10:55התנוצצות, טעם של אלוהים, טעם של גן עדן, טעם של האחדות, הנאה של אחדות, הנאה של נפרדות, עבודת השם של הצדיק
מהי התנוצצות ואיך היא קשורה לחוויה של שחרור?
המושג "התנוצצות" מתייחס לחוויה בה אדם מרגיש לפתע רגע של שחרור פנימי עמוק, מעין הבזק רגעי של ידיעה עמוקה יותר על המציאות או על עצמו. אליעד כהן מסביר שהתנוצצות מתרחשת כאשר האדם מצליח להפוך ידיעה שהייתה אצלו קודם מחויבת, לכזו שאינה מחויבת. במילים אחרות, אדם תופס משהו כאמת מוחלטת, וכאשר הוא מצליח לערער על אותה אמת, הוא חווה את אותו הבזק של שחרור. לדוגמה, אדם דתי שמצליח לערער על אמונתו באלוהים יחווה רגע של התנוצצות. התחושה של ההשתחררות הזו אינה סתם תחושה נעימה, אלא השתקפות חלקית של ההיפוך הראשון של המציאות, אותו מצב ראשוני של אחדות שאין בו נפרדות כלל.
מדוע ההשתחררות מעניקה תחושת עונג וכיצד זה קשור לאחדות הראשונה?
תחושת העונג בזמן ההשתחררות מגיעה מכך שהאדם חש הקלה, כאילו הוסר ממנו עול או צמצום שהיה מוטל עליו. אליעד נותן את הדוגמה של אדם רעב שסיים לאכול. הרגע שהוא מפסיק להרגיש רעב ומגיע לשובע מעניק לו תחושת שחרור נעימה. אבל התחושה הזאת, לפי ההסבר של אליעד, היא לא סתם שחרור פשוט, אלא השתקפות של התחושה המקורית והראשונה של אחדות מוחלטת, שהייתה קיימת לפני הנפרדות. מכיוון שבעולם הנפרדות האדם כל הזמן נמצא תחת לחצים ורצונות, כל שחרור כזה הוא בעצם טעימה קטנה מן האחדות השלמה של המציאות, של המצב הראשוני.
מה המשמעות של "טעם של אלוהים" או "טעם של גן עדן" לפי אליעד?
הביטויים "טעם של אלוהים" או "טעם של גן עדן" הם דרכים לתאר את התחושה הזו של ההתנוצצות, של החוויה של האחדות המוחלטת. כאשר האדם מצליח להפוך ידיעה שהייתה מחויבת אצלו קודם לכזו שאינה מחויבת, הוא בעצם מקבל רגע קצר שבו הוא מרגיש משהו עמוק, חיבור למציאות מוחלטת ללא סתירות פנימיות. הטעם הזה, לפי אליעד, הוא ההנאה האמיתית של האחדות. זוהי תחושה של הרמוניה מוחלטת שבה אין הפרדה, אין חיסרון ואין קונפליקט.
למה אדם זקוק לנפרדות כדי ליהנות מהאחדות?
אליעד מדגיש שהנפרדות הכרחית כדי שהאדם יוכל להרגיש את טעמה של האחדות. ללא נפרדות, לא הייתה קיימת אפשרות להשוות ולהעריך את העונג של האחדות. במצב של אחדות מוחלטת מתמדת, האדם מאבד את היכולת להתענג מכך, כי הוא לא חווה את הניגוד שבין רע לטוב, צמצום ושחרור. לפיכך, הנפרדות היא זו שיוצרת את הצורך, ודרכה האדם יכול באמת ליהנות מהחוויה של חזרה לאחדות. הוא נותן את הדוגמה של מי שנמצא במצב תמידי של סיפוק או הנאה - במצב כזה הוא יאבד את היכולת להתלהב מכך, כיוון שאין שום ניגוד שייצור את החוויה של "שחרור".
איך התנוצצות קשורה ל"רצוא ושוב" של רבי נחמן מברסלב?
אליעד מתייחס למושג "רצוא ושוב" שמקורו אצל רבי נחמן מברסלב, ומסביר שהוא מתאר מצב שבו האדם נע כל הזמן בין שני מצבים: בין ניסיון לחזור לאחדות לבין התמסרות לנפרדות. רבי נחמן טוען שיש להתאמץ למצוא את הרצוא והשוב בחיים, כלומר, לא לנסות להיאחז רק באחדות ולא רק בנפרדות, אלא תמיד להיות במודעות לשני הצדדים של המציאות. לפי אליעד, האדם המודע באמת מתאמץ גם לנסות להתקרב לאחדות וגם לנסות להתרחק ממנה כדי ליהנות מהמשחק של החיים. ההתנוצצות בעצם מייצגת רגעים שבהם האדם מצליח לחזור לאחדות, אבל המשחק עצמו מתבסס על כך שהוא ממשיך לחזור שוב לנפרדות, ולכן זו תנועה אינסופית בין שני המצבים הללו.
מהו החיסרון בלחיות באחדות תמידית?
אליעד כהן מסביר שאם אדם היה חי תמיד במצב של אחדות מוחלטת, לא היה לו יותר טעם בחיים, כי הוא היה מאבד את היכולת ליהנות. ההנאה מגיעה רק כאשר קיימת חוויית ניגודיות. הוא משתמש בדוגמה של אדם שאכל והתמלא - אם האדם תמיד מלא ואין לו לעולם חיסרון או תחושת רעב, הוא לא יוכל ליהנות יותר מהשובע. לכן, באופן פרדוקסלי, החיסרון והנפרדות הם אלו שמאפשרים לאדם ליהנות באופן מלא.
מדוע חשוב להבין את השורש של ההנאה והסבל?
אליעד מדגיש שאדם שמבין באמת את השורש של ההנאה והסבל, מצליח ליהנות באופן עמוק יותר. כאשר האדם מבין שההנאה שלו נובעת מיכולת ההתנוצצות, מהיכולת לעבור ממצב של צמצום לשחרור, אז ההנאה הופכת לעמוקה ומודעת יותר. זהו מצב שבו הוא מבין גם את הערך של החיסרון והצמצום. הוא כבר לא מתלונן על הסבל או על הרגעים הקשים, כי הוא מבין שהניגודים הללו הם הכרחיים כדי שהוא יוכל לחוות הנאה.
המושג "התנוצצות" מתייחס לחוויה בה אדם מרגיש לפתע רגע של שחרור פנימי עמוק, מעין הבזק רגעי של ידיעה עמוקה יותר על המציאות או על עצמו. אליעד כהן מסביר שהתנוצצות מתרחשת כאשר האדם מצליח להפוך ידיעה שהייתה אצלו קודם מחויבת, לכזו שאינה מחויבת. במילים אחרות, אדם תופס משהו כאמת מוחלטת, וכאשר הוא מצליח לערער על אותה אמת, הוא חווה את אותו הבזק של שחרור. לדוגמה, אדם דתי שמצליח לערער על אמונתו באלוהים יחווה רגע של התנוצצות. התחושה של ההשתחררות הזו אינה סתם תחושה נעימה, אלא השתקפות חלקית של ההיפוך הראשון של המציאות, אותו מצב ראשוני של אחדות שאין בו נפרדות כלל.
מדוע ההשתחררות מעניקה תחושת עונג וכיצד זה קשור לאחדות הראשונה?
תחושת העונג בזמן ההשתחררות מגיעה מכך שהאדם חש הקלה, כאילו הוסר ממנו עול או צמצום שהיה מוטל עליו. אליעד נותן את הדוגמה של אדם רעב שסיים לאכול. הרגע שהוא מפסיק להרגיש רעב ומגיע לשובע מעניק לו תחושת שחרור נעימה. אבל התחושה הזאת, לפי ההסבר של אליעד, היא לא סתם שחרור פשוט, אלא השתקפות של התחושה המקורית והראשונה של אחדות מוחלטת, שהייתה קיימת לפני הנפרדות. מכיוון שבעולם הנפרדות האדם כל הזמן נמצא תחת לחצים ורצונות, כל שחרור כזה הוא בעצם טעימה קטנה מן האחדות השלמה של המציאות, של המצב הראשוני.
מה המשמעות של "טעם של אלוהים" או "טעם של גן עדן" לפי אליעד?
הביטויים "טעם של אלוהים" או "טעם של גן עדן" הם דרכים לתאר את התחושה הזו של ההתנוצצות, של החוויה של האחדות המוחלטת. כאשר האדם מצליח להפוך ידיעה שהייתה מחויבת אצלו קודם לכזו שאינה מחויבת, הוא בעצם מקבל רגע קצר שבו הוא מרגיש משהו עמוק, חיבור למציאות מוחלטת ללא סתירות פנימיות. הטעם הזה, לפי אליעד, הוא ההנאה האמיתית של האחדות. זוהי תחושה של הרמוניה מוחלטת שבה אין הפרדה, אין חיסרון ואין קונפליקט.
למה אדם זקוק לנפרדות כדי ליהנות מהאחדות?
אליעד מדגיש שהנפרדות הכרחית כדי שהאדם יוכל להרגיש את טעמה של האחדות. ללא נפרדות, לא הייתה קיימת אפשרות להשוות ולהעריך את העונג של האחדות. במצב של אחדות מוחלטת מתמדת, האדם מאבד את היכולת להתענג מכך, כי הוא לא חווה את הניגוד שבין רע לטוב, צמצום ושחרור. לפיכך, הנפרדות היא זו שיוצרת את הצורך, ודרכה האדם יכול באמת ליהנות מהחוויה של חזרה לאחדות. הוא נותן את הדוגמה של מי שנמצא במצב תמידי של סיפוק או הנאה - במצב כזה הוא יאבד את היכולת להתלהב מכך, כיוון שאין שום ניגוד שייצור את החוויה של "שחרור".
איך התנוצצות קשורה ל"רצוא ושוב" של רבי נחמן מברסלב?
אליעד מתייחס למושג "רצוא ושוב" שמקורו אצל רבי נחמן מברסלב, ומסביר שהוא מתאר מצב שבו האדם נע כל הזמן בין שני מצבים: בין ניסיון לחזור לאחדות לבין התמסרות לנפרדות. רבי נחמן טוען שיש להתאמץ למצוא את הרצוא והשוב בחיים, כלומר, לא לנסות להיאחז רק באחדות ולא רק בנפרדות, אלא תמיד להיות במודעות לשני הצדדים של המציאות. לפי אליעד, האדם המודע באמת מתאמץ גם לנסות להתקרב לאחדות וגם לנסות להתרחק ממנה כדי ליהנות מהמשחק של החיים. ההתנוצצות בעצם מייצגת רגעים שבהם האדם מצליח לחזור לאחדות, אבל המשחק עצמו מתבסס על כך שהוא ממשיך לחזור שוב לנפרדות, ולכן זו תנועה אינסופית בין שני המצבים הללו.
מהו החיסרון בלחיות באחדות תמידית?
אליעד כהן מסביר שאם אדם היה חי תמיד במצב של אחדות מוחלטת, לא היה לו יותר טעם בחיים, כי הוא היה מאבד את היכולת ליהנות. ההנאה מגיעה רק כאשר קיימת חוויית ניגודיות. הוא משתמש בדוגמה של אדם שאכל והתמלא - אם האדם תמיד מלא ואין לו לעולם חיסרון או תחושת רעב, הוא לא יוכל ליהנות יותר מהשובע. לכן, באופן פרדוקסלי, החיסרון והנפרדות הם אלו שמאפשרים לאדם ליהנות באופן מלא.
מדוע חשוב להבין את השורש של ההנאה והסבל?
אליעד מדגיש שאדם שמבין באמת את השורש של ההנאה והסבל, מצליח ליהנות באופן עמוק יותר. כאשר האדם מבין שההנאה שלו נובעת מיכולת ההתנוצצות, מהיכולת לעבור ממצב של צמצום לשחרור, אז ההנאה הופכת לעמוקה ומודעת יותר. זהו מצב שבו הוא מבין גם את הערך של החיסרון והצמצום. הוא כבר לא מתלונן על הסבל או על הרגעים הקשים, כי הוא מבין שהניגודים הללו הם הכרחיים כדי שהוא יוכל לחוות הנאה.
- מה זה התנוצצות?
- איך לחוות אחדות?
- מה הקשר בין רצוא ושוב להארה?
- למה צריך נפרדות כדי ליהנות?
- איך לחוש את טעם האחדות?