וכאן נבאר את המהות של שאלת כל השאלות. דהיינו, לא נבאר את השאלה עצמה, אלא נבאר רק את מהותה. והעניין הוא, כי יש סוגים שונים של שאלות. ויש שאלות שמהותן היא חוסר ידיעה. דהיינו, שיש לאדם שאלה, שאם היה לו עוד מידע כלשהו, אז המידע הזה היה נותן לו תשובה לשאלה שלו.

וכל השאלות שיש בעולם, הן מהסוג הזה של שאלות של חוסר ידיעה. דהיינו, שחסר לאדם מידע כלשהו, ועל ידי זה נוצרת אצל האדם שאלה. ובכל השאלות שיש בעולם, התשובה של השאלה היא נפרדת מהשאלה. דהיינו, יש שאלה, ויש גם עוד מידע נפרד מהשאלה, שהוא בעצם התשובה על השאלה.

אבל יש גם את שאלת כל השאלות, שהיא השורש של כל השאלות שיש בעולם. ששם השאלה נובעת, לא משום שחסר לאדם מידע, אלא משום שהאדם לא מסוגל מבחינה שכלית ונפשית להכיל את המידע שיש לו.

כי ככל שהאדם מתבונן יותר ומעמיק את מחשבתו בכל נושא שיש בעולם, כך הוא בכל פעם מגלה תובנות חדשות ועומקים חדשים של המציאות. ואחרי שהאדם מבין את כל מה שהוא יכול להבין, אז האדם מגיע אל המשוכה האחרונה, שהיא הניסיון של האדם להבין את המהות הפנימית ביותר של המציאות.

ורק לצורך ההמחשה, להבין את המהות של המציאות, פירושו להבין את המהות של הנקודה הראשונה שממנה הכל התחיל. ולא סתם להבין, אלא להבין את הכל בשלמות. ולא סתם להבין את הנקודה הראשונה, אלא להבין את הצורה שבה באה לידי ביטוי הנקודה הראשונה, בכל הדברים שיש בעולם.

כי כפי שכבר ביארתי, יש בעולם שלנו חוקים רבים. כגון לדוגמה חוקי הכלכלה, חוקי הפיזיקה, חוקי החברה וכיו"ב. ומאחורי כל החוקים יש שכל כלשהו. ויש סיבה אחת ושכל אחד שלפיו מתנהלים כל התהליכים שיש בעולם. וכל העולם כולו וכל הדברים כולם, הכל מנוהל ע"פ שכל אחד ויחיד.

וכל מערכות היחסים בעולם שיש בין כל דבר ודבר שיש בעולם, הכל מנוהל ע"פ אותו השכל. כגון לדוגמה, מערכת היחסים שיש בין מרחב הזמן לבין מרחב המקום, היא מתנהלת ע"פ שכל מסוים. ומערכת היחסים שיש בין התודעה של האדם לבין המחשבות שאותן הוא חושב, ומערכת היחסים שיש בין הרגשות של האדם לבין השכל שלו, ומערכת היחסים שיש בין הרצונות של האדם לבין כל שאר הדברים וכל כיו"ב, הכל פועל לפי אותו שכל אחד.

ויש שכל אחד שלפיו פועלים גם חוקי הפיזיקה, וגם חוקי הכימיה, וגם חוקי הבישול, וגם חוקי מדעי המחשבה, וגם חוקי התעבורה, וגם חוקי המוזיקה וגם כל שאר החוקים שיש בעולם. והשכל הזה גם בו עצמו יש רמות עומק שונות.

ולהבין את המהות של המציאות, פירושו, להבין את הדבר שעומד מאחורי כל הדברים. ולא רק להבין אותו באופן כללי, אלא גם להבין כיצד הוא בא לידי ביטוי בכל דבר ודבר.

כי אחרי שהאדם מבין את המהות של הכל, אז הוא מבין את כל התהליכים שיש בעולם. דהיינו, הוא מבין את הסיבה שבגללה כל הדברים שבעולם הם כפי מה שהם.

ואם האדם חושב שהוא מבין את סיבת כל הסיבות, והוא עדיין לא מסוגל להבין את הסיבה של איזה דבר בעולם, או שהוא לא מסוגל להבין כיצד סיבת כל הסיבות באה לידי ביטוי בכל תהליך שיש בעולם, הרי שהוא עדיין לא מבין את סיבת כל הסיבות.

כי יש המון השערות שונות, לגבי מהי הסיבה של כל הסיבות. דהיינו, מהי הסיבה שבגללה הכל קורה. אבל אף אחד בעולם לא מסוגל להבין, כיצד הסיבה הזאת באה לידי ביטוי בכל תהליך ותהליך ובכל אירוע ואירוע שקורה בעולם. ולהבין את סיבת כל הסיבות, פירושו לראות בעיני השכל את נקודת ההתחלה ואת נקודת הסוף של כל האירועים ושל כל הדברים שיש בעולם.

וזה כמובן לא אפשרי מבחינה לוגית. כי בכל פעם שהאדם מגדיר בדעתו נקודת התחלה כלשהי, הרי שתמיד הוא יוצר בכך עוד נקודת התחלה גדולה עוד יותר. ולהבין את המהות של המציאות, פירושו להבין את נקודת ההתחלה הראשונה, למרות שאי אפשר להבין אותה מבחינה לוגית.

ואחרי שהאדם מעמיק את מחשבתו בכל דבר שיש בעולם, אז הוא מגיע לרמת עומק מאוד גדולה של המציאות. ואז הוא מגיע לסוג כלשהו של הבנה, שהאדם לא מסוגל להכיל את ההבנה הזאת בשכל האנושי שלו, וגם לא ברמה הרגשית האנושית.

כי כנ"ל, כל השאלות שיש לאדם בעולם, את כולן האדם מסוגל מבחינה שכלית להכיל. כי כל השאלות, הן רק חיסרון של מידע כלשהו. וכאשר מתגלה לאדם עוד מידע, אז על ידי זה הוא מקבל תשובה לשאלה שלו.

אבל כאשר האדם מגיע לשאלת כל השאלות, הוא בעצם מגיע לסוג הבנה כלשהי, שבעצם הוא המהות האמיתית של המציאות. והמהות האמיתית של המציאות היא מאוד עמוקה. ומצד האמת אין כאן שום שאלה כלל. כי השאלה, היא בכלל התשובה, של כל השאלות שיש בעולם.

אבל כאשר האדם נחשף לדבר הזה בפעם הראשונה, האדם לא מסוגל להכיל מבחינה שכלית את מה שהוא יודע. ולא שמדובר כאן על זה שחסר לאדם מידע כלשהו, אלא על זה שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את מה שהוא יודע. כי הידיעה הזאת היא גדולה מאוד בגודל אין סופי. וכאשר האדם מנסה להכניס דבר אין סופי לתוך מחשבה סופית, השכל של האדם לא מסוגל להכיל את הדבר הזה.

ויש כאלו שמנסים להעלות השערות לגבי מהי השאלה הזאת. אבל האדם לא יכול אפילו לא לדמיין את השאלה הזאת (עד שהוא יגיע אליה בעצמו). משום שמהותה של השאלה עצמה, שונה מכל השאלות שיש בעולם. כי כנ"ל, כל השאלות שהאדם מכיר, הן שאלות שיש עליהן תשובות. אבל כאן מדובר לא על סתם שאלה, אלא על המהות של כל השאלות שיש בעולם. ומדובר כאן על שאלה שאין לה תשובה. ומי יכול לדמיין שאלה שאין לה שום תשובה כלל?

וכאשר האדם מגיע לשאלה של כל השאלות, השאלה של כל השאלות יוצרת אצלו חוסר הבנה כ"כ גדול, שהדבר הזה גורם לו לפרק את כל החוכמות שהוא מכיר ושהוא יודע אותן.

פירוש: כי לכל אדם יש חוכמה כלשהי וידיעות כלשהן. וכאשר יש לאדם שאלה בכל נושא, אין השאלה גורמת לכל הידיעות של האדם להתפרק. כי כל שאלה היא על נושא מסוים. ואין שום שאלה שהיא על כל המידע שיש בעולם בבת אחת. והשאלה של כל השאלות, היא קושיא כ"כ חזקה, שהיא קושיא על כל המידע שיש בעולם מכל סוג שהוא.

ולכן, כל חכמי החכמים שיש בעולם, ברגע שהם מגיעים אל השאלה של כל השאלות, אז כל החוכמות שלהם וכל מה שהם יודעים, מתבטל ונעלם. כי השאלה הזאת היא על המהות של כל מה שקיים. וכאשר האדם מגיע לשאלה הזאת, אז כל מה שהוא יודע בכל תחום שהוא, יש לו עליו שאלה. כי השאלה הזאת, היא על כל מה שקיים.

וזאת לא סתם שאלה, אלא שהשאלה הזאת גורמת לכך שהאדם כבר לא מסוגל יותר להכיל בתוכו שום סוג של מחשבה. כי אחרי שהאדם מגיע אל השאלה הזאת, אז כל מחשבה שיש לו בראש שלו, המחשבה הזאת מזכירה לו את השאלה של כל השאלות.

כי כנ"ל, שאלת כל השאלות, היא כרוכה בהבנת המהות של כל הדברים שיש בעולם. ומאחר שהיא כרוכה בהבנת המהות של כל הדברים שיש בעולם, הרי שאחרי שהאדם מבין אותה, ממילא בעצם יש לו שאלה על כל דבר שיש בעולם. ולא סתם שאלה, אלא חוסר הבנה.

כי כפי שאמרנו, לא מדובר כאן על שאלה של חוסר ידיעה, אלא על זה שהאדם מגיע למידע כלשהו, שהאדם לא מסוגל להכיל אותו מבחינה נפשית. ומאחר שהדבר הזה הוא המהות של כל הדברים, הרי שכאשר האדם מגיע אליו, אז ממילא הוא כבר לא מסוגל להכיל בתוכו שום מחשבה.

וכל ניסיון של האדם לחשוב במוחו מהי השאלה הזאת, כל ניסיון שכזה הוא חסר טעם. משום שהאדם לא מסוגל להעלות על דעתו את המהות של השאלה הזאת. כי המהות של השאלה הזאת, היא גם שונה מהמהות של כל השאלות שיש בעולם. אבל בנוסף, המהות של השאלה הזאת, משנה לאדם את כל מה שהוא מבין בכל תחומי החיים בבת אחת.

כי ברגע שהאדם מגיע לשאלה הזאת, הדבר הזה משנה את כל מה שהוא מבין בכל התחומים שיש בעולם. ואדם רגיל לא מסוגל בשכל האנושי שלו לתפוס בכלל, את זה שאפשרי שתהיה שאלה כזאת. כי אם יש שאלה כזאת במציאות, הרי שזה משנה את כל נקודת המבט של האדם על כל המציאות.

וכל החכמים שיש בעולם, לא מסוגלים להכיל במחשבתם את השאלה הזאת. מאחר שהשאלה הזאת היא כמו אש ששורפת את כל השכל ואת כל החוכמה של האדם. והאדם יכול להיות חכם מאוד גדול, אבל השאלה הזאת תגרום לו להבין שהוא לא מבין שום דבר לגבי שום דבר. כי זאת שאלה מהותית לגבי השורש של כל המחשבות וכל הידיעות שיש בעולם.

וכל מקום שיש בעולם חוסר הבנה כלשהו, הרי ששורשו באותה השאלה שהיא השורש של כל חוסר ההבנה שיש בעולם. כי היא המהות של חוסר ההבנה שיש בעולם. ולכן השאלה הזאת מבטלת את כל החוכמות שיש בעולם, משום שהיא המהות של חוסר ההבנה שיש בעולם, שגורמת לכל הדברים שיש בעולם, להפוך להיות לא מובנים.

והאדם צריך המון המון שכל כדי להבין בכלל את השאלה הזאת. כי מי שאין לו מספיק שכל, הוא לא יבין את השאלה כלל. כי גם כדי להבין אותה, צריך המון שכל. ויש כאלו שהם יודעים קצת מהשאלה הזאת, אבל מאחר שהם לא מבינים אותה לעומקה, לכן הם חיים איתה בשלום. אבל אם האדם היה מבין את השאלה הזאת בשכל שלו, הרי שהדבר הזה היה משנה אצלו את כל נקודת המבט שלו על כל מה שהוא יודע.

וכפי שאמרנו, מדובר כאן על שאלה אחת, שבלעדיה לא היו שאלות בעולם. דהיינו, על שאלה אחת, שאם לא היא הייתה קיימת, לא היו קיימות שום שאלות ושום ספקות בשום נושא בעולם. כי היא השורש של כל השאלות. דהיינו, הדבר שכל השאלות והתשובות שיש בעולם, תלויים בו.

ואחרי שהאדם משיג בשכלו את כל מה שיש ביד השכל האנושי להשיג, אז האדם מגיע למידע הזה של הבנת המציאות. ואז האדם מגלה את השאלה של כל השאלות. ואח"כ אחרי שהאדם מעמיק עוד יותר בתוך השאלה הזאת, אז על ידי זה האדם יוצר אצלו כלי קיבול שכלי להכיל את המידע הזה.

כי כנ"ל, זאת לא שאלה שיש עליה תשובה, וזאת לא שאלה שנובעת מחוסר ידיעה, אלא זאת שאלה שנובעת מחוסר יכולת נפשית להכיל את המידע. ואחרי שהאדם מעמיק את מחשבתו בעניין, אז האדם הופך להיות מסוגל להכיל את המידע הזה.

ואחרי שהאדם מבין שהשאלה היא בכלל תשובה, אז כל צורת החשיבה של האדם על כל הנושאים שיש בעולם, הכל משתנה לגמרי. ואז האדם ברגע אחד מבין את המהות ואת הסיבה של כל הדברים שיש בעולם מכל סוג שהוא.