למה כולם עושים תמיד נגד רצונם?

אחת האשליות הגדולות ביותר שיש לאדם היא שהוא חושב שהוא תמיד עושה את מה שהוא רוצה. אם תשאל אדם ממוצע למה הוא עשה פעולה מסוימת, הוא לרוב יענה: "עשיתי מה שרציתי, אף אחד לא הכריח אותי". אבל האמת עמוקה ומורכבת יותר: האדם למעשה אף פעם לא עושה את מה שהוא באמת רוצה, אלא תמיד עושה פעולות כדי להשיג מטרות אחרות.

הסיבה לכך שכל פעולה שהאדם עושה היא רק למען השגת מטרה מסוימת אחרת, ולכן הוא אף פעם לא נהנה באמת מעצם הפעולה. לדוגמה, אדם שמשחק משחק, אומר שהוא משחק בשביל הכיף. אבל האמת היא שהוא לא רוצה את המשחק עצמו אלא את ההנאה והכיף שהמשחק גורם לו להרגיש. כלומר, המשחק הוא רק אמצעי, לא מטרה.

דוגמה נוספת שאליעד כהן נותן היא אדם שהולך לחדר כושר ומתאמץ. אותו אדם חושב שהוא נהנה מהמאמץ עצמו, אך למעשה הוא נהנה רק ממה שהמאמץ גורם לו להרגיש: אם הוא סבל קודם מדיכאון או מהערכה עצמית נמוכה, הרי שכעת האגו שלו מתגבר והוא מרגיש יותר טוב עם עצמו. למעשה, הטיפשות או הדמיון שגרמו לו לחשוב שהוא לא מספיק טוב הם אלו שיצרו אצלו את ההנאה, ולא המאמץ עצמו. אם היה יכול להשיג את אותה תחושת סיפוק ללא מאמץ, הוא לא היה בוחר להתאמץ כלל.

למה האדם אף פעם לא מאושר באמת?

אליעד מסביר שהאדם תמיד נמצא במצב של חיסרון פנימי מתמיד. בכל פעולה שהוא עושה, הוא מנסה למעשה לברוח מהחיסרון הזה, מהדיכאון הקיומי ומהתחושה שחסר לו משהו בחיים. האדם תמיד פועל כדי להשיג "אושר" או "תחושה טובה" שמחכה לו במקום אחר. אף פעם לא מספיק לו מה שיש לו ברגע הנוכחי, ולכן הוא תמיד רודף אחרי משהו אחר שייתן לו הרגשה טובה יותר.

החיסרון והתחושה הפנימית הרעה הזו הם שמניעים את כל פעולותיו. האדם תמיד סובל מריקנות קיומית, ואין לו באמת מושג לשם מה הוא חי. הוא תמיד שואף להיפטר מתחושת הדיכאון הזו, ולכן הוא כל הזמן עושה דברים - קונה דברים, עובד, מתאמץ - והכל כדי להרגיש קצת יותר טוב.

מה המשמעות האמיתית של "לעשות את מה שאתה רוצה"?

לעשות באמת את מה שאתה רוצה פירושו לא לרצות דבר מעבר לעשייה עצמה. אליעד מדגים זאת באמצעות אדם שעובד בבנייה וסוחב שקי מלט. אם שואלים אדם כזה מהי השאיפה הגדולה ביותר שלו בחיים, הוא אמור לענות בכנות: "החלום שלי זה פשוט לסחוב שקי מלט, ולא אכפת לי אם זה כואב או אם אין לי שום רווח מזה. אני לא רוצה שום דבר אחר". רק אדם כזה עושה באמת את מה שהוא רוצה.

כאשר האדם באמת עושה את מה שהוא רוצה, הוא אינו שואף לתוצאה אחרת מעבר למה שהוא עושה ברגע זה. הוא נהנה מהפעולה עצמה, ולא ממה שהיא מביאה לו בעתיד. הוא לא מחפש תוצאה טובה יותר או הרגשה טובה יותר - הוא פשוט נהנה מהעשייה בשלמות, בלי קשר לשום דבר אחר.

לעשות את מה שאתה רוצה באמת זה אומר שיש לך בחירה מלאה. אם אתה עושה את הדברים כי אתה מוכרח (כי רע לך ואתה מנסה להרגיש טוב יותר), אתה למעשה לא עושה את מה שאתה רוצה, אלא אתה עבד של החיסרון שלך ושל הדיכאון שלך. לכן האדם תמיד אומלל ולא מרוצה, כי כל מה שהוא עושה הוא תמיד רק כדי להרגיש יותר טוב בעתיד, לעולם לא בשביל ההווה עצמו.

איך אפשר ליהנות באמת מהעשייה?

אליעד כהן מסביר שהדרך היחידה ליהנות באמת מעצם העשייה היא להפסיק לרצות להרגיש יותר טוב. ברגע שהאדם מבין שכל העשייה שלו נובעת מהרצון להרגיש טוב יותר, הוא יכול להתחיל לעבוד על להפסיק לרצות את ההנאה העתידית. אם האדם יפסיק לרצות, אז ורק אז הוא יוכל ליהנות מעצם מה שהוא עושה כרגע. כאשר האדם משתחרר לחלוטין מהרצון להשיג תחושות טובות בעתיד, הוא יכול לחוות את ההווה בשלמות, ליהנות מהחיים ומהעשייה שלו ללא תלות בתוצאות או בתחושות אחרות.

הרעיון הסופי שאליעד מביע הוא שאם אדם באמת ישאל את עצמו "מה אני באמת רוצה?", התשובה תהיה: "אני רוצה להפסיק לרצות". כי כל העשייה בעולם נועדה רק למלא את הרצון, ואם אין רצון, לא יהיה צורך בשום עשייה כפויה.

בסיכומו של דבר, המסר המרכזי שאליעד כהן מעביר הוא שהאדם צריך להבין שהוא לא באמת עושה את מה שהוא רוצה, וכדי לשנות את המצב הזה, עליו להבין את שורש הרצון שלו, להשתחרר מהצורך להרגיש תמיד טוב יותר, וכך ליהנות מעצם העשייה בשלמותה.