איך לקרוא אנשים? איך להבין את מחשבותיהם?

כיצד ניתן להבין את מחשבותיהם של אחרים ולקרוא את ההתנהגויות שלהם? אליעד כהן מציע גישה שבה אנחנו מפרשים את ההתנהגויות של אחרים ומבינים את כוונותיהם לא בהכרח על פי עובדות, אלא על פי איך הם תופסים את העולם. הכוונה היא שהתפיסות והפירושים שלנו לגבי פעולות מסוימות משקפים את הדרך בה אנחנו עצמנו חושבים ומרגישים.

מהו עיקרון ההשתקפות?

העיקרון הבסיסי בתיאוריה הזו הוא שכאשר אנו רואים פעולה כלשהי, אנחנו לא תמיד יכולים לדעת למה עשו אותה, אבל אנחנו יכולים לשאול את עצמנו: "למה הוא עשה את זה?" התשובה לכך לא תמיד משקפת את כוונות אותו אדם, אלא בדרך כלל את מה שאנחנו בעצמנו חושבים על הפעולה. לדוגמה, אם אנחנו רואים מישהו אוכל, אנחנו יכולים להניח שהוא אוכל כי הוא רעב, כי לנו זה נראה הגיוני. אך יכול להיות שהוא אוכל מסיבה אחרת, כמו שעמום או צורך בנחמה. כך, כל אחד מפרש את הפעולה לפי עצמו.

פירוש והבחנה בין עובדה לפירוש

יש הבדל בין עובדה לפירוש. העובדה היא שמישהו אוכל, אך הפירוש לכך, כמו "הוא אוכל כי הוא רעב", הוא לא בהכרח נכון. הפירוש נובע מהמחשבות והאמונות של מי שמפרש את ההתנהגות, ולא בהכרח משקף את מה שעובר על האדם בפועל. לכן, כאשר אדם מפרש פעולה כלשהי, זה לא תמיד מצביע על מה שהאדם אחר חושב או מרגיש, אלא על איך שמפרש אותו אדם את העולם.

איך לגלות אם מישהו בוגד או בעל תכונה מסוימת?

אחת השיטות לזהות תכונות או נטיות אצל אחרים היא לשוחח איתם על אחרים. לדוגמה, אם רוצים לדעת אם אדם נוטה לבגוד, אפשר לשוחח איתו על אדם אחר שבוגד ולראות איך הוא מפרש את ההתנהגות הזו. אם הוא מביע חשדנות רבה כלפי בגידה, זה יכול להעיד שהוא חושב על נושא זה באופן תכוף. עם זאת, לא תמיד זה יהיה מדויק, כי אנשים עשויים להסתיר את מחשבותיהם או לתת פירוש הפוך למצב.

האם יש קשר בין האשמות למחשבות פנימיות?

אם אדם מאשים מישהו במשהו שלא קרה, זה עשוי לשמש כראיה לכך שהוא עצמו עוסק בפעולה שהוא מאשים אחרים בה. לדוגמה, אם מישהו אומר "אתה בוגד בי", יכול להיות שההאשמה הזאת נובעת מהמחשבות האישיות של המאשים, שהוא בעצמו עשוי להיות בוגד או לפחות חושב על בגידה. זהו תהליך שבו אדם מאשים את האחר במשהו כדי להסתיר את המחשבות והמעשים שלו עצמו.

המשמעות של תופעת הקוזאק הנגזל

תופעת הקוזאק הנגזל מתייחסת למישהו שמאשים אחרים במשהו שהוא עצמו עושה. זהו מנגנון פסיכולוגי שמטרתו להסיט את תשומת הלב ממעשיו של האדם ולהשליך את האשמה על אחרים. לדוגמה, אדם שמגלה גניבה עשוי להאשים אחרים בגניבה, על מנת להסוות את הגניבה שהוא עצמו עשה. במקרים כאלה, ההאשמות אינם בהכרח מצביעות על מה שעושים אחרים, אלא על מה שהמאשים עצמו עוסק בו.

איך להבין את השתקפות החשיבה של אדם בפירושיו?

ההשתקפות נובעת מהמחשבות וההנחות של האדם לגבי עצמו. אם אדם חשדן, הוא יראה חשדנות בכל מקום. אם הוא בוגדני, הוא עלול להאמין שכולם בוגדים סביבו. אם הוא נאמן, הוא יאמין שכולם נאמנים. לכן, כאשר אדם מפרש את מעשיהם של אחרים, זה עשוי לשקף את דרך החשיבה הפנימית שלו עצמו.

האם ניתן להסיק על אופיו של אדם רק מהפירושים שהוא מעניק?

לא תמיד ניתן להסיק ישירות על אופיו של אדם רק מהפירושים שהוא מעניק, כי לפעמים אנשים עשויים להסתיר את כוונותיהם האמיתיות או להציג פירוש הפוך למציאות. אולם, ברוב המקרים, פירושיהם של אנשים יכולים לעזור לנו להבין את האישיות שלהם. אם מישהו נותן פירושים קיצוניים או מופרזים, זה עשוי להצביע על דרך חשיבה מסוימת, כמו חשדנות או צורך לשלוט במצבים.

מה עושים עם התובנות האלו?

הבנת הפירושים של אחרים יכולה לעזור לנו להבין טוב יותר את האנשים שסביבותנו ולדעת להבחין בין האשמות ומחמאות שמגיעות מתוך מציאות לבין אלו שנובעות מתוך תפיסות פנימיות של הדובר. צריך להיזהר לא תמיד לקבל את הפירושים כפשוטם, אלא לבחון את המניעים שמאחוריהם.

איך להמשיך לחקור את הנושא?

מומלץ להמשיך ולהתבונן איך אנשים מפרשים את המעשים וההתנהגויות של אחרים. ניתן לשאול את עצמך: "האם יש דרך אחרת לפרש את המעשה?" או "האם הפירוש שמישהו מעניק משקף את תפיסותיו האישיות?" תשובות לשאלות אלו יכולות לעזור לנו להבין טוב יותר את המניעים שמאחורי הפעולות והמילים של אחרים.

איך אפשר לזהות את הרעיון המרכזי של קריאת אנשים?

העיקרון הבסיסי הוא שכאשר מנסים להבין כיצד אנשים חושבים, כדאי לשים לב איך הם מפרשים התנהגות של אחרים. אנשים מעניקים פירוש להתנהגויות שונות, ולרוב ההסבר שהם בוחרים משקף את האופן שבו הם עצמם חושבים.

איך פירושים על פעולה פשוטה כמו אכילה יכולים לחשוף מידע?

כאשר רואים אדם שאוכל, אפשר לשאול אחרים: "למה לדעתך הוא אוכל?" כל אחד עשוי לתת סיבה אחרת: 'הוא רעב', 'הוא משועמם', 'הוא כועס', 'הוא אוהב מתוק' ועוד. ההבדלים בתשובות מראים שהסיבה שהמשיב מייחס לאדם האחר היא לעיתים קרובות ביטוי של איך הוא עצמו היה נוהג במצב דומה.

מדוע חשוב להפריד בין עובדה לפירוש?

יש להבחין בין העובדה ("הוא אוכל") לבין הפירוש ("הוא אוכל כי הוא רעב"). הפירוש אינו בהכרח מבוסס על ידיעה מוצקה, אלא נובע מהמחשבות והאמונות של מי שמפרש. לכן, אם אדם מפרש התנהגות כלשהי בצורה מסוימת, לעיתים קרובות זה מצביע על מה שקורה אצלו בפנים ולאו דווקא על הכוונות האמיתיות של מי שמבצעים את הפעולה.

איך אפשר לגלות אם מישהו בוגד או בעל תכונה מסוימת?

ישנו רעיון שרומז כי אם רוצים לדעת אם מישהו מסוים נוטה לבגוד, אפשר לשאול אותו מה דעתו על אחרים שכביכול בוגדים. אם הוא עצמו מעלה פירושים שמראים חשד תמידי או עניין אובססיבי בבגידה, ייתכן שזה נובע מהמחשבות הפנימיות שלו. עם זאת, זה לא תמיד נכון במאה אחוז, כי יש גם אנשים שיודעים להסתיר או להציג פירושים הפוכים כדי שלא יחשדו שהם עצמם כאלה.

מה קורה כאשר אדם מאשים מישהו אחר במשהו שלא קרה?

לא פעם קורה שאדם מאשים אחר במשהו, אך אותו 'משהו' כלל לא התרחש במציאות. במצבים כאלו, ייתכן שהמאשים חושף מידע על עצמו. למשל, אם אדם טוען בלי בסיס: "אתה בוגד בי, " לפעמים זה מעיד דווקא על כך שהוא עצמו חושב על בגידה או מעוניין בה.

דוגמה נוספת היא מישהו שמאשים: "אתה קנית לי פרחים כי בטח עשית משהו רע ורצית לכפר עליו." האשמה כזאת עשויה להצביע על כך שדווקא המאשים חווה מצבים שבהם הוא נותן מתנות כדי לכפר על מעשה שעשה, ולכן הוא מייחס את אותה כוונה לאחר.

מהי תופעת הקוזאק הנגזל וכיצד היא קשורה לפירוש התנהגות?

תופעת הקוזאק הנגזל מתייחסת למי שצעק "פגעו בי" בעוד הוא עצמו זה שפגע באחרים. לפעמים, אדם מעדיף להתלונן על עלילת שווא המכוונת נגדו, כדי להסתיר שהוא זה שמבצע בדיוק את מה שהוא מאשים בו את הצד השני. כאשר אדם שבפועל "תופר תיקים" לאחרים צועק "תופרים לי תיקים, " הוא מניח שרוב האנשים לא יעלו בדעתם שהמאשים עצמו אשם. זהו מנגנון שבאמצעותו הוא מנסה להסיט את תשומת הלב ממנו.

כיצד מבינים את השתקפות החשיבה של האדם מפירושיו?

ההשתקפות מתבטאת בכך שאדם מניח שמה שהוא עצמו היה עושה או מרגיש, זו גם הסיבה להתנהגות של האחר. אם הוא חשדן, הוא יראה חשד בכל מקום. אם הוא בוגדני, הוא עלול להאמין שכולם בוגדים סביבו. אם הוא אמין, הוא ייטה לסמוך על אחרים. לכן, פירושים מופרזים או האשמות קיצוניות מצביעים לעיתים על דרך חשיבה פנימית של המאשים.

האם תמיד אפשר להסיק ישירות על אופיו של אדם רק מפירושיו?

חשוב לזכור שזה לא מוחלט. ייתכן מצב שבו מישהו מפרש התנהגות בדרך מיוחדת מטעמים אחרים, או מנסה לבלבל במודע. יש אנשים מניפולטיביים שדווקא ייתנו פירוש הפוך למציאות, כדי להסתיר את הכוונות האמיתיות שלהם. אולם בהרבה מקרים, הפירוש שאדם מעניק לאחרים בכל זאת חושף אלמנטים של האישיות שלו עצמו.

מה המשמעות המעשית של זיהוי הפירושים האלה?

המשמעות היא שכאשר אדם מפרש אותנו או אחרים בדרך מסוימת, אפשר ללמוד על הגישה שלו: האם הוא חשדן, האם הוא מייחס מוטיבציות שליליות, האם הוא מחמיא ממקום אמיתי או שמא מנצל את המחמאה? הפירושים של אדם כלפי פעולות רגילות, כמו אכילה, מתנה, מחמאה ועוד, יכולים לחשוף דפוסי חשיבה והעדפות פנימיות שלו.

איך קשור הצורך לפגוע או להחמיא לדפוס החשיבה של האדם?

כאשר אדם רוצה לפגוע באחר, הוא לרוב יבחר דרך פגיעה שהתבססה על משהו שהוא עצמו תופס ככואב. לדוגמה, אם לקללות יש משקל כבד עבורו, הוא יקניט אחרים כך. במקביל, כשאדם רוצה להעניק למישהו מתנה, הוא עשוי לבחור במתנה שהיה רוצה לקבל בעצמו. הדבר משקף את העובדה שאנחנו נוטים להקרין את עצמנו על הסביבה.

מה אפשר לעשות עם התובנות האלו?

באמצעות זיהוי ההשלכה וההשתקפות, ניתן להבין טוב יותר את האנשים סביבנו ולדעת להבחין מתי האשמה או מחמאה מייצגת באמת את המציאות, או שהיא נובעת מתפיסות ותכונות של המדבר. חשוב גם לזכור לא תמיד לקבל את הדברים כפשוטם, אלא לבחון אם הפירוש שהם מייחסים לכם משקף בעצם מוטיבציות פנימיות שלהם.

לסיום, איך להמשיך לחקור את הנושא?

מומלץ להתבונן בכל פירוש שאנשים נותנים לסביבה. לשאול: "האם יש דרך אחרת לפרש את המעשה?" "האם הפרשנות מצביעה על משהו אצלי או אצלם?" במקרים רבים, תשובה לשאלות הללו יכולה לחזק את ההבנה לגבי מה באמת עומד מאחורי המילים והמעשים של אחרים.