5:59חיצוניות ופנימיות, פנימיות וחיצוניות, השפעה חיצונית, בעיות חיצוניות, אהבה פנימית, אהבה עצמית פנימית, ערך עצמי פנימי, השפעת הסביבה, ערך עצמי חיצוני
האם יש הבדל בין חיצוניות לפנימיות?
אליעד כהן דן בשאלת הקשר בין החיצוניות לפנימיות של האדם, ומתייחס באופן נרחב למשמעות ההשפעה של נסיבות חיצוניות על תחושת הערך העצמי הפנימית. מצד אחד, נראה שהמצב החיצוני (כסף, משפחה, חברים, הצלחה) משפיע על תחושות פנימיות של האדם כמו מצב רוח ואושר. מצד שני, מבחינה מסוימת, החיצוניות אינה משפיעה על העצמי באופן ישיר, כי העצמי, מבחינת הקיום הבסיסי שלו, אינו משתנה בהתאם לנסיבות חיצוניות. כלומר, בין אם לאדם יש כסף או אין, גופו ועצם קיומו אינם משתנים, אלא רק התפיסות שלו על החיים והמציאות משתנות.
מדוע המציאות החיצונית משפיעה על ההרגשה הפנימית?
אליעד מסביר כי המציאות החיצונית אינה משפיעה על עצם הקיום של ה"אני", אבל משפיעה מאוד על התחושות והמצב רוח. למשל, אם לאדם יש חובות או בעיות כלכליות, הדבר משפיע על מצב רוחו ועל תחושת הערך העצמי שלו, אף שבמהותו הוא נשאר אותו אדם. אם האדם מנותק לחלוטין מהשפעות חיצוניות, לכאורה הוא עשוי להיות שלם לחלוטין, אך בפועל הוא ימצא עצמו ללא שום משמעות, שכן כל המשמעות שאנו חווים מתקיימת בזכות ההשוואה בין הפנימי לחיצוני. לדוגמה, האדם מכיר את עצמו כ"אני" בזכות ההבחנה בין מה שהוא ל"מה שאינו הוא". ללא נקודת ייחוס חיצונית, אין לו דרך לתאר את עצמו, ובכך הוא הופך ל"כלום" מבחינה חווייתית.
איך קשור הערך העצמי להשוואה עם החיצוני?
אליעד מפרט שהמודעות של האדם לערכו העצמי קיימת אך ורק בזכות הסביבה החיצונית. אם לא היו השוואות חיצוניות (למשל, אדם אחר מצליח יותר או פחות, עשיר יותר או פחות), לא הייתה לאדם שום דרך להגדיר את עצמו כטוב או רע, מוצלח או נכשל. המודעות העצמית מתבססת תמיד על השוואות חיצוניות שמגדירות את ה"אני" ביחס למה שאינו אני.
האם ניתן להיות מאושר בלי קשר למה שקורה בחוץ?
לדברי אליעד, ישנן שתי תשובות לשאלה זו: מצד אחד, אדם יכול להיות מאושר באופן פנימי, ללא תלות בדברים חיצוניים, אך מהצד השני, האדם כמעט לעולם אינו יכול להיות מאושר במאה אחוז אם המצב החיצוני שלו אינו טוב. למשל, אדם שחווה בעיות משפחתיות, כלכליות או בריאותיות יתקשה להרגיש שלמות מוחלטת. כלומר, החיצוני משפיע על פנימי מבחינת החוויה של האדם, אך לא מבחינת המהות הבסיסית של הקיום שלו.
אליעד מוסיף דוגמה מוחשית להמחשת הרעיון: לא משנה איזו חולצה אדם לובש, גופו נשאר אותו גוף. הצבע של החולצה הוא פרט חיצוני בלבד ואינו משפיע על מהותו של הגוף, אך החוויה הפנימית של האדם עשויה להשתנות בהתאם לתפיסותיו לגבי אותו פרט חיצוני.
האם האדם יכול לבחור את רצונותיו באופן עצמאי?
בנוסף, אליעד כהן מבהיר נקודה חשובה בנוגע לרצונות הפנימיים. הוא מסביר שלכאורה אדם חושב שהוא עושה מה שהוא רוצה, אך למעשה הרצונות שלו מושפעים מהסביבה ומהנסיבות החיצוניות. למשל, כשאדם אומר שהוא פועל לפי מה שהוא באמת מאמין או רוצה, הוא לא תמיד מודע לכך שהרצון הזה הוא תוצאה של השפעות חיצוניות שנטמעו בתוכו במשך החיים.
כאשר שואלים אדם מדוע הוא רוצה משהו מסוים, הוא יציג סיבות והסברים שונים. אך גם הסיבות האלה מקורן בשפעות חיצוניות, כמו תרבות, חינוך, סביבה חברתית וחוויות עבר. אליעד מציין כי אין לאדם דרך מוחלטת להפריד את הרצונות האמיתיים שלו מאלה שנכפו עליו על ידי גורמים חיצוניים. מכאן משתמע שהגבול בין הפנימי לחיצוני תמיד מטושטש, ושבעומק, הרצון ה"עצמאי" של האדם למעשה אינו באמת מנותק מהסביבה החיצונית.
מה קורה אם מתעלמים לחלוטין מהמציאות החיצונית?
אליעד מדגיש כי אם אדם מתעלם לחלוטין מכל מה שחיצוני לו (כסף, משפחה, חברה, בריאות, הצלחה), אז במצב כזה, לכאורה, אין טוב ואין רע. ללא נקודות ייחוס חיצוניות, האדם נמצא במצב של "כלום". אליעד משתמש בדוגמה ויזואלית פשוטה: אם נתעלם מכל פרט בחדר מלבד פיל דמיוני שנמצא בו, לא נשאר דבר מלבד כלום. באותו אופן, אם האדם יתעלם לחלוטין מכל דבר חיצוני, התודעה שלו תאבד כל משמעות.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהחיצוניות והפנימיות הן שני צדדים של אותה מציאות מורכבת. מצד אחד, מהות האדם אינה תלויה בחיצוניות. מצד שני, האדם תלוי מאוד בחיצוניות לשם תחושת משמעות, ערך ואושר בחייו. אף שהמהות העמוקה של האדם לא מושפעת מהמצב החיצוני, בפועל, תחושותיו וחוויותיו כן מושפעות מאוד מהשוואה למציאות החיצונית.
אליעד כהן דן בשאלת הקשר בין החיצוניות לפנימיות של האדם, ומתייחס באופן נרחב למשמעות ההשפעה של נסיבות חיצוניות על תחושת הערך העצמי הפנימית. מצד אחד, נראה שהמצב החיצוני (כסף, משפחה, חברים, הצלחה) משפיע על תחושות פנימיות של האדם כמו מצב רוח ואושר. מצד שני, מבחינה מסוימת, החיצוניות אינה משפיעה על העצמי באופן ישיר, כי העצמי, מבחינת הקיום הבסיסי שלו, אינו משתנה בהתאם לנסיבות חיצוניות. כלומר, בין אם לאדם יש כסף או אין, גופו ועצם קיומו אינם משתנים, אלא רק התפיסות שלו על החיים והמציאות משתנות.
מדוע המציאות החיצונית משפיעה על ההרגשה הפנימית?
אליעד מסביר כי המציאות החיצונית אינה משפיעה על עצם הקיום של ה"אני", אבל משפיעה מאוד על התחושות והמצב רוח. למשל, אם לאדם יש חובות או בעיות כלכליות, הדבר משפיע על מצב רוחו ועל תחושת הערך העצמי שלו, אף שבמהותו הוא נשאר אותו אדם. אם האדם מנותק לחלוטין מהשפעות חיצוניות, לכאורה הוא עשוי להיות שלם לחלוטין, אך בפועל הוא ימצא עצמו ללא שום משמעות, שכן כל המשמעות שאנו חווים מתקיימת בזכות ההשוואה בין הפנימי לחיצוני. לדוגמה, האדם מכיר את עצמו כ"אני" בזכות ההבחנה בין מה שהוא ל"מה שאינו הוא". ללא נקודת ייחוס חיצונית, אין לו דרך לתאר את עצמו, ובכך הוא הופך ל"כלום" מבחינה חווייתית.
איך קשור הערך העצמי להשוואה עם החיצוני?
אליעד מפרט שהמודעות של האדם לערכו העצמי קיימת אך ורק בזכות הסביבה החיצונית. אם לא היו השוואות חיצוניות (למשל, אדם אחר מצליח יותר או פחות, עשיר יותר או פחות), לא הייתה לאדם שום דרך להגדיר את עצמו כטוב או רע, מוצלח או נכשל. המודעות העצמית מתבססת תמיד על השוואות חיצוניות שמגדירות את ה"אני" ביחס למה שאינו אני.
האם ניתן להיות מאושר בלי קשר למה שקורה בחוץ?
לדברי אליעד, ישנן שתי תשובות לשאלה זו: מצד אחד, אדם יכול להיות מאושר באופן פנימי, ללא תלות בדברים חיצוניים, אך מהצד השני, האדם כמעט לעולם אינו יכול להיות מאושר במאה אחוז אם המצב החיצוני שלו אינו טוב. למשל, אדם שחווה בעיות משפחתיות, כלכליות או בריאותיות יתקשה להרגיש שלמות מוחלטת. כלומר, החיצוני משפיע על פנימי מבחינת החוויה של האדם, אך לא מבחינת המהות הבסיסית של הקיום שלו.
אליעד מוסיף דוגמה מוחשית להמחשת הרעיון: לא משנה איזו חולצה אדם לובש, גופו נשאר אותו גוף. הצבע של החולצה הוא פרט חיצוני בלבד ואינו משפיע על מהותו של הגוף, אך החוויה הפנימית של האדם עשויה להשתנות בהתאם לתפיסותיו לגבי אותו פרט חיצוני.
האם האדם יכול לבחור את רצונותיו באופן עצמאי?
בנוסף, אליעד כהן מבהיר נקודה חשובה בנוגע לרצונות הפנימיים. הוא מסביר שלכאורה אדם חושב שהוא עושה מה שהוא רוצה, אך למעשה הרצונות שלו מושפעים מהסביבה ומהנסיבות החיצוניות. למשל, כשאדם אומר שהוא פועל לפי מה שהוא באמת מאמין או רוצה, הוא לא תמיד מודע לכך שהרצון הזה הוא תוצאה של השפעות חיצוניות שנטמעו בתוכו במשך החיים.
כאשר שואלים אדם מדוע הוא רוצה משהו מסוים, הוא יציג סיבות והסברים שונים. אך גם הסיבות האלה מקורן בשפעות חיצוניות, כמו תרבות, חינוך, סביבה חברתית וחוויות עבר. אליעד מציין כי אין לאדם דרך מוחלטת להפריד את הרצונות האמיתיים שלו מאלה שנכפו עליו על ידי גורמים חיצוניים. מכאן משתמע שהגבול בין הפנימי לחיצוני תמיד מטושטש, ושבעומק, הרצון ה"עצמאי" של האדם למעשה אינו באמת מנותק מהסביבה החיצונית.
מה קורה אם מתעלמים לחלוטין מהמציאות החיצונית?
אליעד מדגיש כי אם אדם מתעלם לחלוטין מכל מה שחיצוני לו (כסף, משפחה, חברה, בריאות, הצלחה), אז במצב כזה, לכאורה, אין טוב ואין רע. ללא נקודות ייחוס חיצוניות, האדם נמצא במצב של "כלום". אליעד משתמש בדוגמה ויזואלית פשוטה: אם נתעלם מכל פרט בחדר מלבד פיל דמיוני שנמצא בו, לא נשאר דבר מלבד כלום. באותו אופן, אם האדם יתעלם לחלוטין מכל דבר חיצוני, התודעה שלו תאבד כל משמעות.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהחיצוניות והפנימיות הן שני צדדים של אותה מציאות מורכבת. מצד אחד, מהות האדם אינה תלויה בחיצוניות. מצד שני, האדם תלוי מאוד בחיצוניות לשם תחושת משמעות, ערך ואושר בחייו. אף שהמהות העמוקה של האדם לא מושפעת מהמצב החיצוני, בפועל, תחושותיו וחוויותיו כן מושפעות מאוד מהשוואה למציאות החיצונית.
- מה הקשר בין חיצוניות לפנימיות?
- איך להתמודד עם בעיות חיצוניות?
- האם ניתן להיות מאושר בלי קשר לסביבה?
- כיצד החיצוני משפיע על הערך העצמי הפנימי?
- האם הרצונות שלנו הם באמת שלנו?
- למה הסביבה משפיעה על מצב הרוח?