סודות המוח האנושי, זמן ומקום, איך עובד הזיכרון האנושי? פיזיקה, הפילוסופיה של המדע, מרחב הזמן, מרחב המקום, חלומות ושינה, איך המוח זוכר? תחושת הזמן, לחיות את הרגע, כוחו של הרגע הזה מהם ...

... תורת המשחקים, אוהבים בחינם, רוצים בחינם, סבל מתמשך וחלש, סבל קצר וחזק, התנהגות צרכנים, פסיכולוגיה, קבלת החלטות, הפילוסופיה של המדע, מחקרי שוק, דן אריאלי, לשכנע אנשים למה אנשים מעדיפים מוצרים בחינם למרות שיש מוצרים טובים יותר בתשלום? אליעד כהן ...

... כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות אשר לא תמיד סותרות אחת ... מסביר כי כל התפיסות הללו נכונות, אך כל אחת נכונה בפרספקטיבה שלה. כשהוא מתייחס לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את ... קשור ליקום? אליעד מסביר כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני ... מדובר רק בהשערה, שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, עוסקת בקיום הנצחי, ... בהם. בכל מקרה, הזמן האינסופי שמדברים עליו בהקשרים פילוסופיים נוגע לאפשרות של קיום שמחוץ למגבלות הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. כל מה ... לעסוק בהן בצורה מדויקת. האם ניתן להסביר את כל אלו בשפה פשוטה? לסיכום, אליעד טוען שמה שנראה כסתירה בין המדע לפילוסופיה הוא למעשה הבדל בפרספקטיבות. אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר קיים 10 שנים אם ... אך אם נבחן את הצורה הבסיסית של המקום, נוכל לומר שהוא תמיד היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי ... קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה שנוגעת להבדלים בין התפיסות השונות על גיל העולם, בין התפיסה הדתית שמדברת על יצירה של העולם לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן לשלב בין שתי התפיסות ... השאלה מה היה לפני המפץ הגדול עדיין נותרת פתוחה, והאינסוף שמקיף את היקום לא מוגדר בצורה מדויקת על ידי המדע. מדענים יכולים להעריך את גיל היקום, אך לא את מה שהיה לפניו. לסיכום, המושג של היקום תמיד קיים עשוי להיות נכון במובן הפילוסופי, בעוד שהגישה המדעית מתמקדת בגיל היקום כפי שהוא נתפס אחרי המפץ הגדול. כל אלו מצביעים על כך שניתן לראות את הדברים מזוויות ... זה ישירות שהעולם הקיום תמיד היה תמיד עובד ותמיד יהיה, נכון אבל יחד עם זה מה שסותר זה כאילו שהמדענים אומרים לא אבל אתה יודע היקום בא רק בין 11 מיליארד שנה. אליעד: 14. ש: 14 מיליארד והיה מפץ ... תפיסה אחת אומרת העולם בן ששת אלפים שנה בערך זה של הדתיים תפיסה שנייה אומרת 14 מיליארד שנה של המדענים תפיסה שלישית אומרת העולם תמיד קיים זה תפיסה של איזה פילוסופים כאלה ואחרים, תפיסה אחרת אומרת העולם בכלל לא ...

חשיבה מדעית / מחקר מדעי - מהי חשיבה מדעית? איך לפתח חשיבה מדעית? חשיבה מדעית. החשיבה המדעית קידמה את העולם לפחות בצורה החיצונית שלו. זא למרות שהמהות של המציאות כמציאות לא השתנתה וגם לא תשתנה בעקבות המדע, עדיין הצורה החיצונית של המציאות השתנתה בעקבות המדע והחשיבה המדעית. יחד עם זאת, כאשר יש לאדם חשיבה מדעית, דהיינו, שהוא חושב בצורה מדעית, הדבר הזה יכול לאפשר לו לשנות ... מהות אישית. מהי חשיבה מדעית? בכל תהליך מדעי ישנו את שלב המחקר וישנו את שלב הסקת המסקנות. שיטות המחקר המדעי הן רבות ומגוונות ולא נכנס אליהן כאן. כן נכנס לצורת החשיבה המדעית הכללית. המדע מורכב מחוקים, חוקים מדעיים (חוקי הפיזיקה וכולי). מבחינה מדעית לא אמורים להיות חוקים מדעיים שסותרים זה את זה מהותית. ... זה. החוק המקיף אמור להיות חוק חדש שיאפשר לשני החוקים שסותרים זה את זה לחיות בשלום. בנוסף לנל, החשיבה המדעית מנסה תמיד לאחד חוקים. זא המדע מנסה כל הזמן לגלות את השורש של החוקים הקיימים, כדי להגיע לאותו חוק אחד כולל שכולל בתוכו את כל החוקים. ככל שהמדע מעמיק יותר במחקר שלו את המציאות, כך מתגלים חוקים חדשים שכוללים בתוכם את החוקים הקודמים ומיישבים סתירות שהיו קיימות בחוקים הקודמים. ככל שהחוק המדעי הוא שורשי יותר, כך הוא אמיתי יותר ומשקף טוב יותר את האופי האמיתי של המציאות. ככל שהחוק הוא מקיף ... עבור מקרה פרטי כלשהו. ככל שהחוק הוא כולל וראשי יותר, כך הנכונות שלו מתאימה ליותר מצבים שונים של המציאות. המדע חוקר לא רק את מה שנמצא בכדור הארץ, אלא גם את מה שנמצא בחלל הרחוק, את מהות הזמן, את ... אמור להיות השורש של כל החוקים כולם. החוק הראשי והראשון באמת, הוא הסיבה האמיתית של כל החוקים כולם. החשיבה המדעית שואפת כל הזמן להגיע לאותו חוק כולל, חוק שיסביר מדוע המציאות ברגע הזה היא כפי שהיא. על החוק הזה ... להגיע למצב שבו לא יהיו אצלו שום קונפליקטים בשום תחום. ולכל זה ניתן להגיע גם על ידי צורת החשיבה המדעית הנל.

... לפני המפץ הגדול, אז מאחר שאין דרך ללכת עוד אחורה ולראות מה קרה שם באותו הרגע, לכן נדמה לאותו המדען שהנה הוא מצא תשובה לשאלה של איך נוצר היקום. אבל באמת הוא בסך הכל הביא איזו תיאוריה שהיא מוגבלת ... מה קרה שם, הרי שהיה ניתן לבדוק מה באמת התרחש לפני המפץ הגדול. ולא רק שהיו מבינים האם התיאוריה המדעית נכונה או לא, אלא גם ממילא הייתה נוצרת עכשיו שאלה חדשה עוד יותר גדולה, והיא השאלה, איך נוצר אותו ... שהייתה לפני המפץ הגדול. כי השאלה של איך נוצר העולם, היא רק ביטוי של שאלה אחרת גדולה יותר. וכאשר המדען מביא איזה הסבר, ובכך נראה לו שהוא מצא את התשובה, הרי שבאמת הוא לא מצא שום תשובה. אלא בסך הכל הוא העביר את השאלה למקום אחר וייצר שאלה אחרת. כי אילו המדע היה יכול לאמת לדוגמה את תיאוריית המפץ הגדול, הרי שבכך היה תירוץ רק לשאלה של איך נוצר היקום שלנו. ... שלנו. ומאחר שאין למדע את הדרך לאמת בוודאות הסבר כלשהו, ל - מה היה בדיוק לפני המפץ הגדול, לכן המדענים נעצרים בתיאורית המפץ הגדול. ונדמה להם שאם הם רק יצליחו לאמת את עניין המפץ הגדול, הרי שהם מצאו את ... ומהי החוקיות שלפיה הוא פועל, וכיצד היא באה לידי ביטוי בכל הדברים שיש בעולם, ולהסביר גם את כל התופעות המדעיות שיש בעולם, וממילא גם להיות מסוגל לקבל תשובות לכל השאלות הקוסמולוגיות על עתיד היקום והעולם, גם אם היה למדע ... מה שהוא. ובעצם בסך הכל העבירו את השאלה, צעד אחד אחורה. אבל לא הגיעו לראיית התמונה המלאה. וגם אם המדע ימצא תשובה לשאלה של איך נוצרה המציאות שיצרה את העולם שלנו, עדיין תהיה שאלה חדשה, של מה יצר את המציאות שיצרה את המציאות שיצרה את המציאות שלנו. וכן הלאה עד אין סוף. דהיינו, לעולם המדע לא יוכל להבין באמת מה היה בנקודה הראשונה. כי כל נקודה ונקודה שאליה יגיע המדע, תמיד תהיה נקודה אחרת שקודמת לה. ואכ ניתן לומר, כי מבחינה לוגית, אין למדע את היכולת לתת הסבר לכל ... הסבר שהוא ייתן, תמיד זה ייצור שאלה חדשה גדולה עוד יותר. ואין לדבר סוף. אבל בכל זאת ולמרות הכל, המדע רוצה כן להבין את החוק הראשון של כל החוקים שלפיו מתרחשים כל האירועים. אך למרות שהמדע רוצה להבין את כל זה, מבחינה לוגית פשוטה הוא לעולם לא יוכל באמת לתת תשובה לשאלה של איך הכל ...

... של שיפוט שרירותי. הוא שואל: מי קבע מה זה יפה, מה זה שמן, מה זה חכם? הוא מראה שאפילו המדע, שעליו אנשים נשענים להגדרת עצמם, מלא בכישלונות. לכן, להגדיר את עצמי על פי המדע או החברה זה חסר משמעות אמיתית. מהי הדרך המעשית לאהבה עצמית ללא תנאים? אליעד ממליץ לבדוק לעומק את כל ... לעומק, הוא מגלה שהן רק הגדרות ריקות מתוכן. הוא לומד לא להיות תלוי בדעה חיצונית, גם לא בזו של המדע. ברגע שאדם משתחרר מהתלות בהגדרות האלה, הוא יכול להתחבר למקום של כלום פנימי, שבו אין תנאים כלל. מדוע אנשים ... אדם לבהמה? למה אני לא אוהב את עצמי? איך להתחבר לדצחמ? האם אפשר לאהוב את עצמי כמו שאני? האם המדע יכול להגדיר מי אני? לא אוהב את זה שאני שמן, לא אוהב את איך שאני נראה, האם אני מכוער? ...

... שדים, רוחות וכישופים? אליעד מסביר שהסיבה שלימודי מדע מועילים להפחתת פחדים מיסטיים היא שמדע ומיסטיקה הם שני הפכים גמורים. המדע מבוסס על חשיבה ריאלית, הוא מאמין רק בדברים שאפשר לראות, לחוש או להוכיח. מבחינת המדע, אין דבר כזה רוחות, אין דבר כזה שדים, מלאכים או קישופים, ולמרות שאולי המדע לא יכול לפסול לגמרי את האפשרות של עולם הבא, הוא לא מייחס לכך חשיבות, כיוון שאין לזה הוכחות מדעיות ... דמיונות של שדים ורוחות, דיבור עם נשמות, קיום גלגולים או עולם הבא. לכן, ככל שאדם יהיה יותר מחובר לחשיבה המדעית והרציונלית, כך הוא יתרחק באופן טבעי מהדמיונות ומהחרדות הנלוות אליהם. איזה סוג תוכן מדעי מומלץ כדי להתמודד עם פחדים ... שבגללה לימודי מדע עובדים כל כך טוב כטיפול לחרדות ופחדים מיסטיים. אליעד מבהיר כי הוא אינו נכנס לשאלה האם המדע או המיסטיקה אמיתיים או שקריים באופן מוחלט. הוא טוען שבכל דבר יש מידה מסוימת של אמת, אך המטרה כאן ...

... הרפואה המודרנית, היא על ידי זה שהרפואה מכירה טוב יותר את גוף האדם ואת המבנה הגנטי שלו, ובמקביל הרפואה והמדע מכירים גם יותר טוב את העולם שלנו, ואת החומרים השונים והרכיבים השונים שמהם ניתן להרכיב ולהתאים עבור האדם תרופות ... המודרנית, מסוגלת להתמודד עם יותר ויותר מחלות שונות. ובכל פעם יש מחלות שונות, שגם הן עצמן נובעות מההתפתחות הטכנולוגית והמדעית, שהן משפיעות על הסביבה ויוצרות מחלות חדשות. והרפואה מתמודדת כל הזמן עם מחלות חדשות. ובשורה התחתונה, הרפואה מסוגלת לספק ... ודעות שונות, בלי להיכנס איתן למאבק. אבל, ההתפתחות הרוחנית של האדם, היא גם יוצרת לו בעיות חדשות. בדיוק כמו שהמדע יוצר גם מחלות חדשות. כי מי שלא עושה לא טועה. וכאשר האדם מתקדם וחופר לעומק ומחפש את הטוב שבתוכו, ... הן כולן כבר היו קיימות בעולם ברמת הפוטנציאל שלהן. רק שעדיין הן לא באו לידי ביטוי בפועל. וההתקדמות של המדע וההתפתחות הטכנולוגית, עוררו את המחלות שכבר היו קיימות בעולם, וגרמו להן להתגלות. וכאשר מחפשים נפט או כל אוצר אחר ... לכן. וכדי להגיע למעמקי האדמה ולמצוא אוצרות, לשם כך צריך להתגבר על כל המכשולים שבדרך. והרעיון הוא, שלמרות שההתפתחות המדעית מעוררת מחלות חדשות, הרי שזה בהכרח שזה יקרה כך. והמדע לא יוצר שום מחלה חדשה, אלא הוא רק מעורר מחלות ובעיות קיימות. כי לדוגמה קרינה סלולארית, עלולה ליצור אצל ... להתבונן פנימה, הם היו קיימים כבר קודם. אלא שרק עכשיו האדם מתבונן עליהם. וככל שהרפואה מתפתחת יותר ויותר, וככל שהמדע מתפתח יותר ויותר, כך מוצאים תרופות חדשות, גם למחלות החדשות שהתעוררו בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית עצמה. כאשר הנמשל הוא, שככל ... שהוא יכול באמצעותן להתמודד עם כל ענייני החיים באשר הם. וזה עניין אחד, עם כל עניין החיסונים. והיכולת של המדע להתמודד עם המון מחלות, היא ביטוי לכך שמי שהוא חכם אמיתי, הוא יכול להכיל בתוכו המון דעות שונות. דהיינו, ... אותה, ולתת לה את היחס שראוי לה. והיכולת של הרפואה להאריך את חיי האדם, היא מוגבלת. כי נכון לעכשיו המדע עדיין לא הצליח לייצר חיי נצח. אבל ברוחניות הדבר אפשרי. כי העולם החיצוני הוא עולם של נפרדות ושל שינויים וממילא של גבולות ומוגבלות. אבל העולם הפנימי, הוא עולם של אחדות ושל אין סוף. ולמרות שהמדע לא הצליח להאריך את חיי האדם לנצח, הרי שברמה הרוחנית, האדם כן יכול להגיע לשלמות אישית אין סופית בשלמות. ... ביותר מצבים, כך הוא נחשב שהוא יותר חי. ומי שהוא רופא אמיתי החכם ביותר בעולם (שעוד אין כזה בעולם המדעי), הוא יכול לתת לאדם תרופת פלאים, שאיתה הוא יחיה לנצח. וברמה הרוחנית, מי שהוא חכם אמיתי, הוא יכול לתת ...

... הוא להגיע לדבר הזה. והעניין הוא, כי לכל דבר בעולם יש לו שורש. והדבר בא לידי ביטוי לדוגמה בעולם המדע כגון לדוגמה בתחום הפיזיקה. כי בפיזיקה ניתן לראות כי העולם שלנו מתנהל על פי חוקים מסוימים. ולכל קבוצת חוקים ... כל חוק שיש בפיזיקה, הוא תוצאה של חוק אחר גדול יותר, רחב יותר, ועמוק יותר. וכל הספקות שיש בעולם המדע בכל התחומים, כולם שורשם בחוסר הבנה ברורה של המדענים, את החוק הראשון שהוא אחראי לכל החוקים שיש בעולם. ולא רק ידיעת החוק הראשון שיש בעולם שהוא אחראי לכל החוקים שיש בעולם, אלא גם להבין כיצד הוא בא לידי ביטוי בכל החוקים המדעיים שידועים לאדם. וכיצד גם הוא בא לידי ביטוי בכל התופעות והאירועים השונים שיש בעולם. והמדע יודע את מה שהוא יודע, והמדע מבין את מה שהוא מבין, אבל גם המדענים לא יודעים מה היו החוקים הפיזיקאליים שיכולים להסביר את אירוע המפץ הגדול. כי עפ המדע, החוקים הפיזיקאליים שידועים לנו היום, הם נוצרו אחרי המפץ הגדול (עפ תיאוריית המפץ הגדול כמובן). ואין למדע הבנה ברורה, ... ושהוא החוק שלפיו פעלו ופועלים כל החוקים. והחוק הזה הוא השורש של כל חוקי הפיזיקה שידועים למדע. ואילו ידעו המדענים את החוק הזה בשלמות, ואילו ידעו המדענים כיצד החוק הזה בא לידי ביטוי בכל התופעות שיש בעולם, הרי שכל הספקות וכל השאלות המדעיות שיש למדענים בכל תחום, כל השאלות האלו היו נעלמות. וכך הוא הדבר גם לגבי כל נושאי החיים. כי לכל ... את החיים שלו. וכפי שכבר ביארתי, גדולי החכמים מאז ומעולם ניסו לגלות את הסוד הזה. כי כל החקירות הפילוסופית, המדעיות, הרוחניות, המטאפיזיות, הפסיכולוגיות, הנפשיות, וכל סוגי המחקר שיש בעולם, כולן בעצם מנסים לגלות את הסוד הזה שהוא השורש של ...

... אך יש הטוענים כי במציאות שבה הזמן והמקום אינסופיים, ייתכן שימצאו דרכים להתחבר ליקומים אחרים ולהשתמש במשאבים הנמצאים בהם. המדענים עצמם בודקים רעיונות מסוג זה מתוך סקרנות טהורה, כי לעולם לא יודעים לאן עשויים להוביל מחקרים מסוג זה. מי ... מתוארת כחוויית כל האפשרויות בו זמנית, ומביאה את האדם לידי רגיעה, משום שהכל כבר קורה במקום אחר. מה טוענים המדענים על הזמן והמקום? הטענה המדעית הרווחת אומרת שלזמן ולמקום יש גבול, ושהיקום נוצר במפץ הגדול לפני כ - 14 מיליארד שנה, אז גם נוצרו המקום והזמן כפי שאנו מכירים אותם. תיאוריה זו נתמכת על ידי מרבית המדענים, אולם יש מי שסבורים שהזמן והמקום הם אינסופיים. לפי גישה זו, ייתכן שהיקום שלנו הוא רק אחד מתוך אינסוף ... מפחד מהרע כי הוא כבר קורה איפשהו, וגם פחות רודף אחרי הטוב כי הוא כבר קיים גם ככה. האם המדע תומך בתפיסה של זמן ומקום אינסופיים? עולה כאן התייחסות לעמדה המקובלת של מדענים רבים האומרת שלמקום ולזמן יש גבול, ... היגיון בסיסי פשוט שלפיו המקום והזמן הם אינסופיים, תמיד אפשר להמשיך עוד ועוד במקום או בזמן. אחד ההסברים הוא שהמדענים מתייחסים לגבולות היקום שלנו, אך ייתכן שמעבר לאותם גבולות מתקיים מרחב נוסף של מקום וזמן בלתי מוגבלים. האם אינסוף ... הזמן והמקום עצומים ואינסופיים, אולי יש דרכים שלא מוכרות לנו. בנוסף, יש מי שטוען שהעיסוק בריבוי עולמות חשוב כי המדע בודק כל רעיון אפשרי. אף פעם אי אפשר לדעת למה מחקר תאורטי, כמו על יקומים מקבילים, יוביל. אולי ייווצרו ... מכאן יש מי שמסיק שבחלל ובזמן אינסופיים יופיעו גם פילים בעלי שלושה ראשים או כל תרחיש דמיוני אפשרי. איך המדע והמפץ הגדול מתקשרים לנושא? על פי מדענים רבים, הזמן והמקום של היקום שלנו החלו בנקודת המפץ הגדול. הם טוענים ... שלנו סופיים, אך מעבר לגבול זה יש מרחב אחר או כלום שגם הוא מקום וזמן מסוג אחר. חלק מהטענות המדעיות, דוגמת פרדוקסים בקוונטום (למשל החתול של שרדינגר), מעוררות את הרעיון שכל מצב אפשרי אכן מתממש איפשהו. כאשר החתול גם ...