלך, הייתי מודעת כל הלילה, זה היה רק לילה אחד.

שאלה: אז למה היא לא חווה את זה כל לילה?

אליעד: אם זה באמת היה קורה לה, זה לא היה עוזב אותה.

שאלה: אז האם זה אומר שזה לא היה אמיתי?

אליעד: כן

אני בלוגיקה יכול פתאום להשתגע, למשל מים שזורמים נופלים תמיד למטה, נכון? אבל מה תגידו שאם פתאום המים יזרמו למעלה? זוהי הסתברות, באותה הסתברות אני פתאום יכול להשתגע. אבל כל זמן שאנחנו ברצף של סיבה ותוצאה אני לא יכול ללכת אחורה, כי זה מקיף את הכל. אם אתה פעם אחת מבין את השורש, אז כל המחשבות שלי ינבעו משם, אתה לא יכול לחשוב שום מחשבה בלי להבין שזה אחד.

שאלה: אבל היא חוותה את השורש?

אליעד: לא, הייתה לה חוויה בעוצמה מסוימת, הייתה התנוצצות וירידה.

שאלה: האם זה יכול להיעלם?

אליעד: אני הסברתי שזה יכול להיעלם, למה? כי אצל כל האנשים בעולם יש את השכל של האחדות וכל השאר, אצל אף אחד השכל שלו לא מקיף את הכל, זאת לא הבנה שנמצאת בתוך כל הדברים. אם אתה מבין פעם אחת מה מקיף את הכל? אז דרך זה כשאתה רואה את השולחן אתה חווה שיש ואין זה אחד, אז למעשה אתה תמיד נמצא שם. לכן כל זמן שההבנה של האחדות נפרדת משאר הדברים של העולם, אז זה פעם ככה ופעם ככה. אבל אם תגיעי להבנה כל כך עמוקה, שכאשר תגידי את המילה אני, תחווי שזה אני ולא אני, אז זה תמיד יישאר לך.

זאת הייתה תשובה אחת, תשובה שנייה היא שזה לא נעלם, שום דבר לא נעלם, היא שמעה את ההרצאה, חוותה את זה, זה לא נעלם ממנה. מה שקורה עכשיו זה שיצר הרע גדול ממנה, יש לה דרגת קושי גדולה יותר, אבל זה לא נעלם. זה כמו סולם עד שאתה מגיע למסטר ואז אי אפשר לנצח אותך.

שאלה: מה אם הקבלה?

אליעד: אני אומר שכולם טועים, למה? תתפסו מקובל אחד, שיגיד שהוא עצמו הגיע לקצה, ולכן אני אומר שהוא טועה, כי אם הוא היה מגיע לקצה הוא היה רואה שזה לא נתן לו שום דבר. הם חושבים שהם צודקים בדרך שלהם, כי הם עצמם עדיין לא הגיעו לקצה. למשל אתה שואל מישהו, האם הגעת לקצה? אם הוא אומר שהגיע לטופ ואין לו יותר דרך להתקדם רוחנית, איך מוכיחים שיש לו עדיין דרך להתקדם? שואלים אותו, למה אתה עושה פעולה כל שהיא? בסוף למה הוא עושה, כי זה מה שהוא רוצה, יש כאלה שאומרים שהם עושים בלי סיבה, אז אומרים לו, למה אתה לא עושה דבר אחר, מוכיחים לו שמה שהוא עושה זה עם סיבה, כי הוא פועל מהשכל ואם הוא פועל מהשכל? זה אומר שהוא פועל מתפיסת טוב ורע, והכוח שמניע אותו זה הרצון לטוב, ואם הכוח שמניע אותו זה הרצון לטוב, אז זה סימן שהוא לא הגיע לטופ. כי אם הוא היה חווה שלמות הוא לא היה מחפש לעשות טוב.

ואם מישהו אומר, זה אלוהים עושה, כי אלוהים רוצה שאני יעשה לדוגמה, השאלה פשוטה, אותו אדם מה הוא חווה? אתה שואל אותו, האם יש לך בחירה? אם אומר שאין לו בחירה, תשאל אותו, האם אתה קיים?

מקודם אמרתי שאם, יש לך רצון, יש לך חיסרון וזה סימן שאתה לא בטופ. אז יבוא אחד ויגיד שאין לו בכלל רצון, אני רובוט, האם אתה קיים? קיים, אז עצם זה שאתה קיים זה סימן שאתה לא הכל, אם אתה קיים זה סימן שיש משהו גדול ממך ואתה לא בטופ.

שאלה: ואם הוא יגיד שהוא לא קיים?

אליעד: אם הוא לא קיים, אז איך הוא מדבר איתי.

למעשה רק אם אתה סך כל הדברים, אז אתה בטופ. מי שלא יודע את הכל, לא יכול להיות בטוח שהוא כבר יודע את כל מה שהוא יכול לדעת. לכן תמיד יהיה לו ספק שאולי הוא יכול לדעת עוד. ולכן יהיה לו רצון לדעת יותר ולכן הוא לא בטופ.

עכשיו יש עוד שאלה, מי שהגיע לטופ, האם הוא יכול להתקדם? הוא יכול ולא יכול, מצד אחד הוא יכול, אני לדוגמה למה אני עושה? אני מתקדם לעבר החדש. אבל מצד שני אני כל הזמן חווה את אותו הדבר. זה דבר והיפוכו, מצד אחד זה חדש ומצד שני זה אותו הדבר. זה כמו אין סוף, האם אין סוף יכול לגדול? אפשר להגיד עוד אין סוף, ועוד אין סוף, ועוד אין סוף, אבל זה אותו אין סוף.

שאלה: ברמה הלוגית אני מסתכל ושואל מדוע אני צריך להתאמץ ולהבין.

אליעד: מצד אחד אתה צודק, אתה אומר מה זה ייתן לי אם אהיה יותר חכם? כי אם תהיה טיפש לגמרי יהיה לך טוב. מצד שני זה לא נכון, כי אם תהיה חכם לגמרי, יהיה לך טוב.

רבי נחמן אומר שמאוד קשה להיות כמו בהמה, יש רבי שתמיד אומר, אל תהיה כמו בהמה. בהמה? במה אתה יותר טוב מהחתול? החתול חי יותר טוב ממך, הלוואי ותצליח להיות חתול. הרבי מראה על גאווה, כי הוא רוצה להיות יותר טוב מהחתול. אז אתה יכול להגיד, אם אני צריך לחיות כמו בהמה, אז למה נתנו לי שכל כל כך מפותח? אז אני אומר, קודם כל תבין שזה לא שכל אלא זה שיגעון, קודם תקרא לילד בשמו.

הדתיים למשל שואפים להגיע לגן עדן, מה זה גן עדן? עולם שכולו טוב, ולבהמה כבר טוב, אז למעשה אתה רוצה להגיע להיות בהמה. אז הוא אומר, אני רוצה שיהיה לי טוב עם הבנה ועם שכל, אז אני אומר לו אבל שכל זה עדיין הפרדה, אז הוא אומר אני רוצה מעל השכל, והבהמה כבר עכשיו מחוץ לשכל, זה אומר שאתה כל כך הרבה מתאמץ כדי להיות כמו הבהמה. רבי נחמן אומר נראה אותך כמו בהמה.

בסיפור של התם והחכם, החכם בא לתם ואמר לו אתה טיפש, אז התם אמר לחכם: תראה, אם אני אלמד אני יכול להיות כמוך, אבל אתה עם כל השכל שלך לא יכול להיות כמוני. קח את כל החכמים שבעולם, אף אחד לא יכול להיות טיפש ולחוות שזה אחד. אם עכשיו היה בא האדם הכי טיפש בעולם, איך נדע שהוא טיפש? אם אין לו שום שכל, אם הוא לא יודע להבדיל בין טוב לרע, ובין יש לאין, ולמעשה כל החכמים בעולם רוצים להיות כמו הטיפש. אבל הם אומרים, אני רוצה להתפתח, לאן להתפתח? למקום שבו לא תרצה יותר. זה מה שהם רוצים ולא מצליחים.

שאלה: דבר על סולמות.

אליעד: אתה יודע לאן אתה רוצה להגיע? אתה רוצה סולם שייקח אותך מחוץ למקום, אתה רוצה בתודעה שלך להסתכל על המקום מבחוץ, להבין את כל המציאות פירושו לצאת מהמקום, למה? להסתכל לפני המקום, איך נוצר המקום. ולכן אתה צריך חבלים חזקים.

רבי נחמן אמר, מצווה גוררת מצווה, כל מצווה אחרי שהיא באה, היא מביאה אחריה עוד מצווה, בין מצווה למצווה יש עוד משהו. רבי נחמן אומר שיש שני אנשים, האחד הגיע לשלמות השכל, אז אין לגביו מצווה גוררת מצווה שזה שכל ועוד שכל, אתה מגיע לתובנה, תחכה תגיע אחריה עוד תובנה, תנסה לחוות גם מה שיש באמצע המצווה. אך מי שעדיין לא הגיע לשלמות השכל, רבי נחמן אומר, הוא לא עולה מדרגה לדרגה, כי הוא מבחוץ לגמרי. הוא חושב שהוא עולה, הוא חושב שהוא מתקדם, אבל למעשה הוא בכלל בחוץ, כל תפיסת המציאות שלו מעוותת.

שאלה: צריך רצון עז כדי להשתחרר.

אליעד: אם אדם אומר שאין לו רצון עז, נאמר לו עשה כפי יכולתך, קח את הרצון שיש לך ותיצמד למה שאני מסביר. כי זה יבטל לך את הבחירה. זה יביא אותך למצב שלא תצטרך רצון חזק, כי זה ינטרל לך את כל הרצונות. אם כל דבר שאתה עומד לעשות, היית מרגיש שהוא לא ייתן לך כלום, זה היה מנטרל לך את הרצון לעשות. ואז הרצון האחרון שהיה נשאר לך, זה להיפטר מהרצון. זה רק עניין של שכל.

אתה אוכל לא כדי להיות בריא, אלא אתה אוכל כי אתה רוצה להיות בריא. תמיד יש את עניין הרצון. והרצון אף פעם לא נגמר לך. לכן אי אפשר להגיד שאם יהיה לי את מה שאני רוצה, הכל יהיה בסדר, כי תמיד יהיה עוד רצון, תמיד יש יותר.

שאלה: האם לך אין רצונות, למה אתה עושה את מה שאתה עושה?

אליעד: כי ככה אני בוחר, אני לא רוצה להיפטר מהרצון, לי טוב בנפרדות. אני מתנהג כמו כולם. ואם היית שואל אותי למה אני מתנהג כך? כי אם הייתי מתנהג אחרת, אז גם היית שואל ולמה אחרת, לשכל אין משמעות, זה צמצום.

שאלה: כמו שהוא צמצם את עצמו כך אתה צמצמת את עצמך?

אליעד: לא, זה אותו אחד. הוא, שזה אתה, שזה אני, העליון עושה אותי ואותך. למעשה אתה מצמצם את עצמך להיות מי שאתה. למעשה אנחנו מצמצמים את עצמנו, כרגע. כרגע אתה אלוהים שיוצר את עצמך כנפרד. כשהולך לך נגד רצונך, למעשה לא יכול להיות נגד רצונך. אם אתה בצמצום יכול להיות נגד רצונך, אבל אם אתה עושה הכל, לא יכול להיות נגד רצונך.

אם תשקר את עצמך, ותגיד מעכשיו אני רוצה את מה שקורה, אתה לא תרגיש את זה. אם תשקר זה לא יעבוד לך. אם אתה לא באמת מבין את זה, למה אני רוצה את זה, מי אמר שאני רוצה את זה, עד שלא הסתכל על זה מלמעלה, אתה אולי רק יכול לדמיין שאתה רוצה, זה פשוט לא יעבוד לך.

שאלה: כמה רצונות יש לאדם?

אליעד: בעיקרון יש לך אין סוף רצונות. ובכל פעם מתבטא רצון אחר. ולכן כאשר אנשים אומרים אני לא רוצה את זה ואת זה, זה לא נכון, כי בפוטנציאל יש לכולם את כל הרצונות. למעשה מה שאנשים באמת רוצים זה שיהיה להם טוב.

שאלה: יש לי רצון למשל ללכת לפאב, אבל אני לא עושה את זה, למה?

אליעד: כי בתוכך אתה איש אמת, אבל לא מספיק, אם היית מספיק אמיתי היית הולך לפאב, או שלא היית רוצה ללכת. אין סנכרון בין הרצון לעשייה. בגלל שאתה איש אמת אתה יודע שזה לא באמת יעשה אותך מאושר, אז למה לך להתאמץ?

שאלה: נכון, אבל אני מתוסכל שאני לא הולך.

אליעד: כן, אבל בתוכך אתה יודע, שגם אם תלך לא תהיה מאושר. מה שחשוב זה שתיצמד לאמת. אם היית בטוח שמה שתעשה יעשה לך טוב אז היית עושה אותו. אבל אתה לא בטוח ולכן לא עושה. אני נותן לך אוכל שאם תאכל אותו תהיה מאושר ותמשיך לחיות. ככול שיש לך יותר שכל, אתה מנסה לשנות בתוכך ולא בחוץ.

שאלה: אבל עדיין יש לי את הפרפרים האלה בתוכי.

אליעד: אני אתן לך דרך פשוטה, למשל אתה רוצה להכיר מישהי. תשאל את עצמך מדוע אני רוצה להכיר אותה? למשל תגיד שאם היא תחייך אלי יהיה לי טוב. אז תדמיין אותה שהיא מחייכת אליך, ותנסה להגיע תמיד לתחושה הזאת, מבלי להיות תלוי בבחורה. אל תהיה לוזר, אל תגיד אני לא יכול להשיג אותה, תשיג את הפנימי.

כאשר היש והאין הם אחד אין אמת ושקר. לדוגמה יש כאן קיר, אם אגיד שאין כאן קיר, זה שקר, אבל אם יש ואין זה אחד, אז איך יש שקר?

שאלה: כל מה שאתה מדבר על האחדות, זה הכל בגולגולת.

אליעד: נכון, רבי נחמן אמר, דע ששני אנשים יכולים לשבת בגן עדן אחד ליד השני, ואחד ייהנה מכל העולמות, והשני לא ייהנה בכלל, ושניהם בגן עדן. למה? כי הוא אומר שההבנה נמצאת בראש. הגן עדן זה ההבנה שהכל אחד.

שאלה: בקשר לרצון, אני הבנתי שאני צריכה לתרגל שזה לא הרצון שלי.

אליעד: לא, את צריכה לתרגל לחוות את האמת, מה האמת, האם יש לי בחירה או אין לי בחירה? אני רוצה או מישהו רוצה עבורי? אתה לא צריכה להגיד: אין לי בחירה, אין לי בחירה, לא. האמת היא ש... מה האמת? היצמדי לאמת, אל תיצמדי למחשבה מסוימת. כי אז זה אמונה. האמת שלך היא שיש לך בחירה או אין לך בחירה?

שאלה: כאילו מישהו מאלץ אותי, אז אין לי בחירה.

אליעד: האם את חווה את זה 24 שעות ביממה? לא, לכן את צריכה קודם כל להיצמד לשכל שלך, אם האמת שלך היא שאין לך בחירה, אז קודם כל תיצמדי לזה בחוויה. את צריכה להתפקסס על מה האמת. לשאול יש או אין, יש או אין, ובסוף תראי שזה אחד. אל תנסי להתמקד, אל תנסי למצוא משהו, אל תגידי שאת רוצה למצוא ש... תשאלי מה היא האמת, האם זה אחד או לא אחד? זה יש או אין? האם זה קיים או לא קיים? האם אני באמת שונה מהקיר? אולי אני לא שונה מהקיר? אבל אני כן שונה, במה אני שונה?

שאלה: האם אני צריכה לחכות לתשובה?

אליעד: את צריכה לחכות להבנה. כל שאלה שאת שואלת מביאה לך הבנה. את שואלת יותר אז את מקבלת יותר הבנה.

שאלה: ואם לא עולה כלום?

אליעד: אז את שואלת שוב. אם לא עולה כלום, אני אחדד לכם. כמו שהוא אמר קודם שהוא לא מצליח להתרכז, אז אמרתי לו שיש רצון שהוא לא יכול להגדיר אותו. אין דבר כזה שלא עולה כלום, לא עולה כלום פירושו שאני מבינה שמשהו אחר לא עולה. גם כאשר אדם שואל ואין לו תשובה, זה גם חלק מהתשובה. למה? כי היו טיפשים שכן היו מוצאים תשובה, אתה לא מוצא תשובה כי אתה חכם ויודע שהתשובה לא עונה. גם להבין שאין תשובה, גם לזה צריך שכל.

למשל השאלה מי ברא את העולם? יש כאלה שיגידו אלוהים. אבל זה שאין לך תשובה, זוהי התקדמות מאוד גדולה. כל פעם שאין לך תשובה, אתה למעשה מבין שזאת לא התשובה. שזאת לא התשובה, שזאת לא התשובה, עד שתגיע התשובה הנכונה. בפועל נראה שבתהליך אין תשובה, אבל מה שקורה באמת, שאתה בתת מודע שלך, מריץ מלא תשובות ושולל אותם, עושה שוב סריקה על כל התשובות ושולל אותם.

שאלה: מה זה שולל?

אליעד: השכל שלך מבין שזאת לא האמת. ההבנה שאין תשובה היא התשובה. אני אתן לך דוגמה, למה אני חייה? מה אני רוצה מעצמי? ואת לא מצליחה למצוא תשובה, או מה אני רוצה? והוא שואל, מי אני? מה אני רוצה? ולא מצליח למצוא, זה שאתה לא מצליח למצוא, זאת בכלל תשובה, מה זה אומר שזה תשובה? כי אתה בעצם מבין שאתה לא זה ולא זה ולא זה. יש מלא טיפשים שאם תשאל אותם מי הם? הם יגידו אני זה ואני זה, אתה מבין טוב יותר שאתה לא זה ולא זה.

מה אני רוצה? מה אני רוצה? שים לב שיש רווח בין שתי השאלות. מה אני רוצה? אני לא רוצה את זה. אז מה אני רוצה? אני לא רוצה את זה. עד שבסוף יעלה לך מה אתה רוצה. ככול שתבין יותר טוב שאתה לא רוצה את זה, אז מה שיישאר זה מה שאתה רוצה.

רבי נחמן אמר, אם היו יודעים את כל הנמנעים של הדבר, היו יודעים את מהותו למרות שלא ראו אותו לעולם. אם היית יודע על משהו את סך כל הדברים שהוא לא, היית יודע מהו גם בלי לראות אותו. כאן הוא למעשה דיבר על אלוהים.

אם את רוצה לדעת מה את רוצה, תעשי בדיקה מה את לא רוצה. ומה שיישאר בסוף זה מה שאת רוצה.