המרדף אחרי האושר, אושר זמני, אושר נצחי, אושר תמידי, חיפוש האושר, האם קיים האושר? האם אפשר להיות מאושר? איך להיות מאושר? איך למצוא אושר בחיים? הדרך אל האושר, איך למצוא את האושר בחיים?
האם יש משמעות במרדף אחרי אושר זמני?
אליעד כהן מסביר שהמרדף אחרי אושר בחיים מעמיד את האדם בפני שאלה חשובה: אם כל חוויה טובה היא זמנית וסופה להסתיים, האם יש טעם לרדוף אחריה מלכתחילה? האדם משקיע זמן ואנרגיה כדי להשיג חוויות טובות, אך כל חוויה שמגיעה בסופו של דבר חולפת. הדוגמה שמובאת לכך היא תחושת הרעב והסיפוק מאכילה. האדם רעב, אוכל ונהנה, אבל ההנאה חולפת והרעב חוזר שוב. כך נוצר מעגל אינסופי שבו כל חוויה טובה מובילה שוב לחיסרון חדש.
אליעד מדגיש שהמודעות לכך שהטוב זמני יכולה לשמש כמנוף לתחושת חופש פנימי. ברגע שהאדם מבין שכל הטוב שהוא מרגיש הוא זמני ויחסי בלבד, הוא יכול להשתחרר מהמתח ומהרצינות המיותרת סביב השגת המטרה. במקום להתייחס לחוויות כאילו הן מטרות סופיות, האדם יכול להתייחס אליהן כאל משחק. כמו אדם שיודע מראש שהחוויה הטובה תעבור, אבל מחליט בכל זאת להשתתף במשחק מתוך בחירה מודעת ולא מתוך ציפייה מוטעית לאושר נצחי.
מהו הסיפור על השועל וכרם הענבים ומה הוא מלמד על אושר?
אליעד מציג את הסיפור הידוע על השועל שרצה להיכנס לכרם ענבים. השועל הולך בדרך ורואה כרם עם ענבים שנראים לו טעימים ומושכים. השועל רוצה מאוד להיכנס אל הכרם, אך הגדר הצרה מונעת ממנו להיכנס. הוא מחליט לעשות דיאטה חריפה, להרעיב את עצמו עד שהוא מצליח להיכנס דרך הפתח הצר. לאחר שהצליח להיכנס, הוא אוכל ונהנה מאוד. אך אז, כשהוא רוצה לצאת, הוא מגלה שהשמין שוב ולא יכול לצאת מהפתח. הסיפור מדגים את האבסורד שבמרדף אחרי האושר: השועל רעב, נהנה לרגע קצר, ואז שוב נקלע למצב שבו הוא צריך לסבול.
אליעד כהן משתמש בדוגמה הזאת כדי להסביר שאנשים פועלים בצורה דומה: הם משקיעים מאמץ גדול כדי להשיג חוויה טובה, ובסופו של דבר חוזרים לנקודת ההתחלה. ההנאה הזמנית מוחלפת שוב בחיסרון. זו האנלוגיה של "חור בדלי" - כל פעם שאדם ממלא את עצמו בטוב, הוא שוב מתרוקן, ושוב צריך למלא את עצמו מחדש.
למה אנשים ממשיכים לרדוף אחרי חוויות אם הטוב זמני?
אליעד מסביר שהאדם ממשיך לרדוף אחרי אושר זמני כי הוא לא רואה את החיסרון במלואו ברגע הפעולה. הוא מביא דוגמה למצב שבו אדם מקבל 100 שקל אך באותו רגע גם מאבד 15 שקל. אם האדם היה רואה את החיסרון באותו רגע במלואו, ייתכן שהיה מוותר על הפעולה. בפועל, האדם מתעלם מהחיסרון או לא רואה אותו באופן ברור, ולכן ממשיך לרדוף אחר אושר רגעי.
הוא מדגיש שאם אדם היה רואה באותה שנייה את החיסרון של כל פעולה, הוא כנראה לא היה מבצע פעולות כלל. אולם, אנשים לא חיים כך כי הם מאמינים שהתועלת היחסית שהם מפיקים עולה על החיסרון הזמני.
האם אושר אמיתי אפשרי ללא מרדף?
אליעד מסביר על שלושה מצבים אפשריים:
אליעד כהן מסביר שהמרדף אחרי אושר בחיים מעמיד את האדם בפני שאלה חשובה: אם כל חוויה טובה היא זמנית וסופה להסתיים, האם יש טעם לרדוף אחריה מלכתחילה? האדם משקיע זמן ואנרגיה כדי להשיג חוויות טובות, אך כל חוויה שמגיעה בסופו של דבר חולפת. הדוגמה שמובאת לכך היא תחושת הרעב והסיפוק מאכילה. האדם רעב, אוכל ונהנה, אבל ההנאה חולפת והרעב חוזר שוב. כך נוצר מעגל אינסופי שבו כל חוויה טובה מובילה שוב לחיסרון חדש.
אליעד מדגיש שהמודעות לכך שהטוב זמני יכולה לשמש כמנוף לתחושת חופש פנימי. ברגע שהאדם מבין שכל הטוב שהוא מרגיש הוא זמני ויחסי בלבד, הוא יכול להשתחרר מהמתח ומהרצינות המיותרת סביב השגת המטרה. במקום להתייחס לחוויות כאילו הן מטרות סופיות, האדם יכול להתייחס אליהן כאל משחק. כמו אדם שיודע מראש שהחוויה הטובה תעבור, אבל מחליט בכל זאת להשתתף במשחק מתוך בחירה מודעת ולא מתוך ציפייה מוטעית לאושר נצחי.
מהו הסיפור על השועל וכרם הענבים ומה הוא מלמד על אושר?
אליעד מציג את הסיפור הידוע על השועל שרצה להיכנס לכרם ענבים. השועל הולך בדרך ורואה כרם עם ענבים שנראים לו טעימים ומושכים. השועל רוצה מאוד להיכנס אל הכרם, אך הגדר הצרה מונעת ממנו להיכנס. הוא מחליט לעשות דיאטה חריפה, להרעיב את עצמו עד שהוא מצליח להיכנס דרך הפתח הצר. לאחר שהצליח להיכנס, הוא אוכל ונהנה מאוד. אך אז, כשהוא רוצה לצאת, הוא מגלה שהשמין שוב ולא יכול לצאת מהפתח. הסיפור מדגים את האבסורד שבמרדף אחרי האושר: השועל רעב, נהנה לרגע קצר, ואז שוב נקלע למצב שבו הוא צריך לסבול.
אליעד כהן משתמש בדוגמה הזאת כדי להסביר שאנשים פועלים בצורה דומה: הם משקיעים מאמץ גדול כדי להשיג חוויה טובה, ובסופו של דבר חוזרים לנקודת ההתחלה. ההנאה הזמנית מוחלפת שוב בחיסרון. זו האנלוגיה של "חור בדלי" - כל פעם שאדם ממלא את עצמו בטוב, הוא שוב מתרוקן, ושוב צריך למלא את עצמו מחדש.
למה אנשים ממשיכים לרדוף אחרי חוויות אם הטוב זמני?
אליעד מסביר שהאדם ממשיך לרדוף אחרי אושר זמני כי הוא לא רואה את החיסרון במלואו ברגע הפעולה. הוא מביא דוגמה למצב שבו אדם מקבל 100 שקל אך באותו רגע גם מאבד 15 שקל. אם האדם היה רואה את החיסרון באותו רגע במלואו, ייתכן שהיה מוותר על הפעולה. בפועל, האדם מתעלם מהחיסרון או לא רואה אותו באופן ברור, ולכן ממשיך לרדוף אחר אושר רגעי.
הוא מדגיש שאם אדם היה רואה באותה שנייה את החיסרון של כל פעולה, הוא כנראה לא היה מבצע פעולות כלל. אולם, אנשים לא חיים כך כי הם מאמינים שהתועלת היחסית שהם מפיקים עולה על החיסרון הזמני.
האם אושר אמיתי אפשרי ללא מרדף?
אליעד מסביר על שלושה מצבים אפשריים:
- הנפרדות, שבה קיימים טוב ורע, ויש מרדף מתמיד אחרי חוויות טובות.
- אחדות שקרית, שבה האדם מאמין שהכל אחד ואין טעם לעשות דבר.
- אחדות אמיתית, שבה האדם רואה בו - זמנית שאין הבדל בין טוב לרע ובכל זאת משתתף במשחק.
- האם אפשר להגיע לאושר תמידי?
- מה הטעם במרדף אחרי אושר זמני?
- איך למצוא אושר אמיתי?
- אושר זמני לעומת אושר נצחי
- מהו סיפור השועל והכרם?
- האם כדאי להשתתף במשחק החיים?
- למה טוב ורע הם רק יחסיים?