הפרק בספר "להיות אלוהים" עוסק בשאלה האם יש לנו בחירה חופשית או לא. הנושא נבחן תוך כדי התבוננות פנימית ובחינה מעמיקה של מושג הרצון והבחירה, והשפעתם על התודעה שלנו. בסוף, מתברר כי השאלה אינה פשוטה כפי שהיא נראית, ויש לכך עומק פילוסופי.
ההסבר מתחיל בכך שבסופו של דבר, אין שום הבדל אמיתי בין "יש בחירה" לבין "אין בחירה". כלומר, כל תפיסה של בחירה חופשית מבוססת על הנחת יסוד שיש סיבה ותוצאה, יש קשר סיבתי בין העבר, ההווה והעתיד. כאשר אדם מניח שיש קשר כזה, הוא יכול להבין את הבחירה החופשית. אך אם יפרק את הקשר הזה, יתברר כי למעשה אין באמת הבחירה.
מהו הרצון? מי מחליט על הרצון שלנו?
כחלק מהתהליך ההסברתי, נבחנת השאלה מהו הרצון. אליעד מציין כי כל פעולה של האדם, כל דבר שהוא עושה, הוא למעשה עושה כי הוא רוצה. לא ניתן לעשות דבר נגד הרצון, ואם אדם עשה משהו, זה משום שהוא רצה לעשות את זה.
הבעיה העמוקית נעוצה בכך שאנחנו לא באמת בוחרים את הרצונות שלנו. הרצון הוא דבר שאנחנו מרגישים, אבל אנו לא יכולים להחליט באופן ישיר מה לרצות. למשל, אנחנו יכולים להרגיש רצון לעשות משהו, אבל לא תמיד יש לנו את השליטה המוחלטת על הבחירה מה לעשות בו.
לפי התפיסה הזו, בחירה חופשית היא בסך הכל תחושת חוויה שמתרקמת מתוך סדרה של רגעים: רגע של רצון, רגע של עשייה, ורגע של מחשבה על כך שאנחנו בחרנו. אליעד טוען שהאדם לא באמת יכול להיות מודע לכל שלב בתהליך זה, וזו הסיבה שתחושת הבחירה היא חוויה מבלבלת, שאותה אדם משייך לרצון.
האם אדם יכול לבחור את רצונו?
ההבנה הפילוסופית העמוקה כאן מציעה כי אדם לא יכול לבחור את רצונו. כל מה שהוא בוחר לעשות, הוא עושה בגלל רצונו הקודם. לדוגמה, אדם לא יכול לבחור "אני רוצה לא לרצות" כי הרצון לבחור בעצמו נובע מרצון אחר, חזק יותר.
העניין הזה מתאר מצב שבו האדם משדר את רצונותיו הלאה מבלי שיש לו שליטה מלאה עליהם. זהו מצב שבו האדם לא באמת שולט על עצמו באופן מוחלט, שכן הרצון שולט בו, ולא להפך. ההתבוננות הפנימית מראה לנו כי הרצון עצמו אינו בשליטתנו, אלא נובע מתוך מצב קודם של תחושות פנימיות.
מה זה בחירה חופשית עבור אלוהים?
עבור אלוהים, הבחירה החופשית לא קיימת כפי שהיא קיימת אצל בני אדם. אלוהים לא בוחר מתוך רצון, אלא מתוך מהותו. הרצון של אלוהים נובע מתוך ההוויה הראשונה, והוא יצירת הרצון עצמו. לעומת זאת, בני אדם עשויים לתפוס את הרצון כמשהו נפרד מהם, דבר שמוביל לתחושת סבל.
הקיום והחיים הם לא בשליטתנו
העומק הפילוסופי של התיאוריה טמון בכך שהקיום של האדם אינו בשליטתו. אין לנו שליטה מוחלטת על קיומנו, שכן כל...
- בחירה חופשית או לא?
- מהו רצון?
- מה זה אלוהים?
- האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו?
- האם יש לנו שליטה על הקיום שלנו?
- הבנת הסבל והרצון
- כיצד להתגבר על הרצון?
חלק א' עמוד 166.
שאלת המפתח היא, חופש בחירה - יש או אין, ושאלה זו היא שהובילה אותי, אמרתי לעצמי אם יש לי בחירה חופשית, אז אבחר להיות תמיד שמח, אבל ראיתי שאני לא יכול. למדתי את כל השיטות, חשיבה חיובית, חצי הכוס המלאה וכו', אבל לא הצלחתי להיות מאושר.
ואז התבוננתי פנימה, מה אני רוצה? מה הוא רצון? מי מחליט וכו'.
תמיד האדם יהיה מסוקרן מה תהיה התשובה בסוף, וכאן אני אומר, שבסוף תבין שאין בכלל שאלה, אין הבדל בין בחירה לאין בחירה, ועכשיו נסביר לך שאין הבדל.
יש רמות של תפישת הבחירה החופשית. והרמה הנמוכה ביותר היא שיש לאדם בחירה חופשית חלקית. ומי שיתבונן פנימה יראה שיש לאדם בחירה חופשית לעשות כרצונו. אם רצית אז עשית, אם לא רצית אז לא עשית.
יום אחד שאלו את רבי נחמן, מה היא בחירה חופשית, ורבי נחמן אמר, שיש לאדם בחירה חופשית לעשות כרצונו, אם אתה רוצה אתה תעשה, ואם לא תרצה לא תעשה, אז התלמיד שלו רבי נתן אמר, איזו תגלית גדולה, אני יכול לעשות מה שאני רוצה. אבל למעשה רבי נחמן אמר, שרק אם אתה רוצה אתה עושה, אבל מי מחליט מה תרצה?
כול מה שהאדם עושה זה בגלל שהוא רוצה, והוא לא עושה משהו שהוא לא רוצה. אתה יכול להגיד שאולי אתה לא שלם עם הרצון, אבל אם עשית זה בגלל שרצית קודם.
ובחירה חופשית, היא תחושה שיש לאדם. כדי שתהיה לאדם בחירה חופשית צריכים כמה דברים להתקיים. ראשית האדם צריך להיות מודע לעצמו, אתה צריך לרצות את הדבר, אתה צריך לעשות את הדבר, ואתה גם צריך לחשוב שעשית את הדבר כי רצית אותו, ואז תגיד שבחרת את הדבר.
מה הפירוש של בחירה חופשית. ראשית האדם יודע שהוא קיים, אחר הוא רוצה, ואז הוא עושה, ואז אתה חושב כי עשית בגלל שרצית, וזה גורם לך לחוות שבחרת. כך שיש חוויה שאתה רוצה ואז אתה עושה, וזאת החוויה של הבחירה החופשית.
חווית הבחירה הזאת, כדי שהיא תהיה קיימת חייבים שיהיו כמה רגעים בציר הזמן. אם היה רק רוצה, לא הייתה חווית בחירה. אם היה רק עושה לא הייתה חווית בחירה. לכן צריך שיהיו כמה רגעים, חלקיק זמן שתרצה, חלקיק זמן שתעשה, וחלקיק זמן שתחבר בין העושה לרוצה, ואז יהיה חלקיק זמן שבו תחווה שאתה בוחר, שהעשייה היא תוצאה של רצונך.
אבל אם נגיד שאין קשר בין מה שקורה ברגע הזה לבין מה שקורה ברגע הבא, זה ממילא אומר, שזה שרצית זה בפני עצמו, וזה שעשית זה בפני עצמו, וזה שאתה חושב שאתה בוחר זה גם בפני עצמו.
מה שבאתי להראות כאן, שחווית הבחירה נובעת מהנחת היסוד שאומרת, שיש קשר סיבתי בין ההווה העבר והעתיד. אם אתה מניח שההווה הוא תוצאה של העבר, והעתיד הוא תוצאה של ההווה, אז אפשר לברר אם יש בחירה או אין בחירה. אבל אם נאמר שאין קשר בין הרגעים האלה, אז אין דבר כזה שבחרת.
אני טוען שאתה כאלוהים, בוחר מחוץ לזמן, בוחר שתהיה קיימת תודעה, בוחר שתהיה ישות שמודעת לעצמה, ישות שבוחרת, שרוצה, ושעושה, ושתחשוב שמה שקרה זה בגלל שהיא רצתה. זאת עדיין בחירה, אבל לא בחירה רגילה, אלא בחירה מחוץ לזמן לכיוון פנימה.
כול רגע נוצר מחדש, מאיפה הוא נוצר? מאין זמן. כי אם הזמן נוצר, אז הוא נוצר מאין זמן. ולכן אפשר לומר שהאין זמן בוחר את הזמן.
האדם יכול לבחור לעשות את מה שהוא רוצה, אבל מצד שני אתה חייב לעשות את מה שאתה רוצה, האדם לא יכול לעשות שום דבר שהוא לא רוצה, והוא לא יכול לעשות שום דבר נגד מה שהוא רוצה, הרצון מכריח אותך מה לעשות.
אחד הפחדים הכי גדולים של האדם, שהוא מפחד להשתגע, אבל בתכלס אתה לא יכול לשלוט בזה, כי אם פתאום יכנס בך רצון להיות משוגע, מה תוכל לעשות? כלום. בתכלס האדם לא יכול לדעת בוודאות מה יקרה איתו בעוד רגע, ואין לך מה לעשות נגד זה. אם הרצון שלך יאמר לך, לך תדפוק את הראש בקיר, אתה לא יכול לעשות שום דבר נגד זה.
שכול אחד יתבונן בזה, יש רצון ששולט בך. למשל יש רצון לעבוד ואז האדם שמח לעבוד, אבל מנגד, יש רצון לא לאהוב לעבוד, ואז האדם כל הזמן בהתלבטות, אבל אלו שני רצונות שבאות מאותו מקור, שמשגעות את האדם.
והאדם לא יכול בשום דרך לעשות נגד רצונו, והוא גם לא יכול לשנות את הרצון שלו, בלי שיהיה לו רצון אחר לשנות את רצונו. מי שיחליט בסוף אם תשנה את הרצון שלך, זה גם הרצון שלך
ומי שיתבונן קצת פנימה, יראה כי הרצון של האדם הוא לא בשליטתו. אבל אם תתבונן עד הסוף פנימה, תגלה שהרצון הוא בשליטתך, שאין הבדל ביניהם.
מה זה נקרא לבחור? תהליך רצוני. האדם בוחר, אבל הוא לא בוחר מה לבחור, הוא בוחר את מה שהוא רוצה, אבל הוא לא בוחר מה לרצות.
לכאורה, האדם יכול להגיד, אני בוחר שיהיה לי רצון. האם יכול להיות ברמה הלוגית שהאדם יבחר שיהיה לו רצון? לא, למה? כי להגיד שאני בוחר, זה להגיד שאני רוצה, ועדיין אין לך רצון, אז איך תרצה?
אבל אצל אלוהים הבחירה היא מתוך מהותו, אלוהים פירושו ההוויה הראשונה, בהוויה הראשונה אין דבר כזה רצון, ומתוך זה יש רצון נניח, ולכן מכאן הרצון נובע מההוויה, כל מה שנוצר זה מהראשון, שהוא ההוויה.
והרצון של האדם קיים אצלו, וגורם לו לסבול כל חייו. כי כל הסבל של האדם, הוא רק בגלל הרצון, ומי שרוצה לדעת ממה הוא סובל, שיבדוק מה הרצון שלו, שיבדוק מה הוא רוצה וידע למה הוא סובל. או שתרשום מה אתה לא רוצה שיקרה, ואז תדע מה גורם לסבל שלך.
אם האדם חושב שהרצון שלו בשליטתו, אז שינסה להפסיק אותו. כל פעם שרע לך, תנסה לבטל את הרצון, אבל אתה לא יכול, כי אתה לא רוצה. אבל אני טוען שאפשר לבטל את הרצון, יש פרקים שלמים בספר שמוסבר שם הנושא הזה.
וכל מה שהאדם מנסה לעשות כל חייו, זה להיפטר מהרצונות שלו, שהם כולם הסבל שלו. למשל עולה לך רצון לאכול, זה כל מה שאתה רוצה, זה איך להיפטר מהרצון לאכול...