6:07הכחשה עצמית, הדחקה רגשית, מה אתה שונא? מה אתה אוהב? שנאה אין סופית, אהבה אין סופית, אהבה ושנאה, לאהוב את האמת, לאהוב את ההפכים, השיטה של אליעד, אחדות ההפכים
מה הקשר בין שנאה אינסופית, אהבה אינסופית והדחקה?
בשיחה זו אליעד כהן עוסק בנושא של שנאה ואהבה אינסופית, ומשווה את המושגים להדחקה והכחשה פסיכולוגית. הוא מסביר את רעיון השנאה האינסופית ואת הקשר שלה לעיוות בתפיסת המציאות, כמו גם את הדימוי של אדם ששונא משהו עד כדי כך שהוא לא מצליח להרגיש או להכיר בו כלל. המושג של "שנאה אינסופית" מתאר מצב שבו אדם דוחה משהו לחלוטין, עד שהוא מסרב להכיר בו כקיים. אליעד מציין שהשנאה האינסופית למעשה מכילה את היכולת להכיר בדבר בתנאי שהאדם יוכל להפסיק לשנוא אותו.
הוא משתמש בשאלות שנשאלות במהלך השיחה כדי להדגים את הרעיון הזה, ומציג את הדילמה של "מה קורה כאשר אני שונא משהו אינסופית?" השיחה עוסקת לא רק בשנאה אלא גם באהבה אינסופית ובכך שהן מצביעות על הפוטנציאל לתפיסת עולם רחבה ומקבלת יותר, שבה הידע וההבנה עשויים להתרחב, אם רק נצליח לאהוב את הדברים הקשים או המאתגרים לנו.
הקשר להדחקה ולהכחשה הוא בכך שכאשר אדם חווה שנאה אינסופית, הוא בעצם "מדחיק" את הדבר שגורם לו לשנאה עד שהוא אינו יכול להרגיש את קיומו. זהו מנגנון פסיכולוגי שנועד להימנע מכאב או חוויות רגשיות קשות. הוא מסביר שלעומת הדחקה והכחשה "סופיות" (שבהן אפשר להתעלם ממשהו באופן זמני), "שנאה אינסופית" עשויה להפסיק את קיומו של דבר לחלוטין בעיני האדם.
האם יש דבר שאינו קיים בגלל שנאה אינסופית?
הסוגיה השנייה שנדונה נוגעת לשאלה האם יש משהו בעולם שאני לא מודע לו רק בגלל שאני שונא אותו. אליעד מסביר שהתשובה היא חיובית, אך בהיבט אישי של כל אדם. אם אדם שונא משהו כל כך עד שהוא מסרב להכיר בו, הדבר הזה לא יהיה קיים בעולם שלו, גם אם הוא קיים פיזית. הוא מציין, לדוגמה, את רעיון "הפיל שנמצא ולא נמצא בו זמנית", שבו אדם יכול להאמין שמשהו לא קיים רק בגלל שהוא שונא את המחשבה שיכולה לכלול את ההפכים.
בכך הוא מסביר גם את הדינמיקה שבה אדם שבשנאה אינסופית לסוג מסוים של מחשבה (למשל, הרעיון שדבר והיפוכו יכולים להיות נכונים בו זמנית) יתעלם ממנה לחלוטין. כל פעם כשהוא נתקל בה, הוא יחשוב שהיא "כלום", כלומר, שהוא לא מתמודד עם משהו אמיתי או חשוב. המטרה של אליעד היא לאתגר את אותם אנשים ולגרום להם לאהוב את המחשבות האלו כדי שהם יתחילו לראות את התובנות החדשות שמתעוררות מהם.
האם ניתן להשתחרר משנאה אינסופית?
הנושא של שינוי בשנאה אינסופית הוא מרכזי בשיחה, ואליעד מסביר שמדובר בעיוות בתפיסת העולם. לשם כך הוא משתמש במטאפורה של "אינסוף", ומסביר שבפועל, אין דבר כזה שנאה אינסופית אמיתית. אם אדם באמת שונא משהו באופן אינסופי, לא ניתן לשנות את תחושותיו, אבל בפועל אין שום דבר שנשאר חסום לנצח, כל דבר יכול להשתנות ברגע שהאדם יפנה אליו בגישה אחרת. הוא טוען כי אם משהו נשאר חסום או דחוי, זה רק משום שהאדם לא מצליח להפסיק לשנוא אותו, אך ברגע שהוא יפסיק לשנוא אותו, הוא יתחיל לראות את האמת שמאחוריו.
האם יש דבר כזה שנאה אינסופית באמת?
אליעד מסביר כי בעיני הפילוסופיה, לא ניתן להתמיד בתפיסה של שנאה אינסופית, משום שכל דבר נושא פוטנציאל לשינוי או שינוי פרספקטיבה. המטרה היא להבין איך במצב של "שנאה אינסופית" עדיין יכול להתבצע שינוי ולהפוך את שנאה לאהבה או את הדחייה להכלה.
בשיחה זו אליעד כהן עוסק בנושא של שנאה ואהבה אינסופית, ומשווה את המושגים להדחקה והכחשה פסיכולוגית. הוא מסביר את רעיון השנאה האינסופית ואת הקשר שלה לעיוות בתפיסת המציאות, כמו גם את הדימוי של אדם ששונא משהו עד כדי כך שהוא לא מצליח להרגיש או להכיר בו כלל. המושג של "שנאה אינסופית" מתאר מצב שבו אדם דוחה משהו לחלוטין, עד שהוא מסרב להכיר בו כקיים. אליעד מציין שהשנאה האינסופית למעשה מכילה את היכולת להכיר בדבר בתנאי שהאדם יוכל להפסיק לשנוא אותו.
הוא משתמש בשאלות שנשאלות במהלך השיחה כדי להדגים את הרעיון הזה, ומציג את הדילמה של "מה קורה כאשר אני שונא משהו אינסופית?" השיחה עוסקת לא רק בשנאה אלא גם באהבה אינסופית ובכך שהן מצביעות על הפוטנציאל לתפיסת עולם רחבה ומקבלת יותר, שבה הידע וההבנה עשויים להתרחב, אם רק נצליח לאהוב את הדברים הקשים או המאתגרים לנו.
הקשר להדחקה ולהכחשה הוא בכך שכאשר אדם חווה שנאה אינסופית, הוא בעצם "מדחיק" את הדבר שגורם לו לשנאה עד שהוא אינו יכול להרגיש את קיומו. זהו מנגנון פסיכולוגי שנועד להימנע מכאב או חוויות רגשיות קשות. הוא מסביר שלעומת הדחקה והכחשה "סופיות" (שבהן אפשר להתעלם ממשהו באופן זמני), "שנאה אינסופית" עשויה להפסיק את קיומו של דבר לחלוטין בעיני האדם.
האם יש דבר שאינו קיים בגלל שנאה אינסופית?
הסוגיה השנייה שנדונה נוגעת לשאלה האם יש משהו בעולם שאני לא מודע לו רק בגלל שאני שונא אותו. אליעד מסביר שהתשובה היא חיובית, אך בהיבט אישי של כל אדם. אם אדם שונא משהו כל כך עד שהוא מסרב להכיר בו, הדבר הזה לא יהיה קיים בעולם שלו, גם אם הוא קיים פיזית. הוא מציין, לדוגמה, את רעיון "הפיל שנמצא ולא נמצא בו זמנית", שבו אדם יכול להאמין שמשהו לא קיים רק בגלל שהוא שונא את המחשבה שיכולה לכלול את ההפכים.
בכך הוא מסביר גם את הדינמיקה שבה אדם שבשנאה אינסופית לסוג מסוים של מחשבה (למשל, הרעיון שדבר והיפוכו יכולים להיות נכונים בו זמנית) יתעלם ממנה לחלוטין. כל פעם כשהוא נתקל בה, הוא יחשוב שהיא "כלום", כלומר, שהוא לא מתמודד עם משהו אמיתי או חשוב. המטרה של אליעד היא לאתגר את אותם אנשים ולגרום להם לאהוב את המחשבות האלו כדי שהם יתחילו לראות את התובנות החדשות שמתעוררות מהם.
האם ניתן להשתחרר משנאה אינסופית?
הנושא של שינוי בשנאה אינסופית הוא מרכזי בשיחה, ואליעד מסביר שמדובר בעיוות בתפיסת העולם. לשם כך הוא משתמש במטאפורה של "אינסוף", ומסביר שבפועל, אין דבר כזה שנאה אינסופית אמיתית. אם אדם באמת שונא משהו באופן אינסופי, לא ניתן לשנות את תחושותיו, אבל בפועל אין שום דבר שנשאר חסום לנצח, כל דבר יכול להשתנות ברגע שהאדם יפנה אליו בגישה אחרת. הוא טוען כי אם משהו נשאר חסום או דחוי, זה רק משום שהאדם לא מצליח להפסיק לשנוא אותו, אך ברגע שהוא יפסיק לשנוא אותו, הוא יתחיל לראות את האמת שמאחוריו.
האם יש דבר כזה שנאה אינסופית באמת?
אליעד מסביר כי בעיני הפילוסופיה, לא ניתן להתמיד בתפיסה של שנאה אינסופית, משום שכל דבר נושא פוטנציאל לשינוי או שינוי פרספקטיבה. המטרה היא להבין איך במצב של "שנאה אינסופית" עדיין יכול להתבצע שינוי ולהפוך את שנאה לאהבה או את הדחייה להכלה.
- שנאה אינסופית
- אהבה אינסופית
- הדחקה והכחשה
- אחדות ההפכים
- הבנת תודעה ושנאה
- שינוי תפיסתי
עכשיו לגבי שנאה ואהבה אינסופית אז בוא אתה רוצה לחזור על השאלה?
ש: כן.
אליעד: אוקי.
ש: בשנאה או אהבה אינסופית דובר שהאדם לא מרגיש את המושא שכלפיו מבטא שנאה אינסופית או אהבה אינסופית אז לפי זה יש כמה שאלות בזה, שאלה אחת האם או מה היחס או מה הקשר או האם זה אותו דבר למושג של הדחקה והכחשה שהפסיכולוגים מדברים עליו זאת אומרת שכאילו המציאות קיימת ותתייחס אליה כלא קיימת זאת נקודה אחת נקודה נוספת.
אליעד: כן זה קשור שנאה אינסופית והדחקה אינסופית והכחשה זה הכל קשור אלא מה שאני מדבר על האינסופי זה הלא קשור, מה זה הדחקה או הכחשה לשנוא משהו אתה שונא אותו אתה לא רוצה לחשוב עליו זהו אבל אני מדבר על האינסופי כי אם אתה לא תרצה לחשוב עליו בשלמות אז הוא לא יהיה קיים לא יהיה יותר בעייתי. הם מדברים על הדחקה והכחשה סופי לא אינסופי כשאתה אומר "אני יכול בוא נדחיק את זה בוא נכחיש את זה" לא שאם זה קיים, מה זה כשאני מדבר אינסופי פירושו "שאם אני רק יכול לחשוב על האפשרות שאני יחשוב על הדבר אני לא רוצה להיות קיים".
ש: אז זה אולי עונה גם על השאלה השנייה כי הייתה לי שאלה האם יש דבר שקיים ואני לא מודע אליו בגלל שאני שונא אותו שנאה אינסופית.
אליעד: כן אבל מבחינתך אז הוא לא קיים אבל.
ש: אז הוא יהיה קיים גם אף פעם?
אליעד: בעולם שלך לא אלא אם כן לא תשנא אותו כל כך ואז הוא יתחיל להיות קיים
ש: לא אבל איך הוא יהיה קיים?
אליעד: אם לא תשנא אותו כל כך אם תשנא אותו פחות, יש משהו נגיד שלא קיים בעולם שלך מה לא קיים יש משהו שאתה שונא אותו כרגע בשנאה אינסופית שהוא קיים בעולם שלי בעולם שלך הוא לא קיים.
ש: מה למשל?
אליעד: הפיל שנמצא ולא נמצא פה בו זמנית בעולם שלי הוא קיים בעולם שלך הוא לא קיים, למה כי אתה שונא בשנאה אינסופית את השכל שאומר שדבר והיפוכו יכול להיות נכון בו זמנית בגלל שאתה שונא את השכל שאומר שיש ואין זה אחד בגלל שאתה שונא את השכל הזה לכן מבחינתך הוא לא קיים, לכן כל פעם כשמדברים איתך אז אתה אומר "זה כלום הוא לא אמר כלום" מה לא אמר כלום הוא דיבר "לא הוא כלום הוא סתם בלבל את המוח הוא סותר את עצמו הוא לא אמר כלום". אתה יודע למה אני מתכוון שיש כאלה ששומעים ואומרים "הוא לא אמר כלום הוא סתם בלבל הוא אומר דברים שסותרים" הם כל כך שונאים את השכל שאומר שדבר והיפוכו זה אחד עד כדי כך שכל פעם כשאומרים להם דבר והיפוכו הם אומרים "עזוב זה כלום".
מה זה כלום זה לא כלום זה דבר גדול "לא זה כלום" כי הם שונאים ולמה הם שונאים את השכל הזה כי הם חושבים שהשכל הזה מאיים עליהם שהוא יגרום להם לא להיות קיימים וכל מיני סיפורים, הם כל כך שונאים אותו עד כדי כך שכל מה שנובע ממנו לא קיים מבחינתם. אבל מה אני עושה אני גורם להם לאהוב אותו "מה אתה אומר שדבר והיפוכו זה לא אחד בוא אני אסביר לך ככה וככה" ואז הוא אומר "מה באמת אולי זה אחד אולי באמת נכיר בו" אז לאט לאט הם פתאום דברים שהם חשבו קודם שבלתי אפשריים שזה אומר כאילו דברים שמבחינתם היו לא קיימים פתאום מתחילים להיות קיימים.
למה כי הם התחילו לאהוב את השכל שממנו נובעים התובנות האלה כאילו יש תובנות שקיימות אבל אתה לא יודע שהם קיימות, למה אתה לא יודע שהן קיימות כי אתה שונא את השכלים שמהם הם נובעים התובנות האלה. אתה מבין וברגע שאתה מתחיל לאהוב את השכלים האלה מתחיל להתבונן בהם אז פתאום גם התובנות שנולדות מהם גם באות.
ש: רגע רק שנייה אבל אם באמת אני שונא את זה שנאה אינסופית אז איך אני באמת יכול להשתחרר מהשנאה הזאת.
אליעד: תשובה זה אף פעם לא באמת אינסופי, הבנת אם באמת זה היה אינסופי לא היה אפשר לשנות את זה אבל זה לא באמת אינסופי.
ש: אז אין מושג כזה שנאה אינסופית באמת?
אליעד: יש מושג כזה.
ש: אז מה?
אליעד: יש פה דבר והיפוכו זה בעצם השאלה היא איך מכלום נהיה משהו ואיך מאינסופי אם שנאת את הדבר בשנאה אינסופית אז איך פתאום אתה לא שונא אותו, זאת אומרת איך מכלום איך מאינסוף נהיה צמצום זאת אותה שאלה איך מאינסוף נהיה צמצום איך נוצר שינוי באינסוף, אם יש משהו שאתה שונא אותו בשנאה אינסופית איך פתאום הוא נהיה למשהו זה כמו לשאול מה מחליט שיש שינויים למה יש שינויים איך יש שינויים.
ש: זה קשור לאחת הסוגיות.
אליעד: אם יהיה לך שכל יותר גדול נותן לך את השאלה.
ש: כן.
אליעד: טוב הנושא הזה הובן הוברר?
ש: כן.
ש: כן.
אליעד: אוקי.
ש: בשנאה או אהבה אינסופית דובר שהאדם לא מרגיש את המושא שכלפיו מבטא שנאה אינסופית או אהבה אינסופית אז לפי זה יש כמה שאלות בזה, שאלה אחת האם או מה היחס או מה הקשר או האם זה אותו דבר למושג של הדחקה והכחשה שהפסיכולוגים מדברים עליו זאת אומרת שכאילו המציאות קיימת ותתייחס אליה כלא קיימת זאת נקודה אחת נקודה נוספת.
אליעד: כן זה קשור שנאה אינסופית והדחקה אינסופית והכחשה זה הכל קשור אלא מה שאני מדבר על האינסופי זה הלא קשור, מה זה הדחקה או הכחשה לשנוא משהו אתה שונא אותו אתה לא רוצה לחשוב עליו זהו אבל אני מדבר על האינסופי כי אם אתה לא תרצה לחשוב עליו בשלמות אז הוא לא יהיה קיים לא יהיה יותר בעייתי. הם מדברים על הדחקה והכחשה סופי לא אינסופי כשאתה אומר "אני יכול בוא נדחיק את זה בוא נכחיש את זה" לא שאם זה קיים, מה זה כשאני מדבר אינסופי פירושו "שאם אני רק יכול לחשוב על האפשרות שאני יחשוב על הדבר אני לא רוצה להיות קיים".
ש: אז זה אולי עונה גם על השאלה השנייה כי הייתה לי שאלה האם יש דבר שקיים ואני לא מודע אליו בגלל שאני שונא אותו שנאה אינסופית.
אליעד: כן אבל מבחינתך אז הוא לא קיים אבל.
ש: אז הוא יהיה קיים גם אף פעם?
אליעד: בעולם שלך לא אלא אם כן לא תשנא אותו כל כך ואז הוא יתחיל להיות קיים
ש: לא אבל איך הוא יהיה קיים?
אליעד: אם לא תשנא אותו כל כך אם תשנא אותו פחות, יש משהו נגיד שלא קיים בעולם שלך מה לא קיים יש משהו שאתה שונא אותו כרגע בשנאה אינסופית שהוא קיים בעולם שלי בעולם שלך הוא לא קיים.
ש: מה למשל?
אליעד: הפיל שנמצא ולא נמצא פה בו זמנית בעולם שלי הוא קיים בעולם שלך הוא לא קיים, למה כי אתה שונא בשנאה אינסופית את השכל שאומר שדבר והיפוכו יכול להיות נכון בו זמנית בגלל שאתה שונא את השכל שאומר שיש ואין זה אחד בגלל שאתה שונא את השכל הזה לכן מבחינתך הוא לא קיים, לכן כל פעם כשמדברים איתך אז אתה אומר "זה כלום הוא לא אמר כלום" מה לא אמר כלום הוא דיבר "לא הוא כלום הוא סתם בלבל את המוח הוא סותר את עצמו הוא לא אמר כלום". אתה יודע למה אני מתכוון שיש כאלה ששומעים ואומרים "הוא לא אמר כלום הוא סתם בלבל הוא אומר דברים שסותרים" הם כל כך שונאים את השכל שאומר שדבר והיפוכו זה אחד עד כדי כך שכל פעם כשאומרים להם דבר והיפוכו הם אומרים "עזוב זה כלום".
מה זה כלום זה לא כלום זה דבר גדול "לא זה כלום" כי הם שונאים ולמה הם שונאים את השכל הזה כי הם חושבים שהשכל הזה מאיים עליהם שהוא יגרום להם לא להיות קיימים וכל מיני סיפורים, הם כל כך שונאים אותו עד כדי כך שכל מה שנובע ממנו לא קיים מבחינתם. אבל מה אני עושה אני גורם להם לאהוב אותו "מה אתה אומר שדבר והיפוכו זה לא אחד בוא אני אסביר לך ככה וככה" ואז הוא אומר "מה באמת אולי זה אחד אולי באמת נכיר בו" אז לאט לאט הם פתאום דברים שהם חשבו קודם שבלתי אפשריים שזה אומר כאילו דברים שמבחינתם היו לא קיימים פתאום מתחילים להיות קיימים.
למה כי הם התחילו לאהוב את השכל שממנו נובעים התובנות האלה כאילו יש תובנות שקיימות אבל אתה לא יודע שהם קיימות, למה אתה לא יודע שהן קיימות כי אתה שונא את השכלים שמהם הם נובעים התובנות האלה. אתה מבין וברגע שאתה מתחיל לאהוב את השכלים האלה מתחיל להתבונן בהם אז פתאום גם התובנות שנולדות מהם גם באות.
ש: רגע רק שנייה אבל אם באמת אני שונא את זה שנאה אינסופית אז איך אני באמת יכול להשתחרר מהשנאה הזאת.
אליעד: תשובה זה אף פעם לא באמת אינסופי, הבנת אם באמת זה היה אינסופי לא היה אפשר לשנות את זה אבל זה לא באמת אינסופי.
ש: אז אין מושג כזה שנאה אינסופית באמת?
אליעד: יש מושג כזה.
ש: אז מה?
אליעד: יש פה דבר והיפוכו זה בעצם השאלה היא איך מכלום נהיה משהו ואיך מאינסופי אם שנאת את הדבר בשנאה אינסופית אז איך פתאום אתה לא שונא אותו, זאת אומרת איך מכלום איך מאינסוף נהיה צמצום זאת אותה שאלה איך מאינסוף נהיה צמצום איך נוצר שינוי באינסוף, אם יש משהו שאתה שונא אותו בשנאה אינסופית איך פתאום הוא נהיה למשהו זה כמו לשאול מה מחליט שיש שינויים למה יש שינויים איך יש שינויים.
ש: זה קשור לאחת הסוגיות.
אליעד: אם יהיה לך שכל יותר גדול נותן לך את השאלה.
ש: כן.
אליעד: טוב הנושא הזה הובן הוברר?
ש: כן.