כי יש אנשי חושך, שנדמה להם שהם אנשי אור, והם טורחים ומתאמצים מאוד לגלות את החושך שלהם, שנדמה בעיניהם לאור. אבל החכם האמת, האור שלו חזק יותר מכל האורות שבעולם, ובכל זאת הוא מסתיר את אורו הגדול. כמו ששלמות המציאות ואלוהים, מסתירים את אורם הגדול והאין סופי, למען קיום העולם.
והסיבה לכך היא, משום שאורו כ"כ גדול, עד שהוא לא רואה את החושך שיש בעולם. כי האור של מי שהוא חכם אמת, הוא כ"כ מאיר, עד שבעולם של החכם האמת, אין שום חושך כלל, שצריך להאיר אותו. וכאשר האדם הוא חכם אמת, שבעיניו הכל אחד ממש, אז ממילא אין לו השתוקקות להאיר את אורו, במקום שהוא כבר כולו אור אמיתי.
והחכם האמת, צריך לצמצם את אורו, ולומר לעצמו שיש חושך, רק כדי שהוא יוכל לעזור, לאלו שהם מבחינתם נמצאים בחושך. (ולמה שהוא יעשה זאת? והכל אחד וכולי). ורק החכם האמת שחושב שהאדם כולו נמצא באור, רק הוא יכול לעזור לאדם להביא אותו אל האור. כי אנשי החושך, שנדמה להם שהם מוארים, הם חושבים שהאדם נמצא בחושך. ובאמת, החושך הוא בתוך ליבם. כי כל מי שרואה חושך מחוצה לו, באמת, החושך הוא רק בליבו.
ואלו שנדמה לעולם, שהם כ"כ מוארים ושהם מנסים להפיץ את אורם הרב, כדי להציל אחרים מהחושך שבו הם נמצאים, באמת, ליבם מלא חושך ואפילה, והם מפיצים רק חושך תמיד. ולמרות שנדמה לאדם, שאותם אנשי חושך, הם מפיצים אור, זה רק משום שהאדם עצמו נמצא בחושך כ"כ גדול, עד שהוא חושב, שהחושך שהוא רואה, שהוא אור. אבל באמת, כל אנשי האור, שמנסים להציל את העולם מהחושך, הם כולם אנשי חושך ואפילה.
וכל האהבה שנראה שהם מפיצים בעולם, הם בעצם מפיצים שנאה. כי הם שונאים את המציאות, והם מסתירים את זה, והם כאילו מפיצים אהבה. ובאמת, הם מפיצים שנאה למציאות. ולאדם נדמה שהם גורמים לו להרגיש טוב, ובאמת הם גורמים לו להרגיש רע וכולי.
והכל תלוי בעד כמה המנהיג, יודע שהכל מושלם כבר כרגע, גם בלי לשנות אותה. וככל שהמנהיג, בתוכו, חושב שהמציאות צריכה יותר תיקון בעיניו, ככה התיקון שלו, מקלקל את המציאות. כי התיקון שהוא עושה, מחזק את השכל שאומר שהמציאות צריכה תיקון, שזה עצמו קלקול.
לעומת החכם האמת, שהוא לא חושב שהמציאות צריכה תיקון כלשהו, אלא הוא חושב שהיא מושלמת כבר עכשיו בשלמות מוחלטת. ואעפ"כ הוא כאילו מנסה לתקן אותה, על ידי זה שהוא מפיץ את השכל שאומר, שאין צורך לתקן אותה וכולי...
והחכם האמת שרואה את כל זה, שהוא עצמו מאיר באור אמיתי ואין סופי ממש, הוא לא רץ להציל את האדם מהחושך שבו הוא נמצא. כי בעיני...
והסיבה לכך היא, משום שאורו כ"כ גדול, עד שהוא לא רואה את החושך שיש בעולם. כי האור של מי שהוא חכם אמת, הוא כ"כ מאיר, עד שבעולם של החכם האמת, אין שום חושך כלל, שצריך להאיר אותו. וכאשר האדם הוא חכם אמת, שבעיניו הכל אחד ממש, אז ממילא אין לו השתוקקות להאיר את אורו, במקום שהוא כבר כולו אור אמיתי.
והחכם האמת, צריך לצמצם את אורו, ולומר לעצמו שיש חושך, רק כדי שהוא יוכל לעזור, לאלו שהם מבחינתם נמצאים בחושך. (ולמה שהוא יעשה זאת? והכל אחד וכולי). ורק החכם האמת שחושב שהאדם כולו נמצא באור, רק הוא יכול לעזור לאדם להביא אותו אל האור. כי אנשי החושך, שנדמה להם שהם מוארים, הם חושבים שהאדם נמצא בחושך. ובאמת, החושך הוא בתוך ליבם. כי כל מי שרואה חושך מחוצה לו, באמת, החושך הוא רק בליבו.
ואלו שנדמה לעולם, שהם כ"כ מוארים ושהם מנסים להפיץ את אורם הרב, כדי להציל אחרים מהחושך שבו הם נמצאים, באמת, ליבם מלא חושך ואפילה, והם מפיצים רק חושך תמיד. ולמרות שנדמה לאדם, שאותם אנשי חושך, הם מפיצים אור, זה רק משום שהאדם עצמו נמצא בחושך כ"כ גדול, עד שהוא חושב, שהחושך שהוא רואה, שהוא אור. אבל באמת, כל אנשי האור, שמנסים להציל את העולם מהחושך, הם כולם אנשי חושך ואפילה.
וכל האהבה שנראה שהם מפיצים בעולם, הם בעצם מפיצים שנאה. כי הם שונאים את המציאות, והם מסתירים את זה, והם כאילו מפיצים אהבה. ובאמת, הם מפיצים שנאה למציאות. ולאדם נדמה שהם גורמים לו להרגיש טוב, ובאמת הם גורמים לו להרגיש רע וכולי.
והכל תלוי בעד כמה המנהיג, יודע שהכל מושלם כבר כרגע, גם בלי לשנות אותה. וככל שהמנהיג, בתוכו, חושב שהמציאות צריכה יותר תיקון בעיניו, ככה התיקון שלו, מקלקל את המציאות. כי התיקון שהוא עושה, מחזק את השכל שאומר שהמציאות צריכה תיקון, שזה עצמו קלקול.
לעומת החכם האמת, שהוא לא חושב שהמציאות צריכה תיקון כלשהו, אלא הוא חושב שהיא מושלמת כבר עכשיו בשלמות מוחלטת. ואעפ"כ הוא כאילו מנסה לתקן אותה, על ידי זה שהוא מפיץ את השכל שאומר, שאין צורך לתקן אותה וכולי...
והחכם האמת שרואה את כל זה, שהוא עצמו מאיר באור אמיתי ואין סופי ממש, הוא לא רץ להציל את האדם מהחושך שבו הוא נמצא. כי בעיני...
050-3331-331