אליעד כהן מסביר כי הדרך להתמודד עם שאלות ולקבל עליהן תשובות אמיתיות, היא קודם כל להבין לעומק מה בדיוק השאלה שאתה שואל. הוא מדגיש כי הבעיה המרכזית של אנשים אינה בכך שאין להם תשובות, אלא בכך שהם לא מבינים את השאלה שלהם באופן אמיתי. כאשר אתה מבין באמת מה השאלה שלך, היא כבר הופכת לתשובה, כי ההבנה העמוקה ביותר של השאלה כבר משחררת אותך מהצורך לשאול.
לדוגמה, אליעד מתאר סיטואציה שבה מישהו שואל אדם אחר שאלה, אך האדם השני כלל לא מבין מה בדיוק הוא נשאל. כאשר אליעד ניגש להסביר לשני את משמעות השאלה, מתברר שמי ששאל במקור, לא הגדיר נכון אפילו לעצמו את השאלה שלו. מתוך כך עולה הרעיון, שאם האדם היה מבין לעומק מה הוא שואל, הוא כלל לא היה צריך לשאול, כיוון שההבנה של השאלה עצמה היא כבר התשובה. אליעד מבהיר שבמקום לחפש תשובה חיצונית, על האדם לנסות להבין את עצם השאלה שלו בצורה יותר ברורה ומדויקת.
מדוע אנשים ממשיכים לשאול שאלות ולא מוצאים תשובות?
אליעד מסביר שהסיבה שאנשים ממשיכים לשאול שאלות ולא מגיעים לתשובות שמספקות אותם היא שהם לא מבינים את עומק השאלה שהם שואלים. במקום להתמקד בשאלה אחת לעומק, הם עוברים משאלה לשאלה, מדלגים מנושא לנושא, וכך לעולם אינם מגיעים להבנה אמיתית של השאלה המקורית שלהם. למשל, אם מישהו שואל "איך אני יכול לחייך לעצמי?", גם אם יקבל תשובה שתסביר לו איך לחייך, הוא מייד ימצא שאלה חדשה שתטריד אותו. אפילו אם יצליח להגיע למצב שבו אין לו פחד, הוא עשוי לשאול את עצמו "איך אני חוזר לפחד?", מכיוון שבכל דבר קיים חיסרון ויתרון שמושך אותו לשאלה הבאה.
אליעד מוסיף שכל עוד האדם ממשיך לעבור משאלה לשאלה, הוא לעולם לא יגיע לשורש האמיתי של המציאות. לכן הוא מציע להישאר דבוק בשאלה אחת ויחידה, ולצלול עמוק לתוכה ללא הרף, עד שמגיעים לסופה, לשאלה היסודית שהיא המקור לכל השאלות.
מהי השאלה שמכילה את כל התשובות בתוכה?
אליעד מתאר שיש שאלה אחת, השאלה הגדולה ביותר האפשרית, שהיא בעצם כוללת בתוכה את כל התשובות לכל השאלות. השאלה הזו היא שאלה פרדוקסלית, כלומר, כזו שאין לה באמת תשובה בשכל הרגיל של האדם. אם אדם באמת שואל את השאלה הזו לעומק, הוא מגיע למצב של פרדוקס, שבו הוא רואה בו - זמנית שני דברים מנוגדים לחלוטין כאמת מוחלטת. ככל שהאדם יתעמק יותר בשאלה זו, הוא יבין שאין שום אפשרות הגיונית ליישב את הסתירה הזו, והשכל הרגיל שלו לא יוכל להתמודד איתה.
כשהאדם מתמיד בשאלה, למרות הקושי והפרדוקס, הוא למעשה מתחיל "להשתגע" באופן חיובי, כלומר, התפיסה שלו משתחררת מהמגבלות הרגילות והוא מתחיל לראות את המציאות בצורה חדשה לחלוטין. כך, במקום לקבל תשובה מוגבלת לשאלה מסוימת, הוא מקבל את התשובה האחת הגדולה שכוללת בתוכה את כל השאלות והתשובות יחד.
מהי המשמעות של "שאלה שהיא תשובה"?
אליעד מדגים דרך שאלות פשוטות מהי המשמעות של "שאלה שהיא בעצם התשובה". לדוגמה, אדם שואל את עצמו "למה אני מעשן?". אם הוא באמת יתמקד בשאלה הזו לעומק ולא ירפה ממנה, הוא לא יוכל לשאול שום שאלה אחרת עד שהוא יבין את השאלה הזו באופן מוחלט. בסופו של דבר, השאלה הזו תוביל אותו לשאלות עמוקות יותר, כגון "האם אני בכלל מעשן?", "מהי עישון בכלל?", או אפילו "האם בכלל קיים הבדל בין מעשן ללא מעשן?". בשלב כזה, השאלה עצמה תהפוך להיות התשובה, כי היא תיקח אותו להבנה העמוקה של המציאות, למקום שבו נגמרות כל השאלות והקונפליקטים.
מהו מושג ה"מקיפים" שאליעד מזכיר וכיצד הוא קשור להבנת השאלות?
אליעד מתייחס למושג "מקיפים", שהם בעצם השכלים והידע שנמצאים מעבר ליכולת ההבנה הנוכחית של האדם. "מקיף" הוא כל רעיון או הבנה שנמצאים מחוץ...
- מה השאלה הגדולה ביותר?
- איך להבין מה השאלה שלי?
- איך למצוא תשובות לשאלות הקשות?
- למה חשוב להבין את השאלה לפני התשובה?
- מה זה מקיפים בשכל?
- איך להפסיק לשאול שאלות?
- איך להגיע להבנה מוחלטת של המציאות?
אליעד מסביר על החשיבות של להבין את השאלה שאנחנו שואלים, ומציין כי השאלה הגדולה ביותר היא השאלה שמכילה את כל התשובות לכל השאלות. לדעתו, אם אדם מבין את השאלה שהוא שואל, הוא למעשה כבר קרוב לתשובה, ובכך הוא למעשה לא ימצא את עצמו שואל שאלות נוספות.
הוא מתחיל להסביר בעזרת דוגמה, שבה מישהו שואל שאלה, והאדם השני לא מבין אותה. כשאליעד מסביר לו את השאלה, אותו אדם מבין אותה אחרת, ומבצע שינוי בהגדרתה. אליעד מסביר שלפעמים, אם אתה באמת מבין את השאלה, כבר לא תהיה לך שאלה. הכוונה היא שבחיים, כשאדם שואל שאלות, הוא בעצם מבקש תשובות מבלי להבין שמי ששואל שאלה לא ברורה לא יכול לקבל תשובה מדויקת. כך, חשוב להבין את השאלה לפני שמחפשים את התשובה.
בהמשך, אליעד מציין שהשאלה הגדולה ביותר בעולם היא השאלה שמכילה את כל התשובות. השאלה הזו לא נראית מיידית, והיא מתבטאת דרך כל שאלה שאנחנו שואלים. כל שאלה שבן אדם שואל, היא ביטוי של השאלה הגדולה הזאת. אליעד מראה גם איך לדוגמה, כאשר אדם שואל איך להיות מאושר, אם הוא ישאל את השאלה הזאת מספיק פעמים, היא תתפוס מקום יותר משמעותי אצלו, וכך למעשה הוא כבר מתחיל להבין את התשובה.
עוד הוא מסביר שלפעמים השאלות שלנו יוצרות פרדוקסים, כשאנחנו שואלים שאלות שמנוגדות או חורגות מההבנה שלנו. לדוגמה, שאלה כמו "למה אני לא מצליח לשמוח?" תשאיר אותנו במצב של חיפוש אינסופי אחרי תשובה, עד שנבין שזו לא השאלה הנכונה. במקום לשאול...
- מה השאלה הגדולה ביותר?
- איך להבין את השאלה שאתה שואל?
- האם כל שאלה היא ביטוי לשאלה גדולה יותר?
- כיצד לא להיתקע בשאלות אינסופיות?
- מהי התשובה לכל השאלות?
- איך השאלות משפיעות על תפיסת העולם?