וכאן נדבר על נושא של כתיבת הסכמים וכתיבת חוזים והסכמות מסחריות בכל הקשר שהוא. ונסביר איך נכון לכתוב הסכם? מה השלבים שצריך לעשות כאשר כותבים הסכם? איך נכון לתכנן כתיבת הסכם? ומי הגיוני שיכתוב הסכם? האם הגיוני שעורך דין יכתוב הסכם? האם באמת עורך דין יודע לנסח הסכם מספיק טוב? ולמה בכלל צריך הסכם? האם חייב לכתוב הסכם? מהי מטרת כתיבת ההסכם? ועל מה חשוב לשים לב כאשר כותבים הסכם? איזה טעויות יש בכתיבת הסכם? ועוד.
מה זה כתיבת הסכם?
אז קודם כל נסביר משהו עקרוני לגבי כתיבת הסכם מסחרי או הסכם עסקי מכל מין וסוג שהוא. אז ברמת העיקרון צריכים להבין, שכתיבת הסכם מסחרי, היא בעצם ביטוי בכתב של הסכמות מסחריות בעל פה. דהיינו, כאשר באים לכתוב הסכם מסחרי כלשהו, צריכים להבין, שקודם כל צריכים להבין בעל פה את ההסכמות המסחריות ורק אחר כך להיכנס לשאלה של איך לכתוב אותן בהסכם המסחרי.
ואני אסביר: כאשר באים לכתוב הסכם, לדוגמה, הסכם שותפים, הסכם עובד מעביד, הסכם גירושין, הסכם ממון, הסכם לרכישת בית, הסכם מסחרי מכל מין וסוג שהוא, צריכים להבין, שכתיבת הסכם, פירושה לכתוב את מה שמוסכם. דהיינו, קודם כל צריכים להסכים ואחר כך לכתוב את מה שמסכימים. במילים אחרות, ההסכם בכתב, אמור לבטא את מה שמסכימים בעל פה בלי קשר לכתיבת ההסכם.
ולכן כאשר לדוגמה עורך דין מתייעץ איתי איך לכתוב הסכם, אז קודם כל ננסה להבין ממנו, האם הוא מסוגל להסביר את ההסכמות המסחריות בעל פה, לפני שהוא שואל איך לכתוב את ההסכם. כי צריכים לעשות הפרדה, בין תהליך כתיבת ההסכם, לבין תהליך גיבוש ההסכם שהוא צריך להיות קודם בתהליך, לכתיבת ההסכם.
ואם קשה לך לנסח הסכם, בסיכוי גבוה שאולי לא ברור לך מהי ההסכמה המסחרית שבין הצדדים. ולפעמים הקושי לכתוב את ההסכם, הוא בגלל שלא ברור לצדדים מהי ההסכמה המסחרית ביניהם. ולכן קודם כל צריכים להבין את ההסכמות המסחריות ורק אחר כך לנסות להבין איך נכון לנסח את ההסכמות המסחריות.
למה צריך לכתוב הסכם?
אז ברמת העיקרון, לכתיבת הסכם יכולות להיות מטרות שונות. מטרה אחת לדוגמה, יכולה להיות לצורך זיכרון בלבד. דהיינו, הצדדים הגיעו להסכמות והם רוצים לזכור מה ההסכמות שהם הגיעו אליהם. ולשם כך הם כותבים את ההסכם. רק כדי שהם יזכרו מה הם סיכמו, אך לא מעבר לכך.
לכתיבת הסכם, יכולה גם להיות מטרה שהצדדים רוצים לכתוב הסכם, כדי שתוך כדי כתיבת ההסכם, הם יבינו יותר טוב מה ההסכמות ביניהם. כי לפעמים דווקא תוך כדי שכותבים את הדברים בכתב, תוך כדי זה פתאום מגלים כל מיני מקרי קצה שצריכים לתת עליהם את הדעת.
כמו כן, הסיבה הנפוצה ביותר לכתיבת הסכם, היא שהצדדים רוצים לוודא שאם מתישהו יהיו חילוקי דעות ביניהם בנוגע למה שהם סיכמו, הרי שההסכם יהיה סוג של ראיה, למה שהם סיכמו ביניהם. במילים אחרות, כותבים הסכם, כי ההסכם הוא סוג של עד, שיעיד בעתיד, מה הצדדים סיכמו ביניהם.
במילים אחרות, בדרך כלל אתה תרצה לכתוב הסכם, לא רק כדי שתוכל לזכור מה סיכמת עם הצד השני, אלא אתה תרצה לכתוב הסכם, כדי לוודא שהצדדים יכבדו את ההסכם. ושאם מתישהו הצד השני, ינסה להתחמק מביצוע ההסכם, אז יהיה ניתן לנסות לכפות עליו את ביצוע ההסכם, דרך בית משפט וכיו"ב.
לדוגמה, נניח שאתה סוגר עם מישהו שתמכור לו מוצר ב 100 ש"ח. הרי שאין כאן הרבה פרטים שצריך לזכור. כי המחיר הוא 100 ש"ח ונניח שלא צריך לזכור שום דבר חוץ מאשר את המחיר. כמו כן, גם לא צריך לנסח הסכם, כדי שיהיה ברור מה סוכם. כי יש כאן הסכמה מסחרית אחת ויחידה, שהמוצר יימכר ב 100 ש"ח. אבל מה יקרה אם אחד הצדדים ירצה להפר את ההסכם בדרך כלשהי? הרי שלשם כך צריך שיהיה כתוב הסכם.
למה חשוב להבין את מטרת כתיבת ההסכם?
ולמה אני מסביר כאן למה בעצם כותבים הסכם, כי כתיבת ההסכם צריכה להתאים למטרה של כתיבת ההסכם. דהיינו, כאשר אתה כותב הסכם, עליך לדעת, שהצורה שאתה כותב את ההסכם צריכה להתאים לסיבה שבגללה אתה כותב את ההסכם.
דהיינו, במקרה הנפוץ שבו כתיבת ההסכם נועדה לגרום לצדדים לקיים את ההסכם מכוח ההסכם, עליך להבין שבמובן מסוים, אתה לא כותב הסכם רק כדי לכתוב הסכם וכדי לכתוב מה סוכם, אלא אתה כותב הסכם, כדי שאם תגיע לבית משפט בוויכוח מסחרי כלשהו, הרי שההסכם הזה ישמש כראיה בבית משפט למה שסיכמת עם הצד השני.
שזה בעצם אומר, שכאשר אתה כותב את ההסכם, אתה צריך לחשוב גם על נקודת המבט של השופט, איך הוא יקרא את ההסכם ומה הוא יבין מההסכם.
ולכן חשוב להבין למה אתה כותב את ההסכם. ואם המטרה שלך שאתה כותב את ההסכם, היא כדי שבאמצעות ההסכם תוכל בעתיד לגרום לכך שהצד השני יכבד את ההסכם מכח כתיבת ההסכם, הרי שאתה חייב לדעת לנסח את ההסכם בצורה נכונה ומדוייקת, דבר שהרבה פעמים גם עורכי דין טובים, לא עושים בצורה מספיק טובה, כמו שאני אסביר להלן.
איך כתיבת הסכם יכולה לעזור לך בעתיד?
אז ברגע שאתה כותב הסכם מסחרי, נניח שבעתיד יש ויכוח בינך לבין הצד השני, אז הרבה פעמים הדרך לעצור את הוויכוח, היא באמצעות זה שפותחים את ההסכם, לראות מה סוכם. במובן של להיזכר מה סוכם בין הצדדים.
ולפעמים זה לא כך כל משנה מה סוכם, אבל כן משנה מה כתוב בהסכם שסוכם. כי הרבה פעמים אנשים חותמים על הסכם, בלי שבאמת הם קראו אותו עד הסוף, או בלי שהם הבינו אותו עד הסוף ובלי שהם שמו לב עד הסוף לכל התרחישים האפשריים שיכולים לקרות.
והרבה פעמים ההסכם משמש, לא בהכרח לצורך שבעתיד נוכל לומר "בא ניזכר מה סיכמנו בינינו בעל פה", אלא בשביל "בא ניזכר מה סוכם בין הצדדים בכתב, גם אולי בלי שהם בכלל שמו לב לכך". לדוגמה, אתה זוכר שבאופן כללי סוכם X. אבל בהסכם כתוב, שבמקרה ספציפי, דווקא יהיה Y ולא X. ואז אתה צריך לכבד את ההסכם, כי זה מה שסוכם בכתב גם אם זה לא היה עיקר הסיכום המסחרי שלך.
במילים אחרות, הרבה פעמים מישהו בא בדרישה לצד השני מכח מה שכתוב בהסכם באיזו פסקה כלשהי, גם אם זו לא היתה מהות ההסכמה המסחרית ביניהם. אבל זה מה שסוכם בכתב. כי כמו שהסברתי קודם, בהסכם יש התייחסות גם לכל מיני מקרי קצה כאלו ואחרים, שבהם לא תמיד שמים לב מה מסכימים, לפני שחותמים על ההסכם.
איך שופט יפרש את ההסכם שלך?
אז ברמת העיקרון, מה יקרה אם אחד הצדדים ירצה להפר את ההסכם והצד השני ירצה לכפות עליו את קיום ההסכם, לקבל פיצוי מוסכם בהתאם להסכם וכולי? במקרה כזה, יתכן מאוד שהצדדים יפגשו בבית המשפט והשופט יצטרך להחליט לטובת מי לפסוק.
וכאשר השופט בא לפסוק בויכוח מסחרי שיש בין 2 צדדים, לעיני השופט יש המון שיקולים והמון ראיות, מלבד כמובן שיקול דעתו האישי והידע המקצועי של השופט, שבהתאם לכל אלו, השופט בסופו של דבר, שופט לטובת מי מהצדדים.
ואחד מהדברים שמשפיעים על פסיקת בית המשפט לטובתך או לרעתך בבא היום בבית המשפט, היא גם ההסכם המסחרי שעליו אתה חתום. דהיינו, שיש המון שיקולים, אבל שיקול מרכזי ביותר, הוא גם מה שכתוב בהסכם המסחרי שבין הצדדים.
יחד עם זאת, השופט יכול לבחור להתעלם מההסכם הכתוב במקרים שונים או לפרש את ההסכם בצורות שונות, שלא בהכרח התכוונת אליהם.
אז במה תלוי איך שופט יפרש את ההסכם שלך בבית המשפט?
זה תלוי בהמון גורמים.
1 - זה תלוי לדוגמה, בשכל של השופט, כמה השכל שלו ישר או עקום.
2 - זה תלוי גם באיך שההסכם עצמו מנוסח, כמה ההסכם כתוב בצורה ברורה, כמה ההסכם כתוב בצורה שניתן לפרש את ההסכם בצורות שונות. כי יש הסכמים שניתן לפרש אותם בצורות שונות ואפילו בצורות הפוכות. והרבה פעמים, מגלים את זה רק בבית המשפט.
3 - זה תלוי גם באיך עורכי הדין ינסו לפרש לשופט את מה שכתוב בהסכם. כי עורך דין ליטיגטור שעוסק בליטיגציה, דהיינו, עורך דין שעוסק בלטעון טענות בבית משפט ובלשכנע את השופט בבית המשפט, הוא יכול לקחת את הפסקאות של ההסכם ולנסות לפרש אותן בפני השופט, כמו שהוא רוצה, לטובת מה שהוא רוצה.
4 - זה תלוי גם בהבנה המקצועית של השופט, את התחום שאותו הוא שופט. כי לפעמים השופט לא ממש מבין את הסיטואציה שאותה הוא שופט, ואז יותר קל להטות את דעת השופט לצד כלשהו, בגלל שהשופט לא ממש מבין את הסיטואציה המשפטית שאותה הוא שופט.
5 - כמו כן זה תלוי גם בזמן של השופט, כמה זמן הוא מקדיש לקרוא את כל ההסכמים / הטענות / חומר הראיות וכולי. כי לפעמים לשופט אין חשק או זמן לעבור על כל הפרטים לעומק, ואז יכול לצאת עיוות דין במשפט.
6 - ויש גם את השיקול של אומד דעת הצדדים / אומד דעתם של הצדדים, שלפיו השופט יכול לפסוק באופן כללי (ע"ע עילת הסבירות).
מה זה השיקול של אומד דעתם של הצדדים בבית המשפט?
אז אומד פירושו אומדן והערכה. דעת הצדדים, פירושה הדעה של הצדדים. ואומד דעת הצדדים פירושו, שהשופט מעריך מה הצדדים הסכימו ורצו שיקרה, כאשר המקרה מגיע לבית המשפט.
דהיינו, כאשר השופט יתקל באיזו פסקה לא ברורה שניתן לפרש אותה בכמה פירושים אפשריים, או כאשר יהיו בהסכם, פסקאות שמנוסחות בצורה שהן סותרות אחת את השניה, אז במקרה כזה הרבה פעמים השופט ינסה לאמוד ולהעריך, מה לדעתו הצדדים סיכמו ביניהם בהסכמה המסחרית בעל פה, לפני כתיבת ההסכם. ובהתאם לזה לפסוק את פסק הדין.
דהיינו, השופט ינסה לאמוד ולהעריך את דעת הצדדים בהסכמות המסחריות שהיו להם, בתורה שבעל פה, לפני שהם כתבו את ההסכם, שהוא התורה שבכתב לצורך העניין. ולפי זה השופט יפרש את ההסכם וכולי.
במילים אחרות, ככל שההסכם כתוב ומנוסח יותר נכון, בצורה שלא ניתן לפרש אותה בכמה פירושים שונים, כך זה מגדיל את הסיכוי לכך שהשופט לא יוכל ללכת לכיוון של אומד דעת הצדדים. וגם בגלל זה מאוד חשוב איך ההסכם מנוסח, כדי להגדיל את הסיכוי לכך שההסכם ינוסח בצורה חד משמעית.
ומכל זה הבנו, שבמידה והמטרה שאתה כותב הסכם, היא כדי שבבא היום ההסכם יעזור לך לאכוף את ההסכמה המסחרית על הצד השני, הרי שמאוד חשוב מה ואיך יהיה כתוב בהסכם. ולא רק חשוב שההסכם יראה טוב ושיהיה כתוב בהסכם את מה שאתה רוצה שיהיה כתוב בהסכם, אלא חשוב שההסכם יהיה כתוב בצורה שגם השופט וגם הצד השני, לא יוכל להבין אותה אחרת בבא היום.
מה זה כתיבת הסכם?
אז קודם כל נסביר משהו עקרוני לגבי כתיבת הסכם מסחרי או הסכם עסקי מכל מין וסוג שהוא. אז ברמת העיקרון צריכים להבין, שכתיבת הסכם מסחרי, היא בעצם ביטוי בכתב של הסכמות מסחריות בעל פה. דהיינו, כאשר באים לכתוב הסכם מסחרי כלשהו, צריכים להבין, שקודם כל צריכים להבין בעל פה את ההסכמות המסחריות ורק אחר כך להיכנס לשאלה של איך לכתוב אותן בהסכם המסחרי.
ואני אסביר: כאשר באים לכתוב הסכם, לדוגמה, הסכם שותפים, הסכם עובד מעביד, הסכם גירושין, הסכם ממון, הסכם לרכישת בית, הסכם מסחרי מכל מין וסוג שהוא, צריכים להבין, שכתיבת הסכם, פירושה לכתוב את מה שמוסכם. דהיינו, קודם כל צריכים להסכים ואחר כך לכתוב את מה שמסכימים. במילים אחרות, ההסכם בכתב, אמור לבטא את מה שמסכימים בעל פה בלי קשר לכתיבת ההסכם.
ולכן כאשר לדוגמה עורך דין מתייעץ איתי איך לכתוב הסכם, אז קודם כל ננסה להבין ממנו, האם הוא מסוגל להסביר את ההסכמות המסחריות בעל פה, לפני שהוא שואל איך לכתוב את ההסכם. כי צריכים לעשות הפרדה, בין תהליך כתיבת ההסכם, לבין תהליך גיבוש ההסכם שהוא צריך להיות קודם בתהליך, לכתיבת ההסכם.
ואם קשה לך לנסח הסכם, בסיכוי גבוה שאולי לא ברור לך מהי ההסכמה המסחרית שבין הצדדים. ולפעמים הקושי לכתוב את ההסכם, הוא בגלל שלא ברור לצדדים מהי ההסכמה המסחרית ביניהם. ולכן קודם כל צריכים להבין את ההסכמות המסחריות ורק אחר כך לנסות להבין איך נכון לנסח את ההסכמות המסחריות.
למה צריך לכתוב הסכם?
אז ברמת העיקרון, לכתיבת הסכם יכולות להיות מטרות שונות. מטרה אחת לדוגמה, יכולה להיות לצורך זיכרון בלבד. דהיינו, הצדדים הגיעו להסכמות והם רוצים לזכור מה ההסכמות שהם הגיעו אליהם. ולשם כך הם כותבים את ההסכם. רק כדי שהם יזכרו מה הם סיכמו, אך לא מעבר לכך.
לכתיבת הסכם, יכולה גם להיות מטרה שהצדדים רוצים לכתוב הסכם, כדי שתוך כדי כתיבת ההסכם, הם יבינו יותר טוב מה ההסכמות ביניהם. כי לפעמים דווקא תוך כדי שכותבים את הדברים בכתב, תוך כדי זה פתאום מגלים כל מיני מקרי קצה שצריכים לתת עליהם את הדעת.
כמו כן, הסיבה הנפוצה ביותר לכתיבת הסכם, היא שהצדדים רוצים לוודא שאם מתישהו יהיו חילוקי דעות ביניהם בנוגע למה שהם סיכמו, הרי שההסכם יהיה סוג של ראיה, למה שהם סיכמו ביניהם. במילים אחרות, כותבים הסכם, כי ההסכם הוא סוג של עד, שיעיד בעתיד, מה הצדדים סיכמו ביניהם.
במילים אחרות, בדרך כלל אתה תרצה לכתוב הסכם, לא רק כדי שתוכל לזכור מה סיכמת עם הצד השני, אלא אתה תרצה לכתוב הסכם, כדי לוודא שהצדדים יכבדו את ההסכם. ושאם מתישהו הצד השני, ינסה להתחמק מביצוע ההסכם, אז יהיה ניתן לנסות לכפות עליו את ביצוע ההסכם, דרך בית משפט וכיו"ב.
לדוגמה, נניח שאתה סוגר עם מישהו שתמכור לו מוצר ב 100 ש"ח. הרי שאין כאן הרבה פרטים שצריך לזכור. כי המחיר הוא 100 ש"ח ונניח שלא צריך לזכור שום דבר חוץ מאשר את המחיר. כמו כן, גם לא צריך לנסח הסכם, כדי שיהיה ברור מה סוכם. כי יש כאן הסכמה מסחרית אחת ויחידה, שהמוצר יימכר ב 100 ש"ח. אבל מה יקרה אם אחד הצדדים ירצה להפר את ההסכם בדרך כלשהי? הרי שלשם כך צריך שיהיה כתוב הסכם.
למה חשוב להבין את מטרת כתיבת ההסכם?
ולמה אני מסביר כאן למה בעצם כותבים הסכם, כי כתיבת ההסכם צריכה להתאים למטרה של כתיבת ההסכם. דהיינו, כאשר אתה כותב הסכם, עליך לדעת, שהצורה שאתה כותב את ההסכם צריכה להתאים לסיבה שבגללה אתה כותב את ההסכם.
דהיינו, במקרה הנפוץ שבו כתיבת ההסכם נועדה לגרום לצדדים לקיים את ההסכם מכוח ההסכם, עליך להבין שבמובן מסוים, אתה לא כותב הסכם רק כדי לכתוב הסכם וכדי לכתוב מה סוכם, אלא אתה כותב הסכם, כדי שאם תגיע לבית משפט בוויכוח מסחרי כלשהו, הרי שההסכם הזה ישמש כראיה בבית משפט למה שסיכמת עם הצד השני.
שזה בעצם אומר, שכאשר אתה כותב את ההסכם, אתה צריך לחשוב גם על נקודת המבט של השופט, איך הוא יקרא את ההסכם ומה הוא יבין מההסכם.
ולכן חשוב להבין למה אתה כותב את ההסכם. ואם המטרה שלך שאתה כותב את ההסכם, היא כדי שבאמצעות ההסכם תוכל בעתיד לגרום לכך שהצד השני יכבד את ההסכם מכח כתיבת ההסכם, הרי שאתה חייב לדעת לנסח את ההסכם בצורה נכונה ומדוייקת, דבר שהרבה פעמים גם עורכי דין טובים, לא עושים בצורה מספיק טובה, כמו שאני אסביר להלן.
איך כתיבת הסכם יכולה לעזור לך בעתיד?
אז ברגע שאתה כותב הסכם מסחרי, נניח שבעתיד יש ויכוח בינך לבין הצד השני, אז הרבה פעמים הדרך לעצור את הוויכוח, היא באמצעות זה שפותחים את ההסכם, לראות מה סוכם. במובן של להיזכר מה סוכם בין הצדדים.
ולפעמים זה לא כך כל משנה מה סוכם, אבל כן משנה מה כתוב בהסכם שסוכם. כי הרבה פעמים אנשים חותמים על הסכם, בלי שבאמת הם קראו אותו עד הסוף, או בלי שהם הבינו אותו עד הסוף ובלי שהם שמו לב עד הסוף לכל התרחישים האפשריים שיכולים לקרות.
והרבה פעמים ההסכם משמש, לא בהכרח לצורך שבעתיד נוכל לומר "בא ניזכר מה סיכמנו בינינו בעל פה", אלא בשביל "בא ניזכר מה סוכם בין הצדדים בכתב, גם אולי בלי שהם בכלל שמו לב לכך". לדוגמה, אתה זוכר שבאופן כללי סוכם X. אבל בהסכם כתוב, שבמקרה ספציפי, דווקא יהיה Y ולא X. ואז אתה צריך לכבד את ההסכם, כי זה מה שסוכם בכתב גם אם זה לא היה עיקר הסיכום המסחרי שלך.
במילים אחרות, הרבה פעמים מישהו בא בדרישה לצד השני מכח מה שכתוב בהסכם באיזו פסקה כלשהי, גם אם זו לא היתה מהות ההסכמה המסחרית ביניהם. אבל זה מה שסוכם בכתב. כי כמו שהסברתי קודם, בהסכם יש התייחסות גם לכל מיני מקרי קצה כאלו ואחרים, שבהם לא תמיד שמים לב מה מסכימים, לפני שחותמים על ההסכם.
איך שופט יפרש את ההסכם שלך?
אז ברמת העיקרון, מה יקרה אם אחד הצדדים ירצה להפר את ההסכם והצד השני ירצה לכפות עליו את קיום ההסכם, לקבל פיצוי מוסכם בהתאם להסכם וכולי? במקרה כזה, יתכן מאוד שהצדדים יפגשו בבית המשפט והשופט יצטרך להחליט לטובת מי לפסוק.
וכאשר השופט בא לפסוק בויכוח מסחרי שיש בין 2 צדדים, לעיני השופט יש המון שיקולים והמון ראיות, מלבד כמובן שיקול דעתו האישי והידע המקצועי של השופט, שבהתאם לכל אלו, השופט בסופו של דבר, שופט לטובת מי מהצדדים.
ואחד מהדברים שמשפיעים על פסיקת בית המשפט לטובתך או לרעתך בבא היום בבית המשפט, היא גם ההסכם המסחרי שעליו אתה חתום. דהיינו, שיש המון שיקולים, אבל שיקול מרכזי ביותר, הוא גם מה שכתוב בהסכם המסחרי שבין הצדדים.
יחד עם זאת, השופט יכול לבחור להתעלם מההסכם הכתוב במקרים שונים או לפרש את ההסכם בצורות שונות, שלא בהכרח התכוונת אליהם.
אז במה תלוי איך שופט יפרש את ההסכם שלך בבית המשפט?
זה תלוי בהמון גורמים.
1 - זה תלוי לדוגמה, בשכל של השופט, כמה השכל שלו ישר או עקום.
2 - זה תלוי גם באיך שההסכם עצמו מנוסח, כמה ההסכם כתוב בצורה ברורה, כמה ההסכם כתוב בצורה שניתן לפרש את ההסכם בצורות שונות. כי יש הסכמים שניתן לפרש אותם בצורות שונות ואפילו בצורות הפוכות. והרבה פעמים, מגלים את זה רק בבית המשפט.
3 - זה תלוי גם באיך עורכי הדין ינסו לפרש לשופט את מה שכתוב בהסכם. כי עורך דין ליטיגטור שעוסק בליטיגציה, דהיינו, עורך דין שעוסק בלטעון טענות בבית משפט ובלשכנע את השופט בבית המשפט, הוא יכול לקחת את הפסקאות של ההסכם ולנסות לפרש אותן בפני השופט, כמו שהוא רוצה, לטובת מה שהוא רוצה.
4 - זה תלוי גם בהבנה המקצועית של השופט, את התחום שאותו הוא שופט. כי לפעמים השופט לא ממש מבין את הסיטואציה שאותה הוא שופט, ואז יותר קל להטות את דעת השופט לצד כלשהו, בגלל שהשופט לא ממש מבין את הסיטואציה המשפטית שאותה הוא שופט.
5 - כמו כן זה תלוי גם בזמן של השופט, כמה זמן הוא מקדיש לקרוא את כל ההסכמים / הטענות / חומר הראיות וכולי. כי לפעמים לשופט אין חשק או זמן לעבור על כל הפרטים לעומק, ואז יכול לצאת עיוות דין במשפט.
6 - ויש גם את השיקול של אומד דעת הצדדים / אומד דעתם של הצדדים, שלפיו השופט יכול לפסוק באופן כללי (ע"ע עילת הסבירות).
מה זה השיקול של אומד דעתם של הצדדים בבית המשפט?
אז אומד פירושו אומדן והערכה. דעת הצדדים, פירושה הדעה של הצדדים. ואומד דעת הצדדים פירושו, שהשופט מעריך מה הצדדים הסכימו ורצו שיקרה, כאשר המקרה מגיע לבית המשפט.
דהיינו, כאשר השופט יתקל באיזו פסקה לא ברורה שניתן לפרש אותה בכמה פירושים אפשריים, או כאשר יהיו בהסכם, פסקאות שמנוסחות בצורה שהן סותרות אחת את השניה, אז במקרה כזה הרבה פעמים השופט ינסה לאמוד ולהעריך, מה לדעתו הצדדים סיכמו ביניהם בהסכמה המסחרית בעל פה, לפני כתיבת ההסכם. ובהתאם לזה לפסוק את פסק הדין.
דהיינו, השופט ינסה לאמוד ולהעריך את דעת הצדדים בהסכמות המסחריות שהיו להם, בתורה שבעל פה, לפני שהם כתבו את ההסכם, שהוא התורה שבכתב לצורך העניין. ולפי זה השופט יפרש את ההסכם וכולי.
במילים אחרות, ככל שההסכם כתוב ומנוסח יותר נכון, בצורה שלא ניתן לפרש אותה בכמה פירושים שונים, כך זה מגדיל את הסיכוי לכך שהשופט לא יוכל ללכת לכיוון של אומד דעת הצדדים. וגם בגלל זה מאוד חשוב איך ההסכם מנוסח, כדי להגדיל את הסיכוי לכך שההסכם ינוסח בצורה חד משמעית.
ומכל זה הבנו, שבמידה והמטרה שאתה כותב הסכם, היא כדי שבבא היום ההסכם יעזור לך לאכוף את ההסכמה המסחרית על הצד השני, הרי שמאוד חשוב מה ואיך יהיה כתוב בהסכם. ולא רק חשוב שההסכם יראה טוב ושיהיה כתוב בהסכם את מה שאתה רוצה שיהיה כתוב בהסכם, אלא חשוב שההסכם יהיה כתוב בצורה שגם השופט וגם הצד השני, לא יוכל להבין אותה אחרת בבא היום.