הכרת הטוב, כפיות טובה, להכיר טובה, רעה תחת טובה, טובה תחת רעה, טובה תחת טובה, כיבוד הורים, כיבוד אב ואם, לכבד הורים, אמירת תודה, לומר תודה, מתנת חינם, מתנות חינם מה המשמעות של הכרת הטוב ולמה זה חשוב? ההרהור על הכרת הטוב הוא נושא רחב שמתפצל לכמה חלקים, כמו כפיות טובה, הכרת טובה בעקבות פעולה של אדם, והחובה להחזיר טובה תחת טובה. אחת השאלות המרכזיות שמעלים בהרצאה היא, מהו הצורך ההישרדותי והחברתי בכפיית טובה, כלומר, מדוע אנחנו מרגישים את הצורך להכיר טובה למישהו שנעשה לנו טוב, אפילו אם מדובר במעשה שנעשה לפני זמן רב? ההרצאה מדברת על ההיבטים השונים של הכרת טובה, עם דגש על איך אדם מרגיש כשקיבל משהו טוב מאדם אחר ואיך הוא מרגיש מחויב להחזיר טובה. זה מתבהר דרך דוגמאות שונות ומגוונות, כמו הסיטואציה שבה אדם יכול להרגיש מחויב להכיר טובה למי שעשה לו טובה, גם אם זה קרה לפני הרבה שנים. השאלה שמעלה היא האם ההכרה בטובה מתבצעת מתוך מחויבות או מתוך רצון פנימי להחזיר טוב. מהו המניע מאחורי הצורך להחזיר טובה? ההרצאה דנה בשאלה אם הכרת הטוב נובעת מתוך חובה חברתית או אישית. כאשר אדם עושה פעולה טובה עבור אחר, האם הוא עושה זאת מתוך רצון ... שמישהו אחר יהיה מחויב לו, כאשר הוא עושה עבורו טובה, ושהמעשה עצמו יעזור לו להרגיש טוב עם עצמו. האם הכרת הטוב היא תוצאה של מניע הישרדותי? ישנם הסברים לפיהם הכרת הטוב, ובעיקר החובה להחזיר טובה תחת טובה, היא תוצאה של מניע הישרדותי. כלומר, אם אנו לא מכירים טובה לאדם שייעזר בנו, אנו עלולים לאבד את טובתו בעתיד, וזה יכול להוות בעיה מבחינת הישרדותית. בהרצאה מועלית השאלה אם חינוך להכיר טובה לאדם שנעשה לו טוב יוביל בסופו של דבר לפיתוח של תחושת מחויבות אמיתית או שזו תהיה תחושת מחויבות שנובעת ממניע חיצוני של תועלת אישית או חברתית. כיצד הכרת טובה מתקיימת בעולם המודרני? ההרצאה נוגעת גם בעובדה שבימינו הכרת הטוב אינה תמיד מתקיימת באופן ישיר. לדוגמה, כשאדם מקבל טובה מגורם שאינו מכיר אותו, כמו מישהו שסייע לו במצב חירום, ... שגורם לו להרגיש צורך להחזיר טובה - לא מתוך רצון אמיתי, אלא מתוך פחד לאזן את מצב העניינים. כיצד הכרת טובה מתייחסת למערכת יחסים עם הורים? חלק מההרצאה עוסק בכיבוד הורים והכרת הטוב כלפיהם. אליעד מציין שלפעמים אדם נדרש לכבד את הוריו לאו דווקא מתוך רצון אישי, אלא מתוך תנאי חברתיים או ... לא פעלו בצורה מיטיבה, יכול להיווצר מצב שבו הכיבוד לא ירגיש טבעי, אלא יותר כחובה חברתית. מה הקשר בין הכרת טובה לניהול יחסים אנושיים? בין אם מדובר בכיבוד הורים, יחסים עם חברים או קשרים עסקיים, הכרת הטוב משחקת תפקיד מרכזי בניהול מערכות יחסים. הרצון להחזיר טובה לאחר שעשה לנו טובה בעבר, נשען על ההבנה שאנחנו יוצרים קשרים הדדים שמבוססים על עקרון של חובות והכרה, ולכן הכרת הטוב אינה רק חוויה רגשית, אלא גם התנהגות מעשית שבאה לידי ביטוי במעשים. מהי הכרת הטוב? איך מתחילים להכיר תודה? מהו תהליך החזרת טובה? האם יש מחויבות להחזיר טובה? כיצד יש לכבד הורים?

אמירת תודה, הכרת הטוב, טובה תחת טובה, להכיר תודה, להכיר טובה, ואהבת לרעך כמוך, מודעות עצמית, לעשות טובה לאחרים, לעזור לאנשים, להיות אדם נחמד, לבקש סליחה, לבקש בבקשה, הזדהות רגשית מה המשמעות של אמירת תודה והכרת הטוב? בהרצאה זו, אליעד כהן מתעמק בנושא הכרת הטוב ואמירת תודה, ומסביר את משמעותה העמוקה והרגשית של פעולה זו. הוא מסביר כיצד אמירת תודה יכולה להוות ביטוי לכוח ...

צדקה, נתינה, כסף, תרומה כספית, לתרום כסף, הכרת הטוב, להכיר תודה, להשפיע, תאוות ממון, עבודה, אחדות המהות והצורה האם כשאתה נותן צדקה אתה באמת מאבד משהו? כשבן אדם ...

... העובד יעבוד עוד יותר טוב, כי מתוך אהבה, העבודה לא מורגשת ובן אדם עובד יותר טוב מתוך אהבה ומתוך הכרת הטוב, יותר מאשר מתוך פחד. ולכן, צריך איזון כנל.

... לא אומר תודה לעצמו, אאכ יש שם התנגדות רצון כלשהי. גם ניתן לראות כי התודה היא סוג של תשלום והכרת טובה. גם ניתן לראות כי ככל שהאדם מרגיש יותר זר ומרגיש שעשו לו טובה יותר גדולה, כך הוא אומר יותר ...

... לחלק את המוצר שלו בחינם. והוא יודע שכל אדם שישתמש במוצר שלו, יפיק ממנו תועלת כלשהי, ויהיה מוכן מיוזמתו להכיר טובה על המוצר שהוא קיבל, ולקנות אותו בכסף. אבל, לא כל המוצרים הם טובים. ולא כל המוצרים מדברים בעד עצמם. ...

... בעצם היה מעניש את עצמו, וזה חסר כל היגיון. לכן, כל הרעיון של יום הכיפורים, הצום, הפחד, בקשת הסליחה והכרת הטוב, הוא תוצאה של אי - הבנת האמת הפשוטה: הכל אחד והכל טוב תמיד. כאשר אדם מבין זאת לעומק, הוא ...

שינוי חברתי, גלעד שליט, פוליטיקאים, שחיתות פוליטית, החרדים, בעיה חברתית - איך ליצור שינוי אמיתי? למה המצב במדינה נראה כפי שהוא נראה? אליעד כהן מתחיל את ... תקועה?. הוא מדגיש כי אנשים פשוט לא מוכנים ללכת עם האמת שלהם עד הסוף. מה הסיבה שהמדינה מלאה בשחיתות פוליטית? אליעד אומר בצורה ברורה שהסיבה העיקרית שהמדינה נראית כפי שהיא נראית היא בגלל השקר העצמי שבו אנשים חיים. אנשים ... עושים דבר כדי לשנות את המצב. הוא מביא דוגמה על עיתונאים ואנשי תקשורת שמתלוננים, אך כשמציעים להם להתמודד בעצמם לפוליטיקה כדי לשנות את המצב, הם מסרבים. כך הם מגלים שגם הם חיים בשקר, כי אילו המצב באמת היה מפריע ... מחדד נקודה חשובה ביותר לגבי הפשרה. הוא מדגיש שכאשר אדם מתפשר על דבר קטן, הוא עלול למצוא את עצמו מוותר יותר ויותר, עד שהוא מאבד שליטה על המצב. הוא מדגים זאת בנושא המורשת היהודית: לדבריו, ברגע שאנשים הסכימו להתפשר ... בנושא גלעד שליט כדי להמחיש את הטענה שלו: לדבריו, אף אחד לא באמת רוצה לשחרר את גלעד שליט בצורה מוחלטת. אפילו הוריו, אשר מאוד רוצים אותו בבית, לא מוכנים לעשות הכל. אילו הדבר היחיד שהוריו היו רוצים היה להחזיר ... בנם הביתה, הם היו פועלים אחרת לחלוטין, והבן שלהם היה כבר בבית. הוא מסביר שרק כאשר הרצון שלך הוא מוחלט ומוחשי ואין לך שום רצון אחר, אתה יכול להשיג את המטרה שלך. אם יש לך רצונות נוספים, אתה בהכרח ... שאתה טוען שאתה רוצה. מה אפשר ללמוד מהמציאות על האושר הפנימי של האדם? אליעד מסביר שהמציאות החיצונית (כמו שחיתות פוליטית או סוגיית גלעד שליט) היא רק משל עבור האדם הפרטי. לדבריו, אדם צריך להבין את המציאות לעומק - מה ... מושלמת בדיוק כמו שהיא. אליעד מסיים באמירה שהמקום שנקרא גן עדן הוא המקום שבו האדם אמיתי עם עצמו באופן מוחלט. הוא מוסיף שרק אדם שהוא איש אמת יכול להיכנס לגן עדן, וזה אפשרי רק אם האדם באמת רוצה להגיע ... ליצור שינוי אמיתי? למה המדינה מושחתת? מדוע אנשים לא יוצאים להפגין? איך להיות אמיתי עם עצמך? למה אנשים מפחדים מפוליטיקאים? מה אפשר ללמוד מהמקרה של גלעד שליט? איך להתמודד עם החרדים במדינה?

פוליטיקה / NLP - הבטחות של פוליטיקאים, שכנוע של פוליטיקאים, שקרים של פוליטיקאים, איך פוליטיקאים משכנעים? המשחק הפוליטי, מהי פוליטיקה? הבטחות מדידות, הבטחות לא מדידות, שחיתות שלטונית, שחיתות פוליטית וכאן אבאר את אחת מטכניקות המניפולציה של פוליטיקאים. ואסביר מהי מהות הטכניקה המניפולטיבית שלהם. ואסביר כיצד כל אחד יכול להשתמש בה ביום יום? וכיצד צריך להיזהר ממנה ... הבוחרים, בדמות הפוליטית שלה הם נותנים את הקול שלהם בקלפי ביום הבחירות. והאמון של הבוחרים, הוא ביחס להבטחות של הפוליטיקאי, כלפי מה שהוא אומר שהוא מבטיח שהוא יעשה אחרי שהם יבחר אם הוא יבחר. והפוליטיקאי, מבקש מציבור הבוחרים שלו לתת בו אמון ולהאמין לו שהוא יקיים את ההבטחות שלו אחרי הבחירות. אז לפני כל מערכת בחירות, כל פוליטיקאי ופוליטיקאי, מפרסם רשימת הבטחות שהוא מתכונן לבצע אותן, אם הוא יבחר לכנסת ואם יהיה לו כוח לבצע אותן. וציבור הבוחרים, אמור לבחור ולהחליט, 1 - האם הוא מזדהה עם המטרות של אותו הפוליטיקאי, 2 - האם הוא מאמין לאותו הפוליטיקאי שהוא אכן יקיים את ההבטחות שלו. וכאן בעצם מבצעים רוב הפוליטיקאים את אחת מהמניפולציות הנפוצות ביותר. מניפולציה שגורמת לציבור הבוחרים הפוטנציאלי שלהם, לחשוב בטעות ש: 1 - שהוא אכן מזדהה ... הדברים לפי מה שמתחשק לו לפי ראות עיניו ולפי האינטרס האישי שלו. ואתן דוגמה להבטחה כללית, כגון: אני אנהיג פוליטיקה חדשה / אני אפעל להשגת צדק חברתי / אני אפעל להשיג שלום עם אויבנו / אני אדאג לשכבות החלשות ... כי כל המשפטים האלו וכל סיסמאות הבחירות האלו אינן מדידות והן טובות רק בתור רעיונות כלליים, שעליהם כמעט כל פוליטיקאי היה יכול לחתום. זא שסיסמאות הבחירות של רוב הפוליטיקאים, כאשר הם מדברים על הערכים שהם מאמינים בהם, כמעט רובם מסכימים על אותם הערכים. וכמעט כולם מדברים על הערכים ... דהיינו, אף אחת מהן היא לא הבטחה שניתן למדוד ולאמוד אותה בפועל, ולדעת בפועל: 1 - למה בדיוק התכוון הפוליטיקאי כאשר הוא אמר, שהוא בעד X ושהוא מבטיח X. כי אפשר לפרש משפט שכזה בהמון דרכים שונות ומשונות, שכולן יראו תואמות בדיעבד ולאחר מעשה, את ההתחייבות חסרת המשמעות שלפני המעשה?! 2 - כיצד בדיוק מתכוון הפוליטיקאי לגרום להשגת אותה המטרה שעליה הוא מתחייב שהוא יבצע אותה? איזה מחירים הוא מוכן לשלם עבור השגת המטרה הזאת? ... כמעט כל משמעות. ולמה? כי לכל אחת מההבטחות האלו, יש ריבוי משמעויות שונות שניתן לפרש אותן בדרכים שונות. וכל פוליטיקאי שהיה בשלטון מתישהו, תמיד יוכל להראות שהוא דאג ופעל לקדם כמעט את כל האינטרסים השונים האפשריים, ברמה כזו או אחרת. וכל פוליטיקאי תמיד יוכל לטעון בדיעבד, שמה שהוא עשה בפועל, זה בדיוק מה שהוא התכוון לעשות מלכתחילה. כך שבפועל, כל ההבטחות של הפוליטיקאים, אינן שוות מאומה והן חסרות כל ערך. מאחר שאין דרך מדידה וברורה שאפשר להבין למה בדיוק הם מתכוונים כאשר ... לפי האינטרס האישי שלו. ולעומת זאת, יש גם הבטחות מדידות ורעיונות מדידים, שאותם כן ניתן לאמוד ולבדוק. כגון לדוגמה פוליטיקאי שמתחייב: אני לא אשב בממשלה ולא אהיה חלק מקואליציה שלא תתחייב מראש בהסכם הקואליציוני, שבמדינת ישראל לא יהיה אפילו ... ולא ניתן לשמוע אותן בשום מקום שהוא. כי אלו דוגמאות להבטחות מדידות. דהיינו, הבטחות שניתן להבין בדיוק למה התכוון הפוליטיקאי ושיש אפשרות לבדוק בדיוק, איזה מחיר הפוליטיקאי מוכן לשלם עבור עמידה על העקרונות שלו. ושיש גם דרך לבדוק לאחר מעשה, האם אותו פוליטיקאי אכן עמד בהבטחה שלו. וכן, לעולם אי אפשר לדעת מראש האם הפוליטיקאי אכן יעמוד מאחורי ההתחייבויות שלו. אבל בהחלט ניתן לדעת מראש, האם הפוליטיקאי הזה הוא נוכל מניפולטיבי שמנסה לעשות מניפולציה על ציבור הבוחרים שלו, שהולכים אחריו בעיניים עצומות, על ידי זה שהוא משתמש בסיסמאות בחירות ובהבטחות של פוליטיקאים, שיש להן ריבוי משמעויות שונות, שהן תמיד יכול להתחמק ממה שהוא הבטיח. או שהוא מדבר בצורה ברורה וחד משמעית ... שיש דרך מדידה וברורה שאפשר למדוד ולבדוק אותה בצורה ברורה ומדויקת, האם באמת ההבטחה בוצעה בפועל? או שתמיד יכול הפוליטיקאי לומר שהוא אכן קיים את מה שהוא הבטיח, משום שהוא לא באמת הבטיח שום דבר שאפשר למדוד אותו?! כי ... אני אפעל לשיפור ולחיזוק מטרה X - כל הסיסמאות האלו ושכיוב, הן כולן חסרות כל משמעות שהיא. משום, שכל פוליטיקאי תמיד יוכל לומר, שהוא פעל לחיזוק / שיפור מערכת X. כי אין שום דרך לאמוד ולמדוד, האם באמת הדבר הזה קרה בפועל או לא. ועד כדי כך המצב גרוע, שהמצב נראה שאנשים חושבים, שלהיות פוליטיקאי, פירושו לדעת לשקר / לתחמן / לרמות / להפר הבטחות / לעשות קומבינות / לא להיות נאמן לדרך של עצמך / לדעת לרמות ולדבר בצורה מניפולטיבית שאינה אומרת מאומה וכיוב. ואנשים חושבים שאיך נהיים פוליטיקאים? ושמהי פוליטיקה? אנשים חושבים שפוליטיקה זה המקום שבו כל הזמן מנסים לצאת ידי חובת כולם, העיקר כדי לשמור על הכיסא ועל השלטון וכיוב, גם אם לשלטון אין שום משמעות מעשית, מלבד זה שהוא שולט במדינה. ויש כאלו שמוכרים פוליטיקה חדשה. אבל מהי פוליטיקה חדשה? האם פוליטיקה חדשה, היא פוליטיקה שבה מדברים בצורה מדידה שבה אפשר לדעת מראש למה בדיוק התכוון הפוליטיקאי? האם באמת הפוליטיקאי מבטיח הבטחה שיהיה אפשר למדוד אחרי שהוא יבחר, האם הוא באמת קיים אותה? או שרוב ככל ההבטחות, הן הבטחות ...

בחירות לכנסת, לאיזה מפלגה להצביע? באיזו מפלגה לבחור? פוליטיקה, פוליטיקאים מושחתים, במי לבחור בבחירות? איך לדעת במי לבחור? מפלגות קטנות, אחוז החסימה, פתק לבן בקלפי, למי להצביע בבחירות? האם ... המצב במדינה. לטענתו, המפלגות הגדולות כבר הוכיחו לאורך השנים שהן אינן עומדות בהבטחות שלהן לציבור. אליעד מתאר מצב בו הפוליטיקאים, בעיקר במפלגות הגדולות, מתמחים בשקרים, מניפולציות והבטחות שווא שמטרתן העיקרית היא לזכות בקולות. הוא נותן דוגמה של בנימין נתניהו ... זאת, אליעד מציין שמפלגות קטנות או חדשות עשויות להיות פחות מושחתות, לפחות בתחילת דרכן, וזאת משום שאנשים חדשים שמגיעים לפוליטיקה עדיין אינם רגילים לשקר ואינם מרגישים בנוח להבטיח הבטחות שאינם יכולים לקיים. בנוסף, הוא מסביר כי דווקא הצבעה למפלגות קטנות יכולה ליצור שינוי משמעותי במערכת הפוליטית, מאחר ואם אחוז ניכר מהבוחרים יבחרו במפלגות אלו, הדינמיקה תשתנה. ייתכן מצב שבו יהיו קואליציות חדשות, מפלגות יתאחדו אחרי הבחירות, וכך יופיעו פוליטיקאים חדשים שיכולים לשנות את סדר העדיפויות במדינה ולהביא ערכים חדשים. האם פוליטיקאים הם בהכרח מושחתים? אליעד כהן מציין כי אחת הסיבות העיקריות לחוסר האמון של הציבור בפוליטיקאים היא העובדה שרבים מהם משקרים באופן שיטתי ולא עומדים בהתחייבויותיהם. לדבריו, פוליטיקאים מתמודדים במערכת שמשתלמת לשקרנים, והמציאות הפוליטית עצמה גורמת לאנשים לשקר, גם אם הם אינם רוצים לעשות זאת בתחילת דרכם. הוא נותן דוגמה מוחשית בהשוואה לתפקידי ... הם אנשים שלא היית רוצה שיהיו אחראים אפילו על דברים קטנים. הוא מדגיש כי זה לא עניין אישי נגד פוליטיקאי ספציפי, אלא טענה על טיב האופי של מי שנמשך לתפקידים אלו. אליעד מסביר כי לא מדובר רק על נתניהו או מפלגה ספציפית, אלא על הבעיה המערכתית שבה הפוליטיקאים מבטיחים דברים לפני הבחירות ובפועל עושים בדיוק ההפך. מדוע אנשים ממשיכים לבחור במפלגות הגדולות למרות האכזבה? אליעד מעלה שאלה ... המרכזית היא פחד משינוי. הציבור מעדיף את הסבל הידוע והמצב הנוכחי מאשר לקחת סיכון שאולי יהיה יותר גרוע עם פוליטיקאים חדשים. זהו סוג של הרגל לסבל או פחד מפני הלא נודע. הוא מדגים זאת בכך שאנשים חוזרים ובוחרים פוליטיקאים שהבטיחו ולא קיימו, רק משום שהם מעדיפים את הסבל המוכר. זהו מצב אבסורדי שבו הציבור ממשיך לתמוך במי שפוגע ... איזו מפלגה הכי קרובה לערכים שלו, ללא קשר לגודלה או לסיכויי הצלחתה. הוא מציין שזוהי הדרך האידיאלית לבחור במערכת פוליטית מתוקנת. ההצבעה צריכה להיות עבור מי שמייצג בצורה הטובה ביותר את הערכים של הבוחר, ולא רק מתוך הרגל או ... סיכון, לטענתו זהו סיכון שכדאי לקחת מאחר ובמצב הקיים שום דבר אינו משתנה בכל מקרה. כיצד מתקבלות החלטות ביטחוניות ופוליטיות במדינה? נקודה חשובה נוספת שאליעד מדגיש היא הבעייתיות במערכת הפוליטית עצמה, שבה ראש הממשלה או פוליטיקאים הם אלו שמקבלים החלטות ביטחוניות או כלכליות משמעותיות. הוא טוען שבמדינה מתוקנת, מי שצריך לקבל את ההחלטות האלה הם מומחים מקצועיים ולא פוליטיקאים. לדוגמה, ההחלטות הביטחוניות לא צריכות להיות נתונות בידיו של ראש הממשלה אלא בידי מערכת ביטחונית מקצועית שמייעצת לפוליטיקאים. אליעד מציין גם שבמקרים רבים, אפילו אדם פשוט מן היישוב יכול לקבל החלטות טובות יותר מהפוליטיקאים, וממחיש זאת בדוגמה שהחלטות של קוף בבורסה יכולות להיות מוצלחות יותר מהחלטות של מומחי השקעות. לסיכום, אליעד מציע לראות ... והחדשות הן אלה שיכולות להביא את השינוי הזה. המצב הנוכחי יישאר ללא שינוי אם הציבור לא יפסיק לחשוש ויבחר להאמין כי שינוי אמיתי יכול להתחיל דווקא מבחוץ, ממפלגות חדשות ואנשים חדשים בפוליטיקה. האם כדאי להצביע למפלגות קטנות? איך לבחור למי להצביע בבחירות? האם פוליטיקאים הם מושחתים? מדוע הציבור ממשיך להצביע למפלגות גדולות? איך מתקבלות החלטות ביטחוניות במדינה? האם יש טעם להצביע בבחירות? כיצד לשנות את המערכת הפוליטית?