ובו יתבאר העניין של עולם החלומות ופיצול התודעה של האדם, בשעת החלום.

והעניין הוא, כי מנקודת המבט של האדם הער, התודעה שלו קיימת רק בעולם הממשי שלנו בלבד. וכאשר האדם הולך לישון ונרדם, אז בשעת השינה, האדם חולם חלומות. והחלומות, הן המחשבות של האדם. והאדם עצמו חושב תמיד. וגם כאשר נדמה לאדם שאין לו שום חלום כלל, או כאשר לדוגמה האדם "חולם בהקיץ", זה רק משום שהאדם לא זוכר, על מה הוא חשב. אבל התודעה עצמה, חושבת תמיד.

וכאשר האדם חולם איזה חלום, התודעה והישות של האדם מתפצלת לשני חלקים. והחלק הראשון של התודעה של האדם, הוא החלק שנמצא בעולם ה"אמיתי" וה"ממשי" שלנו, שנמצא מחוץ לחלום, והחלק השני של התודעה של האדם, הוא נמצא בתוך העולם ה"דמיוני" וה"לא ממשי" שנמצא בתוך החלום.

והחלק של התודעה שנמצא מחוץ לחלום, הוא הבמאי של הסרט ושל המציאות, שהאדם חווה בתוך החלום. כי החלום כולו, הוא בעצם המחשבה, של הישות שחושבת את החלום. הישות שנמצאת מחוץ לחלום, בעולם ה"אמיתי" וה"ממשי" שלנו, שהיא זו שחושבת, את כל מה שקורה לישות של האדם, שנמצאת בתוך העולם של החלום.

כי התודעה של האדם, נמצאת בשתי מציאויות מקבילות בו זמנית. כי הישות של האדם נמצאת, גם בעולם שלנו, והיא זו שאחראית לכך שהאדם יהיה מודע לתחושות של הגוף בשעת השינה. כגון לדוגמה אם יש שריפה, שהאדם מתעורר ממנה. והאדם שמתעורר ממנה, הוא האדם שנמצא כאן בעולם הזה שלנו. כי בעולם שבו נמצא האדם בשעת החלום, שם אין שום שריפה כלל.

וכאשר קוראים בשמו של האדם, הוא מתעורר, למרות שהאדם נמצא בכלל בתוך החלום בעולם אחר ובמקום אחר לגמרי. משום, שהתודעה של האדם שנמצאת מחוץ לחלום, היא זו שממשיכה לתקשר עם העולם שלנו, שנמצא מחוץ לחלום.

וכל האירועים וכל הישויות וכל מה שנמצא בתוך החלום, כל הדברים האלו, הם נמצאים בתוך המחשבה והתודעה, של הישות שחושבת את החלום, שהיא נמצאת מחוץ לחלום. ומצד האדם שחושב את החלום, מנקודת המבט שלו, אין שום הבדל כלשהו, בין המהות של כל הישויות שנמצאות בתוך החלום. כי מהותן של כל הישויות שנמצאות בתוך החלום, היא מהות אחת. שהיא המהות, של עצם המחשבה של האדם שחושב את החלום.

ואע"פ שמנקודת מבט חיצונית לחלום, כל האירועים שקורים לאדם בשעת החלום, לא "באמת" קורים בעולם ה"אמיתי" שלנו. ואע"פ שמנקודת המבט שחיצונית לחלום, אין שום הבדל בין הישויות שנמצאות בתוך החלום, והן כולן ישות אחת ממש, עם תודעה אחת, ומהות אחת וכולי, כי הן כולן הישות העצמית, של המחשבה של האדם שחושב את החלום.

אעפ"כ, עבור החלק של התודעה של האדם, שנמצא בתוך החלום, עבורו, כל האירועים האלו קורים "באמת". ובתוך החלום, יש הבדל גדול, בין הדומם / צומח / חי / מדבר, שנמצאים בתוך החלום. ויש הבדל גדול, בין האדם עצמו שנמצא בתוך העולם של החלום, לבין שאר בני האדם שנמצאים בתוך החלום. למרות ש"באמת", כל האירועים וכל הישויות שנמצאים בתוך החלום, כולם מתרחשים ונמצאים בשום מקום ממשי, מלבד מאשר בתוך המחשבה, של זה שחושב את החלום.

ועבור האדם שנמצא בתוך החלום, עבורו יש חוויית מציאות מלאה וממשית. והאדם לפעמים אפילו מתעורר, מתוך חלום אל תוך חלום אחר, מה שנקרא "חלום בתוך חלום". שהאדם חווה שהוא מתעורר מאיזה חלום אל המציאות ה"אמיתית", ואח"כ הוא מבין, שהוא עדיין נמצא בתוך חלום, שגם הוא עצמו נמצא בתוך מציאות אחרת, שנתפשת בעיני האדם כמציאות "אמיתית" יותר.

וכאשר האדם נמצא בתוך החלום, נדמה לו שיש לו ישות עצמאית שיש לה בחירה חופשית עצמאית, ותודעה עצמאית, שנפרדת מהתודעה של כל שאר הישויות שיש בחלום. ונדמה לאדם שהישות שלו, שונה במהות שלה, מכל שאר הישויות שנמצאות בתוך החלום. והאדם לא מבין ולא יודע, שהוא נמצא באותו המקום ממש, שבו נמצאים כל הדברים שהוא רואה בשעת החלום (שהוא בתוך המחשבה של זה שחולם את החלום). והאדם לא יודע שהוא ישות אחת ממש, עם כל מה שהוא רואה כנפרד ממנו בתוך החלום.

ולא רק שנדמה לאדם שנמצא בתוך החלום, שיש לו בחירה חופשית כלשהי, למרות שבאמת אין לו שום בחירה חופשית כלל, אלא בנוסף על כך, נדמה לאדם שבתוך החלום, שאין לו בחירה חופשית מלאה, על כל מה שקורה לו בחלום. כי בשעת החלום, קורים לאדם כל מיני דברים, שהם לא תמיד כרצונו, ושהם לא תמיד ביטוי של רצונו של האדם, שנמצא בתוך החלום. וחוויית המציאות של האדם שנמצא בתוך החלום, זהה לחוויית המציאות של אדם, שנמצא בעולם שלנו.

ומצד האמת של המציאות שלנו שנמצאת מחוץ לחלום, מנקודת המבט הזו, לאדם שנמצא בתוך החלום, אין שום בחירה חופשית כלל. אלא כל מה שהוא חושב / מרגיש / רוצה / עושה וכולי, זה הכל ביטוי של מחשבתו של האדם שחושב את החלום. ואפילו ישות עצמית, אין לאדם שנמצא בתוך החלום. כי גם ישותו העצמית של האדם שנמצא בתוך החלום, אפילו ישותו העצמית לא באמת קיימת כישות עצמית. אלא היא רק ביטוי וחלק של ישות אחרת, שהיא המחשבה של זה שחושב את החלום.

ובנוסף, מנקודת המבט של העולם שלנו שחיצוני לחלום, הרי שמצד האמת, יש לאדם שנמצא בתוך החלום, בחירה חופשית מלאה על כל מה שקורה לו בתוך החלום. כי כל מה שקורה לאדם בתוך החלום, זה הכל התגלות רצונו ומחשבתו של ה"אני" האמיתי של האדם, שהוא זה שחושב את החלום ושהוא נמצא בתוך העולם שלנו.

וכאשר קורה לאדם איזה דבר נגד רצונו בתוך החלום, נדמה לו שלא הוא זה ששולט באירוע. והאדם לא מבין, שהוא עצמו זה שעושה את כל מה שקורה בתוך החלום, ושאין שום דבר שקורה ושקיים בתוך החלום, בלי שה"אני" הגדול יותר של האדם, ירצה בעצמו, שהדבר הזה יהיה קיים ושהאירוע יתרחש.

וכאשר האדם עובר בין אירועים שונים ומקומות שונים בתוך החלום, האדם שבתוך החלום, לא מבין שהוא כרגע בתוך חלום, ושבאמת הוא נמצא במקום הזה רק כמה שניות. אלא מיד כאשר האדם חווה איזו מציאות בתוך החלום, נדמה לו כאילו הוא כבר נמצא במציאות הזאת המון זמן. למרות שבאמת, הוא נמצא שם רק כמה רגעים.

כי הזמן, הוא תלוי בזיכרון של האדם. וכאשר בתוך החלום האדם חווה מציאות כלשהי, ברגע אחד האדם מקבל זיכרון, כאילו הוא נמצא בתוך המציאות הזאת, כבר המון זמן. והאדם יכול ברגע אחד לעבור ממציאות אחת למציאות אחרת. ובתוך המציאות החדשה, יש לאדם זיכרון חדש ותחושה של המשכיות זמן. למרות שבאמת, האדם רק עכשיו התחיל את המציאות הזאת.

וכאשר האדם נמצא בתוך חלום, התודעה של האדם מתפצלת לשתי ישויות. והישות הראשונה, היא זו שחושבת את החלום, שהיא נמצאת מחוץ לעולם ולמקום של החלום. והיא נמצאת כאן בעולם שלנו וממשיכה להיות מודעת (בצורה חלקית, בגלל רמת הריכוז במחשבה של החלום) למה שקורה כאן בעולם שלנו. והישות השנייה נמצאת בתוך החלום, שהיא לא מודעת כלל, לכך שהיא נמצאת בתוך חלום של עצמה.

ואם היה האדם שבתוך החלום, מודע בשלמות, לכך שהוא נמצא בתוך חלום עצמי של עצמו, הרי שהוא לא היה חווה את הישות העצמית הנפרדת של עצמו, שנמצאת בתוך החלום. משום, שהוא היה חווה את עצמו שנמצא בתוך החלום, מנקודת המבט של הישות שנמצאת מחוץ לחלום. שמנקודת המבט שלה, אין שום ישות עצמית נפרדת כלל בתוך החלום. כי כל הישויות, הן הישות העצמית, של זה שחושב את החלום.

ואפשרות אחת היא, שהאדם מסתכל על החלום, רק מנקודת המבט של זה שחולם את החלום.

והאפשרות השנייה היא, שהאדם מסתכל על החלום, רק מנקודת המבט של זה שנמצא בתוך החלום, ושאינו מודע כלל, לכך שהוא נמצא בתוך המחשבה של עצמו, שחושב את החלום.

והאפשרות השלישית היא, שהאדם מסתכל על החלום מנקודת מבט מעורבת. שבה האדם חווה, גם את החלום כמציאות "ממשית", והאדם חווה את ישותו הנפרדת והעצמית שבתוך החלום, ואעפ"כ האדם יודע ומבין, שכל מה שקורה בתוך החלום, כל זה קורה בשום מקום ממשי, וכל הישויות הן ישות אחת וכולי. בדיוק כפי מה שהדברים נראים מנקודת המבט, של זה שחושב את החלום.

ואחת השאלות העתיקות ביותר היא, האם ואולי גם כל העולם שלנו, הוא רק חלום? ויש כאלו שנדמה להם, שהעולם שלנו הוא רק חלום. וממילא השאלה המתבקשת היא, אם העולם שלנו הוא רק חלום, אז מה בדיוק קורה במציאות ה"אמיתית"? ואולי והאם אנחנו נמצאים בתוך חלום, שגם הוא נמצא בתוך חלום אחר, וכך הלאה עד אין סוף? ובכלל, מה זה בכלל משנה האם אנחנו נמצאים בתוך חלום או לא?

והטועים לא מבינים, שידיעת האמת, היא תמיד טובה למען עצמה. ובנוסף, היא תמיד משנה לאדם, את חוויית המציאות שלו. כי מי שיודע שהוא נמצא בתוך חלום עצמי של עצמו, כל חוויית המציאות שלו משתנה לגמרי לטובה, כפי שכל אחד יכול להבין בעצמו. כי אז האדם חווה, שהוא נמצא בתוך מגרש משחקים ענק של עצמו. שהוא, גם הבימאי של הסרט, וגם הוא דמות מצוירת בתוך הסרט. ואז גם, כל מה שקורה לאדם בתוך החלום, האדם חווה את זה, גם כהתגשמות רצונו העצמי וכולי.

ובכל מקרה השאלה הנשאלת היא, מהי האמת, האם באמת המציאות שלנו היא יותר ממשית, מאשר המציאות של האדם שנמצא בתוך החלום? ואיך אפשר לאמת את הדבר הזה? ומה בדיוק קורה במציאות שחיצונית למציאות שלנו? והאם ואיך אפשר להתעורר מהחלום של המציאות שלנו? ואיך נוצר החלום שלנו? וכולי.

ומי שיתבונן בדבר יראה, כי אין שום הבדל בשום צורה שהיא, בין העולם ה"אמיתי" וה"ממשי" שלנו, לבין העולם ה"אמיתי" וה"ממשי" של האדם שנמצא בתוך החלום. והדרך של האדם לבדוק את הדבר הזה, היא באמצעות התבוננות פנימית של האדם, אל תוך עצמו ואל תוך פנימיות כל הדברים. עד לנקודה הראשונה, של מהות כל הדברים.

כי הטועים חושבים, שהעולם שלנו הוא חלום. וחלק מהאנשים האלו, נדמה להם, שכאשר האדם מת ועוזב את הגוף, אז הוא מתעורר מהחלום, וכיו"ב שאר הטעויות שהאדם מטעה את עצמו. והם לא מבינים, שגם כאשר האדם מתעורר מהחלום, הרי שתמיד הוא עדיין נמצא בתוך חלום. וממילא ההתעוררות של האדם, לא הועילה לו במאומה.

ומי שיתבונן אל תוך עצמו באמת, עד לקצה הראשון של התודעה העצמית שלו, הוא יראה את האחדות של המציאות, שהיא נמצאת מחוץ לכל מקום ומחוץ לכל זמן. כי כפי שכבר ביארתי, התודעה העצמית של האדם, היא רק צורה, שקיומה הוא לא מחויב המציאות. ובדיוק כמו שהאדם קיים, כך בדיוק, הוא יכול שלא להיות קיים. ואין לאדם שום דרך לשלוט על קיומה של התודעה העצמית שלו. בדיוק כמו האדם שנמצא בתוך החלום, שהוא לא יכול לשלוט, אפילו לא על קיומו העצמי. ולמרות שנדמה לו שהוא שולט וכולי, הרי שהוא כלום ממש.

ומי שיתבונן אל תוכו פנימה, יראה, כי גם מה שנקרא אצל האדם "אני" וגם מה שנקרא אצל האדם "לא אני", שתי הישויות האלו, הן בעצם צורה חיצונית, של ישות אחרת, פנימית יותר. שבה, אין שום הפרדה, בין ה"אני" של האדם, לבין כל מה שהוא שונה מה"אני" של האדם. ובאחדות של המציאות, גם המקום והזמן, גם הם לא יותר מאשר צורות שונות, שמתאחדות לישות אחת ממש, שהיא חסרת הצורה של המקום והזמן.

והישות הראשונה, שהיא זו שבתוכה כל הדברים נמצאים, היא לא נמצאת בתוך שום ישות אחרת. משום שהיא עצמה הישות הראשונה, ששם אין שום נפרדות כלל. ומנקודת מבט מסוימת, גם האחדות הראשונה של המציאות, גם היא נמצאת בתוך אחדות גדולה יותר. אבל האחדות הגדולה יותר, היא ישות אחת ממש, עם האחדות החיצונית ביותר של המציאות, שהיא הפנימית ביותר, של הנפרדות שלנו.

והמציאות שנמצאת מחוץ למציאות שלנו, היא לא יותר או פחות אמיתית, מאשר המציאות שלנו. אלא, היא מציאות שקיימת במקביל בו זמנית, באחדות מוחלטת, עם המציאות שלנו. וגם המציאות של החלום קיימת, וגם המציאות שמחוצה...