... ידיעה בו זמנית, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חווית ידיעה, חווית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית
הידיעה שלא נדע ממש, הלא יודע שלי גדול מהיודע שלי, רבי נחמן מברסלב איך ייתכן שככל שאני יודע יותר, אני יודע פחות? אליעד כהן מסביר באופן מפורט על ... שפות מסוימות, ומה הוא לא יודע - רשימה של שפות אחרות שהוא לא יודע. אם למחרת הוא לומד שפה חדשה, אז באופן אוטומטי גדלה
הידיעה שלו, אבל באותו זמן גדלה גם רשימת הדברים שהוא מודע לכך שאינו יודע. אם אתמול ידע 2 שפות ולא ידע 98 מתוך 100, והיום הוא יודע 3 שפות, הוא ... יכול לשאול את עצמו, האם אני באמת בטוח שיש כאן שולחן?, האם החוויה הזאת ממלאת אותי במאה אחוז?, ואז הוא מבין שתוך כדי
הידיעה הברורה הזאת, קיימת בתוכו גם חוויה של ספק. למה? כי אדם יכול לדמיין גם את האפשרות ההפוכה, שאולי אין כאן שולחן, או שהשולחן הוא רק דמיון. למרות שהשכל אומר יש שולחן, בתוך החוויה האישית עדיין נשארת תחושה של אולי אין באמת שולחן. לכן, חוויית
הידיעה שלו לא יכולה למלא אותו לגמרי - תמיד נשארת תחושה של ספק קל שמערערת על
הידיעה הוודאית. מדוע לימוד של תחום חדש מגביר גם את חוסר
הידיעה? אליעד מביא דוגמה נוספת: אדם שלומד ספר חדש. ככל שהוא קורא יותר ספרים, הוא מרגיש מצד אחד שהוא מבין יותר, אך מצד שני - כל ספר חדש מגלה לו ... המשמעות של חוויה פנימית של לא יודע? אליעד מדגיש שרבי נחמן התכוון לדבר עמוק אף יותר, לא רק שלא נדע דברים רבים, אלא
שהידיעה הכי גבוהה היא ההבנה העמוקה שאנחנו לא יודעים באמת. כלומר, לא מדובר בלא יודע שטחי או פשוט, אלא בלא יודע עמוק מאוד, פנימי, שמכיל בתוכו את ההבנה שאפילו
הידיעה הוודאית שלנו היא לא באמת ודאית. לדוגמה, אדם יכול להגיד אני לא יודע מה אני רוצה, אבל גם הפיל וגם אדם שטרם נולד יכולים לומר זאת. ההבדל הוא בעומק החוויה: לאדם יש הבנה עמוקה של חוסר
הידיעה, ולכן החוויה שלו של לא יודע היא רחבה ועמוקה יותר מאשר חוויית הלא יודע של מי שאין לו מודעות או שכל גבוה. כיצד
הידיעה והספק מתקיימים בו זמנית? אליעד מדגים שברגע שהאדם יודע דבר מסוים, הוא בהכרח יכול לדמיין גם את ההיפך שלו.
הידיעה לעולם לא מלאה, כי תמיד יש אפשרות להטיל ספק בידיעה. הוא מביא דוגמה נוספת: אדם שאומר אני בטוח ב - 100% שיש פה קיר, אבל האמת היא שבתוכו קיימת אפשרות שהוא יכול לדמיין שאולי אין כאן קיר. אפילו תחושת הביטחון המוחלטת ביותר מסתירה בתוכה ספק דק ועדין. ככל
שהידיעה מתרחבת, הספק מתרחב איתה, והחוויה הופכת ליותר מורכבת. האם התרחבות
הידיעה באמת מקטינה את חוסר
הידיעה? אליעד מסביר שבעצם, אם אדם מתחיל עם שלושה דברים בלבד בעולם שלו, והוא לא יודע אותם לחלוטין, ובסוף היום יש לו עשרה דברים חדשים שהוא יודע - הרי שלכאורה חוסר
הידיעה לא קטן, אלא דווקא התפצל והתפרס על יותר נושאים. בסך הכל החוויה של לא יודע נשארה זהה, רק עכשיו היא מתחלקת על עשרה נושאים ולא על שלושה. התוצאה היא שחוויית הלא יודע
והידיעה קיימות זו לצד זו ומחלקות ביניהן את החוויה הפנימית של האדם. בסיכום הכללי, אליעד מבהיר
שהידיעה והאי - ידיעה אינן הפוכות או מנוגדות, אלא מתקיימות בו זמנית, זו לצד זו, ושתכלית
הידיעה העמוקה באמת היא ההכרה שהאדם לא יודע באופן מוחלט דבר בעולם. ככל שאני יודע יותר אני יודע פחות מה הכוונה תכלית
הידיעה שלא נדע? חוויית ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית מה הפירוש של
הידיעה והספק לפי רבי נחמן? האם
הידיעה שלנו היא מוחלטת? ...