אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד ... למה אנשים מפחדים להביא ילדים לעולם? רבים מתלבטים האם להביא ילדים או להישאר אל - הוריים, מתוך חשש מפני ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחברתיות של ההורות. אנשים שבוחרים להיות אל - הוריים עושים ... כמו שאדם אחראי לא ייקח הלוואה מהבנק בלי לוודא מראש כיצד יוכל להחזיר אותה, כך אותה אישה רצתה להיות בטוחה במאה אחוז שתוכל לעמוד בלחץ הנפשי של הורות. היא תכננה מראש את כל ההיבטים ... על ההבנה שקשה מאוד לאדם להגן אפילו על עצמו, ולכן כמעט בלתי אפשרי מבחינתה לדמיין כיצד תגן על ילד חסר ישע. בעקבות כך, היא שקלה ברצינות לבחור באל - הורות - החלטה מודעת שלא להביא ילדים לעולם, כדי להימנע מהחרדות והכאבים הצפויים. איך להתמודד עם הפחד מהורות? אליעד כהן הסביר שהפחד של אותה אישה דומה ... מהתלות בתחושת הטוב שאדם מצפה לקבל מהפעולה. אם אפשר לחוש טוב ללא תלות בתוצאה, הפחד מתפוגג. איך להרגיש טוב בלי להביא ילד? על מנת להתמודד עם הפחד מהורות, אליעד הציע שהאישה תדמיין את עצמה כאמא ... באמת בוחר אם להביא ילדים או לא, ממקום של חופש אמיתי. המטרה היא להבין מה טוב שילדים יכולים להעניק, ולהשיג את הטוב הזה באופן עצמאי. רק אז הבחירה להורות הופכת להיות נקייה מלחץ ופחדים, ובאמת ... ילדים מתוך גישה של נזרום עם החיים ונראה מה יהיה, היא לא רצתה להיות תלויה בחסדי אחרים. היא רצתה לתכנן מראש את ההיבטים הכלכליים והרגשיים הכרוכים בהורות. בסופו של דבר, היא הגיעה למסקנה שאם ... האפשריים יהפכו למציאות נפשית קשה עבורה. האדם בקושי מסוגל להגן על עצמו, אז איך הוא יכול להגן על מישהו אחר? בשל הפחדים הללו, היא שקלה להיות אל - הורית, כלומר, לבחור במודע לא להביא ילדים לעולם. ... הוא לא ינסה בכלל. במילים אחרות, הפחד לא נובע מהפעולה עצמה, אלא מהאפשרות להרגיש רע אם הדברים לא יסתדרו כפי שהוא רוצה. יישום הפתרון לגבי פחד מהורות כדי להתמודד עם הפחד מהבאת ילדים, האישה ... בעולם היא תפחד, הרי בן אדם בקושי על עצמו יכול לשמור עכשיו היא הולכת לשמור על מישהו אחר בקיצור היא מאוד פחדה להביא ילדים והיא כבר שקלה להיות אל הורית אני לא רוצה ילדים רוצה לא להביא ילדים בכלל להיות אל הורית זה נקרא, מפה לשם משם לפה היא עכשיו אמרה ...

... פוטנציאל להביא ילדים, מטרת האשה בחיים, לא מצליחה להביא ילדים, רחם נשי, אל הורות אצל נשים, אישה אל הורית, נשים שלא רוצות ילדים, אין לי ילדים, מימוש האמהות האם אישה ללא ילדים לא מממשת את הפוטנציאל שלה? קיימת טענה נפוצה שלפיה אישה שלא מביאה ... פוטנציאל לא ממומש אצל נשים האם אישה חייבת להביא ילדים? רחם ופוטנציאל נשי אל - הורות אצל נשים נשים ללא ילדים ואושר אישי עכשיו יש נושא שאומר זה עניין שיותר קשור לנשים אבל הוא קשור גם לאנשים אם אתה לא אישה אז מה אתה איש ...

הורות חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת? ובו יתבאר, כיצד אפשר ללמד, ... מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, והיכולות השכליות של האדם מתפתחות. עד שבסופו של דבר, האדם מגבש לעצמו את צורת המחשבה הבוגרת. ועכשיו ההורה רוצה להנחיל את המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר משהו למישהו, הרי שהוא בעצם סוג של הורה, שמנסה לשתף את חוכמתו וניסיונו האישי, עם האדם האחר. והשאלה המרכזית היא, איך אפשר לגרום למישהו, להבין ... האדם שהוא לא יודע את הדרך ואת הקשר שיש, בין כל הדברים ובין כל הדעות שיש בעולם. מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד, כל מסר בוגר, היא על ידי זה שמדברים איתו בשפה שלו. כי כל אדם ... כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ההורה לנסות להורות לילד את הדרך, בצורה עקיפה ובשפה של הילד. והדוגמה הפשוטה ביותר להסביר את העניין הזה, היא באמצעות העניין ... איזה עניין, ומסבירים לו את העניין באמצעות משל ונמשל. כאשר המשל, הוא מעולמו של זה ששומע את המשל. וכאשר ההורה רוצה להסביר לילד שלו איזה רעיון בוגר, על ההורה לנסות למצוא איזה דבר פשוט, שבתוכו יהיה ניתן להכניס צמצום חלקי של השכל הגדול. ואת הצמצום הזה של השכל, אותו לתת לילד בשפה שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמה: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים מגילו. ולפעמים ההורים נכנסים ללחץ, מכך שהילד לא מתפתח מבחינה אישית. וההורים רוצים לראות את הילד שלהם, מתחיל לשחק במשחקים של ילדים יותר בוגרים. ואז בדכ נוצר עימות כלשהו, בין הילד לבין ההורים. וההורים מנסים לגרום לילד להתבגר, ולזרוק את משחקי הילדים שלו, ולהחליף אותם למשחקים של ילדים יותר בוגרים. אבל, ... לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו. וכיצד? ובדוגמה הנל של הילד שמשחק בבובות ובמשחקים שאינם לגילו, על ההורה לא להילחם בילד שלו. אלא במקום זה, על ההורה לעודד את הילד שלו להמשיך לשחק במה שהוא רוצה, אבל להוסיף לזה תוספת בוגרת. ובדוגמה של הילד שמשחק בבובות, על ההורה לאפשר לילד שלו להמשיך לשחק בבובות, אבל לגרום לו להתייחס למשחק בבובות בצורה יותר בוגרת. כי אפילו לשחק ... מסיבה כלשהי, לא צריך להילחם בו, אלא צריך לנסות לנתב את המשחק שלו עם הבובות, למשהו יותר בוגר. ולדוגמה, ההורה יכול להציע לילד שלו, לעשות איזה משהו שכלי עם הבובות. כגון להציע לילד ליצור איזו הצגה של הבובות, או איזה ... יותר מהר, לא בגלל שהוא יתחיל לעשות דברים אחרים, אלא בגלל שהוא יתחיל להסתכל על הדברים אחרת. ולפעמים נדמה להורה, שהילד שלו צריך לעשות דווקא משהו מסוים. אבל הילד, לא בהכרח מסוגל להכיל מבחינה שכלית ורגשית את השכל ואת המחשבה של ההורה. ובמקרה כזה, אם זה לא ממש עקרוני, אז על ההורה להיות חכם ולהשתמש בסוג של פסיכולוגיה הפוכה. דהיינו, במקום לומר לילד, לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה, ... שאתה רוצה שהוא יתרגל לחשוב לפיה. כי אם הילד היה חושב בצורה בוגרת, ממילא לא היו שום חילוקי דעות בינו לבין ההורים. והפער, הוא רק בגלל צורת המחשבה של הילד ושל ה

... ילדים לעולם, אלהורות , אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא ... טבעי, וללא לחץ וחרדות לגבי העתיד. אנשים משתוקקים לשלווה הזו שהילדים משקפים. אך האמת היא שניתן להשיג שלווה פנימית כזו גם בלי קשר להורות או זוגיות, בעזרת עבודה פנימית ואיזון בין הרצון לבין המציאות. ... מצב באופן מיטבי ולהיות מרוצים ללא תלות בתוצאות. להביא ילדים או לא? חיים בלי ילדים האם להתחתן ולהביא ילדים? איך לקבל החלטה בלי לחץ? אלהורות ואושר אישי האם ילדים הופכים אנשים למאושרים יותר? ...

... ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה ... ללדת ילדים? לא להביא ילדים לעולם, סיבות לא להביא ילדים לעולם, סיבות כן להביא ילדים לעולם, מי רוצה להביא ילדים לעולם? ילדים זה שמחה, למה אנשים רוצים ילדים? להיות הורה לילדים, גידול ילדים, הבאת ילדים לעולם, לא רוצים להביא ילדים לעולם, להיות או לא להיות אמא, אל הורים, נשים שלא רוצות ילדים, גברים שלא רוצים ילדים, החיים ללא ילדים, נשים שלא רוצות ...

יחסי הורים וילדים, שכחת ילדים ברכב, טביעת ילדים בבריכה, גננת מתעללת, התעללות בגן ילדים, איך לא לשכוח ילד ברכב? איך לשמור ... קשות כמו שכחת ילד ברכב, טביעת ילדים בבריכה, והחשש מהתעללות בגן ילדים. אליעד כהן מתאר את התופעות האלה כקשורות ישירות להתנהלות הנפשית והרגשית של ההורים, וכן מציע הסברים שיכולים לעזור להבין את התופעות הללו יותר לעומק. איך שוכחים ילד ברכב? הנקודה הראשונה בה מתמקד אליעד כהן היא תופעת שכחת הילדים ברכב, שהיא תופעה שנראית לא ניתנת להבנה במבט ראשון. כיצד יכול הורה לשכוח את הילד בתוך הרכב? כהן מסביר שלמעשה, מדובר לא בטעות רגילה אלא בתופעה שמעידה על הזנחה רגשית כלפי הילד. הוא טוען שברוב המקרים, ההורה שוכח את הילד בגלל שהוא מציב את הילד במקום פחות חשוב לעומת דברים אחרים, כמו הפלאפון למשל. כהן מציין שכאשר מדובר על ילדים קטנים, תינוקות במיוחד, ההורה לא רואה אותם כאנשים עצמאים שדורשים תשומת לב מלאה, אלא יותר כאובייקט שמפריע לפעילות היומיומית שלו. אם ההורה היה שואל את עצמו האם היה שוכח את הילד אם היה במקום אחר או אם היה מדובר במצב חירום, התשובה הייתה כנראה שלילית. אולם, בשל המעגלים הרגשיים והשגרתיים של היום יום, הילד נשכח כמו שהוא נשכח בכל פעם, במובן שאין קשר רגשי חזק שמחייב את ההורה להתמקד בילד בצורה מוחלטת. הקשר לתופעות נוספות כמו טביעת ילדים בבריכה לסוגיה זו יש קשר ישיר לתופעות כמו טביעת ילדים בבריכה. כהן מסביר כי אלו תופעות שמתחברות לנושא של חוסר תשומת לב ברגעי סיכון, דבר שיכול להיגרם כאשר ההורה נמצא במצב של עייפות נפשית, עיסוק בהסחות דעת כמו עבודה או טכנולוגיה, או פשוט חוסר מודעות. כל אלו יחד מובילים למצב שבו ילד יכול להימצא בסיכון מבלי שההורה יהיה ער למצב. ההורה פשוט לא מצליח לשים לב לרגע הקריטי שבו הדבר היה יכול להימנע, שכן הוא ממקד את תשומת הלב בדברים פחות חשובים או יותר נוחים לו באותו רגע. ההיבט הרגשי של שכחת הילד כחלק מההסבר על שכחת הילד, אליעד כהן מציין גם את האספקט הרגשי - כיצד ההורה מגיב לילד ברגעים בהם הוא מציב את הילד במעמד של נושא ולא כאדם עצמאי שיש לו צרכים והרגשות. הוא מציין שברגעים שבהם הילד נמצא פחות חשוב מבחינה רגשית, קל להורים לשכוח אותו או להתעלם מצרכיו. חיבור לרגש ולעצם קיומו של הילד יוצר שינוי מיידי באחריות ובצורת ההתמודדות עם הילד. מהו הורות אמיתית? כהן מציין שבסופו של דבר, המהות של הורות אמיתית היא לא להביא ילד לעולם רק משום שזו המשימה או הצורך החברתי. הוא מדבר על חינוך שמוביל להבנה של ההורה את המשמעות האמיתית של ההורות - שמירה על הילד, רגישות לצרכיו הרגשיים, ומחויבות טוטאלית. כהן מסביר שהורות צריכה להיעשות מתוך תחושת אחריות עמוקה כלפי הילד, ושלא ניתן להסתמך רק על אינסטינקטים אלא על חיבור אמיתי ומודעות למצב של הילד. האם ההורה היה סומך על מטפל עבורו כפי שהוא סומך על מטפלת לילד? כחלק מהסברים אלו, כהן מציע דימוי חשוב: מה היה קורה אם היה ... כלשהו בעקבות פציעה קשה, האם היה סומך על מישהו שיעשה זאת בשבילו אם הוא לא מכיר אותו או לא יודע מה אמיתי במצב שלו? הוא מראה בהשוואה זו כיצד ההורה אינו שואל את עצמו מספיק שאלות לפני שהוא סומך על גננת או מטפלת בילד, ואין לו את המודעות לבדוק את מצבה של הסביבה ... והמלצות אליעד כהן מסביר שבסופו של דבר כל אחד יכול להיות אחראי על ילדיו ולבחור את הדרך בה יגיב למצב, אך זה דורש הרבה יותר מודעות עצמית ורגשית להורות. הוא ממליץ על חינוך רציני, מודעות גבוהה לרגשות ולצרכים של הילד, ולהבין שלפעמים החשיבות של הילד חשובה יותר מאשר דברים אחרים. הורות ורגש מה גורם לשכיחת ילד ברכב? טביעת ילדים בבריכה הורות וחינוך ילדים כיצד לבחור גננת לילד? אהבת הורים לילדים, האם הורים אוהבים את הילדים? למה שוכחים תינוק באוטו? למה שוכחים ילד ברכב? למה שוכחים פעוט ברכב? למה ילדים טובעים בבריכה? למה מביאים ילדים לעולם? אל הורות

הורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדים מהו סבל למען הילדים? אליעד מציין שמדובר בתופעה נפוצה, בה הורים מרגישים שהם סובלים למען הילדים. התופעה הזו מתבטאת במצבים שבהם הורה נשאר בזוגיות לא טובה או עושה ויתורים רבים עבור ילדיו, מתוך רצון להימנע מלגרום להם סבל. אך בפועל, הילד לא תמיד מודע לויתורים הללו, וההורה מוצא את עצמו סובל יותר. סבל זה יכול להתבטא במגוון צורות: למשל, הורה שמרגיש שהוא שוהה בזוגיות לא טובה רק כדי להימנע מהשפעה רעה על הילדים, אך מצד שני סובל מהמצב. מהן הדוגמאות לסבל למען הילדים? אליעד מציג דוגמאות למצבים כאלה: הורה שנמצא בזוגיות לא טובה, אבל נשאר בה למען הילדים, מרגיש סבל מזה. הורה שמשקיע המון בילדיו, עושה המון ויתורים, ובסופו של דבר סובל מהמכסה הרגשית שמופיעה בעקבות זה. הורה שהתגרש ומרגיש רגשות אשם קשים, כי הוא סבור שהילדים סובלים בגלל הגירושין, ולכן הוא סובל בעצמו כדי לשמור עליהם או כדי לכפר על כך שגרם להם רע. איך ניתן ... לשאול את עצמך אם באמת אתה חייב למנוע מהם כל סבל. לפעמים תפיסת ההורה טוענת שאפס סבל הוא הדבר הנכון, אך עלינו להבין שזה לא תמיד מציאותי. לבדוק אם באמת הפעולה כמו גירושין או שינוי במערכת הזוגית היא זו שגורמת לילדים רע, ... הילדים עצמם לא לוקחים אחריות על רווחתם האישית ורגשותיהם. האם הורים אחראים באופן מוחלט לסבל של הילדים? אליעד מציין שזו מחשבה בעייתית שיכולה להוביל להאשמה עצמית. לעיתים קרובות, מי שמאשים את הוריו על כך שגרמו לו רע בילדותו, יחשוב שגם הוא עלול לגרום רע לילדיו. זה קורה כי הוא לא מבדל בין אשמתו האישית לבין האשמה שיכולה להיווצר מהתנהגות הוריו. לכן, אליעד ממליץ לקחת אחריות רגשית אישית, ללמוד לא להאשים את הורינו על הסבל שחווינו בילדות, ובכך למנוע את גלגול האשמה גם על הילדים. מה צריך לעשות כדי לשנות את התפיסה הזאת? על ההורה ללמוד לקחת אחריות על רגשותיו האישיים: להבין שמה שהוריו עשו לו בילדותו לא בהכרח היה הגורם הבלעדי לסבלו, ושהוא עצמו היה יכול לבחור כיצד להרגיש ולפרש את המצבים האלו. להבין שלא בהכרח על ההורה להיות הורה מושלם. תפיסת ההורה המושלם עלולה להוביל להקרבה מיותרת, דבר שיביא בהכרח לסבל. לשאול עד כמה באמת ניתן לשלוט בכל מה שקשור לרווחת הילד. האם באמת תלוי בהורה אם לילד יהיה טוב או רע? לחקור את ההנחות שמנחות אותנו בנוגע לטוב ורע. האם טוב ורע הם תמיד מוחלטים, או שניתן להסתכל עליהם מנקודות מבט שונות? מהם הקשיים והדילמות בקשר לאהבה והורות? אליעד גם מדבר על הקשר בין אהבה להורות, ואיך הקשר הזה יכול להוביל לסבל. הוא מציין כי לאנשים רבים ילדים הם מקור השמחה הגדול ביותר בחיים. אך כשאוהבים מישהו מאוד, זה גם אומר שאתה סובל יותר ... לשאול אם באמת זו הדרך הנכונה. עליהם להבין את המחיר של האהבה וההורות , ולהיות מוכנים לשלם אותו. סיכום בסופו של דבר, אליעד מציע שנבין את התפיסות השגויות שהחברה וההורים עצמם מכתיבים לנו בנוגע להורות, ונפנים לשאלות מהותיות כמו מהו טוב עבור הילדים שלי?, האם עלי להיות מושלם?, האם ילדיי אחראיים גם על טובתם? כל אלו חשובים כדי להבין את גבולות האחריות ההורית וההשלכות על הסבל האישי והמשפחתי. הורים וילדים לקיחת אחריות רגשית ומניעת האשמה עצמית זוגיות טובה לעומת גירושין: השלכות על הילדים האם הורות היא הקרבה או דרך להשגת אושר למה אנשים חווים סבל למען הילדים? התופעה הזו מתארת מצב שבו הורה מרגיש שהוא סובל עבור הילדים שלו, ונשאר בתוך מצב שלא טוב לו (למשל בזוגיות גרועה או השקעה מוגזמת בילדים) רק כדי למנוע מהם סבל. מצד אחד הוא מוכן לספוג ... הזה של סבל? יש כמה דרכים אפשריות לפרוץ את מעגל המחשבות שגורם להורה לסבול למען הילדים או לסבול מכך שגרם להם רע: לבחון את השאלה האם הם אכן הילדים שלי במובן העמוק, או שמדובר למעשה בתודעה אחרת, בגוף נפרד שאינו בבעלות ...

... להתגרש בלי שהילדים יפגעו? איך לגרום לילדים לא להיפגע מהגירושין? איך להתגרש בצורה נכונה? ילדים להורים גרושים, איך הגירושים משפיעים על הילדים? איך להתגרש בלי ליצור טראומה אצל הילד? איך לא לחוות גירושין כטראומה? איך להתגרש בלי לפגוע בילדים? אליעד כהן מסביר כיצד אפשר להתגרש בצורה שתמנע או תצמצם את הפגיעה בילדים. לדבריו, הסיבה שילדים נפגעים מגירושים קשורה באופן ישיר לחוויה של ההורים מהתהליך. אם ההורים חווים את הגירושים כטראומה קשה או ככישלון, גם הילדים יחוו זאת כך, ולהפך. ההסבר מתבסס על כך שהילדים מזדהים רגשית ומחשבתית עם ההורים שלהם. ככל שהילד צעיר יותר ופחות בעל יכולת הבחנה עצמאית, הוא נוטה יותר לאמץ את הרגשות והתחושות של ההורה. לכן, ככל שההורה ירגיש שהגירושים הם אסון, גם הילד יאמץ את ההרגשה הזאת. למה ילד נפגע מהגירושים של הוריו? ילדים יכולים להיפגע מגירושים מסיבות רבות. הם יכולים להרגיש נטושים, מכיוון שכבר אינם ישנים בכל לילה עם שני ההורים באותו בית. הילד יכול להרגיש עצוב או בודד מכיוון שפתאום ההורה שלו לא נמצא תמיד איתו, ויש תחושה של פירוק המסגרת המוכרת והבטוחה שהייתה קיימת. אליעד מסביר כי כאשר ההורה אומר לעצמו המשפחה שלי התפרקה, המשפחה חייבת להיות ביחד, הילד שומע ומפנים זאת, ולפיכך יחווה בעצמו שהמשפחה שלו התפרקה. כלומר, ההורה מעביר לילד את התחושה שהגירושים הם דבר שלילי וטראומטי, והילד מקבל את נקודת המבט הזו. מה הקשר בין אמונות ההורים לפגיעה בילדים? אליעד מדגים כיצד המחשבות והאמונות של ההורים משפיעות על הילדים. הוא מסביר שאם ההורה מאמין בצורה חזקה במשפחה כמשהו שחייב להיות מאוחד ושלם, הוא יחווה סבל גדול יותר כשהוא מתגרש, מכיוון שהוא רואה זאת כהתפרקות של חלום חשוב. הילד, שמזדהה עם ההורה שלו, יאמצו את אותה האמונה ולכן גם הוא יסבול מכך. לדוגמה, אם ילד גדל עם אמונה שצריכים להיות אבא, אימא וילדים בבית אחד, הוא ירגיש רע מאוד כאשר הוא מגלה שזה כבר לא מתקיים. אליעד מציין שאמונה זו לא מגיעה משום מקום, אלא שההורים עצמם משרישים את האמונה הזו בילד. הם אומרים לו כמה טוב שיש שני הורים, ועד כמה חשוב האיחוד המשפחתי, וכאשר הגירושים מתרחשים, הילד מרגיש שכל האמונה הזו התנפצה לו. כיצד אפשר להפחית את הטראומה מהגירושים? אליעד מציע פתרון פשוט אך יסודי: כדי להפחית את הטראומה של הילד מהגירושים, ההורה צריך קודם כל להפחית את הטראומה שלו עצמו מהגירושים. אם ההורה יחשוב שהגירושים הם תהליך טבעי ולא אסון נורא, גם הילד יחשוב כך במידה רבה. ככל שההורה פחות יחווה את הגירושים כדבר רע, כך הילד שלו יושפע פחות מכך. הסיבה לכך היא שהילד תופס את המציאות דרכו של ההורה, במיוחד בגילאים צעירים. הילד בדרך כלל מזדהה מאוד עם ההורה שלו, ואם ההורה משדר שזה אירוע טבעי ולא טראומטי, הילד ילמד לקבל את השינוי במציאות בצורה בריאה יותר. דוגמה להורות משותפת ללא טראומה כדוגמה נוספת אליעד מציין ילדים שנולדים לתוך מסגרת של הורות משותפת מראש, כאשר שני ההורים כלל אינם חיים יחד ולא מגדלים את הילד במסגרת זוגית. במקרה כזה, לילד אין טראומה מכיוון שמעולם לא הועברה לו האמונה שחייבים לחיות במסגרת זוגית. מכאן שאליעד מוכיח שהפגיעה בילד נגרמת כתוצאה מתפיסות ואמונות שההורים משרישים בו, ולכן ניתן למנוע או להפחית את הטראומה על ידי שינוי אמונות אלה אצל ההורים עצמם. לסיכום, אליעד כהן מדגיש את חשיבות האופן שבו ההורה חווה את תהליך הגירושים. ככל שההורה יראה בגירושים אירוע פחות טראומטי ופחות שלילי, כך הילד שלו יושפע פחות מהאירוע. הדרך להגן על הילדים מפגיעה נפשית בעת גירושים היא קודם כל ...

... אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון מעמיק ומפורט, אליעד מברר את האפשרות של יצירת חוויה ... המהות היא התוכן הפנימי של התחושה או הרגש שמלווה את החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חוויית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא בצורה אחת ולא בשום דרך אחרת? לדוגמה, מבחינה פיזיקלית, חוקי הפיזיקה ... תמיד פרקטית ולא רק פילוסופית: האם אתה מצליח לחוות את המהות הפנימית של מה שאתה מחפש, או לא. האם אפשר לחוות אמהות בלי ללדת? איך ליצור חוויות זהות? חוויה וירטואלית של הורות האם אפשר להרגיש כמו אמא בלי ילדים? האם כל חוויה היא ייחודית? ...

... חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוג איך להתמודד עם ילד שמתגעגע להורה השני? הנושא המרכזי בהרצאה הוא כיצד להתמודד עם מצבים בהם ילד מתגעגע להורה השני, במיוחד כשיש תוצאות רגשיות כמו תחושת קנאה או עיכוב בחינוך ילדים. בסיטואציה כזו, הורה אחד מוצא את עצמו מרגיש לא נעים או מודאג מהמחשבה שהילד מעדיף את ההורה השני. מה עושים כאשר הילד אומר שהוא מתגעגע להורה השני או שהאהבה שלו מופנית יותר אליו? בהתחלה, מדברים על איך להורה יכול להתמודד עם תחושת חוסר הערכה או עם תחושת הכאב מכך שהילד מביע געגועים להורה השני. כל שיחה מתחילה בכך שההורה צריך להפסיק לחשוב על הבעיה כמכשול אישי, אלא להימנע מלחשוב שזהו מצב שדורש פתרון מיידי. יש מספר אפשרויות שאותן ניתן להציע להורה: ראשית, אם הילד מתגעגע להורה השני, כדאי להבין מה בדיוק הוא מחפש או חווה שם. כל ילד מתגעגע למשהו שונה - ייתכן שמדובר בפעילויות משותפות כמו טיולים, זמן חופשי או שגרת חיים פחות מחייבת. אם ההורה לא יכול לספק את מה שהילד מתגעגע אליו, כדאי להראות לו את היתרונות של המצב הנוכחי ולנסות לשדר לו שמה שהילד עושה עם ההורה השני לא תמיד מביא לו את מה שהוא חושב שהוא מקבל. לדוגמה, אם אבא לקח אותו לחופשה, האם כל החוויות מהטיול באמת הוסיפו לחיים שלו? ... החסרונות שבמה שהוא רוצה. לדוגמה, אם הילד נהנה מההיתר להישאר ער מאוחר עם ההורה השני, אפשר להסביר לו איך הדבר משפיע על השגרה היומיומית או על הלימודים, דבר שיכול להוביל לתוצאות פחות טובות. יש גם מקום לבחון ... אליו אם זה אפשרי במסגרת המשמורת הנוכחית. האם יש פתרונות לצמצום הקנאה בין ההורים? לאורך כל הדיון, עולה נושא של קנאה בין ההורים, כאשר אחד מהם מרגיש שהילד לא אוהב אותו מספיק בגלל השפעתו של ההורה השני. יש כאן דילמה שמלווה בהרגשה של תחרותיות בין ההורים, ותחושת חסר מול מה שההורה השני יכול לספק. אליעד מציע להורים לא להתמקד בפתרון מיידי של הצהרות רגשיות, אלא להבין אם ההתמודדות עם הבעיה היא באמת אפשרית. לפני שנכנסים לעימותים או פותחים ... הרגשות הללו, כדאי לשאול את עצמכם אם המטרה היא לגרום לילד לאהוב יותר את ההורה שמרגיש דחוי או אם זו שיחה שמטרתה להביא לשינוי עמוק ולקבל את הקיים. ההורים צריכים גם להבין, במיוחד במקרה של משמורת משותפת או חלקית, שלעיתים לא ניתן לשנות את דפוסי ההתנהגות של הילד באופן מיידי. זה ... רגשיות שליליות על הילד? כחלק מההבנה של המורכבות הרגשית שמתפתחת בין הילד להוריו, חשוב גם לשאול איך אפשר למנוע מהילד להרגיש אשמה או לחץ. אם הילד מרגיש צורך לבחור בין ההורים או נמשך לאחד מהם יותר, ההורה שמרגיש מאוכזב לא חייב להכריח אותו לבחור בינו. אליעד מדגיש שחשוב לא להעמיס על הילד רגשות שליליים ותחושות של אשמה. ההורים יכולים לשדר לילד שמה שחשוב זה שהוא ירגיש נאהב ומוערך על ידי שני ההורים, גם אם יש לו חוויות שונות עם כל אחד מהם. חשוב לעודד את הילד להיות כנה עם הרגשות שלו בלי לחוש שהוא פוגע באחד ההורים. ההורים צריכים לקבל את המצב על פי טבעו ולזכור שלפעמים אין פתרון מושלם. לפעמים עליהם פשוט לקבל שהילד לא יכול לאהוב את שניהם במידה ...