לימודי מודעות עצמית, הדרך אל האושר, הנוסחה לאושר, למצוא את המחוייב, לחפש את המחוייב, מדיטציה, למצוא את עצמך, הדרך אל ההארה הרוחנית, השיטה להיות מאושר, להבין את עצמך
איך אפשר להגיע למצב של "אין אני" ולהמשיך לתפקד?
אליעד כהן מסביר שניתן להגיע למצב המכונה "אין אני" ובכל זאת להמשיך לתפקד בחיי היומיום. הרעיון של "אין אני" מתייחס למצב שבו האדם מפסיק לחוות הזדהות מלאה עם העצמי שלו, מצב בו הוא כבר לא מרגיש שה"אני" הוא דבר מחויב או הכרחי. המטרה של לימודי מודעות עצמית לפי אליעד היא להגיע אל המצב שבו תחושת ה"אני" נעלמת, ועדיין האדם מסוגל לפעול כרגיל בעולם.
אליעד מדגיש שהגעה ל"אין אני" אינה סותרת את הפעילות היום - יומית, להפך - ככל שהאדם מבין לעומק את ההבדל בין המחויב לאפשרי, כך הוא מסוגל לפעול ביעילות רבה יותר בחיי היומיום, כיוון שהוא לא שבוי בהזדהות עם דעות או עם תחושות שווא לגבי המציאות.
מהי הדרך המעשית להגיע למצב של "אין אני"?
אליעד כהן מציג שיטה מעשית וברורה להגיע למצב של "אין אני" דרך תהליך אנליטי של הבנת המחויב והאפשרי בכל סיטואציה בחיים. התהליך דורש מהאדם לקחת כל חוויה ולהפריד אותה לחלקים: מה מחויב ומה אפשרי? הדוגמה שהוא נותן היא סיטואציה בה אדם שומע שמישהו מדבר איתו. בהתחלה נדמה שזה מחויב ש"אליעד מדבר איתי, " אך בניתוח עמוק יותר מתברר שמה שבאמת מחויב זו עצם השמיעה, עצם זה שמישהו מדבר - ואילו זהותו של הדובר או אפילו עצם הימצאותו הפיזית אינן בהכרח מחויבות.
לדוגמה, אליעד מסביר שכאשר מישהו מבקש מאדם אחר להכין לו אוכל, למשל בעל שאומר לאשתו: "תכיני לי פרוסה, " אז בעצם זה שהוא רוצה פרוסה ספציפית זו רק צורה אפשרית, אך המחויב האמיתי הוא רצונו להפסיק להיות רעב. כך, בכל פעם שיש בקשה או פעולה, חשוב להבחין מה בה הוא מחויב ומה רק אפשרי. בדרך זו, ככל שמתאמנים לראות בכל מצב את המחויב והאפשרי, מתגלה שה"אני" הוא רק אפשרות ולא מחויב, וכך נפתח פתח לחוויה של "אין אני".
מה הקשר בין המחויב הראשון לבין הארה רוחנית?
אליעד מסביר שהרעיון של "המחויב הראשון" הוא הבסיס לכל תהליך בעולם. הוא נותן דוגמה של רכב המתנגש בקיר: יש חלקים שמתפרקים ויש חלקים שנשארים שלמים. החלקים שנשארים שלמים הם המחויבים יותר, היציבים יותר, ואילו החלקים שמתפרקים הם הפחות מחויבים והיותר אפשריים. בעזרת תרגול של ניתוחים כאלה אפשר להגיע לדרגת ההבנה הגבוהה ביותר, שהיא לראות את המחויב הראשון - זה שממנו הכל נובע.
אליעד טוען שהמחויב הראשון הוא המהות של המציאות, מה שנקרא גם "כלום" או "אין הבדל". כשאדם מתרגל לראות בכל דבר את המחויב והאפשרי, בסוף הוא יגלה שכל הצורות הן אפשריות, ורק המהות, הכלום, היא המחויבת. חוויה של הבנה מלאה של הכלום או של המהות הזו היא בדיוק החוויה של "אין אני".
כיצד אפשר ליישם את השיטה בחיי היומיום?
אליעד ממליץ לתרגל את השיטה שלו על מצבים פשוטים מהיומיום כדי להפוך אותה להרגל קבוע. למשל, כשמישהו מדבר איתך, לבדוק מה בדיוק מחויב כאן: האם מחויב שיש מישהו ספציפי שמדבר איתך, או שהמחויב הוא רק עצם השמיעה והחוויה של מישהו שמדבר?
הוא נותן דוגמה נוספת פשוטה: כשמישהו מבקש ממך להכין אוכל, עליך לשאול האם המחויב הוא שתכין דווקא את המאכל המסוים שהוא ביקש, או שאולי הוא רק לא רוצה להישאר רעב, ואתה יכול לבחור צורה אחרת לספק את רצונו. התרגול הקבוע הוא לפרק כל בקשה, מחשבה, תחושה, או אירוע לחלקים הבסיסיים ביותר...
אליעד כהן מסביר שניתן להגיע למצב המכונה "אין אני" ובכל זאת להמשיך לתפקד בחיי היומיום. הרעיון של "אין אני" מתייחס למצב שבו האדם מפסיק לחוות הזדהות מלאה עם העצמי שלו, מצב בו הוא כבר לא מרגיש שה"אני" הוא דבר מחויב או הכרחי. המטרה של לימודי מודעות עצמית לפי אליעד היא להגיע אל המצב שבו תחושת ה"אני" נעלמת, ועדיין האדם מסוגל לפעול כרגיל בעולם.
אליעד מדגיש שהגעה ל"אין אני" אינה סותרת את הפעילות היום - יומית, להפך - ככל שהאדם מבין לעומק את ההבדל בין המחויב לאפשרי, כך הוא מסוגל לפעול ביעילות רבה יותר בחיי היומיום, כיוון שהוא לא שבוי בהזדהות עם דעות או עם תחושות שווא לגבי המציאות.
מהי הדרך המעשית להגיע למצב של "אין אני"?
אליעד כהן מציג שיטה מעשית וברורה להגיע למצב של "אין אני" דרך תהליך אנליטי של הבנת המחויב והאפשרי בכל סיטואציה בחיים. התהליך דורש מהאדם לקחת כל חוויה ולהפריד אותה לחלקים: מה מחויב ומה אפשרי? הדוגמה שהוא נותן היא סיטואציה בה אדם שומע שמישהו מדבר איתו. בהתחלה נדמה שזה מחויב ש"אליעד מדבר איתי, " אך בניתוח עמוק יותר מתברר שמה שבאמת מחויב זו עצם השמיעה, עצם זה שמישהו מדבר - ואילו זהותו של הדובר או אפילו עצם הימצאותו הפיזית אינן בהכרח מחויבות.
לדוגמה, אליעד מסביר שכאשר מישהו מבקש מאדם אחר להכין לו אוכל, למשל בעל שאומר לאשתו: "תכיני לי פרוסה, " אז בעצם זה שהוא רוצה פרוסה ספציפית זו רק צורה אפשרית, אך המחויב האמיתי הוא רצונו להפסיק להיות רעב. כך, בכל פעם שיש בקשה או פעולה, חשוב להבחין מה בה הוא מחויב ומה רק אפשרי. בדרך זו, ככל שמתאמנים לראות בכל מצב את המחויב והאפשרי, מתגלה שה"אני" הוא רק אפשרות ולא מחויב, וכך נפתח פתח לחוויה של "אין אני".
מה הקשר בין המחויב הראשון לבין הארה רוחנית?
אליעד מסביר שהרעיון של "המחויב הראשון" הוא הבסיס לכל תהליך בעולם. הוא נותן דוגמה של רכב המתנגש בקיר: יש חלקים שמתפרקים ויש חלקים שנשארים שלמים. החלקים שנשארים שלמים הם המחויבים יותר, היציבים יותר, ואילו החלקים שמתפרקים הם הפחות מחויבים והיותר אפשריים. בעזרת תרגול של ניתוחים כאלה אפשר להגיע לדרגת ההבנה הגבוהה ביותר, שהיא לראות את המחויב הראשון - זה שממנו הכל נובע.
אליעד טוען שהמחויב הראשון הוא המהות של המציאות, מה שנקרא גם "כלום" או "אין הבדל". כשאדם מתרגל לראות בכל דבר את המחויב והאפשרי, בסוף הוא יגלה שכל הצורות הן אפשריות, ורק המהות, הכלום, היא המחויבת. חוויה של הבנה מלאה של הכלום או של המהות הזו היא בדיוק החוויה של "אין אני".
כיצד אפשר ליישם את השיטה בחיי היומיום?
אליעד ממליץ לתרגל את השיטה שלו על מצבים פשוטים מהיומיום כדי להפוך אותה להרגל קבוע. למשל, כשמישהו מדבר איתך, לבדוק מה בדיוק מחויב כאן: האם מחויב שיש מישהו ספציפי שמדבר איתך, או שהמחויב הוא רק עצם השמיעה והחוויה של מישהו שמדבר?
הוא נותן דוגמה נוספת פשוטה: כשמישהו מבקש ממך להכין אוכל, עליך לשאול האם המחויב הוא שתכין דווקא את המאכל המסוים שהוא ביקש, או שאולי הוא רק לא רוצה להישאר רעב, ואתה יכול לבחור צורה אחרת לספק את רצונו. התרגול הקבוע הוא לפרק כל בקשה, מחשבה, תחושה, או אירוע לחלקים הבסיסיים ביותר...
- איך להגיע למצב של אין אני?
- מה זה מחויב ואפשרי?
- איך לעשות מדיטציה?
- מהי הדרך לאושר אמיתי?
- איך למצוא את המהות של המציאות?
- כיצד להגיע להארה רוחנית?
050-3331-331