לא לדעת שום דבר, אחדות ההפכים, להכיל דבר והיפוכו, הכל שווה, הכל אחד, אולי ההפך הוא הנכון, אחדות ונפרדות
מה המשמעות של לא לדעת שום דבר באמת?
אליעד כהן מסביר על מצב מיוחד של "לא לדעת שום דבר". לא מדובר כאן על חוסר ידע רגיל או סתם בלבול, אלא על מצב עמוק של חוסר מודעות מוחלטת. זהו מצב שבו האדם לא יודע אפילו אם הוא רוצה משהו או לא רוצה משהו, לא יודע אם טוב לו או רע לו, לא יודע שום דבר בכלל. במצב הזה, האדם לא מודע כלל למה שהוא אומר או למה שהוא חושב, ולמעשה הוא נמצא בנקודה שבה הוא לא מוגדר כלל. אליעד מדגים את המצב הזה דרך אדם שקם בבוקר, ובמקום לחשוב "אני רוצה את זה" או "אני לא רוצה את זה", הוא פשוט לא יודע כלום. הוא לא קשור בכלל למה שקורה לו.
למה אי אפשר לדעת מה זה שולחן?
אליעד נותן דוגמה פשוטה: אדם שמנסה להבין "מה זה שולחן". אם תנסה להבין את המושג שולחן לעומק, תגלה שכל הסבר נשען על הסבר אחר, וכך זה ממשיך עד אין סוף. אי אפשר להגיע להגדרה מוחלטת וברורה של שולחן, מכיוון שכל הסבר דורש הסבר נוסף, וכך לעולם לא תהיה לך באמת הבנה מלאה של המושג. המשמעות של כל דבר נשענת על דברים אחרים, ולכן שום דבר לא ברור עד הסוף.
מה קורה כשמנסים להבין עד הסוף?
כאשר מנסים להגיע להבנה סופית לגבי כל דבר, נתקלים במבוי סתום. אליעד מסביר שאם תיקח משהו שאתה רוצה להבין אותו עד הסוף, לדוגמה, "למה אני רוצה משהו?", תגלה שבסוף אין לזה תשובה מוחלטת. כל תשובה שתיתן נשענת על משהו אחר, וכך אתה ממשיך עד אינסוף ללא תשובה. אם באמת תתעקש למצוא תשובה מוחלטת, בסופו של דבר תגיע להבנה שאין תשובה, וזה יוביל אותך למצב שבו אתה כבר לא יודע כלום.
מה ההבדל בין אחדות שקרית לאחדות אמיתית?
אליעד מבחין בין שני סוגי אחדות: אחדות שקרית ואחדות אמיתית. אחדות שקרית היא מצב שבו האדם אומר "הכל טוב" או "הכל רע" או "שום דבר לא משנה", ובעצם הוא מגביל את עצמו. האדם הזה לא יכול להשתנות, כי אין לו סיבה אמיתית לפעול בעולם. הוא לא מסוגל להשתתף באמת במשחק החיים. לעומת זאת, אחדות אמיתית היא מצב שבו האדם באמת לא יודע שום דבר, לא יודע להבדיל בין טוב לרע, בין משנה ללא משנה. רק במצב הזה יש חופש אמיתי, כי אין שום מגבלה מחשבתית או רגשית.
למה מי שחושב ששום דבר לא משנה מוגבל?
אליעד מסביר שאם אתה חושב ששום דבר לא משנה, אתה מוגבל בדיוק כמו מי שחושב שהכל משנה. אדם כזה לא מסוגל לפעול, כי אין לו מוטיבציה לשנות. הוא כבול בתוך המחשבה שהכל חסר משמעות. אליעד מדגיש שכדי להיות באמת חופשי, אתה צריך להגיע למצב שבו אתה לא יודע אם הדברים משנים או לא משנים. כלומר, לא להכריע בכלל, ולא לדעת שום דבר, אפילו לא שאתה לא יודע.
איך יוצאים מלופ של סבל?
כדי לצאת מלופ של סבל, אליעד מציע לבדוק לעומק את כל הסיבות לכך שמשהו מסוים משנה לך. לדוגמה, אם אדם מפחד למות, הוא צריך לבדוק לעומק את הסיבות שבגללן הוא מפחד למות וגם את הסיבות ההפוכות - למה לא לפחד למות. כשמגיעים להבנה מלאה ב - 100% של שתי האפשרויות ההפוכות ("אני 100% מפחד למות" ו"אני 100% לא מפחד למות"), בעצם כבר לא יודעים מה נכון. כשהשכל לא יכול להכריע בין ההפכים, נוצרת חוויה של חוסר ידיעה מוחלטת, שמפסיקה את הסבל ואת המלחמה הפנימית.
למה מי שיודע הכל בעצם לא יודע שום דבר?
אליעד מדגים שמי שיודע הכל, לא יודע שום דבר. אם היית יודע מה כל האנשים חושבים עד הסוף, היית מגלה שכל אדם חושב את כל המחשבות האפשריות, ולכן לא היית יודע שום דבר מוגדר. כשאתה...
אליעד כהן מסביר על מצב מיוחד של "לא לדעת שום דבר". לא מדובר כאן על חוסר ידע רגיל או סתם בלבול, אלא על מצב עמוק של חוסר מודעות מוחלטת. זהו מצב שבו האדם לא יודע אפילו אם הוא רוצה משהו או לא רוצה משהו, לא יודע אם טוב לו או רע לו, לא יודע שום דבר בכלל. במצב הזה, האדם לא מודע כלל למה שהוא אומר או למה שהוא חושב, ולמעשה הוא נמצא בנקודה שבה הוא לא מוגדר כלל. אליעד מדגים את המצב הזה דרך אדם שקם בבוקר, ובמקום לחשוב "אני רוצה את זה" או "אני לא רוצה את זה", הוא פשוט לא יודע כלום. הוא לא קשור בכלל למה שקורה לו.
למה אי אפשר לדעת מה זה שולחן?
אליעד נותן דוגמה פשוטה: אדם שמנסה להבין "מה זה שולחן". אם תנסה להבין את המושג שולחן לעומק, תגלה שכל הסבר נשען על הסבר אחר, וכך זה ממשיך עד אין סוף. אי אפשר להגיע להגדרה מוחלטת וברורה של שולחן, מכיוון שכל הסבר דורש הסבר נוסף, וכך לעולם לא תהיה לך באמת הבנה מלאה של המושג. המשמעות של כל דבר נשענת על דברים אחרים, ולכן שום דבר לא ברור עד הסוף.
מה קורה כשמנסים להבין עד הסוף?
כאשר מנסים להגיע להבנה סופית לגבי כל דבר, נתקלים במבוי סתום. אליעד מסביר שאם תיקח משהו שאתה רוצה להבין אותו עד הסוף, לדוגמה, "למה אני רוצה משהו?", תגלה שבסוף אין לזה תשובה מוחלטת. כל תשובה שתיתן נשענת על משהו אחר, וכך אתה ממשיך עד אינסוף ללא תשובה. אם באמת תתעקש למצוא תשובה מוחלטת, בסופו של דבר תגיע להבנה שאין תשובה, וזה יוביל אותך למצב שבו אתה כבר לא יודע כלום.
מה ההבדל בין אחדות שקרית לאחדות אמיתית?
אליעד מבחין בין שני סוגי אחדות: אחדות שקרית ואחדות אמיתית. אחדות שקרית היא מצב שבו האדם אומר "הכל טוב" או "הכל רע" או "שום דבר לא משנה", ובעצם הוא מגביל את עצמו. האדם הזה לא יכול להשתנות, כי אין לו סיבה אמיתית לפעול בעולם. הוא לא מסוגל להשתתף באמת במשחק החיים. לעומת זאת, אחדות אמיתית היא מצב שבו האדם באמת לא יודע שום דבר, לא יודע להבדיל בין טוב לרע, בין משנה ללא משנה. רק במצב הזה יש חופש אמיתי, כי אין שום מגבלה מחשבתית או רגשית.
למה מי שחושב ששום דבר לא משנה מוגבל?
אליעד מסביר שאם אתה חושב ששום דבר לא משנה, אתה מוגבל בדיוק כמו מי שחושב שהכל משנה. אדם כזה לא מסוגל לפעול, כי אין לו מוטיבציה לשנות. הוא כבול בתוך המחשבה שהכל חסר משמעות. אליעד מדגיש שכדי להיות באמת חופשי, אתה צריך להגיע למצב שבו אתה לא יודע אם הדברים משנים או לא משנים. כלומר, לא להכריע בכלל, ולא לדעת שום דבר, אפילו לא שאתה לא יודע.
איך יוצאים מלופ של סבל?
כדי לצאת מלופ של סבל, אליעד מציע לבדוק לעומק את כל הסיבות לכך שמשהו מסוים משנה לך. לדוגמה, אם אדם מפחד למות, הוא צריך לבדוק לעומק את הסיבות שבגללן הוא מפחד למות וגם את הסיבות ההפוכות - למה לא לפחד למות. כשמגיעים להבנה מלאה ב - 100% של שתי האפשרויות ההפוכות ("אני 100% מפחד למות" ו"אני 100% לא מפחד למות"), בעצם כבר לא יודעים מה נכון. כשהשכל לא יכול להכריע בין ההפכים, נוצרת חוויה של חוסר ידיעה מוחלטת, שמפסיקה את הסבל ואת המלחמה הפנימית.
למה מי שיודע הכל בעצם לא יודע שום דבר?
אליעד מדגים שמי שיודע הכל, לא יודע שום דבר. אם היית יודע מה כל האנשים חושבים עד הסוף, היית מגלה שכל אדם חושב את כל המחשבות האפשריות, ולכן לא היית יודע שום דבר מוגדר. כשאתה...
- איך להגיע לאחדות מוחלטת?
- מה זה לא לדעת שום דבר?
- האם ההפך הוא הנכון?
- מהי אחדות ההפכים?
- למה הכל שווה?
- איך לצאת מלופ של סבל?