... ולא מבוססת לעובדות הפשוטות. לדוגמה, אם מישהו אומר לך משהו שנתפס בעיניך כפוגע, עליך קודם כל להכיר בעובדה הפשוטה: האדם אמר משפט מסוים. בשלב הבא יש להבחין בפירושים שאתה נותן למשפט: הוא פוגע בי, הוא מזלזל בי, הוא לא מעריך אותי - ולבדוק אם אלו ...

... היא לא מכבדת אותי? למה הוא לא מכבד אותי? למה הוא מזלזל בי? מתייחס אלי כמו לזבל? מתייחסת אלי כמו לזבל? למה היא מזלזלת בי? למה הוא משפיל אותי? למה היא משפילה אותי? למה הוא פוגע בי? למה היא פוגעת בי? למה מישהו מרשה לעצמו לא ...

...שככל שהניגוד בין התחושות גדול יותר, כך עוצמת החוויה תהיה חזקה יותר. אדם שהתרגל להרגיש טוב באופן מלאכותי ירגיש רע יותר כאשר המציאות תחזור אליו, כי הנפילה הרגשית תהיה חזקה במיוחד. האם תמיד חייבים לשלם על טוב מלאכותי? אליעד מציין שלא בכל מקרה חייבים לשלם על טוב מלאכותי, אך ברוב המקרים, אם האדם לא טיפל בבעיה האמיתית, הוא ייאלץ לשלם מחיר רגשי כבד. הוא ממליץ להיות ישר עם עצמנו, לא לשקר לעצמנו לא בטוב ולא ברע, ולהתמודד תמיד עם האמת, גם אם היא קשה, כי זו...

...שאומרת שצריך תמיד לדייק היא עצמה אינה מדויקת, כי לפעמים אדם כל כך עסוק בניסיון לדייק עד שהוא פוגע ביכולת שלו להשיג את מטרתו. במקרה כזה, דווקא ההתעקשות על דיוק יתר פוגעת בדיוק ובתוצאה הרצויה. לדבריו, לפעמים הדיוק המוחלט עם אדם אחר דווקא מרחיק אותנו מהמטרה שלנו. מה ההבדל בין לדייק עם עצמך לבין לדייק מול אחרים? לדברי אליעד כהן, ההבדל בין הדיוק העצמי לבין הדיוק מול אנשים אחרים הוא עצום. מול עצמך, הדיוק הוא קריטי וחייב להיות מוחלט ככל האפשר, מאחר שהמטרה...

... - מהי המציאות? ההגדרה של מציאות - מהי מציאות? מציאות מחויבת מציאות אפשרית מציאות מוחלטת מציאות פירושה, מה שמצוי קיים. ובספר הזה, לפעמים המושג מציאות, פירושו הוא, המציאות הנפרדת שלנו, של מה שמצוי ...

... ושאינו מוגדר כישות אחת - שלמות העדר ההגדרות, היא שלמות ההגדרות כי יש מוגדר ושאינו מוגדר. והאדם מסוגל להגדיר כל דבר, מלבד להגדיר שני הפכים בבת אחת כישות אחת. ואצל האדם תמיד יש, גם חוויה של הגדרה, וגם חוויה של דבר שהוא לא יכול להגדיר אותו שאינו מוגדר. (השכל ומעל השכל). והאדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו יש חוסר הגדרה מוחלט, עד שבעיניו אין שום הגדרת הפרדה בין דבר להיפוכו, עד שהם הופכים להיות אחד ממש. מקום שהוא ככ לא מוגדר, עד שהאדם מסוגל להגדיר ממש, ואעפכ להישאר בחוסר הגדרה. וכך גם האדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו הכל כן מוגדר ממש, ושבו אין שום הגבלה להגדיר דבר כלשהו, ושכל דבר בו הוא מוגדר ממש. עד שהאדם יכול להגדיר את הדבר והיפוכו, כישות אחת ממש. כי מי שלא יכול להגדיר דבר והיפוכו בבת אחת, הוא בעצם חי במקום של חוסר הגדרות. והאדם צריך להיות מסוגל להגדיר את הכל, שהוא יוכל להגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. ואז האדם עובר למקום שבו הכל מוגדר, עד שהוא מגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. עד שהוא מסוגל להגדיר רק צורה אחת, ולהפריד בין הדבר לבין היפוכו. אבל עדיין נשארת ביניהם אחדות. משום שהאדם מסוגל גם אחרי ההגדרה שלו, שמפרידה את הדבר מהיפוכו, עדיין להגדיר, שלמרות שיש הגדרה שמפרידה, עדיין אפשר להגדיר ולחבר את שני ההפכים המוגדרים והנפרדים, להגדרה אחת. כך, שבקצה של האין הגדרה או של היש הגדרה, בקצה, הכל אחד ממש. שיש גם נפרדות, אבל עדיין היא אחדות. שיש גם הגדרות שמפרידות, אבל בו זמנית, ההגדרות המפרידות, הן באחדות. כי אפשר להגדיר גם את הנפרדות, בתוך הגדרה אחת שנפרדת מהאחדות. ובו זמנית, אפשר גם לא להגדיר ולא להבדיל, בין ההפרדה שבין הצורות, לבין האחדות שלהן, כי מגדירים אותן, כישות אחת. ...

... מאין או אין מיש - מהות ההגדרות - הקיום האמיתי מי שיתבונן על כל הדברים שישנם, יראה ששום דבר לא באמת קיים כישות ממשית, אלא הכל אלו הגדרות, של צירוף של ישויות שונות אחרות. כמו למשל המילה דכגעגכ שאין לה שם משמעות כלל, לעומת המילה שולחן שיש לה משמעות. והמשמעות של המילה שולחן, נמצאת מחוץ לשולחן. ... שום צורה של יש ואין כלל, שהיא ורק היא האחדות האמיתית של המציאות. וכאשר המושג יש ואין מתבטלים לגמרי, ממילא לא שייך להגדיר שום דבר, וממילא זהו קצה האחדות של השכל. (ואעפכ יש אחדות גדולה יותר וכולי). ...

... את המציאות כפי מה שהיא לפני כל ההגדרות מה זה אומר להבין את המציאות לפני כל ההגדרות? להבין את המציאות כפי מה שהיא לפני כל ההגדרות, משמעותו להתבונן על העולם ועל עצמך בצורה נקייה מכל הנחות מוקדמות, דעות או הגדרות. אליעד כהן מסביר שבדרך כלל, אנשים חיים בתוך הגדרות, שהם אלו שנותנות משמעות לכל חוויית החיים שלהם. ההגדרות הן כמו מסננים דרכם האדם חווה את המציאות. לכן, להבין את המציאות לפני כל ההגדרות פירושו לחזור אל המקור, אל הדבר הבסיסי והראשוני ביותר, לפני שנתנו לו שם, לפני שיצרנו לו מסגרת או משמעות מסוימת. כיצד הגדרות יוצרות את תפיסת המציאות שלנו? אליעד מסביר שכל דבר שאנו חושבים או מרגישים, תמיד מבוסס על הגדרות שקיבלנו או יצרנו במהלך חיינו. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני כועס, הוא בעצם מתייחס לתחושה מסוימת על בסיס הגדרה פנימית של מהו כעס. הוא לקח תחושה גולמית של מציאות מסוימת, ושם עליה תגית של כעס. אבל להבין את המציאות לפני ההגדרה זה לחוות את התחושה הזו ללא תווית, ללא כותרת. כשהאדם מנסה להבין את עצמו ללא הגדרות, הוא למעשה מתבונן על התחושות והרגשות שלו באופן ישיר, בלי לפרש אותן מראש. במקום לומר אני מרגיש חרדה, האדם מתבונן בתחושה עצמה, בלי לשפוט ... המציאות הפנימית של האדם. למה חשוב לראות את המציאות ללא הגדרות? לפי אליעד, כל הקשיים והסבל של בני האדם נובעים מההגדרות שהם נותנים למציאות. לדוגמה, אדם שמרגיש שהוא נכשל במשהו, מרגיש רע בגלל שיש לו הגדרה מסוימת של הצלחה או כישלון. אם הוא היה מסוגל לחוות את אותה מציאות ללא ההגדרה הזו, הוא לא היה מרגיש סבל כלל. ההגדרות הן אלה שמייצרות קונפליקטים פנימיים, מכיוון שהן יוצרות הפרדות בין רצונות שונים או בין תפיסות סותרות. לכן, הפתרון הוא ללמוד לראות את המציאות לפני שההגדרות משתלטות על החוויה. כיצד אפשר לחוות את המציאות ללא הגדרות? אליעד מציע תהליך של התבוננות פנימית, שבו האדם מתחיל לבחון כל הגדרה וכל אמונה שיש לו לגבי עצמו ולגבי החיים. כאשר מתעוררת תחושה מסוימת, האדם מתבונן בתחושה ולא בפרשנות שלה. התהליך הזה הוא כמו לקלף שכבות של ... הבסיסית שיש לו מהעצם שהוא קורא לו כיסא. הוא יגלה כי לפני ההגדרה , הדבר הזה פשוט קיים בפני עצמו, ללא שם וללא הגדרה. זוהי חוויה של חופש מוחלט, מכיוון שהאדם פוגש את המציאות בלי מגבלות של מחשבה או הגדרה. מהי המשמעות של המחויב הראשון? המחויב הראשון שאליעד כהן מדבר עליו הוא המציאות הבסיסית והראשונית ביותר, זו שממנה נובעות כל ההגדרות. המחויב הראשון הוא הדבר היחיד שחייב להיות נכון בכל מצב ובכל זמן, דבר שאי אפשר לערער עליו או להפריך אותו. זה מה שנשאר אחרי שמורידים את כל ההגדרות ואת כל הפרשנויות שהאדם יצר. כדי להגיע להבנת המציאות כפי שהיא, האדם צריך להתבונן במה שנמצא לפני ההגדרות, במציאות עצמה כפי שהיא קיימת ללא שינוי, בצורה בלתי תלויה בשום הגדרה או תנאי. לדברי אליעד, אנשים בדרך כלל מתקשים להבין את המחויב הראשון בגלל שהם חיים בתוך עולם של הגדרות. לכן, האתגר הוא ללמוד להתבונן על הדברים בצורה נקייה, להניח לרגע בצד כל תפיסת עולם קיימת, ולראות את הדברים כפי שהם באמת. מדוע חשוב להשתחרר מהגדרות כדי להפסיק לסבול? הסיבה לכך היא שכל סבל נובע מחוסר התאמה בין הרצון של האדם למציאות. אם המציאות נתפסת באופן ישיר וללא הגדרה, אין סבל מכיוון שאין התנגדות למציאות עצמה. הסבל מופיע רק כאשר המציאות סותרת את ה

... עוצמה של חלום, דרגות של דמיון, חלום מוחשי, ההגדרה של חלום, לדעת שאתה בחלום מהו חלום ואיך אפשר לדעת ...

... את המציאות, לקבל את המציאות, לרצות את המציאות, מחוץ לכל ההגדרות, דבר והיפוכו, הכלת המציאות האם יש הבדל בין להכיל, לקבל ולרצות את המציאות? הנושא שאליעד כהן מדבר עליו הוא ההבדל והיחס בין שלושה מושגים עיקריים: להכיל, לקבל ... שאלוהים דווקא כן מכיל את הכל כי הכל בתוכו. שתי נקודות המבט נכונות באותה מידה, כי אלוהים נמצא מעבר לכל הגדרה. אליעד ממשיך ומסביר שבכל פעם שמשתמשים במילים כמו תכיל, תקבל או תרצה, למעשה מרמזים שההפך הוא שלילי. לכן מושגים אלה לא יכולים לתאר באופן מוחלט את המצב האמיתי שהוא מעבר להגדרות. האם לרצות את המציאות זו הגדרה נכונה? אליעד מתייחס לשימוש במושג לרצות ומסביר שגם מושג זה מוגבל. כשאומרים לרצות את המציאות, מניחים אוטומטית שלא לרצות הוא פחות טוב. למעשה, לא לרצות שום דבר יכול ... כמו אלוהים, גם זו אמירה לא מדויקת. למה רק השמחה נכונה? האם העצב לא טוב? המציאות האמיתית היא מעבר לכל ההגדרות האלה, ולכן אין משמעות אמיתית לומר שאדם צריך להיות שמח בלבד או להכיל בלבד. מה המשמעות של להיות מחוץ לכל ההגדרות? לפי אליעד, להיות מחוץ לכל ההגדרות פירושו להיות במצב שבו האדם מכיל בו זמנית גם את המצב וגם את ההפך שלו. כלומר, האדם צריך לחוות מציאות שבה הוא גם מכיל את הכל וגם לא מכיל את הכל, גם רוצה את הכל ... זהו מצב פרדוקסלי שהמחשבה והשפה האנושית לא יכולות להכיל, כי במחשבה לא נכנס דבר והיפוכו. הוא מדגיש שהמטרה בסופו של דבר אינה לבחור באחת משתי הקצוות (להכיל או לא להכיל, לרצות או לא לרצות), אלא להיות במצב שלישי, בלתי מוגדר, שבו שתי האפשרויות נכונות לחלוטין באותה מידה. ... בו זמנית ובאותה מידה. למה המחשבה אינה יכולה לתפוס דבר והיפוכו? אליעד מסביר שמחשבה אנושית בנויה על הגדרות ונפרדות, ולכן היא אינה מסוגלת לתפוס דבר והיפוכו יחד. מחשבה צריכה להגדיר דבר אחד כקיים והשני כלא קיים או כנכון ולא נכון, ולכן היא לא מסוגלת להכיל בו זמנית שני הפכים באופן מוחלט. מסיבה זו גם השפה לא מסוגלת לבטא בצורה מדויקת את המצב ... רוצה, גם מכיל וגם לא מכיל בו זמנית. זוהי חוויה שיכולה להיות מובנת רק כאשר חווים אותה, ולא כאשר מנסים להגדיר או לתאר אותה במילים. דוגמה להתמודדות עם משהו רע - האם להכיל או לרצות? אליעד מציג דוגמה של אירוע שלילי או רע שקורה לאדם, ומסביר שאין הבדל אמיתי בין להכיל את ... למצב שבו הוא גם רוצה וגם לא רוצה את האירוע במאה אחוז בו זמנית. לסיכום, המסר המרכזי של אליעד הוא שהמטרה אינה לבחור צד בין שני הפכים אלא להגיע למצב פנימי שבו ההפכים עצמם מתמזגים לחוויה אחת בלתי מוגדרת, שבה כל הגדרה וכל הפך קיימים בו זמנית ובאופן מוחלט. מה זה להכיל את המציאות? האם אפשר לרצות הכל? איך לחוות דבר והיפוכו? מה זה לקבל את המציאות? האם אפשר להיות מחוץ להגדרות? מה המשמעות של הכלת המציאות? האם אלוהים מכיל את המציאות? שאלה: האם יש הבדל בין להכיל משהו ולקבל אותו לבין לרצות אותו? אליעד: בא נדבר על הנושא הכלה. כשאני אומר, ... זה משהו בלתי מוגדר. אי אפשר להגיד ובסוף תשמח, ומה עם העצב? האם הוא לא טוב? אתה צריך להיות מחוץ לכל ההגדרות. וגם זה, מה זה מחוץ לכל ההגדרות, האם זה להכיל או לא להכיל? אתה צריך בו זמנית להכיל וגם לא להכיל. שאלה: אתה משתמש במילה לרצות. אליעד: נכון, בדימוי שלנו ובשפה שלנו אנו קוראים לזה לרצות. אני אין ...