אם נתבונן על עניין השפות של בני האדם, נראה משהו מעניין. והוא כי מצד אחד, השפה של בני האדם היא חשובה מאוד. ובלי שפה, בני האדם לא היו יכולים לתקשר ביניהם. ולצורת העניין, גם שפת החרשים היא שפה לכל דבר. ואם לבני האדם לא הייתה שפה כלשהי לתקשר ביניהם, הרי שהעולם שלנו לא היה מתפתח וכולי.
והשפה עוזרת לבני האדם לתקשר ביניהם ולחיות טוב יותר. ומעבר לכך, השפה היא גם דרך לבטא רעיונות מורכבים, שלא ניתן לבטא אותם בשום צורה אחרת, מלבד באמצעות שפה ומילים. כי לכל מילה יש את המשמעות שלה. וכאשר מחברים כמה מילים ביחד, על ידי זה יש משפט בעל משמעות חדשה. ומספר קטן של מילים, יכול להרכיב משפט שמבטא רעיון ורגש אין סופי.
ואף על פי כן, אף על פי חשיבותה של שפת בני האדם, אם נתבונן היטב על העניין נראה, כי השפה של בני האדם עם כל החשיבות שלה, היא לא יותר מאשר אוסף של צלילים בלבד. ואם לדוגמא יקשיב האדם לשפה אחרת זרה שאותה הוא לא מכיר, הרי שבעיניו אותם בני האדם שדוברים שפה אחרת, הם בסך הכל משמיעים כל מיני קולות מוזרים, אך לא הרבה מעבר לכך.
וכאשר האדם מקשיב לאיזו שפה שאותה הוא לא מכיר, אז האדם לא מסוגל לקלוט את ההבדלים שיש בין כל המילים השונות. כי הכל נראה די דומה. ויש הרבה שפות, שמי שלא מכיר את השפה, נדמה לו שהשפה הזאת כולה יש בה רק כמה צלילים כלשהם. וקשה מאוד להאמין, שבאמצעות הצלילים האלו, אותם בני האדם האחרים שדוברים שפה אחרת, הם יכולים לבטא את כל אותה כמות רעיונות שניתן לבטא בכל שפה אחרת.
וגם שאר בעלי החיים שיש בעולם, גם הם משמיעים את הצלילים שלהם. והאדם לא באמת מבין את שפת בעלי החיים. וכלפי חוץ זה נדמה שבעלי החיים בסך הכל משמיעים כל מיני קולות. אבל לכל קול של בעלי החיים, יש משמעות אחרת. ובעלי החיים מבינים את השפה של עצמם. ובעיני בעלי החיים, בני האדם הם חיה מאוד מוזרה, שהיא משמיעה קולות מוזרים.
ואם ניקח לדוגמא את הפילים, אז אחת מהצורות שבה פילים מתקשרים זה עם זה, היא באמצעות הרקיעות שהם רוקעים עם הרגליים שלהם על הקרקע. וכאשר הפיל רוקע ברגליו על האדמה, הוא רוקע בעוצמה מסוימת ובקצב מסוים, ועל ידי זה שאר הפילים הרחוקים, שומעים אותם באמצעות התחושה שיש להם ברגליים שלהם, מהרקיעה שהפיל רקע ברגליו. ודרך זה הם מעבירים מסרים אחד לשני.
ואדם רגיל שיתבונן מהצד, ויראה את הפיל רוקע ברגלו על האדמה, בעיניו הפיל בסך הכל רקע ברגלו על האדמה. והאדם לא מסוגל לשער בדעתו, שברקיעה הזאת שהפיל רקע את רגלו על האדמה, הוא בכלל דיבר עם שאר הפילים שרחוקים ממנו, ובאמצעות זה הוא העביר להם מסר כלשהו.
וכיו"ב יש אין ספור דוגמאות, לכל מיני צורות שונות של תקשורת בין גורמים שונים. ואפילו הצמחים מתקשרים בצורה כלשהי אחד עם השני. רק שהאדם עדיין לא מכיר מספיק טוב את עולם הצומח, כדי להבין את השפה של הצמחים אחד עם השני. והאדם עדיין לא מצליח להגדיר את השפה של הצמחים אחד עם השני. כי הצמחים מדברים אחד עם השני, לא בהכרח באמצעות השמעת קולות, כמו שבני האדם והחיות מדברים ביניהם, אלא יתכן שהם מדברים ביניהם, באמצעות הפרשת חומרים כלשהם וכיו"ב.
והרעיון הוא, שיש בעולם שלנו המון תהליכים, שמי שמבין אותם מבחינתו יש כאן עולם שלם של משמעויות שונות. אבל מצד מי שלא מבין את השפה, מבחינתו כל הצלילים האלו הם בכך הכל צלילים ולא יותר מכך.
ויש גם לדוגמא את שפת המורס. שבאמצעות רצף של נקישות, ניתן להעביר מסרים שונים מאחד לשני. וכיו"ב יש שפות שונות של תנועות שונות. כגון שפת החרשים. שמי שלא מכיר את השפה, הוא בעיניו יכול לחשוב שאלו סתם משוגעים שעושים תנועות שונות. או אם האדם לא מכיר את שפת המורס, הוא יכול לחשוב, שאלו סתם נקישות אך לא מעבר לכך.
ויש גם שפות סתרים וכל מיני שפות מוצפנות. שהמידע שבהן מועבר בצורה מעורפלת. וכלפי חוץ הטקסט נראה כטקסט בעל משמעות אחת כלשהי. אבל מי שיודע את הקוד של שפת הסתרים, הוא מגלה שם עולם ומלואו בתוך הטקסט התמים שהאדם רואה אל מול עיניו.
ויש גם שפות סתרים, שמועברות כל מיני צורות מוצפנות שונות. שכלפי חוץ הדבר נראה ללא כל משמעות. אבל מי שמכיר את השפה ואת הקוד שלה, הוא מבין את משמעות העניין.
ונמצא אם כן, כי מה שנראה לאדם אחד ככמה צלילים חסרי משמעות, נראה עבור האדם האחר כעולם ומלואו עם מלא אפשרויות להעביר ולבטא רעיונות שונים. ומה שנדמה לאדם אחד, כטקסט שעוסק בנושא אחד סתמי, נראה לאדם אחר כאיזה קוד מוצפן, שיש בו המון מסרים שונים בנושאים אחרים.
וגם לרוחניות יש את השפה שלה. כי בעולם שלנו מתרחשים המון תהליכים. וכלפי חוץ האדם לא מייחס משמעות עמוקה לכל הדברים השונים שקורים בעולם. כי כל דבר שקורה בעולם, יש לו משמעות כלשהי. ולא סתם משמעות, אלא משמעות שמבטאת את האין סופיות של המציאות.
ומי שלא מבין את השפה הרוחנית של העולם, הרי שהוא כמו אדם חירש שלא מסוגל ליהנות מהמוזיקה. כי העולם שלנו שר שירה כל הזמן. וכל האירועים שמתרחשים בעולם, הם לא סתם אירועים, אלא הם שיר אהבה, עבור מי שמבין את המילים. כי כל הדברים שקורים בעולם, הם ביטוי של היופי שיש בעולם.
ומה שנדמה לאדם אחד כצלילים צורמים, נדמה לשני כמוזיקה נעימה בעלת המון משמעות. ולפעמים קורים בעולם כל מיני דברים, שעבור מי שלא מבין את שפת העולם, עבורו הדברים האלו נתפשים כסוג של טרגדיה אנושית וכסוג של אסון עולמי. אבל בעיני האדם שמבין את שפת העולם, בעיניו הוא מייחס משמעות אחרת לדברים.
והמסר המרכזי הוא, שכמו ששפה היא מצד אחד רק אוסף של צלילים בלבד, שלא כל אחד שומע את הצלילים האלו כגון מי שהוא חירש, ולא כל אחד מבין את הצלילים האלו, כגון מי שלא דובר את השפה. ואף על פי כן, הצלילים האלו הם מלאי משמעות וכולי. כך גם כל הדברים שבעולם.
שיש כאלו שבכלל לא מתבוננים על מה שקורה סביבם. ויש כאלו שמתבוננים על מה שקורה סביבם, אבל הם לא מבינים את השפה של העולם. ועל ידי זה הם לא מסוגלים ליהנות מהשפה הרוחנית של העולם.
וכמו שיש הבדל בין אדם שדובר שפה כלשהי, לבין אדם זר שלא מבין את השפה, כך גם כל מי שלא מבין את השפה הרוחנית של העולם, גם הוא מרגיש ממש כמו נטע זר בתוך העולם. וזה משום שהוא לא מבין את השפה של העולם. ולכן הוא מרגיש כמו אדם בודד בארץ זרה שהוא לא מבין שם אף אחד.
וכאשר אנחנו מדברים על השפה הרוחנית של העולם, אין הכוונה בכך למה שנקרא בשפה העם, השפה הרוחנית והעולם הרוחני. כי כל אלו שנקראים רוחניים, הרי שהם בסך הכל רוצים להיות רוחניים. כי רוחני אמיתי הוא זה שהוא לא מנסה להיות רוחני, מאחר שבעיניו הכל רוחני. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקום אחר.
וכאשר אנחנו מדברים על השפה הרוחנית של העולם, הכוונה היא לשפת המשמעות והטוב שיש בכל דבר בעולם...
והשפה עוזרת לבני האדם לתקשר ביניהם ולחיות טוב יותר. ומעבר לכך, השפה היא גם דרך לבטא רעיונות מורכבים, שלא ניתן לבטא אותם בשום צורה אחרת, מלבד באמצעות שפה ומילים. כי לכל מילה יש את המשמעות שלה. וכאשר מחברים כמה מילים ביחד, על ידי זה יש משפט בעל משמעות חדשה. ומספר קטן של מילים, יכול להרכיב משפט שמבטא רעיון ורגש אין סופי.
ואף על פי כן, אף על פי חשיבותה של שפת בני האדם, אם נתבונן היטב על העניין נראה, כי השפה של בני האדם עם כל החשיבות שלה, היא לא יותר מאשר אוסף של צלילים בלבד. ואם לדוגמא יקשיב האדם לשפה אחרת זרה שאותה הוא לא מכיר, הרי שבעיניו אותם בני האדם שדוברים שפה אחרת, הם בסך הכל משמיעים כל מיני קולות מוזרים, אך לא הרבה מעבר לכך.
וכאשר האדם מקשיב לאיזו שפה שאותה הוא לא מכיר, אז האדם לא מסוגל לקלוט את ההבדלים שיש בין כל המילים השונות. כי הכל נראה די דומה. ויש הרבה שפות, שמי שלא מכיר את השפה, נדמה לו שהשפה הזאת כולה יש בה רק כמה צלילים כלשהם. וקשה מאוד להאמין, שבאמצעות הצלילים האלו, אותם בני האדם האחרים שדוברים שפה אחרת, הם יכולים לבטא את כל אותה כמות רעיונות שניתן לבטא בכל שפה אחרת.
וגם שאר בעלי החיים שיש בעולם, גם הם משמיעים את הצלילים שלהם. והאדם לא באמת מבין את שפת בעלי החיים. וכלפי חוץ זה נדמה שבעלי החיים בסך הכל משמיעים כל מיני קולות. אבל לכל קול של בעלי החיים, יש משמעות אחרת. ובעלי החיים מבינים את השפה של עצמם. ובעיני בעלי החיים, בני האדם הם חיה מאוד מוזרה, שהיא משמיעה קולות מוזרים.
ואם ניקח לדוגמא את הפילים, אז אחת מהצורות שבה פילים מתקשרים זה עם זה, היא באמצעות הרקיעות שהם רוקעים עם הרגליים שלהם על הקרקע. וכאשר הפיל רוקע ברגליו על האדמה, הוא רוקע בעוצמה מסוימת ובקצב מסוים, ועל ידי זה שאר הפילים הרחוקים, שומעים אותם באמצעות התחושה שיש להם ברגליים שלהם, מהרקיעה שהפיל רקע ברגליו. ודרך זה הם מעבירים מסרים אחד לשני.
ואדם רגיל שיתבונן מהצד, ויראה את הפיל רוקע ברגלו על האדמה, בעיניו הפיל בסך הכל רקע ברגלו על האדמה. והאדם לא מסוגל לשער בדעתו, שברקיעה הזאת שהפיל רקע את רגלו על האדמה, הוא בכלל דיבר עם שאר הפילים שרחוקים ממנו, ובאמצעות זה הוא העביר להם מסר כלשהו.
וכיו"ב יש אין ספור דוגמאות, לכל מיני צורות שונות של תקשורת בין גורמים שונים. ואפילו הצמחים מתקשרים בצורה כלשהי אחד עם השני. רק שהאדם עדיין לא מכיר מספיק טוב את עולם הצומח, כדי להבין את השפה של הצמחים אחד עם השני. והאדם עדיין לא מצליח להגדיר את השפה של הצמחים אחד עם השני. כי הצמחים מדברים אחד עם השני, לא בהכרח באמצעות השמעת קולות, כמו שבני האדם והחיות מדברים ביניהם, אלא יתכן שהם מדברים ביניהם, באמצעות הפרשת חומרים כלשהם וכיו"ב.
והרעיון הוא, שיש בעולם שלנו המון תהליכים, שמי שמבין אותם מבחינתו יש כאן עולם שלם של משמעויות שונות. אבל מצד מי שלא מבין את השפה, מבחינתו כל הצלילים האלו הם בכך הכל צלילים ולא יותר מכך.
ויש גם לדוגמא את שפת המורס. שבאמצעות רצף של נקישות, ניתן להעביר מסרים שונים מאחד לשני. וכיו"ב יש שפות שונות של תנועות שונות. כגון שפת החרשים. שמי שלא מכיר את השפה, הוא בעיניו יכול לחשוב שאלו סתם משוגעים שעושים תנועות שונות. או אם האדם לא מכיר את שפת המורס, הוא יכול לחשוב, שאלו סתם נקישות אך לא מעבר לכך.
ויש גם שפות סתרים וכל מיני שפות מוצפנות. שהמידע שבהן מועבר בצורה מעורפלת. וכלפי חוץ הטקסט נראה כטקסט בעל משמעות אחת כלשהי. אבל מי שיודע את הקוד של שפת הסתרים, הוא מגלה שם עולם ומלואו בתוך הטקסט התמים שהאדם רואה אל מול עיניו.
ויש גם שפות סתרים, שמועברות כל מיני צורות מוצפנות שונות. שכלפי חוץ הדבר נראה ללא כל משמעות. אבל מי שמכיר את השפה ואת הקוד שלה, הוא מבין את משמעות העניין.
ונמצא אם כן, כי מה שנראה לאדם אחד ככמה צלילים חסרי משמעות, נראה עבור האדם האחר כעולם ומלואו עם מלא אפשרויות להעביר ולבטא רעיונות שונים. ומה שנדמה לאדם אחד, כטקסט שעוסק בנושא אחד סתמי, נראה לאדם אחר כאיזה קוד מוצפן, שיש בו המון מסרים שונים בנושאים אחרים.
וגם לרוחניות יש את השפה שלה. כי בעולם שלנו מתרחשים המון תהליכים. וכלפי חוץ האדם לא מייחס משמעות עמוקה לכל הדברים השונים שקורים בעולם. כי כל דבר שקורה בעולם, יש לו משמעות כלשהי. ולא סתם משמעות, אלא משמעות שמבטאת את האין סופיות של המציאות.
ומי שלא מבין את השפה הרוחנית של העולם, הרי שהוא כמו אדם חירש שלא מסוגל ליהנות מהמוזיקה. כי העולם שלנו שר שירה כל הזמן. וכל האירועים שמתרחשים בעולם, הם לא סתם אירועים, אלא הם שיר אהבה, עבור מי שמבין את המילים. כי כל הדברים שקורים בעולם, הם ביטוי של היופי שיש בעולם.
ומה שנדמה לאדם אחד כצלילים צורמים, נדמה לשני כמוזיקה נעימה בעלת המון משמעות. ולפעמים קורים בעולם כל מיני דברים, שעבור מי שלא מבין את שפת העולם, עבורו הדברים האלו נתפשים כסוג של טרגדיה אנושית וכסוג של אסון עולמי. אבל בעיני האדם שמבין את שפת העולם, בעיניו הוא מייחס משמעות אחרת לדברים.
והמסר המרכזי הוא, שכמו ששפה היא מצד אחד רק אוסף של צלילים בלבד, שלא כל אחד שומע את הצלילים האלו כגון מי שהוא חירש, ולא כל אחד מבין את הצלילים האלו, כגון מי שלא דובר את השפה. ואף על פי כן, הצלילים האלו הם מלאי משמעות וכולי. כך גם כל הדברים שבעולם.
שיש כאלו שבכלל לא מתבוננים על מה שקורה סביבם. ויש כאלו שמתבוננים על מה שקורה סביבם, אבל הם לא מבינים את השפה של העולם. ועל ידי זה הם לא מסוגלים ליהנות מהשפה הרוחנית של העולם.
וכמו שיש הבדל בין אדם שדובר שפה כלשהי, לבין אדם זר שלא מבין את השפה, כך גם כל מי שלא מבין את השפה הרוחנית של העולם, גם הוא מרגיש ממש כמו נטע זר בתוך העולם. וזה משום שהוא לא מבין את השפה של העולם. ולכן הוא מרגיש כמו אדם בודד בארץ זרה שהוא לא מבין שם אף אחד.
וכאשר אנחנו מדברים על השפה הרוחנית של העולם, אין הכוונה בכך למה שנקרא בשפה העם, השפה הרוחנית והעולם הרוחני. כי כל אלו שנקראים רוחניים, הרי שהם בסך הכל רוצים להיות רוחניים. כי רוחני אמיתי הוא זה שהוא לא מנסה להיות רוחני, מאחר שבעיניו הכל רוחני. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקום אחר.
וכאשר אנחנו מדברים על השפה הרוחנית של העולם, הכוונה היא לשפת המשמעות והטוב שיש בכל דבר בעולם...
050-3331-331