הפרעת המרה ✔פיברומיאלגיה, היפוכונדריה, מחשבות שווא סומאטיות, הפרעת סומטיזציה קשה, מחשבות שווא סומטיות, התמודדות עם מחשבות שווא, סכיזופרניה, דלוזיה...

איך לנהל דיון? איך מנהלים דיון? מערכות יחסים, לברר הנחות יסוד, סיעור מוחות, ניהול קונפליקטים, לפתור קונפליקטים

...הגדרות מוקדמות וברורות למושגים. זה כמו לקיים דיון על השאלה כמה ילדים צריך כדי להיחשב אישה? - האם מספיק ילד אחד או מאה ילדים? אם אין הגדרה ברורה מלכתחילה, הדיון הופך לשיחה חסרת כיוון ותועלת. איך אנשים נופלים לדיונים חסרי משמעות? אליעד מזהה את הבעיה בכך שאנשים נכנסים לדיונים עם רצון להשיג מטרה או פתרון אבל אינם בודקים קודם מה ההנחות שעליהן הם מתבססים. אנשים מרגישים דחיפות לפתור קונפליקט או לענות על שאלה, אך הם מתעלמים מהצורך להגדיר בצורה מדויקת את המטרה, את הבעיה ואת המושגים השונים שהם משתמשים בהם...

צרות באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם

...אפשר להגיד שברמה הפיזיקלית, התוצאה נקבעת על פי סיבות ברורות (כוח, כיוון הזריקה, זווית, ועוד). למרות זאת, אנו תופסים את התוצאה כאקראית כי קשה מאוד לחזות במדויק את התוצאה מראש. זה מראה עד כמה אקראיות וסיבתיות יכולות להיות מושגים יחסיים, שתלויים בנקודת המבט של המתבונן. למה לפעמים קורה דבר רע באמצע תקופה טובה? אליעד כהן מסביר שגם כאשר הכל נראה סיבתי ומסודר, לפעמים בתוך רצף טוב יכול להתרחש אירוע שלילי או להיפך. הוא מסביר שגם זה יכול להיתפס כסדר מסוים, ושאולי דווקא האירוע השלילי הזה הוא חלק מהסדר הכולל...

רצון לתת שהוא רצון לקבל, ביטול האגו שמגדיל את האגו, עשייה למען אחרים או למען עצמך, לחשוב על אחרים

...אליעד מציין כי לפעמים אנחנו יכולים לחשוב על אחרים מתוך מניע של רצון טוב, אך פעמים רבות זה לא כך. למעשה, גם כאשר אנו מנסים להיות דואגים או אכפתיים כלפי אחרים, גם כאן המחשבה עשויה להיות במידה רבה ממקום של אני - כלומר, אני עושה זאת כי זה חשוב לי, או כי אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי. הבעיה עם זה היא שהאדם לא באמת מצליח להתנתק מהמניע האישי, ופעולתו, גם אם נראית כעזרה לאחרים, נובעת למעשה מאותו הרצון לקבל או להרגיש טוב עם עצמו. מהו המאבק הפנימי במחשבה של רק לי מגיע? אחת התובנות המעמיקות שהוזכרו בהרצאה היא...

מוחלטות, מהי אהבה מוחלטת? מהי שנאה מוחלטת? לאהוב בצורה מוחלטת, לשנוא בצורה מוחלטת, אהבה ושנאה, שנאה ואהבה, לאהוב בלב שלם, לשנוא בלב שלם, אחדות ההפכים, חשיבה מוחלטת

...מפרספקטיבות שונות, ולכל דבר יש נקודת מבט שממנה הוא חסר או בעל יתרון. למה אין במציאות שום דבר מוחלט באמת? אליעד מסביר שבמציאות אין באמת משהו שהוא מוחלט לחלוטין, משום שהמציאות עצמה מורכבת מהפכים ומשני הצדדים של המטבע. לכל דבר יש שני צדדים לפחות, ולכן תמיד אפשר למצוא בו גם יתרונות וגם חסרונות. המצב של מוחלטות הוא תאורטי, כי ברגע שמשהו קיים, כבר אפשר לראות אותו לפחות מפרספקטיבה אחת שמעניקה לו יתרון או חיסרון. דוגמה נוספת שאליעד מציג היא לגבי רצון לשלום מוחלט בין שני צדדים, כמו במקרה של סכסוך בין עמים...

עבודה, למען מי אתה עובד? בשביל מי האדם עובד? מי רוצה שתעבוד?

...הזה? מאיפה הוא הגיע? למה דווקא עכשיו הוא הופיע? ומה הסיבה לכך שהוא רוצה דווקא בית ולא משהו אחר? במקום לשאול שאלות ולברר את מקור הרצון, האדם פשוט יוצא לפעולה ומתחיל לעבוד. הוא בעצם משועבד לרצונות שמופיעים בו מבלי להבין את מקורם או סיבתם. אליעד מדגיש את האבסורד: אנשים עובדים קשה מאוד, אבל אינם יודעים באמת מי שלח אותם לעבוד. הוא ממחיש זאת כך: אדם אומר, אני עובד למען עצמי, אבל מי זה עצמי? מי הוא אותו גורם שמכתיב את הרצונות שלך? אם האדם לא יודע לענות על כך, הוא נמצא במצב שבו הוא למעשה עבד למישהו בלתי...

בחירה בין טוב לרע, בחירה בלי טוב ורע, לבחור בלי טוב או רע, לרצות בלי טוב או רע, רצון ללא טוב או רע, הרצון הראשון, הבחירה הראשונה, בחירה חופשית, בחירה ללא סיבה, בחירה ללא רצון

...העולם. כשאלוהים ברא את העולם, לפי הרעיון הזה, לא היה קיים עדיין מושג של טוב ורע שישפיע על החלטתו. זו דוגמה חשובה שאליעד מדגיש כדי להסביר את האפשרות העקרונית של בחירה נקייה לחלוטין משיקולים ומערכת הערכה מוסרית או ערכית כלשהי. מהי המשמעות של בחירה ללא שיקול של טוב ורע? כדי להבהיר את הנושא עוד יותר, אליעד מתייחס למצב שבו אדם בוחר פעולה כלשהי ללא סיבה. הוא נותן דוגמה פשוטה: אדם שמחליט להרים כיסא. בהחלטה כזו, אם באמת אין שום שיקול של טוב או רע, זוהי למעשה בחירה ללא סיבה, בחירה שרירותית. אם אין סיבה ואין...

אחדות או נפרדות - היכן אתה נמצא?

...ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ובנוסף, מי שחושב שהוא באחדות, שישאל את עצמו, למה בעצם הוא משנה את המציאות? כי אם האדם באמת נמצא בחוויה של אחדות אמיתית, שהכל ממש מושלם אצלו, אז למה הוא משנה את המציאות?! וכמובן שהאדם יכול לתרץ כאן תירוצים שונים, למה הוא משנה את המציאות, למרות שהוא באחדות ובשלמות. אבל, כל זמן שהאדם מבין את השאלה עצמה, למה הוא משנה את המציאות, הרי שהוא לא באחדות כלל. כי באחדות האמיתית, אין שום הבדל כלל, בין משנה ללא משנה, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ובסיכומו של דבר, מי שחווה הבדלה כלשהי...

מחלוקת על הצדיק, חסרונות במציאות, סם החיים וסם המוות, צדיק ורשע, בריאת העולם, ליקוטי מוהרן ח"א יב, רבי נחמן מברסלב, לימוד תורה, העולם הבא, לשם שמים, קושיות על הצדיק - חלק 2

...וקושיות מצד הלמדנים. בכך העולם ממשיך להתקיים, כי עצם האפשרות של ביקורת, קושיות ומחלוקת היא זו שמאפשרת למציאות להיות מגוונת וקיימת. הצדיק הופך את כל הדברים השליליים שנאמרים עליו ליתרון ולכלי לצמיחה רוחנית עמוקה יותר. מה המשמעות העמוקה של הרע והטוב במציאות לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש שהרע והטוב במציאות תלויים בפרשנות של האדם. ככל שאדם יהיה יותר ישר, כך הוא יראה יותר טוב במציאות. הוא מסביר שמה שנראה כאילו רע לאדם מסוים, הוא בעצם טוב מוחלט מנקודת מבטו של הצדיק, כי הוא מסוגל לראות את הטוב העמוק שמוסתר...

רבי נחמן מברסלב, חסידי ברסלב, חסידות ברסלב, מחלוקת, אמונה, כפירה, דתיים, חילונים, התבודדות, הלכה, רב ובן יחיד

...נחמן האמין שדתיים קרובים יותר לאמת? אליעד מדגיש כי לפי רבי נחמן, אדם דתי אינו קרוב יותר לאמת מאשר אדם חילוני או אפיקורס. בעיני רבי נחמן, גם מי שמאמין באלוהים וגם מי שלא מאמין, שניהם רחוקים באותה המידה מהאמת המוחלטת, כי הקרבה לאמת תלויה בכנות וביושר הפנימי, ולא באמונה דתית או בחוסר אמונה. לדוגמה, רבי נחמן אמר לתלמידיו: אל תחשוב שאתה יותר קרוב אליי רק בגלל שאתה דומה לי במראה או שאתה בא מאותה קהילה. כלומר, הוא הדגיש כי הקרבה אליו ואל תורתו לא נקבעת על פי מסגרת חיצונית, אלא על פי אמת פנימית. מדוע חסידי...

שם
סיסמא